התחרות על המוניות במזרח אפריקה היא אדירה. רבים מנהגי המוניות משתמשים באופנועים בכדי לדלג על הפקקים. מעריכים כי רק בקניה ישנם מאות אלפי מוניות ״בודא בודא״ המספקים תחבורה ציבורית זולה ומהירה. כדי להתגבר על ההצע הרב נהגים רבים מלבישים את האופנוע ואת עצמם הצורות ססגוניות בכדי לבלות בין שאר כלי הרכב על הכבישים, ולמשוך יותר לקוחות.
הצלם ההולנדי יאן הואק ומעצב האופנוע מאוגנדה בובין קייס שיתפו פעולה לאור הערצתם את יצירותם של הנהגים ושיתפו פעולה בפרוייקט הנקרא ״טירוף הבודא בודא״ הנראה כאילו לקוח מסרט של מקס הזועם.
התחרות על המוניות במזרח אפריקה היא אדירה. רבים מנהגי המוניות משתמשים באופנועים בכדי לדלג על הפקקים. מעריכים כי רק בקניה ישנם מאות אלפי מוניות ״בודא בודא״ המספקים תחבורה ציבורית זולה ומהירה. כדי להתגבר על ההצע הרב נהגים רבים מלבישים את האופנוע ואת עצמם הצורות ססגוניות בכדי לבלות בין שאר כלי הרכב על הכבישים, ולמשוך יותר לקוחות.
הצלם ההולנדי יאן הואק ומעצב האופנוע מאוגנדה בובין קייס שיתפו פעולה לאור הערצתם את יצירותם של הנהגים ושיתפו פעולה בפרוייקט הנקרא ״טירוף הבודא בודא״ הנראה כאילו לקוח מסרט של מקס הזועם.
התחרות על המוניות במזרח אפריקה היא אדירה. רבים מנהגי המוניות משתמשים באופנועים בכדי לדלג על הפקקים. מעריכים כי רק בקניה ישנם מאות אלפי מוניות ״בודא בודא״ המספקים תחבורה ציבורית זולה ומהירה. כדי להתגבר על ההצע הרב נהגים רבים מלבישים את האופנוע ואת עצמם הצורות ססגוניות בכדי לבלות בין שאר כלי הרכב על הכבישים, ולמשוך יותר לקוחות.
הצלם ההולנדי יאן הואק ומעצב האופנוע מאוגנדה בובין קייס שיתפו פעולה לאור הערצתם את יצירותם של הנהגים ושיתפו פעולה בפרוייקט הנקרא ״טירוף הבודא בודא״ הנראה כאילו לקוח מסרט של מקס הזועם.
התחרות על המוניות במזרח אפריקה היא אדירה. רבים מנהגי המוניות משתמשים באופנועים בכדי לדלג על הפקקים. מעריכים כי רק בקניה ישנם מאות אלפי מוניות ״בודא בודא״ המספקים תחבורה ציבורית זולה ומהירה. כדי להתגבר על ההצע הרב נהגים רבים מלבישים את האופנוע ואת עצמם הצורות ססגוניות בכדי לבלות בין שאר כלי הרכב על הכבישים, ולמשוך יותר לקוחות.
הצלם ההולנדי יאן הואק ומעצב האופנוע מאוגנדה בובין קייס שיתפו פעולה לאור הערצתם את יצירותם של הנהגים ושיתפו פעולה בפרוייקט הנקרא ״טירוף הבודא בודא״ הנראה כאילו לקוח מסרט של מקס הזועם.
ללא יכולת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ועם חשש לצאת מתוך מקום המחסה שלהם, 16 כפרים בהרים, באזור עתיר האלימות בדרום מערב מקסיקו - נותרו תושבי האיזור ללא ברירה אלא לחמש את ילדיהם בכלי נשק.
הם עושים זאת בכדי להכין אותם להגן על משפחתם וכפרם. הכפריים מעניקים לילדים שיעורים בנשק חם החל מגיל שש. המבוגרים בכפר אומרים כי זהו מעשה של יאוש, אין להם כל כוונה לשלוח ילדים להלחם באנשי קרטל הסמים, אלא קריאה לעזרה מצד הממשלה.
