צהבת אגסים גוהרת
ובשלל ורדי-בר
הארץ על האגם,
הו ברבורים מתוקים,
ושכורי נשיקות
תטבלו ראשיכם
במים קדושים צלולים.
אללי, מנין אקח, עם בוא
החורף, את הפרחים, ומניין
את אור החמה
וצללי האדמה?
אלמות וקרות נצבות
החומות, ברוח
חורקות שבשבות.
צהבת אגסים גוהרת
ובשלל ורדי-בר
הארץ על האגם,
הו ברבורים מתוקים,
ושכורי נשיקות
תטבלו ראשיכם
במים קדושים צלולים.
אללי, מנין אקח, עם בוא
החורף, את הפרחים, ומניין
את אור החמה
וצללי האדמה?
אלמות וקרות נצבות
החומות, ברוח
חורקות שבשבות.
צהבת אגסים גוהרת
ובשלל ורדי-בר
הארץ על האגם,
הו ברבורים מתוקים,
ושכורי נשיקות
תטבלו ראשיכם
במים קדושים צלולים.
אללי, מנין אקח, עם בוא
החורף, את הפרחים, ומניין
את אור החמה
וצללי האדמה?
אלמות וקרות נצבות
החומות, ברוח
חורקות שבשבות.
צהבת אגסים גוהרת
ובשלל ורדי-בר
הארץ על האגם,
הו ברבורים מתוקים,
ושכורי נשיקות
תטבלו ראשיכם
במים קדושים צלולים.
אללי, מנין אקח, עם בוא
החורף, את הפרחים, ומניין
את אור החמה
וצללי האדמה?
אלמות וקרות נצבות
החומות, ברוח
חורקות שבשבות.
פריס. עדיין חורף. אני פה. היופי הזה עוטף אותי בנחוחות של עיר. וזו עכשיו עירי.
אני מודה לנסיבות שהביאו אותי לפה.
רודן קטן רצה לקלל,
ואני בורכתי בטעם של עיר.
פריס.
פריס. עדיין חורף. אני פה. היופי הזה עוטף אותי בנחוחות של עיר. וזו עכשיו עירי.
אני מודה לנסיבות שהביאו אותי לפה.
רודן קטן רצה לקלל,
ואני בורכתי בטעם של עיר.
פריס.
פריס. עדיין חורף. אני פה. היופי הזה עוטף אותי בנחוחות של עיר. וזו עכשיו עירי.
אני מודה לנסיבות שהביאו אותי לפה.
רודן קטן רצה לקלל,
ואני בורכתי בטעם של עיר.
פריס.
פריס. עדיין חורף. אני פה. היופי הזה עוטף אותי בנחוחות של עיר. וזו עכשיו עירי.
אני מודה לנסיבות שהביאו אותי לפה.
רודן קטן רצה לקלל,
ואני בורכתי בטעם של עיר.
פריס.
אשה אחת מנסה להשתקף דרך נשמתי.
חושבת,במותי תקבל את רוחי.
חושבת,מותי יסיר את האיום של העיניים שרואות ויודעות את סוד עוותי חייה.
והיא רוצה במותי.
אשה אחת,חושבת,שבמותי,תוכל
לקבל את כסות נשמתי וללבוש
אותו ככסותה היא.
הייתכן?
כל שתעשה,
גופה הרקוב לא יוכל להכיל
את כסות הוויתי.
רקבון זקוק למלבושי שואה.
ואני משוחררת לי בתוך היש
מטיילת על גדות הסיין.
אשה אחת מנסה להשתקף דרך נשמתי.
חושבת,במותי תקבל את רוחי.
חושבת,מותי יסיר את האיום של העיניים שרואות ויודעות את סוד עוותי חייה.
והיא רוצה במותי.
אשה אחת,חושבת,שבמותי,תוכל
לקבל את כסות נשמתי וללבוש
אותו ככסותה היא.
הייתכן?
כל שתעשה,
גופה הרקוב לא יוכל להכיל
את כסות הוויתי.
רקבון זקוק למלבושי שואה.
ואני משוחררת לי בתוך היש
מטיילת על גדות הסיין.
