ריקי שחם רביצקי

הצלם ניקו קליאניוטיס מצלם בספרו האחרון את לב ליבה של פנסילבניה. מקום שעדיין נשמרו הערכים הישנים של העיירה הקטנה, היכן שעסקים מקומיים עדיין קיימים ולא התחלפו ברשתות גדולות. זהו מבט על מצבה הכלכלי של אמריקה, אך הוא גם אינו נמנע מהתבוננות פוליטית. ברבים מצילומיו מופיעים שלטי החנויות בצורה אירונית לסביבתן.

הטמפרטורות בחורף צונחות באופן רגיל מתחת למינוס ארבעים מעלות ביקוטיה אשר בצפון מזרח רוסיה.
כל הבניינים בנויים על עמודים כדי שהחימום שלהם לא ימיס את הקרקע הקפואה עליהם הם ניצבים. בימים חמים כשיש מינוס שלושים וחמש מעלות, העיר מתמלאת בתושבים שיוצאים לטייל ברחובותיה ולשבת בכיכרות.

צילום מאת אלכס וסילייב.

בסוף המאה ה-19 היתה פריז ידועה כעיר התענוגות, מפורסמת בקאבארטים ובאולמי הריקודים שנפתחו ברחבי העיר. בתקופה שחגגה את הפרט, רבים מבעלי העסקים הללו ראו יתרון בקידום מופעים של הזמרים והשחקנים. האמן טולוז לוטרק לקח תפקיד חשוב בקידום אומנים אלו בעזרת המדיום החדש של הפוסטר אותם עיצב וביצירת תרבות הסלבריטי אותה אני מכירים כיום.

שלושת אלפים פוסטרים נתלו ברחבי העיר וטולוז לוטרק הפך לסנסציה בלילה אחד. הספר שיצא לאור והציג את הפוסטרים של לוטרק היה ספר האמן הראשון הידוע בהיסטוריה.

הצלם השוודי גירט וגן השתתף בתחרות הבין לאומית לצילומי טבע הומוריסטים.

פבלו פיקסו מעביר שיעור ציור לילדיו פאלומה וקלוד, ולשניים מחבריהם. צולם בוילה קליפורניה, פרובנס, קוט דאז'ור, קאן, צרפת. 1957. צילום מאת רנה בורי.

בשנת 1982, הבמאי ג'ון אלפר נסע ביחד עם אנדי וורהול לסין הקומוניסטית. הצמד צילמו שם סרט דוקומנטרי, סרטו האחרון של אליל הפופ. אלפר לאחרונה שיתף בצילומים מהמסע שעד היום לא התפרסמו.

סיפורה של הצלמת ויויאן מאייר לקוח כמו מספר. במשך עשרות שנים היא עבדה כאומנת במשפחות מבוססות בשיקגו. מחוץ לעבודתה צילמה מאייר עשרות אלפי צילומי רחוב - רובם מתמקדים בצל שלה עצמה ברחובות העיר. כאשר לא עמדה מאייר בתשלומי שכר הדירה עיקלו את כל רכושה, יחד עם עשרות שנים של נגטיבים.

רצה הגורל וצילומים אלו הגיעו לידיו של אוצר אומנות בעל עין חדה. היום ידועה מאייר בתור אחת הצלמות החשובות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל. היא התגלתה כשנתיים אחרי מותה. 

הצלם פיליפ הלסמן בצילום של המשורר, האמן והבימאי הצרפתי ז'אן קוקטו ביחד עם השחקנית ריקי סומא והרקדן לאו קולמן. ניו יורק 1949.

עבודותיו של לו נאן עוסקות ברדיפה של אנשים בשל אמונתם. בפרויקט זה הוא עבר במשך ארבע שנים בעשרה מחוזות שונים בסין וביקר ובמעל 100 כנסיות ואתרי עליה לרגל מוסתרים. התוצאה זו סדרת צילומים מצמררת על חיי היום יום של אנשים רדופים כיוון שאין תפיסת חייהם זהה לזו של הממשל בו הם חיים.