עשרה מוזיקאים נשרפו רק לא מזמן, כיוון שהעזו לצאת מהאזור המוגן על ידי הצבא המאולתר של הכפריים. האזור סביב הכפרים משמש לגידול הפרגים שמיוצאים לארה״ב כחלק מתעשיית ההרואין המשגשגת.
התושבים המקומיים חיים בפחד גם מפני המשטרה והמנהל המקומי, בהם הם חושדים שמשמשים כעיניים וכאוזניים של אנשי הקרטל.
ללא יכולת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ועם חשש לצאת מתוך מקום המחסה שלהם, 16 כפרים בהרים, באזור עתיר האלימות בדרום מערב מקסיקו - נותרו תושבי האיזור ללא ברירה אלא לחמש את ילדיהם בכלי נשק.
הם עושים זאת בכדי להכין אותם להגן על משפחתם וכפרם. הכפריים מעניקים לילדים שיעורים בנשק חם החל מגיל שש. המבוגרים בכפר אומרים כי זהו מעשה של יאוש, אין להם כל כוונה לשלוח ילדים להלחם באנשי קרטל הסמים, אלא קריאה לעזרה מצד הממשלה.
עשרה מוזיקאים נשרפו רק לא מזמן, כיוון שהעזו לצאת מהאזור המוגן על ידי הצבא המאולתר של הכפריים. האזור סביב הכפרים משמש לגידול הפרגים שמיוצאים לארה״ב כחלק מתעשיית ההרואין המשגשגת.
התושבים המקומיים חיים בפחד גם מפני המשטרה והמנהל המקומי, בהם הם חושדים שמשמשים כעיניים וכאוזניים של אנשי הקרטל.
ללא יכולת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ועם חשש לצאת מתוך מקום המחסה שלהם, 16 כפרים בהרים, באזור עתיר האלימות בדרום מערב מקסיקו - נותרו תושבי האיזור ללא ברירה אלא לחמש את ילדיהם בכלי נשק.
הם עושים זאת בכדי להכין אותם להגן על משפחתם וכפרם. הכפריים מעניקים לילדים שיעורים בנשק חם החל מגיל שש. המבוגרים בכפר אומרים כי זהו מעשה של יאוש, אין להם כל כוונה לשלוח ילדים להלחם באנשי קרטל הסמים, אלא קריאה לעזרה מצד הממשלה.
עשרה מוזיקאים נשרפו רק לא מזמן, כיוון שהעזו לצאת מהאזור המוגן על ידי הצבא המאולתר של הכפריים. האזור סביב הכפרים משמש לגידול הפרגים שמיוצאים לארה״ב כחלק מתעשיית ההרואין המשגשגת.
התושבים המקומיים חיים בפחד גם מפני המשטרה והמנהל המקומי, בהם הם חושדים שמשמשים כעיניים וכאוזניים של אנשי הקרטל.
ללא יכולת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ועם חשש לצאת מתוך מקום המחסה שלהם, 16 כפרים בהרים, באזור עתיר האלימות בדרום מערב מקסיקו - נותרו תושבי האיזור ללא ברירה אלא לחמש את ילדיהם בכלי נשק.
הם עושים זאת בכדי להכין אותם להגן על משפחתם וכפרם. הכפריים מעניקים לילדים שיעורים בנשק חם החל מגיל שש. המבוגרים בכפר אומרים כי זהו מעשה של יאוש, אין להם כל כוונה לשלוח ילדים להלחם באנשי קרטל הסמים, אלא קריאה לעזרה מצד הממשלה.
עשרה מוזיקאים נשרפו רק לא מזמן, כיוון שהעזו לצאת מהאזור המוגן על ידי הצבא המאולתר של הכפריים. האזור סביב הכפרים משמש לגידול הפרגים שמיוצאים לארה״ב כחלק מתעשיית ההרואין המשגשגת.
התושבים המקומיים חיים בפחד גם מפני המשטרה והמנהל המקומי, בהם הם חושדים שמשמשים כעיניים וכאוזניים של אנשי הקרטל.
הצלם הגרמני יאן אנקלמן מחפש מקומות מחסה בהם השפים של הרובע הסיני של לונדון מוצאים רגע של שלווה. בסדרת צילומיו האחרונה מוצא יאן את הטבחים בהפסקות הסיגריה בסמטאות האחוריות של הרחובות המתויירים.