אשה אחת מנסה להשתקף דרך נשמתי.
חושבת,במותי תקבל את רוחי.
חושבת,מותי יסיר את האיום של העיניים שרואות ויודעות את סוד עוותי חייה.
והיא רוצה במותי.
אשה אחת,חושבת,שבמותי,תוכל
לקבל את כסות נשמתי וללבוש
אותו ככסותה היא.
הייתכן?
כל שתעשה,
גופה הרקוב לא יוכל להכיל
את כסות הוויתי.
רקבון זקוק למלבושי שואה.
ואני משוחררת לי בתוך היש
מטיילת על גדות הסיין.
אשה אחת מנסה להשתקף דרך נשמתי.
חושבת,במותי תקבל את רוחי.
חושבת,מותי יסיר את האיום של העיניים שרואות ויודעות את סוד עוותי חייה.
והיא רוצה במותי.
אשה אחת,חושבת,שבמותי,תוכל
לקבל את כסות נשמתי וללבוש
אותו ככסותה היא.
הייתכן?
כל שתעשה,
גופה הרקוב לא יוכל להכיל
את כסות הוויתי.
רקבון זקוק למלבושי שואה.
ואני משוחררת לי בתוך היש
מטיילת על גדות הסיין.
פריס. קפה בבוסי. אני שותה בירה ויודעת שאני פה ואני חלק ממה שקורה פה. ואני עכשיו העיר הזאת והיא שלי. ואני נחשפת לפנים שלי מתוך הריקנות שנכפתה עלי מעולם אחר. ורקבון התודעה הוא נחלתו של הרוע.
והשממון נוצר בבית גידול של הכרה רקובה, של גנגרנה בתודעה ושל סרחון של קיום.
ואני עם בירה ופריס שרות שיר של דיאלקטיקה פשוטה וסוקרטס מחזיק לנו את אש התמיד והוא ואני והעיר הולכים לנו לקנות עוד בקבוק של וויסקי בחנות ממול כמנחת אלים.
פריס. קפה בבוסי. אני שותה בירה ויודעת שאני פה ואני חלק ממה שקורה פה. ואני עכשיו העיר הזאת והיא שלי. ואני נחשפת לפנים שלי מתוך הריקנות שנכפתה עלי מעולם אחר. ורקבון התודעה הוא נחלתו של הרוע.
והשממון נוצר בבית גידול של הכרה רקובה, של גנגרנה בתודעה ושל סרחון של קיום.
ואני עם בירה ופריס שרות שיר של דיאלקטיקה פשוטה וסוקרטס מחזיק לנו את אש התמיד והוא ואני והעיר הולכים לנו לקנות עוד בקבוק של וויסקי בחנות ממול כמנחת אלים.
פריס. קפה בבוסי. אני שותה בירה ויודעת שאני פה ואני חלק ממה שקורה פה. ואני עכשיו העיר הזאת והיא שלי. ואני נחשפת לפנים שלי מתוך הריקנות שנכפתה עלי מעולם אחר. ורקבון התודעה הוא נחלתו של הרוע.
והשממון נוצר בבית גידול של הכרה רקובה, של גנגרנה בתודעה ושל סרחון של קיום.
ואני עם בירה ופריס שרות שיר של דיאלקטיקה פשוטה וסוקרטס מחזיק לנו את אש התמיד והוא ואני והעיר הולכים לנו לקנות עוד בקבוק של וויסקי בחנות ממול כמנחת אלים.
פריס. קפה בבוסי. אני שותה בירה ויודעת שאני פה ואני חלק ממה שקורה פה. ואני עכשיו העיר הזאת והיא שלי. ואני נחשפת לפנים שלי מתוך הריקנות שנכפתה עלי מעולם אחר. ורקבון התודעה הוא נחלתו של הרוע.
והשממון נוצר בבית גידול של הכרה רקובה, של גנגרנה בתודעה ושל סרחון של קיום.
ואני עם בירה ופריס שרות שיר של דיאלקטיקה פשוטה וסוקרטס מחזיק לנו את אש התמיד והוא ואני והעיר הולכים לנו לקנות עוד בקבוק של וויסקי בחנות ממול כמנחת אלים.
