hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

הלא מפורסמים
ריקי שחם

הצלמת מארי אלן מארק צילמה הכל מסרטים של פליני ועד קרקסים. עבודותיה מתעדות את הפואטי והאבסורד, פעמים רבות באותו הצילום - ומעניקות מבט שאינו שכיח בחברה. כמו כן עבדה מארי בצמידות עם בעלה, הבימאי מרטין בל, בכדי להפיק מבספר סרטים דוקומנטרים הנוגעים לעבודתה. שניים מהסרטים כוללים צילומים רבים הסובבים את ילדותה של נערה בשם ארין בלאקוול, הגדלה בסיטאל ארצות הברית.

כאשר נפטרה מארק בשנת 2015 השאירה מאחוריה ארכיון עשיר של עבודות. ספר חדש בשם ״הספר של הכל״ מנסה להיות רטרוספקטיבה של קריירה ארוכה ולהיות השראה לצלמים דוקומנטרים באשר הם. הספר סוקר חמישה עשורים של עשייה ומחולק לשלושה כרכים.

כאשר ניגשה מארק לצלם את רחוב פאלקלנד בבומביי, רחוב הידוע כמרכז של בתי בושת - מצאה כי המציאות קשה מידי בשבילה לתעד אותה. עברו עשרים שנה עד אשר הרגישה מוכנה לחזור לשם לניסיון נוסף. למרות הקללות, האיומים וההשפלות מארי התעקשה ולא נרתעה עד שלבסוץ הוזמנה פנימה על ידי מנהלת בית בושת ברחוב. האמונה שלה בסיפור, היכולת ליצור קשרים ארוכי טווח גם ללא שפה משותפת, המבט הישיר שאינו מנסה להסתיר את המצלמה וההתמדה עד אשר הסיפור סופר - ולפעמים אף יותר - כל אלה מאפיינים את כל עבודותיה במרוצת השנים.

mary ellen mark תאומות ריקי שחם

הלא מפורסמים

ריקי שחם

09.12.2020

הצלמת מארי אלן מארק צילמה הכל מסרטים של פליני ועד קרקסים. עבודותיה מתעדות את הפואטי והאבסורד, פעמים רבות באותו הצילום - ומעניקות מבט שאינו שכיח בחברה. כמו כן עבדה מארי בצמידות עם בעלה, הבימאי מרטין בל, בכדי להפיק מבספר סרטים דוקומנטרים הנוגעים לעבודתה. שניים מהסרטים כוללים צילומים רבים הסובבים את ילדותה של נערה בשם ארין בלאקוול, הגדלה בסיטאל ארצות הברית.

כאשר נפטרה מארק בשנת 2015 השאירה מאחוריה ארכיון עשיר של עבודות. ספר חדש בשם ״הספר של הכל״ מנסה להיות רטרוספקטיבה של קריירה ארוכה ולהיות השראה לצלמים דוקומנטרים באשר הם. הספר סוקר חמישה עשורים של עשייה ומחולק לשלושה כרכים.

כאשר ניגשה מארק לצלם את רחוב פאלקלנד בבומביי, רחוב הידוע כמרכז של בתי בושת - מצאה כי המציאות קשה מידי בשבילה לתעד אותה. עברו עשרים שנה עד אשר הרגישה מוכנה לחזור לשם לניסיון נוסף. למרות הקללות, האיומים וההשפלות מארי התעקשה ולא נרתעה עד שלבסוץ הוזמנה פנימה על ידי מנהלת בית בושת ברחוב. האמונה שלה בסיפור, היכולת ליצור קשרים ארוכי טווח גם ללא שפה משותפת, המבט הישיר שאינו מנסה להסתיר את המצלמה וההתמדה עד אשר הסיפור סופר - ולפעמים אף יותר - כל אלה מאפיינים את כל עבודותיה במרוצת השנים.

לקריאה נוספת

הצלמת מארי אלן מארק צילמה הכל מסרטים של פליני ועד קרקסים. עבודותיה מתעדות את הפואטי והאבסורד, פעמים רבות באותו הצילום - ומעניקות מבט שאינו שכיח בחברה. כמו כן עבדה מארי בצמידות עם בעלה, הבימאי מרטין בל, בכדי להפיק מבספר סרטים דוקומנטרים הנוגעים לעבודתה. שניים מהסרטים כוללים צילומים רבים הסובבים את ילדותה של נערה בשם ארין בלאקוול, הגדלה בסיטאל ארצות הברית.

כאשר נפטרה מארק בשנת 2015 השאירה מאחוריה ארכיון עשיר של עבודות. ספר חדש בשם ״הספר של הכל״ מנסה להיות רטרוספקטיבה של קריירה ארוכה ולהיות השראה לצלמים דוקומנטרים באשר הם. הספר סוקר חמישה עשורים של עשייה ומחולק לשלושה כרכים.

כאשר ניגשה מארק לצלם את רחוב פאלקלנד בבומביי, רחוב הידוע כמרכז של בתי בושת - מצאה כי המציאות קשה מידי בשבילה לתעד אותה. עברו עשרים שנה עד אשר הרגישה מוכנה לחזור לשם לניסיון נוסף. למרות הקללות, האיומים וההשפלות מארי התעקשה ולא נרתעה עד שלבסוץ הוזמנה פנימה על ידי מנהלת בית בושת ברחוב. האמונה שלה בסיפור, היכולת ליצור קשרים ארוכי טווח גם ללא שפה משותפת, המבט הישיר שאינו מנסה להסתיר את המצלמה וההתמדה עד אשר הסיפור סופר - ולפעמים אף יותר - כל אלה מאפיינים את כל עבודותיה במרוצת השנים.

ריקי שחם

הלא מפורסמים

ריקי שחם

09.12.2020

הצלמת מארי אלן מארק צילמה הכל מסרטים של פליני ועד קרקסים. עבודותיה מתעדות את הפואטי והאבסורד, פעמים רבות באותו הצילום - ומעניקות מבט שאינו שכיח בחברה. כמו כן עבדה מארי בצמידות עם בעלה, הבימאי מרטין בל, בכדי להפיק מבספר סרטים דוקומנטרים הנוגעים לעבודתה. שניים מהסרטים כוללים צילומים רבים הסובבים את ילדותה של נערה בשם ארין בלאקוול, הגדלה בסיטאל ארצות הברית.

כאשר נפטרה מארק בשנת 2015 השאירה מאחוריה ארכיון עשיר של עבודות. ספר חדש בשם ״הספר של הכל״ מנסה להיות רטרוספקטיבה של קריירה ארוכה ולהיות השראה לצלמים דוקומנטרים באשר הם. הספר סוקר חמישה עשורים של עשייה ומחולק לשלושה כרכים.

כאשר ניגשה מארק לצלם את רחוב פאלקלנד בבומביי, רחוב הידוע כמרכז של בתי בושת - מצאה כי המציאות קשה מידי בשבילה לתעד אותה. עברו עשרים שנה עד אשר הרגישה מוכנה לחזור לשם לניסיון נוסף. למרות הקללות, האיומים וההשפלות מארי התעקשה ולא נרתעה עד שלבסוץ הוזמנה פנימה על ידי מנהלת בית בושת ברחוב. האמונה שלה בסיפור, היכולת ליצור קשרים ארוכי טווח גם ללא שפה משותפת, המבט הישיר שאינו מנסה להסתיר את המצלמה וההתמדה עד אשר הסיפור סופר - ולפעמים אף יותר - כל אלה מאפיינים את כל עבודותיה במרוצת השנים.

next song
רקדן קוסמי
ריקי שחם

כאשר נפתחה תערוכה חדשה לרקדן והכוריאוגרף הסקוטי מייקל קלארק - היה זה המוזיקאי ג׳רוויס קוקר הראשון שפנו אליו בכדי לכתוב את הטקסטים. השניים עבדו יחדיו משנות השמונים, שני אומנים צעירים שעברו ללונדון מעיירות תעשייתיות.