״זהו מבט על אנשים במקומות ציבוריים, ברגע מסויים של מחשבה״ אומר יאן. בסדרתו הקודמת חיפש יאן את הקיצוניות השניה, בה נראים הנואמים של הייד פארק ברגע של תשוקה פורצת.
במקור משטוטגארט, עובד יאן מזה שני עשורים באנגליה. את זמנו הוא מחלק בין עבודה אישית למסחרית.
הצלם הגרמני יאן אנקלמן מחפש מקומות מחסה בהם השפים של הרובע הסיני של לונדון מוצאים רגע של שלווה. בסדרת צילומיו האחרונה מוצא יאן את הטבחים בהפסקות הסיגריה בסמטאות האחוריות של הרחובות המתויירים.
״זהו מבט על אנשים במקומות ציבוריים, ברגע מסויים של מחשבה״ אומר יאן. בסדרתו הקודמת חיפש יאן את הקיצוניות השניה, בה נראים הנואמים של הייד פארק ברגע של תשוקה פורצת.
במקור משטוטגארט, עובד יאן מזה שני עשורים באנגליה. את זמנו הוא מחלק בין עבודה אישית למסחרית.
הצלם הגרמני יאן אנקלמן מחפש מקומות מחסה בהם השפים של הרובע הסיני של לונדון מוצאים רגע של שלווה. בסדרת צילומיו האחרונה מוצא יאן את הטבחים בהפסקות הסיגריה בסמטאות האחוריות של הרחובות המתויירים.
״זהו מבט על אנשים במקומות ציבוריים, ברגע מסויים של מחשבה״ אומר יאן. בסדרתו הקודמת חיפש יאן את הקיצוניות השניה, בה נראים הנואמים של הייד פארק ברגע של תשוקה פורצת.
במקור משטוטגארט, עובד יאן מזה שני עשורים באנגליה. את זמנו הוא מחלק בין עבודה אישית למסחרית.
הצלם הגרמני יאן אנקלמן מחפש מקומות מחסה בהם השפים של הרובע הסיני של לונדון מוצאים רגע של שלווה. בסדרת צילומיו האחרונה מוצא יאן את הטבחים בהפסקות הסיגריה בסמטאות האחוריות של הרחובות המתויירים.
״זהו מבט על אנשים במקומות ציבוריים, ברגע מסויים של מחשבה״ אומר יאן. בסדרתו הקודמת חיפש יאן את הקיצוניות השניה, בה נראים הנואמים של הייד פארק ברגע של תשוקה פורצת.
במקור משטוטגארט, עובד יאן מזה שני עשורים באנגליה. את זמנו הוא מחלק בין עבודה אישית למסחרית.
הצלם יאן אנקלמן ביקש לתעד רת הספורט השני הפופלרי באנגליה, לאחר כדורגל - מרוצי סוסים. כמובן מדובר בהרבה מעבר לארוע אתלטי, אלא בארוע אופנה. פעם בשנה סכומי עתק מושקעים בכובעים, שמלות, שיער ואיפור.
במקום לבקר במרוצים עצמם, בחר יאן להמתין מחוץ לרכבת התחתית הקרובה ביותר - ולתפוס את המבקרים ברגעים בהם פחות היו מוכנים לעדשה. כאן, בשעות הבוקר - התמונה לרוב הרבה פחות מ״מהודרת״.
הצלם יאן אנקלמן ביקש לתעד רת הספורט השני הפופלרי באנגליה, לאחר כדורגל - מרוצי סוסים. כמובן מדובר בהרבה מעבר לארוע אתלטי, אלא בארוע אופנה. פעם בשנה סכומי עתק מושקעים בכובעים, שמלות, שיער ואיפור.
במקום לבקר במרוצים עצמם, בחר יאן להמתין מחוץ לרכבת התחתית הקרובה ביותר - ולתפוס את המבקרים ברגעים בהם פחות היו מוכנים לעדשה. כאן, בשעות הבוקר - התמונה לרוב הרבה פחות מ״מהודרת״.
הצלם יאן אנקלמן ביקש לתעד רת הספורט השני הפופלרי באנגליה, לאחר כדורגל - מרוצי סוסים. כמובן מדובר בהרבה מעבר לארוע אתלטי, אלא בארוע אופנה. פעם בשנה סכומי עתק מושקעים בכובעים, שמלות, שיער ואיפור.
