״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