פריס. סוף החורף?
אולי התחלה של משהו שאיני יודעת מה הוא.
ואולי הטרוף יימצא לו מקום של נחמה בגני לוקסמבורג.
ואולי הדמויות הדמוניות ימצאו את מקומם בביבים של המטרו
וימוגו עם חריקת הבלמים של הרכבות התחתיות שנוסעות מהמרכז לפרברים,
מהפרברים למרכז.
ואני על הגשר ויודעת על עוד אחד לפחות שעמד על הגשר והיה נואש.
ואני עייפתי מלחיות את האחת הלא מוכרת
פרי דמיון מעוות של דמון מעווותת.
פריס משנה את הטעם.
לפחות חושבת על יין הבורגון שאני הולכת לשתות
על אותו הגשר שהוא עמד
ויאושו גרם לו לעשות את מה שעשה.
היין מרכך את הנפש
ונותן לשכוח לרגע את האחת שנוצרה במוחה של נשמה חולה.
פריס. סוף החורף?
אולי התחלה של משהו שאיני יודעת מה הוא.
ואולי הטרוף יימצא לו מקום של נחמה בגני לוקסמבורג.
ואולי הדמויות הדמוניות ימצאו את מקומם בביבים של המטרו
וימוגו עם חריקת הבלמים של הרכבות התחתיות שנוסעות מהמרכז לפרברים,
מהפרברים למרכז.
ואני על הגשר ויודעת על עוד אחד לפחות שעמד על הגשר והיה נואש.
ואני עייפתי מלחיות את האחת הלא מוכרת
פרי דמיון מעוות של דמון מעווותת.
פריס משנה את הטעם.
לפחות חושבת על יין הבורגון שאני הולכת לשתות
על אותו הגשר שהוא עמד
ויאושו גרם לו לעשות את מה שעשה.
היין מרכך את הנפש
ונותן לשכוח לרגע את האחת שנוצרה במוחה של נשמה חולה.
פריס. סוף החורף?
אולי התחלה של משהו שאיני יודעת מה הוא.
ואולי הטרוף יימצא לו מקום של נחמה בגני לוקסמבורג.
ואולי הדמויות הדמוניות ימצאו את מקומם בביבים של המטרו
וימוגו עם חריקת הבלמים של הרכבות התחתיות שנוסעות מהמרכז לפרברים,
מהפרברים למרכז.
ואני על הגשר ויודעת על עוד אחד לפחות שעמד על הגשר והיה נואש.
ואני עייפתי מלחיות את האחת הלא מוכרת
פרי דמיון מעוות של דמון מעווותת.
פריס משנה את הטעם.
לפחות חושבת על יין הבורגון שאני הולכת לשתות
על אותו הגשר שהוא עמד
ויאושו גרם לו לעשות את מה שעשה.
היין מרכך את הנפש
ונותן לשכוח לרגע את האחת שנוצרה במוחה של נשמה חולה.
פריס. סוף החורף?
אולי התחלה של משהו שאיני יודעת מה הוא.
ואולי הטרוף יימצא לו מקום של נחמה בגני לוקסמבורג.
ואולי הדמויות הדמוניות ימצאו את מקומם בביבים של המטרו
וימוגו עם חריקת הבלמים של הרכבות התחתיות שנוסעות מהמרכז לפרברים,
מהפרברים למרכז.
ואני על הגשר ויודעת על עוד אחד לפחות שעמד על הגשר והיה נואש.
ואני עייפתי מלחיות את האחת הלא מוכרת
פרי דמיון מעוות של דמון מעווותת.
פריס משנה את הטעם.
לפחות חושבת על יין הבורגון שאני הולכת לשתות
על אותו הגשר שהוא עמד
ויאושו גרם לו לעשות את מה שעשה.
היין מרכך את הנפש
ונותן לשכוח לרגע את האחת שנוצרה במוחה של נשמה חולה.
הכל זה עניין של תפיסה.
העלבון מניח עצמו להנהל
בתוך קופסה של השרדות.