במקום לבקר במרוצים עצמם, בחר יאן להמתין מחוץ לרכבת התחתית הקרובה ביותר - ולתפוס את המבקרים ברגעים בהם פחות היו מוכנים לעדשה. כאן, בשעות הבוקר - התמונה לרוב הרבה פחות מ״מהודרת״.
הצלם יאן אנקלמן ביקש לתעד רת הספורט השני הפופלרי באנגליה, לאחר כדורגל - מרוצי סוסים. כמובן מדובר בהרבה מעבר לארוע אתלטי, אלא בארוע אופנה. פעם בשנה סכומי עתק מושקעים בכובעים, שמלות, שיער ואיפור.
במקום לבקר במרוצים עצמם, בחר יאן להמתין מחוץ לרכבת התחתית הקרובה ביותר - ולתפוס את המבקרים ברגעים בהם פחות היו מוכנים לעדשה. כאן, בשעות הבוקר - התמונה לרוב הרבה פחות מ״מהודרת״.
בין השנים 1962 ל-1971 עבד יוסף קודלקה בצ׳כוסלובקיה, רומניה, הונגריה, צרפת וספרד ותיעד את חייהם של הצוענים: קבוצה אתנית החיה כנוודים לפחות מהמאה ה-12, במיוחד במרכז ומזרח אירופה.
כיוון שהם מפוזרים בין מדינות שונות, מעריכים את מספרם בין שני מיליון לעשרים מיליון איש. קהילה זו לכודה בעוני, וקורבן של גזענות, אפליה, וניצול. בשמם הרשמי הם ידועים כ-רומה.
עבודתו זו של יוסף היא בין החשובות ביותר שלו. ההקדמה לכל מהדורות ספרו נכתבו על ידי הסוציולוג וויל גיא, בתקופה שהגזענות כנגד הרומה היתה בשיאה.
בין השנים 1962 ל-1971 עבד יוסף קודלקה בצ׳כוסלובקיה, רומניה, הונגריה, צרפת וספרד ותיעד את חייהם של הצוענים: קבוצה אתנית החיה כנוודים לפחות מהמאה ה-12, במיוחד במרכז ומזרח אירופה.
כיוון שהם מפוזרים בין מדינות שונות, מעריכים את מספרם בין שני מיליון לעשרים מיליון איש. קהילה זו לכודה בעוני, וקורבן של גזענות, אפליה, וניצול. בשמם הרשמי הם ידועים כ-רומה.
עבודתו זו של יוסף היא בין החשובות ביותר שלו. ההקדמה לכל מהדורות ספרו נכתבו על ידי הסוציולוג וויל גיא, בתקופה שהגזענות כנגד הרומה היתה בשיאה.
בין השנים 1962 ל-1971 עבד יוסף קודלקה בצ׳כוסלובקיה, רומניה, הונגריה, צרפת וספרד ותיעד את חייהם של הצוענים: קבוצה אתנית החיה כנוודים לפחות מהמאה ה-12, במיוחד במרכז ומזרח אירופה.
כיוון שהם מפוזרים בין מדינות שונות, מעריכים את מספרם בין שני מיליון לעשרים מיליון איש. קהילה זו לכודה בעוני, וקורבן של גזענות, אפליה, וניצול. בשמם הרשמי הם ידועים כ-רומה.
עבודתו זו של יוסף היא בין החשובות ביותר שלו. ההקדמה לכל מהדורות ספרו נכתבו על ידי הסוציולוג וויל גיא, בתקופה שהגזענות כנגד הרומה היתה בשיאה.
בין השנים 1962 ל-1971 עבד יוסף קודלקה בצ׳כוסלובקיה, רומניה, הונגריה, צרפת וספרד ותיעד את חייהם של הצוענים: קבוצה אתנית החיה כנוודים לפחות מהמאה ה-12, במיוחד במרכז ומזרח אירופה.
כיוון שהם מפוזרים בין מדינות שונות, מעריכים את מספרם בין שני מיליון לעשרים מיליון איש. קהילה זו לכודה בעוני, וקורבן של גזענות, אפליה, וניצול. בשמם הרשמי הם ידועים כ-רומה.
עבודתו זו של יוסף היא בין החשובות ביותר שלו. ההקדמה לכל מהדורות ספרו נכתבו על ידי הסוציולוג וויל גיא, בתקופה שהגזענות כנגד הרומה היתה בשיאה.