התערוכה שמציגה קטעי וידאו מסצנות האנדרגראונד ההדוניסטית עומדת בקונטרסט חזק למציאות בה כולנו מתקיימים כיום. ״האנרגיה, החיים ללא דאגות לבריאות בסרטים של מייקל לעומת המצב בו כולנו מחופרים בבתים ומפוחדים ממיקרובים - ״אני חושב שהתערוכה הגיעה בדיוק בזמן המתאים. זה מעורר השראה לצפות באנשים משתמשים בגופם בחופשיות ובחיות שכזאת - בעת שלחיות הוא דבר לא פשוט בשנה זו שלנו״ אומר קוקר.

כוריאוגרף מייקל קלארק מאת ריקי שחם

רקדן קוסמי

ריקי שחם

06.12.2020

כאשר נפתחה תערוכה חדשה לרקדן והכוריאוגרף הסקוטי מייקל קלארק - היה זה המוזיקאי ג׳רוויס קוקר הראשון שפנו אליו בכדי לכתוב את הטקסטים. השניים עבדו יחדיו משנות השמונים, שני אומנים צעירים שעברו ללונדון מעיירות תעשייתיות.

התערוכה שמציגה קטעי וידאו מסצנות האנדרגראונד ההדוניסטית עומדת בקונטרסט חזק למציאות בה כולנו מתקיימים כיום. ״האנרגיה, החיים ללא דאגות לבריאות בסרטים של מייקל לעומת המצב בו כולנו מחופרים בבתים ומפוחדים ממיקרובים - ״אני חושב שהתערוכה הגיעה בדיוק בזמן המתאים. זה מעורר השראה לצפות באנשים משתמשים בגופם בחופשיות ובחיות שכזאת - בעת שלחיות הוא דבר לא פשוט בשנה זו שלנו״ אומר קוקר.

לקריאה נוספת

כאשר נפתחה תערוכה חדשה לרקדן והכוריאוגרף הסקוטי מייקל קלארק - היה זה המוזיקאי ג׳רוויס קוקר הראשון שפנו אליו בכדי לכתוב את הטקסטים. השניים עבדו יחדיו משנות השמונים, שני אומנים צעירים שעברו ללונדון מעיירות תעשייתיות.

התערוכה שמציגה קטעי וידאו מסצנות האנדרגראונד ההדוניסטית עומדת בקונטרסט חזק למציאות בה כולנו מתקיימים כיום. ״האנרגיה, החיים ללא דאגות לבריאות בסרטים של מייקל לעומת המצב בו כולנו מחופרים בבתים ומפוחדים ממיקרובים - ״אני חושב שהתערוכה הגיעה בדיוק בזמן המתאים. זה מעורר השראה לצפות באנשים משתמשים בגופם בחופשיות ובחיות שכזאת - בעת שלחיות הוא דבר לא פשוט בשנה זו שלנו״ אומר קוקר.

ריקי שחם

רקדן קוסמי

ריקי שחם

06.12.2020

כאשר נפתחה תערוכה חדשה לרקדן והכוריאוגרף הסקוטי מייקל קלארק - היה זה המוזיקאי ג׳רוויס קוקר הראשון שפנו אליו בכדי לכתוב את הטקסטים. השניים עבדו יחדיו משנות השמונים, שני אומנים צעירים שעברו ללונדון מעיירות תעשייתיות.

התערוכה שמציגה קטעי וידאו מסצנות האנדרגראונד ההדוניסטית עומדת בקונטרסט חזק למציאות בה כולנו מתקיימים כיום. ״האנרגיה, החיים ללא דאגות לבריאות בסרטים של מייקל לעומת המצב בו כולנו מחופרים בבתים ומפוחדים ממיקרובים - ״אני חושב שהתערוכה הגיעה בדיוק בזמן המתאים. זה מעורר השראה לצפות באנשים משתמשים בגופם בחופשיות ובחיות שכזאת - בעת שלחיות הוא דבר לא פשוט בשנה זו שלנו״ אומר קוקר.

next song
הולדתו של הצילום העיתונאי
ריקי שחם

שמו של הצלם אדוארד רוסקאם אינו ידוע היום, אך פועלו לקדם את המדיה המודרנית כמו שאנו מכירים אותה היום היה אדיר. את מקומו מאחורי המצלמה מצא בשנות הארבעים כעורך צעיר. דרך עבודתו הגדיר אדוארד את התפיסה המוכרת לנו היום כעיתונות מצולמת. המונח עצמו נטבע על ידי אדוארד בשנות השלושים כאשר חזר ממסע צילום בפולינזיה שם נתקל במדינה במשבר קשה. שם החליט ביחד עם אשתו לואיז לפרסם פעם בשבוע כתבה צילומית המציגה את המצב הקשה במדינה.

עבודתו של רוקסאם קדמה וסללה את דרכם של מגזינים כמו ״לייף״ ו-״לוק״ שלימים הפכו את התפיסה החדשה לדרך חיים. למעשה ספרים רבים תחת ההפקה של אדוארד הציגו את החיים האמריקאים בעזרת ״סיפורים מצולמים״.

״הגישה שלי תמיד היתה שאין להפריע לצילומים עם הטקסט, ובוודאי לא לומר את אותו הדבר בתמונה ובמילים. יש דברים שניתן לומר רק עם מילים, ודברים שניתן לבטא רק בצילום. כך שהדרך להעניק סיפור שלם היא על ידי מערכת יחסים בין שניהם״ אומר אדוארד בראיון.

עוד בתחילת דרכו נמנע רוקסאם מצילום עוני כרעיון ותמיד השתדל לצלם את החיים עצמם, עשירים, שמחים, קשים ואומללים. למעשה נמנע ממושג שקיבל את שמו היום כ״פורנו-עוני״ בעולם הצילום.

עוני הוא דרמטי, אומר אדוארד. הרבה יותר קל לצלם תמונה מעניינית של חתול מת מאשר של חתול ישן. צלמים תמיד מחפשים דרמה, ודרמה היא מלכוד. בעבודותיו חיפש רוקסאם את היום-יומי המעביר את כל מניפת החיים - יהיו הנסיבות אשר יהיו.

שלושה ילדים שחורים קוראים עיתון שיקגו מאת ריקי שחם

הולדתו של הצילום העיתונאי

ריקי שחם

02.12.2020

שמו של הצלם אדוארד רוסקאם אינו ידוע היום, אך פועלו לקדם את המדיה המודרנית כמו שאנו מכירים אותה היום היה אדיר. את מקומו מאחורי המצלמה מצא בשנות הארבעים כעורך צעיר. דרך עבודתו הגדיר אדוארד את התפיסה המוכרת לנו היום כעיתונות מצולמת. המונח עצמו נטבע על ידי אדוארד בשנות השלושים כאשר חזר ממסע צילום בפולינזיה שם נתקל במדינה במשבר קשה. שם החליט ביחד עם אשתו לואיז לפרסם פעם בשבוע כתבה צילומית המציגה את המצב הקשה במדינה.

עבודתו של רוקסאם קדמה וסללה את דרכם של מגזינים כמו ״לייף״ ו-״לוק״ שלימים הפכו את התפיסה החדשה לדרך חיים. למעשה ספרים רבים תחת ההפקה של אדוארד הציגו את החיים האמריקאים בעזרת ״סיפורים מצולמים״.

״הגישה שלי תמיד היתה שאין להפריע לצילומים עם הטקסט, ובוודאי לא לומר את אותו הדבר בתמונה ובמילים. יש דברים שניתן לומר רק עם מילים, ודברים שניתן לבטא רק בצילום. כך שהדרך להעניק סיפור שלם היא על ידי מערכת יחסים בין שניהם״ אומר אדוארד בראיון.