ויודע כי לרע יש כסות
של צבעים פסטליים
כאילו היו ג'יאוטו.
אבל הוא שוכן על קירות
הקתדרלות
ותובע עלבוני
בחסדי משפט של מעלה.
כי המשפט האמיתי נעשה
באולמות ההיכלות של
שם.
ושם שוכנים מכחולים
וצבעים טבולים
בפרסקות של קיר.
ושם
לצד הקדוש
מונחת קופסה
של
כאב.
הכל זה עניין של תפיסה.
העלבון מניח עצמו להנהל
בתוך קופסה של השרדות.
ויודע כי לרע יש כסות
של צבעים פסטליים
כאילו היו ג'יאוטו.
אבל הוא שוכן על קירות
הקתדרלות
ותובע עלבוני
בחסדי משפט של מעלה.
כי המשפט האמיתי נעשה
באולמות ההיכלות של
שם.
ושם שוכנים מכחולים
וצבעים טבולים
בפרסקות של קיר.
ושם
לצד הקדוש
מונחת קופסה
של
כאב.
הכל זה עניין של תפיסה.
העלבון מניח עצמו להנהל
בתוך קופסה של השרדות.
ויודע כי לרע יש כסות
של צבעים פסטליים
כאילו היו ג'יאוטו.
אבל הוא שוכן על קירות
הקתדרלות
ותובע עלבוני
בחסדי משפט של מעלה.
כי המשפט האמיתי נעשה
באולמות ההיכלות של
שם.
ושם שוכנים מכחולים
וצבעים טבולים
בפרסקות של קיר.
ושם
לצד הקדוש
מונחת קופסה
של
כאב.
הכל זה עניין של תפיסה.
העלבון מניח עצמו להנהל
בתוך קופסה של השרדות.
ויודע כי לרע יש כסות
של צבעים פסטליים
כאילו היו ג'יאוטו.
אבל הוא שוכן על קירות
הקתדרלות
ותובע עלבוני
בחסדי משפט של מעלה.
כי המשפט האמיתי נעשה
באולמות ההיכלות של
שם.
ושם שוכנים מכחולים
וצבעים טבולים
בפרסקות של קיר.
ושם
לצד הקדוש
מונחת קופסה
של
כאב.
"גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני אדם
יודע ומכיר בו
נאף אדם
יודע ומכיר בו
רצח נפש
יודע ומכיר בו
נחשד על המה
יודע ומכיר בו
גדולה מכולם שמכיר בכל מני כשפים.
גדולה מכולם
שכל המגביה ידו עליו ומכהו
מלבישין אותו צרעת
ומעטרים אותו בהרת.
גדולה מכולם
שכל המספר עליו לשון הרע
מטילין ומשליכין
אותו
על מכות צמחים וחבורות ופצעים
שירד מהם שתן לח"
מתוך היכלות רבתי.
====================
חז"ל הזהירו מלשון הרע ואמרו:
"לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה,
גלוי עריות ושפיכות דמים".
במסכת מכות נאמר:
כי כל האומר לשון הרע ושומע לשון הרע
ומעיד שקר בחברו ראוי שישליכוהו לכלבים".
==========================
בלשון הרע כמו בגלוי עריות
יש פריצה של כל הגבולות.
סיפוק הצרכים הפיזיים
חייבים לממש את עצמם
ללא מורא
ללא בושה.
בשני המקרים נפרצים הגבולות האתיים של הקיום.
לשון הרע הוא זרע שמנביט עצמו
מתוך שנאה וקנאה שמתקיימים בו פנימה.
אלה,
פורצים את כל גבולות הרוח
ללא קו מנחה
ללא מצפון.
האדם הופך להיות משולל
אתיקה ומוסר,
וכמו שאמר אפלטון:
אדם כזה "באשר נגע למדינה הוא".
זהו אדם שאינו מבחין בין מותר לאסור
הוא קובע את הצדק
על סמך טיעוני כזב
עם יכולות שכנוע גבוהות.
זה אדם שהפנייה שלו אלינו
היא פנייה פסיכוטית.