״האגודה להערכה של עננים״ נוסדה על ידי גאבין פיני לפני כחמש עשרה שנה. היום היא מונה עשרות אלפי בני אדם סביב העולם הנפגשים לארועים של צפייה בשמיים לשמוע הרצאות, מסעות והופעות. כמו כן הם מעלים לאפליקציה של האגודה צילומים מרהיבים של עננים.
עננים אינם סימן לשליליות או עגמומיות, אלא שירתה של הטבע, הם מצהירים במניפסטו. ״אנו כאן בכדי להלחם בחשיבה של שמיים כחולים״. כולם מפללים ליום לא מעונן, אך מהרגע שאתה מתחיל להביט סביב, מתברר שאנשים אינם מביטים כלל למעלה.
״האגודה להערכה של עננים״ נוסדה על ידי גאבין פיני לפני כחמש עשרה שנה. היום היא מונה עשרות אלפי בני אדם סביב העולם הנפגשים לארועים של צפייה בשמיים לשמוע הרצאות, מסעות והופעות. כמו כן הם מעלים לאפליקציה של האגודה צילומים מרהיבים של עננים.
עננים אינם סימן לשליליות או עגמומיות, אלא שירתה של הטבע, הם מצהירים במניפסטו. ״אנו כאן בכדי להלחם בחשיבה של שמיים כחולים״. כולם מפללים ליום לא מעונן, אך מהרגע שאתה מתחיל להביט סביב, מתברר שאנשים אינם מביטים כלל למעלה.
״האגודה להערכה של עננים״ נוסדה על ידי גאבין פיני לפני כחמש עשרה שנה. היום היא מונה עשרות אלפי בני אדם סביב העולם הנפגשים לארועים של צפייה בשמיים לשמוע הרצאות, מסעות והופעות. כמו כן הם מעלים לאפליקציה של האגודה צילומים מרהיבים של עננים.
עננים אינם סימן לשליליות או עגמומיות, אלא שירתה של הטבע, הם מצהירים במניפסטו. ״אנו כאן בכדי להלחם בחשיבה של שמיים כחולים״. כולם מפללים ליום לא מעונן, אך מהרגע שאתה מתחיל להביט סביב, מתברר שאנשים אינם מביטים כלל למעלה.
״האגודה להערכה של עננים״ נוסדה על ידי גאבין פיני לפני כחמש עשרה שנה. היום היא מונה עשרות אלפי בני אדם סביב העולם הנפגשים לארועים של צפייה בשמיים לשמוע הרצאות, מסעות והופעות. כמו כן הם מעלים לאפליקציה של האגודה צילומים מרהיבים של עננים.
עננים אינם סימן לשליליות או עגמומיות, אלא שירתה של הטבע, הם מצהירים במניפסטו. ״אנו כאן בכדי להלחם בחשיבה של שמיים כחולים״. כולם מפללים ליום לא מעונן, אך מהרגע שאתה מתחיל להביט סביב, מתברר שאנשים אינם מביטים כלל למעלה.
וויליאם דורסי סוואן היה מוכר לחבריו בשמו ״המלכה״. שני השמות האלו נשכחו זה למעלה ממאה שנה. דורסי נולד במרילנד בשנת 1858. הוא נולד לעבדות, גזענות, מלחמת אזרחים, הטרדות מהמשטרה, כלא, עינויים ועוד רשימה לא קטנה. הוא גם היה האמריקאי הראשון להנהיג מחאה חברתית של מגדר זה, והראשון שהיה ידוע כ״קווין״, ״דראג״ ו-״דארג קווין״.
בשנת 1896 נכנס לכלא לעשרה חודשים באשמת ״אחזקת בית לא מסודר״. זה היה שם קוד לניהול בית בושת - למעשה היתה זו מסיבת דראג. מסיבה אחת מתוך רבות שארגן לקהילה בוושינגטון דיסי. וויליאם היה הראשון לקיים מאבק משפטי לזכויות הומואים.