עוד בתחילת דרכו נמנע רוקסאם מצילום עוני כרעיון ותמיד השתדל לצלם את החיים עצמם, עשירים, שמחים, קשים ואומללים. למעשה נמנע ממושג שקיבל את שמו היום כ״פורנו-עוני״ בעולם הצילום.

עוני הוא דרמטי, אומר אדוארד. הרבה יותר קל לצלם תמונה מעניינית של חתול מת מאשר של חתול ישן. צלמים תמיד מחפשים דרמה, ודרמה היא מלכוד. בעבודותיו חיפש רוקסאם את היום-יומי המעביר את כל מניפת החיים - יהיו הנסיבות אשר יהיו.

לקריאה נוספת

שמו של הצלם אדוארד רוסקאם אינו ידוע היום, אך פועלו לקדם את המדיה המודרנית כמו שאנו מכירים אותה היום היה אדיר. את מקומו מאחורי המצלמה מצא בשנות הארבעים כעורך צעיר. דרך עבודתו הגדיר אדוארד את התפיסה המוכרת לנו היום כעיתונות מצולמת. המונח עצמו נטבע על ידי אדוארד בשנות השלושים כאשר חזר ממסע צילום בפולינזיה שם נתקל במדינה במשבר קשה. שם החליט ביחד עם אשתו לואיז לפרסם פעם בשבוע כתבה צילומית המציגה את המצב הקשה במדינה.

עבודתו של רוקסאם קדמה וסללה את דרכם של מגזינים כמו ״לייף״ ו-״לוק״ שלימים הפכו את התפיסה החדשה לדרך חיים. למעשה ספרים רבים תחת ההפקה של אדוארד הציגו את החיים האמריקאים בעזרת ״סיפורים מצולמים״.

״הגישה שלי תמיד היתה שאין להפריע לצילומים עם הטקסט, ובוודאי לא לומר את אותו הדבר בתמונה ובמילים. יש דברים שניתן לומר רק עם מילים, ודברים שניתן לבטא רק בצילום. כך שהדרך להעניק סיפור שלם היא על ידי מערכת יחסים בין שניהם״ אומר אדוארד בראיון.

עוד בתחילת דרכו נמנע רוקסאם מצילום עוני כרעיון ותמיד השתדל לצלם את החיים עצמם, עשירים, שמחים, קשים ואומללים. למעשה נמנע ממושג שקיבל את שמו היום כ״פורנו-עוני״ בעולם הצילום.

עוני הוא דרמטי, אומר אדוארד. הרבה יותר קל לצלם תמונה מעניינית של חתול מת מאשר של חתול ישן. צלמים תמיד מחפשים דרמה, ודרמה היא מלכוד. בעבודותיו חיפש רוקסאם את היום-יומי המעביר את כל מניפת החיים - יהיו הנסיבות אשר יהיו.

ריקי שחם

הולדתו של הצילום העיתונאי

ריקי שחם

02.12.2020

שמו של הצלם אדוארד רוסקאם אינו ידוע היום, אך פועלו לקדם את המדיה המודרנית כמו שאנו מכירים אותה היום היה אדיר. את מקומו מאחורי המצלמה מצא בשנות הארבעים כעורך צעיר. דרך עבודתו הגדיר אדוארד את התפיסה המוכרת לנו היום כעיתונות מצולמת. המונח עצמו נטבע על ידי אדוארד בשנות השלושים כאשר חזר ממסע צילום בפולינזיה שם נתקל במדינה במשבר קשה. שם החליט ביחד עם אשתו לואיז לפרסם פעם בשבוע כתבה צילומית המציגה את המצב הקשה במדינה.

עבודתו של רוקסאם קדמה וסללה את דרכם של מגזינים כמו ״לייף״ ו-״לוק״ שלימים הפכו את התפיסה החדשה לדרך חיים. למעשה ספרים רבים תחת ההפקה של אדוארד הציגו את החיים האמריקאים בעזרת ״סיפורים מצולמים״.

״הגישה שלי תמיד היתה שאין להפריע לצילומים עם הטקסט, ובוודאי לא לומר את אותו הדבר בתמונה ובמילים. יש דברים שניתן לומר רק עם מילים, ודברים שניתן לבטא רק בצילום. כך שהדרך להעניק סיפור שלם היא על ידי מערכת יחסים בין שניהם״ אומר אדוארד בראיון.

עוד בתחילת דרכו נמנע רוקסאם מצילום עוני כרעיון ותמיד השתדל לצלם את החיים עצמם, עשירים, שמחים, קשים ואומללים. למעשה נמנע ממושג שקיבל את שמו היום כ״פורנו-עוני״ בעולם הצילום.

עוני הוא דרמטי, אומר אדוארד. הרבה יותר קל לצלם תמונה מעניינית של חתול מת מאשר של חתול ישן. צלמים תמיד מחפשים דרמה, ודרמה היא מלכוד. בעבודותיו חיפש רוקסאם את היום-יומי המעביר את כל מניפת החיים - יהיו הנסיבות אשר יהיו.

next song
איך לעבור את השנה בשלום
ריקי שחם

יוהאנס פרידריך שיסל הוא קולנוען המתמחה באנימציה. יליד אוסטריה, למד שיסל אנימציה בצ׳כיה. תחת ידיו רשומים מספר סרטים קצרים שגרפו פרסים והוצגו בלמעלה משבעים פסטיבלים ברחבי העולם. ביחד עם שני שותפים הקים אולפן סרטים קטן המוקדש לסרטי אנימציה עלילתיים עם ערך אומנותי.

סרטו האוטוביוגרפי למחצה 366 ימים מציג את נער צעיר המעביר כשנה מחייו בשרות לאומי - התנדבות בשרות האמבולנסים של המדינה. הגיבור מתחיל את השנה עם אופטימיות ומגלה לאט לאט שלמרות התחבושות והתרופות נדמה שמה שהמטופלים זקוקים לו ביותר הוא מזור לבדידות.

בניסיון לעזור להם ככל יכולתו, גיבור הסרטון נתקל בקשיים נפשיים משל עצמו. המענה למצבו מגיע ממקום לא צפוי - עם הצעה שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ בימים לא פשוטים אלו.

איך לעבור את השנה בשלום מאת ריקי שחם

איך לעבור את השנה בשלום

ריקי שחם

29.11.2020

יוהאנס פרידריך שיסל הוא קולנוען המתמחה באנימציה. יליד אוסטריה, למד שיסל אנימציה בצ׳כיה. תחת ידיו רשומים מספר סרטים קצרים שגרפו פרסים והוצגו בלמעלה משבעים פסטיבלים ברחבי העולם. ביחד עם שני שותפים הקים אולפן סרטים קטן המוקדש לסרטי אנימציה עלילתיים עם ערך אומנותי.

סרטו האוטוביוגרפי למחצה 366 ימים מציג את נער צעיר המעביר כשנה מחייו בשרות לאומי - התנדבות בשרות האמבולנסים של המדינה. הגיבור מתחיל את השנה עם אופטימיות ומגלה לאט לאט שלמרות התחבושות והתרופות נדמה שמה שהמטופלים זקוקים לו ביותר הוא מזור לבדידות.

בניסיון לעזור להם ככל יכולתו, גיבור הסרטון נתקל בקשיים נפשיים משל עצמו. המענה למצבו מגיע ממקום לא צפוי - עם הצעה שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ בימים לא פשוטים אלו.

לקריאה נוספת

יוהאנס פרידריך שיסל הוא קולנוען המתמחה באנימציה. יליד אוסטריה, למד שיסל אנימציה בצ׳כיה. תחת ידיו רשומים מספר סרטים קצרים שגרפו פרסים והוצגו בלמעלה משבעים פסטיבלים ברחבי העולם. ביחד עם שני שותפים הקים אולפן סרטים קטן המוקדש לסרטי אנימציה עלילתיים עם ערך אומנותי.