לכן יש ביכולתו של זה
"לרצוח "את פני האחר (כדברי לווינס).
אדם זה מצליח לשכנע אחרים
כי הוא מחזיק בצדק העולם
וקורא לזה בשם אמת.
הוא חושב שהדמיון שלו
ייקבע את המציאות האמיתית.
ה"עושה" לשון הרע
כמוהו כמעשה גלוי עריות.
זוהי מלאכתם של הנחותים
ומעשיהם מעשים שאינם על פי "דרך הטבע".
הטבע הודף מעצמו שכאלה,
את חסרי התבונה
העושים מלאכתם ללא כוון.
הרוע הוא סטייה.
לשון הרע הוא מהות הרוע.
לשון הרע הוא סטייה.
גלוי עריות היא סטיית תקן של הטבע.
"גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני אדם
יודע ומכיר בו
נאף אדם
יודע ומכיר בו
רצח נפש
יודע ומכיר בו
נחשד על המה
יודע ומכיר בו
גדולה מכולם שמכיר בכל מני כשפים.
גדולה מכולם
שכל המגביה ידו עליו ומכהו
מלבישין אותו צרעת
ומעטרים אותו בהרת.
גדולה מכולם
שכל המספר עליו לשון הרע
מטילין ומשליכין
אותו
על מכות צמחים וחבורות ופצעים
שירד מהם שתן לח"
מתוך היכלות רבתי.
====================
חז"ל הזהירו מלשון הרע ואמרו:
"לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה,
גלוי עריות ושפיכות דמים".
במסכת מכות נאמר:
כי כל האומר לשון הרע ושומע לשון הרע
ומעיד שקר בחברו ראוי שישליכוהו לכלבים".
==========================
בלשון הרע כמו בגלוי עריות
יש פריצה של כל הגבולות.
סיפוק הצרכים הפיזיים
חייבים לממש את עצמם
ללא מורא
ללא בושה.
בשני המקרים נפרצים הגבולות האתיים של הקיום.
לשון הרע הוא זרע שמנביט עצמו
מתוך שנאה וקנאה שמתקיימים בו פנימה.
אלה,
פורצים את כל גבולות הרוח
ללא קו מנחה
ללא מצפון.
האדם הופך להיות משולל
אתיקה ומוסר,
וכמו שאמר אפלטון:
אדם כזה "באשר נגע למדינה הוא".
זהו אדם שאינו מבחין בין מותר לאסור
הוא קובע את הצדק
על סמך טיעוני כזב
עם יכולות שכנוע גבוהות.
זה אדם שהפנייה שלו אלינו
היא פנייה פסיכוטית.
לכן יש ביכולתו של זה
"לרצוח "את פני האחר (כדברי לווינס).
אדם זה מצליח לשכנע אחרים
כי הוא מחזיק בצדק העולם
וקורא לזה בשם אמת.
הוא חושב שהדמיון שלו
ייקבע את המציאות האמיתית.
ה"עושה" לשון הרע
כמוהו כמעשה גלוי עריות.
זוהי מלאכתם של הנחותים
ומעשיהם מעשים שאינם על פי "דרך הטבע".
הטבע הודף מעצמו שכאלה,
את חסרי התבונה
העושים מלאכתם ללא כוון.
הרוע הוא סטייה.
לשון הרע הוא מהות הרוע.
לשון הרע הוא סטייה.
גלוי עריות היא סטיית תקן של הטבע.
"גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני אדם
יודע ומכיר בו
נאף אדם
יודע ומכיר בו
רצח נפש
יודע ומכיר בו
נחשד על המה
יודע ומכיר בו
גדולה מכולם שמכיר בכל מני כשפים.
גדולה מכולם
שכל המגביה ידו עליו ומכהו
מלבישין אותו צרעת
ומעטרים אותו בהרת.
גדולה מכולם
שכל המספר עליו לשון הרע
מטילין ומשליכין
אותו
על מכות צמחים וחבורות ופצעים
שירד מהם שתן לח"
מתוך היכלות רבתי.
====================
חז"ל הזהירו מלשון הרע ואמרו:
"לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה,
גלוי עריות ושפיכות דמים".