וויליאם דורסי סוואן היה מוכר לחבריו בשמו ״המלכה״. שני השמות האלו נשכחו זה למעלה ממאה שנה. דורסי נולד במרילנד בשנת 1858. הוא נולד לעבדות, גזענות, מלחמת אזרחים, הטרדות מהמשטרה, כלא, עינויים ועוד רשימה לא קטנה. הוא גם היה האמריקאי הראשון להנהיג מחאה חברתית של מגדר זה, והראשון שהיה ידוע כ״קווין״, ״דראג״ ו-״דארג קווין״.
בשנת 1896 נכנס לכלא לעשרה חודשים באשמת ״אחזקת בית לא מסודר״. זה היה שם קוד לניהול בית בושת - למעשה היתה זו מסיבת דראג. מסיבה אחת מתוך רבות שארגן לקהילה בוושינגטון דיסי. וויליאם היה הראשון לקיים מאבק משפטי לזכויות הומואים.
וויליאם דורסי סוואן היה מוכר לחבריו בשמו ״המלכה״. שני השמות האלו נשכחו זה למעלה ממאה שנה. דורסי נולד במרילנד בשנת 1858. הוא נולד לעבדות, גזענות, מלחמת אזרחים, הטרדות מהמשטרה, כלא, עינויים ועוד רשימה לא קטנה. הוא גם היה האמריקאי הראשון להנהיג מחאה חברתית של מגדר זה, והראשון שהיה ידוע כ״קווין״, ״דראג״ ו-״דארג קווין״.
בשנת 1896 נכנס לכלא לעשרה חודשים באשמת ״אחזקת בית לא מסודר״. זה היה שם קוד לניהול בית בושת - למעשה היתה זו מסיבת דראג. מסיבה אחת מתוך רבות שארגן לקהילה בוושינגטון דיסי. וויליאם היה הראשון לקיים מאבק משפטי לזכויות הומואים.
וויליאם דורסי סוואן היה מוכר לחבריו בשמו ״המלכה״. שני השמות האלו נשכחו זה למעלה ממאה שנה. דורסי נולד במרילנד בשנת 1858. הוא נולד לעבדות, גזענות, מלחמת אזרחים, הטרדות מהמשטרה, כלא, עינויים ועוד רשימה לא קטנה. הוא גם היה האמריקאי הראשון להנהיג מחאה חברתית של מגדר זה, והראשון שהיה ידוע כ״קווין״, ״דראג״ ו-״דארג קווין״.
בשנת 1896 נכנס לכלא לעשרה חודשים באשמת ״אחזקת בית לא מסודר״. זה היה שם קוד לניהול בית בושת - למעשה היתה זו מסיבת דראג. מסיבה אחת מתוך רבות שארגן לקהילה בוושינגטון דיסי. וויליאם היה הראשון לקיים מאבק משפטי לזכויות הומואים.
איימי ויטלי, צלמת אמריקאית המקדישה את חייה לחיות הבר האחרונות באפריקה. לאחרונה השיקה קמפיין המשתמש בצילום בכדי להראות כיצד קהילות מקומיות עובדות להציל את חיות הבר מידי רשתות ציד בלתי חוקיות שמשחיתות את עתיד הקרנפים, הפילים וחיות בר רבות אחרות באפריקה. איימי עברה בלמעלה מ85 מדינות, ועובדת בין השאר עם נשיונל גאוגרפיק ומגזין טיים. עבודתה מתמקדת בעזרה לתושבי צפון קניה לקיים חיים מסורתיים וחזקים. צילומיה מציגים את הקשר המורכב בין עוני, חיות, קהילה, וציידים - ואת הצורך ליצור סימביוזה בין כולם.
איימי ויטלי, צלמת אמריקאית המקדישה את חייה לחיות הבר האחרונות באפריקה. לאחרונה השיקה קמפיין המשתמש בצילום בכדי להראות כיצד קהילות מקומיות עובדות להציל את חיות הבר מידי רשתות ציד בלתי חוקיות שמשחיתות את עתיד הקרנפים, הפילים וחיות בר רבות אחרות באפריקה. איימי עברה בלמעלה מ85 מדינות, ועובדת בין השאר עם נשיונל גאוגרפיק ומגזין טיים. עבודתה מתמקדת בעזרה לתושבי צפון קניה לקיים חיים מסורתיים וחזקים. צילומיה מציגים את הקשר המורכב בין עוני, חיות, קהילה, וציידים - ואת הצורך ליצור סימביוזה בין כולם.