סרטו האוטוביוגרפי למחצה 366 ימים מציג את נער צעיר המעביר כשנה מחייו בשרות לאומי - התנדבות בשרות האמבולנסים של המדינה. הגיבור מתחיל את השנה עם אופטימיות ומגלה לאט לאט שלמרות התחבושות והתרופות נדמה שמה שהמטופלים זקוקים לו ביותר הוא מזור לבדידות.

בניסיון לעזור להם ככל יכולתו, גיבור הסרטון נתקל בקשיים נפשיים משל עצמו. המענה למצבו מגיע ממקום לא צפוי - עם הצעה שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ בימים לא פשוטים אלו.

ריקי שחם

איך לעבור את השנה בשלום

ריקי שחם

29.11.2020

יוהאנס פרידריך שיסל הוא קולנוען המתמחה באנימציה. יליד אוסטריה, למד שיסל אנימציה בצ׳כיה. תחת ידיו רשומים מספר סרטים קצרים שגרפו פרסים והוצגו בלמעלה משבעים פסטיבלים ברחבי העולם. ביחד עם שני שותפים הקים אולפן סרטים קטן המוקדש לסרטי אנימציה עלילתיים עם ערך אומנותי.

סרטו האוטוביוגרפי למחצה 366 ימים מציג את נער צעיר המעביר כשנה מחייו בשרות לאומי - התנדבות בשרות האמבולנסים של המדינה. הגיבור מתחיל את השנה עם אופטימיות ומגלה לאט לאט שלמרות התחבושות והתרופות נדמה שמה שהמטופלים זקוקים לו ביותר הוא מזור לבדידות.

בניסיון לעזור להם ככל יכולתו, גיבור הסרטון נתקל בקשיים נפשיים משל עצמו. המענה למצבו מגיע ממקום לא צפוי - עם הצעה שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ בימים לא פשוטים אלו.

next song
חלום סיני
ריקי שחם

האומן יאנג פודונג מייצר חלק מהסרטים היפים ביותר היוצאים מסין בשנים האחרונות. יאנג הוא קולנוען עמצאי המושפע רבות מעבודות הקולנוע של ג׳ים ג׳אראמוש, לדבריו. יצירותיו מבויימות להפליא ומצולמות על סרט 23 מילימטר בעלות תחושה פיוטית ומזכירות את המגילות הסיניות העתיקות.

יאנג נולד בבייג׳ינג בתחילת שנות השבעים ולמד באקדמיה לאומנות של האנגזו. עבודותיו הראשונות מתעסקות יותר בציור וצילום ומשנות התשעים עובד יאנג בעיקר בקולנוע ומיצבים.

השפה הויזואלית של יאנג אפופה במסתורין חלומי. דמויותיו לרוב אילמות ואינם מוגדרות. התנועות כוריאוגרפיות כמעט ומעבירים סביבה מושלמת ואסתטית. יאנג מכוון את יצירתו לבלבל את הזמן של הצופה.

היום יאנג נחשב לאחד האומנים העכשויים החשובים בסין. הוא הציג במוזיאונים בין-לאומיים רבים.

קולנוע סיני מאת ריקי שחם

חלום סיני

ריקי שחם

26.11.2020

האומן יאנג פודונג מייצר חלק מהסרטים היפים ביותר היוצאים מסין בשנים האחרונות. יאנג הוא קולנוען עמצאי המושפע רבות מעבודות הקולנוע של ג׳ים ג׳אראמוש, לדבריו. יצירותיו מבויימות להפליא ומצולמות על סרט 23 מילימטר בעלות תחושה פיוטית ומזכירות את המגילות הסיניות העתיקות.

יאנג נולד בבייג׳ינג בתחילת שנות השבעים ולמד באקדמיה לאומנות של האנגזו. עבודותיו הראשונות מתעסקות יותר בציור וצילום ומשנות התשעים עובד יאנג בעיקר בקולנוע ומיצבים.

השפה הויזואלית של יאנג אפופה במסתורין חלומי. דמויותיו לרוב אילמות ואינם מוגדרות. התנועות כוריאוגרפיות כמעט ומעבירים סביבה מושלמת ואסתטית. יאנג מכוון את יצירתו לבלבל את הזמן של הצופה.

היום יאנג נחשב לאחד האומנים העכשויים החשובים בסין. הוא הציג במוזיאונים בין-לאומיים רבים.

לקריאה נוספת

האומן יאנג פודונג מייצר חלק מהסרטים היפים ביותר היוצאים מסין בשנים האחרונות. יאנג הוא קולנוען עמצאי המושפע רבות מעבודות הקולנוע של ג׳ים ג׳אראמוש, לדבריו. יצירותיו מבויימות להפליא ומצולמות על סרט 23 מילימטר בעלות תחושה פיוטית ומזכירות את המגילות הסיניות העתיקות.

יאנג נולד בבייג׳ינג בתחילת שנות השבעים ולמד באקדמיה לאומנות של האנגזו. עבודותיו הראשונות מתעסקות יותר בציור וצילום ומשנות התשעים עובד יאנג בעיקר בקולנוע ומיצבים.

השפה הויזואלית של יאנג אפופה במסתורין חלומי. דמויותיו לרוב אילמות ואינם מוגדרות. התנועות כוריאוגרפיות כמעט ומעבירים סביבה מושלמת ואסתטית. יאנג מכוון את יצירתו לבלבל את הזמן של הצופה.

היום יאנג נחשב לאחד האומנים העכשויים החשובים בסין. הוא הציג במוזיאונים בין-לאומיים רבים.

ריקי שחם

חלום סיני

ריקי שחם

26.11.2020

האומן יאנג פודונג מייצר חלק מהסרטים היפים ביותר היוצאים מסין בשנים האחרונות. יאנג הוא קולנוען עמצאי המושפע רבות מעבודות הקולנוע של ג׳ים ג׳אראמוש, לדבריו. יצירותיו מבויימות להפליא ומצולמות על סרט 23 מילימטר בעלות תחושה פיוטית ומזכירות את המגילות הסיניות העתיקות.

יאנג נולד בבייג׳ינג בתחילת שנות השבעים ולמד באקדמיה לאומנות של האנגזו. עבודותיו הראשונות מתעסקות יותר בציור וצילום ומשנות התשעים עובד יאנג בעיקר בקולנוע ומיצבים.

השפה הויזואלית של יאנג אפופה במסתורין חלומי. דמויותיו לרוב אילמות ואינם מוגדרות. התנועות כוריאוגרפיות כמעט ומעבירים סביבה מושלמת ואסתטית. יאנג מכוון את יצירתו לבלבל את הזמן של הצופה.

היום יאנג נחשב לאחד האומנים העכשויים החשובים בסין. הוא הציג במוזיאונים בין-לאומיים רבים.

next song
הדייג ודג הזהב
ריקי שחם

אגדת האחים גרים ״הדייג ודג הזהב״ קיבלה עיבוד חדש לאחרונה בדמות סרט אנימציה מאת האומנית אליזבת ״ליזי״ הובס. בפעם האחרונה שפגשנו בה בבלוג זה היה פרסמה סרטון אהבה קצר של חייל בלמחמת העולם הראשונה. 

ליזי לקחה על עצמה אגדה זו העוסקת בחמדנות, מוסר ותרבות צריכה דווקא בימים אלו. הסרטון בן שש דקות אינו פשוט לצפייה ומעביר את הצופה חוויה רגשית יותר מאשר עלילתית. הסרטון ללא דיאלוגים וזכה במספר פרסים על פס הקול הג׳זי בו הוא מתאפיין.

ליזי משתדלת בכל סרט לעבור דרך נסיונות גם בחומריות של הסרט עצמו, ובמהלך העבודה אנו רואים לא פעם את ידיה עובדות, או את הנייר עליו מצוירות הדמויות מתקמט ומושלך.