במסכת מכות נאמר:
כי כל האומר לשון הרע ושומע לשון הרע
ומעיד שקר בחברו ראוי שישליכוהו לכלבים".
==========================
בלשון הרע כמו בגלוי עריות
יש פריצה של כל הגבולות.
סיפוק הצרכים הפיזיים
חייבים לממש את עצמם
ללא מורא
ללא בושה.
בשני המקרים נפרצים הגבולות האתיים של הקיום.
לשון הרע הוא זרע שמנביט עצמו
מתוך שנאה וקנאה שמתקיימים בו פנימה.
אלה,
פורצים את כל גבולות הרוח
ללא קו מנחה
ללא מצפון.
האדם הופך להיות משולל
אתיקה ומוסר,
וכמו שאמר אפלטון:
אדם כזה "באשר נגע למדינה הוא".
זהו אדם שאינו מבחין בין מותר לאסור
הוא קובע את הצדק
על סמך טיעוני כזב
עם יכולות שכנוע גבוהות.
זה אדם שהפנייה שלו אלינו
היא פנייה פסיכוטית.
לכן יש ביכולתו של זה
"לרצוח "את פני האחר (כדברי לווינס).
אדם זה מצליח לשכנע אחרים
כי הוא מחזיק בצדק העולם
וקורא לזה בשם אמת.
הוא חושב שהדמיון שלו
ייקבע את המציאות האמיתית.
ה"עושה" לשון הרע
כמוהו כמעשה גלוי עריות.
זוהי מלאכתם של הנחותים
ומעשיהם מעשים שאינם על פי "דרך הטבע".
הטבע הודף מעצמו שכאלה,
את חסרי התבונה
העושים מלאכתם ללא כוון.
הרוע הוא סטייה.
לשון הרע הוא מהות הרוע.
לשון הרע הוא סטייה.
גלוי עריות היא סטיית תקן של הטבע.
"גדולה מכולם שהוא צופה בכל מעשה בני אדם
יודע ומכיר בו
נאף אדם
יודע ומכיר בו
רצח נפש
יודע ומכיר בו
נחשד על המה
יודע ומכיר בו
גדולה מכולם שמכיר בכל מני כשפים.
גדולה מכולם
שכל המגביה ידו עליו ומכהו
מלבישין אותו צרעת
ומעטרים אותו בהרת.
גדולה מכולם
שכל המספר עליו לשון הרע
מטילין ומשליכין
אותו
על מכות צמחים וחבורות ופצעים
שירד מהם שתן לח"
מתוך היכלות רבתי.
====================
חז"ל הזהירו מלשון הרע ואמרו:
"לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה,
גלוי עריות ושפיכות דמים".
במסכת מכות נאמר:
כי כל האומר לשון הרע ושומע לשון הרע
ומעיד שקר בחברו ראוי שישליכוהו לכלבים".
==========================
בלשון הרע כמו בגלוי עריות
יש פריצה של כל הגבולות.
סיפוק הצרכים הפיזיים
חייבים לממש את עצמם
ללא מורא
ללא בושה.
בשני המקרים נפרצים הגבולות האתיים של הקיום.
לשון הרע הוא זרע שמנביט עצמו
מתוך שנאה וקנאה שמתקיימים בו פנימה.
אלה,
פורצים את כל גבולות הרוח
ללא קו מנחה
ללא מצפון.
האדם הופך להיות משולל
אתיקה ומוסר,
וכמו שאמר אפלטון:
אדם כזה "באשר נגע למדינה הוא".
זהו אדם שאינו מבחין בין מותר לאסור
הוא קובע את הצדק
על סמך טיעוני כזב
עם יכולות שכנוע גבוהות.
זה אדם שהפנייה שלו אלינו
היא פנייה פסיכוטית.
לכן יש ביכולתו של זה
"לרצוח "את פני האחר (כדברי לווינס).
אדם זה מצליח לשכנע אחרים
כי הוא מחזיק בצדק העולם
וקורא לזה בשם אמת.
הוא חושב שהדמיון שלו
ייקבע את המציאות האמיתית.