איימי ויטלי, צלמת אמריקאית המקדישה את חייה לחיות הבר האחרונות באפריקה. לאחרונה השיקה קמפיין המשתמש בצילום בכדי להראות כיצד קהילות מקומיות עובדות להציל את חיות הבר מידי רשתות ציד בלתי חוקיות שמשחיתות את עתיד הקרנפים, הפילים וחיות בר רבות אחרות באפריקה. איימי עברה בלמעלה מ85 מדינות, ועובדת בין השאר עם נשיונל גאוגרפיק ומגזין טיים. עבודתה מתמקדת בעזרה לתושבי צפון קניה לקיים חיים מסורתיים וחזקים. צילומיה מציגים את הקשר המורכב בין עוני, חיות, קהילה, וציידים - ואת הצורך ליצור סימביוזה בין כולם.
איימי ויטלי, צלמת אמריקאית המקדישה את חייה לחיות הבר האחרונות באפריקה. לאחרונה השיקה קמפיין המשתמש בצילום בכדי להראות כיצד קהילות מקומיות עובדות להציל את חיות הבר מידי רשתות ציד בלתי חוקיות שמשחיתות את עתיד הקרנפים, הפילים וחיות בר רבות אחרות באפריקה. איימי עברה בלמעלה מ85 מדינות, ועובדת בין השאר עם נשיונל גאוגרפיק ומגזין טיים. עבודתה מתמקדת בעזרה לתושבי צפון קניה לקיים חיים מסורתיים וחזקים. צילומיה מציגים את הקשר המורכב בין עוני, חיות, קהילה, וציידים - ואת הצורך ליצור סימביוזה בין כולם.
הצלם הברלינאי מיכאל שלגל מתבונן בעצים בפליאה. בסדרת עבודות על עצי זית בספרד, או פרוייקט על עצים מכוסי שלג בגרמניה, מיכאל מתעד בעקביות צמחים ברחבי העולם. צילומי השחור לבן בעבודתו החדשה מציגים ענפי עצים מבוטלים עטוים ערפל כבד. הצילומים נעשו בפורטוגל.
״היה ערפל כבד מהרגע שהגעתי. צילמתי במשך חמישה ימים רצופים. ניסיתי ככל יכולתי להציג את מה שחזו בו עיני ללא הוספה של דרמה או אפקטים שלא היתה במקור.״
הצלם הברלינאי מיכאל שלגל מתבונן בעצים בפליאה. בסדרת עבודות על עצי זית בספרד, או פרוייקט על עצים מכוסי שלג בגרמניה, מיכאל מתעד בעקביות צמחים ברחבי העולם. צילומי השחור לבן בעבודתו החדשה מציגים ענפי עצים מבוטלים עטוים ערפל כבד. הצילומים נעשו בפורטוגל.
״היה ערפל כבד מהרגע שהגעתי. צילמתי במשך חמישה ימים רצופים. ניסיתי ככל יכולתי להציג את מה שחזו בו עיני ללא הוספה של דרמה או אפקטים שלא היתה במקור.״
הצלם הברלינאי מיכאל שלגל מתבונן בעצים בפליאה. בסדרת עבודות על עצי זית בספרד, או פרוייקט על עצים מכוסי שלג בגרמניה, מיכאל מתעד בעקביות צמחים ברחבי העולם. צילומי השחור לבן בעבודתו החדשה מציגים ענפי עצים מבוטלים עטוים ערפל כבד. הצילומים נעשו בפורטוגל.
״היה ערפל כבד מהרגע שהגעתי. צילמתי במשך חמישה ימים רצופים. ניסיתי ככל יכולתי להציג את מה שחזו בו עיני ללא הוספה של דרמה או אפקטים שלא היתה במקור.״
הצלם הברלינאי מיכאל שלגל מתבונן בעצים בפליאה. בסדרת עבודות על עצי זית בספרד, או פרוייקט על עצים מכוסי שלג בגרמניה, מיכאל מתעד בעקביות צמחים ברחבי העולם. צילומי השחור לבן בעבודתו החדשה מציגים ענפי עצים מבוטלים עטוים ערפל כבד. הצילומים נעשו בפורטוגל.