הדייג ודג הזהב מאת ריקי שחם

הדייג ודג הזהב

ריקי שחם

23.11.2020

אגדת האחים גרים ״הדייג ודג הזהב״ קיבלה עיבוד חדש לאחרונה בדמות סרט אנימציה מאת האומנית אליזבת ״ליזי״ הובס. בפעם האחרונה שפגשנו בה בבלוג זה היה פרסמה סרטון אהבה קצר של חייל בלמחמת העולם הראשונה. 

ליזי לקחה על עצמה אגדה זו העוסקת בחמדנות, מוסר ותרבות צריכה דווקא בימים אלו. הסרטון בן שש דקות אינו פשוט לצפייה ומעביר את הצופה חוויה רגשית יותר מאשר עלילתית. הסרטון ללא דיאלוגים וזכה במספר פרסים על פס הקול הג׳זי בו הוא מתאפיין.

ליזי משתדלת בכל סרט לעבור דרך נסיונות גם בחומריות של הסרט עצמו, ובמהלך העבודה אנו רואים לא פעם את ידיה עובדות, או את הנייר עליו מצוירות הדמויות מתקמט ומושלך.

לקריאה נוספת

אגדת האחים גרים ״הדייג ודג הזהב״ קיבלה עיבוד חדש לאחרונה בדמות סרט אנימציה מאת האומנית אליזבת ״ליזי״ הובס. בפעם האחרונה שפגשנו בה בבלוג זה היה פרסמה סרטון אהבה קצר של חייל בלמחמת העולם הראשונה. 

ליזי לקחה על עצמה אגדה זו העוסקת בחמדנות, מוסר ותרבות צריכה דווקא בימים אלו. הסרטון בן שש דקות אינו פשוט לצפייה ומעביר את הצופה חוויה רגשית יותר מאשר עלילתית. הסרטון ללא דיאלוגים וזכה במספר פרסים על פס הקול הג׳זי בו הוא מתאפיין.

ליזי משתדלת בכל סרט לעבור דרך נסיונות גם בחומריות של הסרט עצמו, ובמהלך העבודה אנו רואים לא פעם את ידיה עובדות, או את הנייר עליו מצוירות הדמויות מתקמט ומושלך.

ריקי שחם

הדייג ודג הזהב

ריקי שחם

23.11.2020

אגדת האחים גרים ״הדייג ודג הזהב״ קיבלה עיבוד חדש לאחרונה בדמות סרט אנימציה מאת האומנית אליזבת ״ליזי״ הובס. בפעם האחרונה שפגשנו בה בבלוג זה היה פרסמה סרטון אהבה קצר של חייל בלמחמת העולם הראשונה. 

ליזי לקחה על עצמה אגדה זו העוסקת בחמדנות, מוסר ותרבות צריכה דווקא בימים אלו. הסרטון בן שש דקות אינו פשוט לצפייה ומעביר את הצופה חוויה רגשית יותר מאשר עלילתית. הסרטון ללא דיאלוגים וזכה במספר פרסים על פס הקול הג׳זי בו הוא מתאפיין.

ליזי משתדלת בכל סרט לעבור דרך נסיונות גם בחומריות של הסרט עצמו, ובמהלך העבודה אנו רואים לא פעם את ידיה עובדות, או את הנייר עליו מצוירות הדמויות מתקמט ומושלך.

next song
לצלם בימים שאי אפשר לזוז
ריקי שחם

בשנת 1953 מצא עצמו הצלם הרברט ליסט תקוע בביתו של הצלם מקס שלר, לבדו עם מצלמת הלייקה שלו, עדשת טלפוטו, פילם 35 מ״מ בשפע, וחלון. העבודות שצילם בימים הבאים עוררו בו מחדש את התשוקה לצילום הרחוב.

סיפורו של הרברט מזכירה את סרטו של היצ׳קוק שנעשה כשנה מאוחר יותר - שם אדם הכבול לכסא גלגלים בחדרו מפענח מקרה רצח בעזרת משקפת ומצלמה.

ליסט עיקם בצורה קשה את קרסלו ברומא. יום לאחר מכן נקרא המארח שלו שלר, לתעד משבר פוליטי בין איטליה ליוגוסלביה השכנה. הרברט לא יכול היה להמשיך את צילומיו ברומא ונאלץ להמתין עד שרגלו תחלים. שלר השאיל לו את הלייקה כדי שיעסיק עצמו עד שיחזור.

הרברט התמקם על החלון שפונה לכיכר והתמכר להתרחשות בחוץ בזמן הסגר הפרטי שלו. התמונות מספרות סיפורים קצרים, ילד הרודף אחרי צמיג של אוטו, אח המציק לאחיו הקטן, ויכוח על השד יודע מה בין שני גברים, או שרת המסייע לזוג לתקן את רכבם.

לתמונות נתן שמות סיפוריים המעוררים את הדימיון - ״גאריבלדי הקטן״, ״הברך הפצועה״, ״ריקוד השמלות״, ״ג׳ובאני מעלה הצגה לקבל כסף לגלידה״ ועוד.

כשחזר שלר הציג הרברט את כל התמונות פזורות על השולחן כמו בתערוכה. שלר מצא כי הדרמות עליהן רדף בגבולות המדינה באזורי המלחמה - אינן שונות מהעלילות הקטנות שהתרחשו מתחת חלונו יום יום.

ריקוד בשמלות באיטליה ריקי שחם

לצלם בימים שאי אפשר לזוז

ריקי שחם

20.11.2020

בשנת 1953 מצא עצמו הצלם הרברט ליסט תקוע בביתו של הצלם מקס שלר, לבדו עם מצלמת הלייקה שלו, עדשת טלפוטו, פילם 35 מ״מ בשפע, וחלון. העבודות שצילם בימים הבאים עוררו בו מחדש את התשוקה לצילום הרחוב.

סיפורו של הרברט מזכירה את סרטו של היצ׳קוק שנעשה כשנה מאוחר יותר - שם אדם הכבול לכסא גלגלים בחדרו מפענח מקרה רצח בעזרת משקפת ומצלמה.

ליסט עיקם בצורה קשה את קרסלו ברומא. יום לאחר מכן נקרא המארח שלו שלר, לתעד משבר פוליטי בין איטליה ליוגוסלביה השכנה. הרברט לא יכול היה להמשיך את צילומיו ברומא ונאלץ להמתין עד שרגלו תחלים. שלר השאיל לו את הלייקה כדי שיעסיק עצמו עד שיחזור.

הרברט התמקם על החלון שפונה לכיכר והתמכר להתרחשות בחוץ בזמן הסגר הפרטי שלו. התמונות מספרות סיפורים קצרים, ילד הרודף אחרי צמיג של אוטו, אח המציק לאחיו הקטן, ויכוח על השד יודע מה בין שני גברים, או שרת המסייע לזוג לתקן את רכבם.

לתמונות נתן שמות סיפוריים המעוררים את הדימיון - ״גאריבלדי הקטן״, ״הברך הפצועה״, ״ריקוד השמלות״, ״ג׳ובאני מעלה הצגה לקבל כסף לגלידה״ ועוד.

כשחזר שלר הציג הרברט את כל התמונות פזורות על השולחן כמו בתערוכה. שלר מצא כי הדרמות עליהן רדף בגבולות המדינה באזורי המלחמה - אינן שונות מהעלילות הקטנות שהתרחשו מתחת חלונו יום יום.

לקריאה נוספת

בשנת 1953 מצא עצמו הצלם הרברט ליסט תקוע בביתו של הצלם מקס שלר, לבדו עם מצלמת הלייקה שלו, עדשת טלפוטו, פילם 35 מ״מ בשפע, וחלון. העבודות שצילם בימים הבאים עוררו בו מחדש את התשוקה לצילום הרחוב.

סיפורו של הרברט מזכירה את סרטו של היצ׳קוק שנעשה כשנה מאוחר יותר - שם אדם הכבול לכסא גלגלים בחדרו מפענח מקרה רצח בעזרת משקפת ומצלמה.

