hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

חברי הכת על גלגל ענק - קלו קלקס קלאן
מאת ריקי שחם

זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.

בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.

חברי הכת על גלגל ענק - קלו קלקס קלאן מאת ריקי שחם

חברי הכת על גלגל ענק - קלו קלקס קלאן

מאת ריקי שחם

05.09.2019

זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.

בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.

זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.

בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.

מאת ריקי שחם

חברי הכת על גלגל ענק - קלו קלקס קלאן

מאת ריקי שחם

05.09.2019

זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.

בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.

next song
נפגשים לפיקניק בבית הקברות?
ריקי שחם

לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.

במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.

ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.

גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.

רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.

כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.

נפגשים לפיקניק בבית הקברות? מאת ריקי שחם

נפגשים לפיקניק בבית הקברות?

ריקי שחם

30.08.2019

לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.

במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.

ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.

גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.

רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.

כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.

לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.

במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.

ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.

גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.

רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.

כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.

ריקי שחם

נפגשים לפיקניק בבית הקברות?

ריקי שחם

30.08.2019

לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.

במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.

ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.

גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.

רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.

כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.

next song
 מאת ריקי שחם

29.08.2019

29.08.2019
next song
למכירה - ארבעה ילדים - פרטים בפנים
ריקי שחם

התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.

על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.

שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.

למכירה - ארבעה ילדים - פרטים בפנים מאת ריקי שחם

למכירה - ארבעה ילדים - פרטים בפנים

ריקי שחם

27.08.2019

התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.

על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.

שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.

התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.

על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.

שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.

ריקי שחם

למכירה - ארבעה ילדים - פרטים בפנים

ריקי שחם

27.08.2019

התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.

על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.

שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.

next song
המסע להציל את המוסיקה
ריקי שחם

ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.

״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.

האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.

המסע להציל את המוסיקה מאת ריקי שחם

המסע להציל את המוסיקה

ריקי שחם

26.08.2019

ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.

״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.

האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.

ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.

״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.

האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.

ריקי שחם

המסע להציל את המוסיקה

ריקי שחם

26.08.2019

ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.

״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.

האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.

next song
מכסחות הדשא של לונדון
ריקי שחם

בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.

מכסחות הדשא של לונדון מאת ריקי שחם

מכסחות הדשא של לונדון

ריקי שחם

25.08.2019

בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.

בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.

ריקי שחם

מכסחות הדשא של לונדון

ריקי שחם

25.08.2019

בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.

next song
משטרת החופים
ריקי שחם

בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.

החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.

בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.

משטרת החופים מאת ריקי שחם

משטרת החופים

ריקי שחם

22.08.2019

בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.

החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.

בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.

בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.

החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.

בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.

ריקי שחם

משטרת החופים

ריקי שחם

22.08.2019

בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.

החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.

בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.

next song
החיים בפנסיה
ריקי שחם

דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.

הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.

החיים בפנסיה מאת ריקי שחם

החיים בפנסיה

ריקי שחם

21.08.2019

דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.

הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.

דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.

הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.

ריקי שחם

החיים בפנסיה

ריקי שחם

21.08.2019

דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.

הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.

next song
 מאת ריקי שחם

20.08.2019

20.08.2019
next song
 מאת ריקי שחם

18.08.2019

18.08.2019
next song