״היה ערפל כבד מהרגע שהגעתי. צילמתי במשך חמישה ימים רצופים. ניסיתי ככל יכולתי להציג את מה שחזו בו עיני ללא הוספה של דרמה או אפקטים שלא היתה במקור.״
הבבושקות הוא כינויין של נשים מבוגרות המתגוררות בכפרים קטנים, מתהלכות ברגל, מגדלות תפוחי אדמה, והפכו את ה״אזור האסור״ בצ׳רנוביל לבתיהן. הצלם ראול אראנטס יצא לצלם אותן.
ראול בילה שבוע בבתיהן של אותן נשים, כמאתיים במספר, שמתגוררות בטווח של שלושים קילומטר מתחנת הכח כבר כשלושים שנה. חלקן חזרו זמן קצר לאחר הפינוי, וחלקן מעולם לא עזב. האסון הוא ארוע יום יומי בשבילהן. רובן נשים, ורוב בעליהן מתו כתוצאה מעבודתם בפינוי הפסולת הגרעינית.
האזור עצמו סגור לחלוטין. ללא תחבורה, ללא קווי טלפון או תקשורת. החורפים קשים למחייה. ראול חושב כי הנשים שנשארו עשו זאת לא רק עקב תחושת שייכות, אלא כי לא היה להן ממש לאן ללכת.
הבבושקות הוא כינויין של נשים מבוגרות המתגוררות בכפרים קטנים, מתהלכות ברגל, מגדלות תפוחי אדמה, והפכו את ה״אזור האסור״ בצ׳רנוביל לבתיהן. הצלם ראול אראנטס יצא לצלם אותן.
ראול בילה שבוע בבתיהן של אותן נשים, כמאתיים במספר, שמתגוררות בטווח של שלושים קילומטר מתחנת הכח כבר כשלושים שנה. חלקן חזרו זמן קצר לאחר הפינוי, וחלקן מעולם לא עזב. האסון הוא ארוע יום יומי בשבילהן. רובן נשים, ורוב בעליהן מתו כתוצאה מעבודתם בפינוי הפסולת הגרעינית.
האזור עצמו סגור לחלוטין. ללא תחבורה, ללא קווי טלפון או תקשורת. החורפים קשים למחייה. ראול חושב כי הנשים שנשארו עשו זאת לא רק עקב תחושת שייכות, אלא כי לא היה להן ממש לאן ללכת.
הבבושקות הוא כינויין של נשים מבוגרות המתגוררות בכפרים קטנים, מתהלכות ברגל, מגדלות תפוחי אדמה, והפכו את ה״אזור האסור״ בצ׳רנוביל לבתיהן. הצלם ראול אראנטס יצא לצלם אותן.
ראול בילה שבוע בבתיהן של אותן נשים, כמאתיים במספר, שמתגוררות בטווח של שלושים קילומטר מתחנת הכח כבר כשלושים שנה. חלקן חזרו זמן קצר לאחר הפינוי, וחלקן מעולם לא עזב. האסון הוא ארוע יום יומי בשבילהן. רובן נשים, ורוב בעליהן מתו כתוצאה מעבודתם בפינוי הפסולת הגרעינית.
האזור עצמו סגור לחלוטין. ללא תחבורה, ללא קווי טלפון או תקשורת. החורפים קשים למחייה. ראול חושב כי הנשים שנשארו עשו זאת לא רק עקב תחושת שייכות, אלא כי לא היה להן ממש לאן ללכת.
הבבושקות הוא כינויין של נשים מבוגרות המתגוררות בכפרים קטנים, מתהלכות ברגל, מגדלות תפוחי אדמה, והפכו את ה״אזור האסור״ בצ׳רנוביל לבתיהן. הצלם ראול אראנטס יצא לצלם אותן.
ראול בילה שבוע בבתיהן של אותן נשים, כמאתיים במספר, שמתגוררות בטווח של שלושים קילומטר מתחנת הכח כבר כשלושים שנה. חלקן חזרו זמן קצר לאחר הפינוי, וחלקן מעולם לא עזב. האסון הוא ארוע יום יומי בשבילהן. רובן נשים, ורוב בעליהן מתו כתוצאה מעבודתם בפינוי הפסולת הגרעינית.
האזור עצמו סגור לחלוטין. ללא תחבורה, ללא קווי טלפון או תקשורת. החורפים קשים למחייה. ראול חושב כי הנשים שנשארו עשו זאת לא רק עקב תחושת שייכות, אלא כי לא היה להן ממש לאן ללכת.