ליסט עיקם בצורה קשה את קרסלו ברומא. יום לאחר מכן נקרא המארח שלו שלר, לתעד משבר פוליטי בין איטליה ליוגוסלביה השכנה. הרברט לא יכול היה להמשיך את צילומיו ברומא ונאלץ להמתין עד שרגלו תחלים. שלר השאיל לו את הלייקה כדי שיעסיק עצמו עד שיחזור.

הרברט התמקם על החלון שפונה לכיכר והתמכר להתרחשות בחוץ בזמן הסגר הפרטי שלו. התמונות מספרות סיפורים קצרים, ילד הרודף אחרי צמיג של אוטו, אח המציק לאחיו הקטן, ויכוח על השד יודע מה בין שני גברים, או שרת המסייע לזוג לתקן את רכבם.

לתמונות נתן שמות סיפוריים המעוררים את הדימיון - ״גאריבלדי הקטן״, ״הברך הפצועה״, ״ריקוד השמלות״, ״ג׳ובאני מעלה הצגה לקבל כסף לגלידה״ ועוד.

כשחזר שלר הציג הרברט את כל התמונות פזורות על השולחן כמו בתערוכה. שלר מצא כי הדרמות עליהן רדף בגבולות המדינה באזורי המלחמה - אינן שונות מהעלילות הקטנות שהתרחשו מתחת חלונו יום יום.

ריקי שחם

לצלם בימים שאי אפשר לזוז

ריקי שחם

20.11.2020

בשנת 1953 מצא עצמו הצלם הרברט ליסט תקוע בביתו של הצלם מקס שלר, לבדו עם מצלמת הלייקה שלו, עדשת טלפוטו, פילם 35 מ״מ בשפע, וחלון. העבודות שצילם בימים הבאים עוררו בו מחדש את התשוקה לצילום הרחוב.

סיפורו של הרברט מזכירה את סרטו של היצ׳קוק שנעשה כשנה מאוחר יותר - שם אדם הכבול לכסא גלגלים בחדרו מפענח מקרה רצח בעזרת משקפת ומצלמה.

ליסט עיקם בצורה קשה את קרסלו ברומא. יום לאחר מכן נקרא המארח שלו שלר, לתעד משבר פוליטי בין איטליה ליוגוסלביה השכנה. הרברט לא יכול היה להמשיך את צילומיו ברומא ונאלץ להמתין עד שרגלו תחלים. שלר השאיל לו את הלייקה כדי שיעסיק עצמו עד שיחזור.

הרברט התמקם על החלון שפונה לכיכר והתמכר להתרחשות בחוץ בזמן הסגר הפרטי שלו. התמונות מספרות סיפורים קצרים, ילד הרודף אחרי צמיג של אוטו, אח המציק לאחיו הקטן, ויכוח על השד יודע מה בין שני גברים, או שרת המסייע לזוג לתקן את רכבם.

לתמונות נתן שמות סיפוריים המעוררים את הדימיון - ״גאריבלדי הקטן״, ״הברך הפצועה״, ״ריקוד השמלות״, ״ג׳ובאני מעלה הצגה לקבל כסף לגלידה״ ועוד.

כשחזר שלר הציג הרברט את כל התמונות פזורות על השולחן כמו בתערוכה. שלר מצא כי הדרמות עליהן רדף בגבולות המדינה באזורי המלחמה - אינן שונות מהעלילות הקטנות שהתרחשו מתחת חלונו יום יום.

next song
רוג׳ר קספאריאן וסודות הג׳ז של שנות השישים
ריקי שחם

בשנים האחרונות נחשפו צילומים נדירים של פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי, כמו גם נגטיבים של הביטלס. כעת זה תורו של הצלם רוג׳ר קספאריאן להציג צילומים שלא נראו עד היום של נגני הג׳ז הגדולי ביותר של שנות השישים במהלך ביקורם בפריז.

רוג׳ר יצא מהצללים כצלם רק לפני שבע שנים. הוא חשף עשרות תמונות של מפורסמים, זמרים וזמרות, מוזיקאים ושחקנים בארכיונים הפרטיים שלו אותם שמר למעלה מארבעים שנה.

צלם פרילנס עיתונאי במשך כעשור החל משנת 1962, התמקד רוג׳ר בצמד מוזיקת ה-יהיה פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי. הוא עקב אחרי כל המוזיקאים האנגלים שהגיעו לפריז, מנחיתתם בשדה התעופה ועד לאולם ההופעות.

הוא צילם את הביטלס, הו, קינקס ועוד רבים. אך את נגני הג׳ז לא חשף עד היום. לרוב בשחור לבן, נראים דמויות כמו אלה פיצג׳רלד באולימפיה, ארט בלקי בכותונת לילה, ג׳ון קולטריין וריי צ׳ארלס בשדה התעופה, דיוק אלינגטון יושב לארוחה במלון, תלוניוס מונק ואישתו באורלי, ועוד.

רבים צילמו את ענקי הג׳ז האלו בהופעה. רוג׳ר שניסה להתבלט בעבודותיו בכדי להשיג יותר מכירות לעיתון המתמקד בצילום בסביבה האינטימית והאנושית יותר.
רוג׳ר קטן פיזית, ועל כן לדבריו הצליח פעמים רבות להגיע קרוב מאוד למושא צילומיו ללא שעורר תשומת לב יתרה.
כעשרים מצילומיו מוצגים בימים אלו.

תלוניוס מונק בפריז ריקי שחם

רוג׳ר קספאריאן וסודות הג׳ז של שנות השישים

ריקי שחם

17.11.2020

בשנים האחרונות נחשפו צילומים נדירים של פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי, כמו גם נגטיבים של הביטלס. כעת זה תורו של הצלם רוג׳ר קספאריאן להציג צילומים שלא נראו עד היום של נגני הג׳ז הגדולי ביותר של שנות השישים במהלך ביקורם בפריז.

רוג׳ר יצא מהצללים כצלם רק לפני שבע שנים. הוא חשף עשרות תמונות של מפורסמים, זמרים וזמרות, מוזיקאים ושחקנים בארכיונים הפרטיים שלו אותם שמר למעלה מארבעים שנה.

צלם פרילנס עיתונאי במשך כעשור החל משנת 1962, התמקד רוג׳ר בצמד מוזיקת ה-יהיה פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי. הוא עקב אחרי כל המוזיקאים האנגלים שהגיעו לפריז, מנחיתתם בשדה התעופה ועד לאולם ההופעות.

הוא צילם את הביטלס, הו, קינקס ועוד רבים. אך את נגני הג׳ז לא חשף עד היום. לרוב בשחור לבן, נראים דמויות כמו אלה פיצג׳רלד באולימפיה, ארט בלקי בכותונת לילה, ג׳ון קולטריין וריי צ׳ארלס בשדה התעופה, דיוק אלינגטון יושב לארוחה במלון, תלוניוס מונק ואישתו באורלי, ועוד.

רבים צילמו את ענקי הג׳ז האלו בהופעה. רוג׳ר שניסה להתבלט בעבודותיו בכדי להשיג יותר מכירות לעיתון המתמקד בצילום בסביבה האינטימית והאנושית יותר.
רוג׳ר קטן פיזית, ועל כן לדבריו הצליח פעמים רבות להגיע קרוב מאוד למושא צילומיו ללא שעורר תשומת לב יתרה.
כעשרים מצילומיו מוצגים בימים אלו.

לקריאה נוספת

בשנים האחרונות נחשפו צילומים נדירים של פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי, כמו גם נגטיבים של הביטלס. כעת זה תורו של הצלם רוג׳ר קספאריאן להציג צילומים שלא נראו עד היום של נגני הג׳ז הגדולי ביותר של שנות השישים במהלך ביקורם בפריז.

רוג׳ר יצא מהצללים כצלם רק לפני שבע שנים. הוא חשף עשרות תמונות של מפורסמים, זמרים וזמרות, מוזיקאים ושחקנים בארכיונים הפרטיים שלו אותם שמר למעלה מארבעים שנה.

צלם פרילנס עיתונאי במשך כעשור החל משנת 1962, התמקד רוג׳ר בצמד מוזיקת ה-יהיה פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי. הוא עקב אחרי כל המוזיקאים האנגלים שהגיעו לפריז, מנחיתתם בשדה התעופה ועד לאולם ההופעות.

הוא צילם את הביטלס, הו, קינקס ועוד רבים. אך את נגני הג׳ז לא חשף עד היום. לרוב בשחור לבן, נראים דמויות כמו אלה פיצג׳רלד באולימפיה, ארט בלקי בכותונת לילה, ג׳ון קולטריין וריי צ׳ארלס בשדה התעופה, דיוק אלינגטון יושב לארוחה במלון, תלוניוס מונק ואישתו באורלי, ועוד.

רבים צילמו את ענקי הג׳ז האלו בהופעה. רוג׳ר שניסה להתבלט בעבודותיו בכדי להשיג יותר מכירות לעיתון המתמקד בצילום בסביבה האינטימית והאנושית יותר.
רוג׳ר קטן פיזית, ועל כן לדבריו הצליח פעמים רבות להגיע קרוב מאוד למושא צילומיו ללא שעורר תשומת לב יתרה.
כעשרים מצילומיו מוצגים בימים אלו.

ריקי שחם

רוג׳ר קספאריאן וסודות הג׳ז של שנות השישים

ריקי שחם

17.11.2020

בשנים האחרונות נחשפו צילומים נדירים של פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי, כמו גם נגטיבים של הביטלס. כעת זה תורו של הצלם רוג׳ר קספאריאן להציג צילומים שלא נראו עד היום של נגני הג׳ז הגדולי ביותר של שנות השישים במהלך ביקורם בפריז.

רוג׳ר יצא מהצללים כצלם רק לפני שבע שנים. הוא חשף עשרות תמונות של מפורסמים, זמרים וזמרות, מוזיקאים ושחקנים בארכיונים הפרטיים שלו אותם שמר למעלה מארבעים שנה.

צלם פרילנס עיתונאי במשך כעשור החל משנת 1962, התמקד רוג׳ר בצמד מוזיקת ה-יהיה פרנסואה הארדי וג׳וני האלידיי. הוא עקב אחרי כל המוזיקאים האנגלים שהגיעו לפריז, מנחיתתם בשדה התעופה ועד לאולם ההופעות.

הוא צילם את הביטלס, הו, קינקס ועוד רבים. אך את נגני הג׳ז לא חשף עד היום. לרוב בשחור לבן, נראים דמויות כמו אלה פיצג׳רלד באולימפיה, ארט בלקי בכותונת לילה, ג׳ון קולטריין וריי צ׳ארלס בשדה התעופה, דיוק אלינגטון יושב לארוחה במלון, תלוניוס מונק ואישתו באורלי, ועוד.

רבים צילמו את ענקי הג׳ז האלו בהופעה. רוג׳ר שניסה להתבלט בעבודותיו בכדי להשיג יותר מכירות לעיתון המתמקד בצילום בסביבה האינטימית והאנושית יותר.
רוג׳ר קטן פיזית, ועל כן לדבריו הצליח פעמים רבות להגיע קרוב מאוד למושא צילומיו ללא שעורר תשומת לב יתרה.
כעשרים מצילומיו מוצגים בימים אלו.

next song
יש אדם ביער שלי ואני לא יודעת מה לעשות...
ריקי שחם

אמה תומפסון השתתפה לאחרונה בסרטון קצר המקדם את עבודתם של ארגון גרין-פיס. מדובר במבצע הצלה לקופי האורנג-אוטנג הנמצאים בסכנת הכחדה עקב השמדת מרחב המחיה שלהם.

סרט האנימציה הופק על ידי אולפני סלון אלפין וזכה בפרסים חשובים הן על העיצוב והן על התוכן. ״הבאנו את הסיפור לחיים כדי להמחיש מה מונח על כף המאזניים אם נמשיך לייצר שמן דקלים בקצב הנוכחי״. הסצנות תוכננו בקפידה על ידי מאיירים והאנימציה משלבת מספר טכניקות של דו ותלת מימד.

הסיפור רנג-טנג מציג ילדה שאורנג-אוטנג מתחילה לעשות בלאגן בחדר השינה שלה. יערות הגשם של אינדונזיה נהרסים בקצב הולך וגובר בכדי לשהפוך את הקרקע לייצור שמן דקלים אשר בשימוש נרחב של התעשייה המייצרת מוצרים אשר כולנו צורכים.

יש אדם ביער שלי ואני לא יודעת מה לעשות... מאת ריקי שחם

יש אדם ביער שלי ואני לא יודעת מה לעשות...

ריקי שחם

14.11.2020

אמה תומפסון השתתפה לאחרונה בסרטון קצר המקדם את עבודתם של ארגון גרין-פיס. מדובר במבצע הצלה לקופי האורנג-אוטנג הנמצאים בסכנת הכחדה עקב השמדת מרחב המחיה שלהם.

סרט האנימציה הופק על ידי אולפני סלון אלפין וזכה בפרסים חשובים הן על העיצוב והן על התוכן. ״הבאנו את הסיפור לחיים כדי להמחיש מה מונח על כף המאזניים אם נמשיך לייצר שמן דקלים בקצב הנוכחי״. הסצנות תוכננו בקפידה על ידי מאיירים והאנימציה משלבת מספר טכניקות של דו ותלת מימד.

הסיפור רנג-טנג מציג ילדה שאורנג-אוטנג מתחילה לעשות בלאגן בחדר השינה שלה. יערות הגשם של אינדונזיה נהרסים בקצב הולך וגובר בכדי לשהפוך את הקרקע לייצור שמן דקלים אשר בשימוש נרחב של התעשייה המייצרת מוצרים אשר כולנו צורכים.

לקריאה נוספת

אמה תומפסון השתתפה לאחרונה בסרטון קצר המקדם את עבודתם של ארגון גרין-פיס. מדובר במבצע הצלה לקופי האורנג-אוטנג הנמצאים בסכנת הכחדה עקב השמדת מרחב המחיה שלהם.

סרט האנימציה הופק על ידי אולפני סלון אלפין וזכה בפרסים חשובים הן על העיצוב והן על התוכן. ״הבאנו את הסיפור לחיים כדי להמחיש מה מונח על כף המאזניים אם נמשיך לייצר שמן דקלים בקצב הנוכחי״. הסצנות תוכננו בקפידה על ידי מאיירים והאנימציה משלבת מספר טכניקות של דו ותלת מימד.

הסיפור רנג-טנג מציג ילדה שאורנג-אוטנג מתחילה לעשות בלאגן בחדר השינה שלה. יערות הגשם של אינדונזיה נהרסים בקצב הולך וגובר בכדי לשהפוך את הקרקע לייצור שמן דקלים אשר בשימוש נרחב של התעשייה המייצרת מוצרים אשר כולנו צורכים.

ריקי שחם

יש אדם ביער שלי ואני לא יודעת מה לעשות...

ריקי שחם

14.11.2020

אמה תומפסון השתתפה לאחרונה בסרטון קצר המקדם את עבודתם של ארגון גרין-פיס. מדובר במבצע הצלה לקופי האורנג-אוטנג הנמצאים בסכנת הכחדה עקב השמדת מרחב המחיה שלהם.

סרט האנימציה הופק על ידי אולפני סלון אלפין וזכה בפרסים חשובים הן על העיצוב והן על התוכן. ״הבאנו את הסיפור לחיים כדי להמחיש מה מונח על כף המאזניים אם נמשיך לייצר שמן דקלים בקצב הנוכחי״. הסצנות תוכננו בקפידה על ידי מאיירים והאנימציה משלבת מספר טכניקות של דו ותלת מימד.

הסיפור רנג-טנג מציג ילדה שאורנג-אוטנג מתחילה לעשות בלאגן בחדר השינה שלה. יערות הגשם של אינדונזיה נהרסים בקצב הולך וגובר בכדי לשהפוך את הקרקע לייצור שמן דקלים אשר בשימוש נרחב של התעשייה המייצרת מוצרים אשר כולנו צורכים.

next song
זו הדרך האמריקאית
ריקי שחם

לאמריקאים רבים הביטוי ״הדרך האמריקאית״ נחשף לראשונה על גבי לוחות מודעות ענקיים שהוצגו ברחבי היבשת בשנת 1938. במהלך קניה של מצרכים, בדרך לעבודה, או בכניסה לכביש ראשי - היה בלתי אפשרי להתחמק משלטי ענק אלו המציגים את המשפחה האמריקאית המאושרת יושבת לפיקניק, מברכת את האב החוזר מיום עבודה, או בטיול יום ראשון עם הכלב.

החיוכים הרחבים, הרכב הנוח, והבית המאובזר מראים שישנן מעט דאגות חומריות או פסיכולוגיות.

״שעות העבודה הכי קצרות בעולם״
״המשכורות הגבוהות בעולם״
״איכות החיים הגבוה בעולם״
״אין דרך כמו הדרך האמריקאית״

מתנוססות הסיסמאות בכל מקום.

השלטים עוצבו והופצו על ידי ארגון היצרנים הלאומי, ובוודאי נראו שלא במקום לרבים שחזו בהן באמצע המשבר הכלכלי הכבד שתפס את המדינה. כאשר מדינות שכנות פנו לקומוניזם או סוציאליזם בכדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, גם האמריקאים חיפשו פתרונות משלהם. בסביבה טעונה זו איגודים רבים ואנשי עסקים שמרנים תפסו את השיח הלאומי ושאפו להגדיר את התפיסה הלאומית התקדם את האינטרסים בפוליטים וכלכליים שלהם.

סה״כ הודפסו 45,000 שלטים שנתלו בכל יישוב על אוכלוסיה העולה על 2500 אזרחים. כשישים וחמש מיליון אמריקאים נחשפו אליהם מדי יום. אין ספק שאנו חיים בין השאר את תוצאות הפרופגנדה הזו.

החלום האמריקאי מאת ריקי שחם

זו הדרך האמריקאית

ריקי שחם

11.11.2020

לאמריקאים רבים הביטוי ״הדרך האמריקאית״ נחשף לראשונה על גבי לוחות מודעות ענקיים שהוצגו ברחבי היבשת בשנת 1938. במהלך קניה של מצרכים, בדרך לעבודה, או בכניסה לכביש ראשי - היה בלתי אפשרי להתחמק משלטי ענק אלו המציגים את המשפחה האמריקאית המאושרת יושבת לפיקניק, מברכת את האב החוזר מיום עבודה, או בטיול יום ראשון עם הכלב.

החיוכים הרחבים, הרכב הנוח, והבית המאובזר מראים שישנן מעט דאגות חומריות או פסיכולוגיות.

״שעות העבודה הכי קצרות בעולם״
״המשכורות הגבוהות בעולם״
״איכות החיים הגבוה בעולם״
״אין דרך כמו הדרך האמריקאית״

מתנוססות הסיסמאות בכל מקום.

השלטים עוצבו והופצו על ידי ארגון היצרנים הלאומי, ובוודאי נראו שלא במקום לרבים שחזו בהן באמצע המשבר הכלכלי הכבד שתפס את המדינה. כאשר מדינות שכנות פנו לקומוניזם או סוציאליזם בכדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, גם האמריקאים חיפשו פתרונות משלהם. בסביבה טעונה זו איגודים רבים ואנשי עסקים שמרנים תפסו את השיח הלאומי ושאפו להגדיר את התפיסה הלאומית התקדם את האינטרסים בפוליטים וכלכליים שלהם.

סה״כ הודפסו 45,000 שלטים שנתלו בכל יישוב על אוכלוסיה העולה על 2500 אזרחים. כשישים וחמש מיליון אמריקאים נחשפו אליהם מדי יום. אין ספק שאנו חיים בין השאר את תוצאות הפרופגנדה הזו.

לקריאה נוספת

לאמריקאים רבים הביטוי ״הדרך האמריקאית״ נחשף לראשונה על גבי לוחות מודעות ענקיים שהוצגו ברחבי היבשת בשנת 1938. במהלך קניה של מצרכים, בדרך לעבודה, או בכניסה לכביש ראשי - היה בלתי אפשרי להתחמק משלטי ענק אלו המציגים את המשפחה האמריקאית המאושרת יושבת לפיקניק, מברכת את האב החוזר מיום עבודה, או בטיול יום ראשון עם הכלב.

החיוכים הרחבים, הרכב הנוח, והבית המאובזר מראים שישנן מעט דאגות חומריות או פסיכולוגיות.

״שעות העבודה הכי קצרות בעולם״
״המשכורות הגבוהות בעולם״
״איכות החיים הגבוה בעולם״
״אין דרך כמו הדרך האמריקאית״

מתנוססות הסיסמאות בכל מקום.

השלטים עוצבו והופצו על ידי ארגון היצרנים הלאומי, ובוודאי נראו שלא במקום לרבים שחזו בהן באמצע המשבר הכלכלי הכבד שתפס את המדינה. כאשר מדינות שכנות פנו לקומוניזם או סוציאליזם בכדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, גם האמריקאים חיפשו פתרונות משלהם. בסביבה טעונה זו איגודים רבים ואנשי עסקים שמרנים תפסו את השיח הלאומי ושאפו להגדיר את התפיסה הלאומית התקדם את האינטרסים בפוליטים וכלכליים שלהם.

סה״כ הודפסו 45,000 שלטים שנתלו בכל יישוב על אוכלוסיה העולה על 2500 אזרחים. כשישים וחמש מיליון אמריקאים נחשפו אליהם מדי יום. אין ספק שאנו חיים בין השאר את תוצאות הפרופגנדה הזו.

ריקי שחם

זו הדרך האמריקאית

ריקי שחם

11.11.2020

לאמריקאים רבים הביטוי ״הדרך האמריקאית״ נחשף לראשונה על גבי לוחות מודעות ענקיים שהוצגו ברחבי היבשת בשנת 1938. במהלך קניה של מצרכים, בדרך לעבודה, או בכניסה לכביש ראשי - היה בלתי אפשרי להתחמק משלטי ענק אלו המציגים את המשפחה האמריקאית המאושרת יושבת לפיקניק, מברכת את האב החוזר מיום עבודה, או בטיול יום ראשון עם הכלב.

החיוכים הרחבים, הרכב הנוח, והבית המאובזר מראים שישנן מעט דאגות חומריות או פסיכולוגיות.

״שעות העבודה הכי קצרות בעולם״
״המשכורות הגבוהות בעולם״
״איכות החיים הגבוה בעולם״
״אין דרך כמו הדרך האמריקאית״

מתנוססות הסיסמאות בכל מקום.

השלטים עוצבו והופצו על ידי ארגון היצרנים הלאומי, ובוודאי נראו שלא במקום לרבים שחזו בהן באמצע המשבר הכלכלי הכבד שתפס את המדינה. כאשר מדינות שכנות פנו לקומוניזם או סוציאליזם בכדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, גם האמריקאים חיפשו פתרונות משלהם. בסביבה טעונה זו איגודים רבים ואנשי עסקים שמרנים תפסו את השיח הלאומי ושאפו להגדיר את התפיסה הלאומית התקדם את האינטרסים בפוליטים וכלכליים שלהם.

סה״כ הודפסו 45,000 שלטים שנתלו בכל יישוב על אוכלוסיה העולה על 2500 אזרחים. כשישים וחמש מיליון אמריקאים נחשפו אליהם מדי יום. אין ספק שאנו חיים בין השאר את תוצאות הפרופגנדה הזו.

next song
‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