ה"עושה" לשון הרע
כמוהו כמעשה גלוי עריות.
זוהי מלאכתם של הנחותים
ומעשיהם מעשים שאינם על פי "דרך הטבע".
הטבע הודף מעצמו שכאלה,
את חסרי התבונה
העושים מלאכתם ללא כוון.
הרוע הוא סטייה.
לשון הרע הוא מהות הרוע.
לשון הרע הוא סטייה.
גלוי עריות היא סטיית תקן של הטבע.
היום קמתי משועשעת
משהו מצחיק אותי.
"בוא נסע לאיזשהו מקום"
אמרתי לך,
בוא נסע למקום
שבו יודעים להניח את הסטייק
על המחבת
כמו שצריך.
בוא נתבונן בגלויות
ונחשוב שאנחנו נטייל היום
בכל העולם.
בוא אני אכתוב לך מכתב
ותחשוב שאני עכשיו בארץ רחוקה.
הכל כל כך מצחיק היום.
אויש…
כמה שהחיים שלי הם דרמה.
אתם חושבים שתמיד יש לי תפקיד
בחיים שלי?
היום אני משועשעת.
היום אני זהבה
ואני אלך לאכול לדובים את כל האוכל
אבל שלא ישכחו
להשאיר לי בקבוק יין
כמו שצריך
כי היום אני צוחקת.
היום אפילו יש לי כובע על הראש
ואני מתפקעת מצחוק
ואומרת:
היום אני שותה רק חריף
בלי מים מינרליים
בלי קולה זרו.
היום אני אעשה סצינת אהבה אתך
בתוך עשרות מסכי טלוויזיה
הכל יתועד
אפילו הצחוקים של הדגדוגים שלך.
עוד מעט תקבל את המכתב
ששלחתי לך
ותגיד לי
את כל הזמן בארץ רחוקה
אפילו שאת הולכת כל הזמן
בשביל לצדי.
ואני אגיד לך:
רק האהבה באה מהמים
אז בוא נטבול בנהר
ונעשה טבילה
כאילו 'הוא' מטביל אותנו
והופך אותנו לבפטיסטים.
הכל כל כך מצחיק.
היום קמתי משועשעת
משהו מצחיק אותי.
"בוא נסע לאיזשהו מקום"
אמרתי לך,
בוא נסע למקום
שבו יודעים להניח את הסטייק
על המחבת
כמו שצריך.
בוא נתבונן בגלויות
ונחשוב שאנחנו נטייל היום
בכל העולם.
בוא אני אכתוב לך מכתב
ותחשוב שאני עכשיו בארץ רחוקה.
הכל כל כך מצחיק היום.
אויש…
כמה שהחיים שלי הם דרמה.
אתם חושבים שתמיד יש לי תפקיד
בחיים שלי?
היום אני משועשעת.
היום אני זהבה
ואני אלך לאכול לדובים את כל האוכל
אבל שלא ישכחו
להשאיר לי בקבוק יין
כמו שצריך
כי היום אני צוחקת.
היום אפילו יש לי כובע על הראש
ואני מתפקעת מצחוק
ואומרת:
היום אני שותה רק חריף
בלי מים מינרליים
בלי קולה זרו.
היום אני אעשה סצינת אהבה אתך
בתוך עשרות מסכי טלוויזיה
הכל יתועד
אפילו הצחוקים של הדגדוגים שלך.
עוד מעט תקבל את המכתב
ששלחתי לך
ותגיד לי
את כל הזמן בארץ רחוקה
אפילו שאת הולכת כל הזמן
בשביל לצדי.
ואני אגיד לך:
רק האהבה באה מהמים
אז בוא נטבול בנהר
ונעשה טבילה
כאילו 'הוא' מטביל אותנו
והופך אותנו לבפטיסטים.
הכל כל כך מצחיק.
היום קמתי משועשעת
משהו מצחיק אותי.
"בוא נסע לאיזשהו מקום"
אמרתי לך,
בוא נסע למקום
שבו יודעים להניח את הסטייק
על המחבת
כמו שצריך.
בוא נתבונן בגלויות
ונחשוב שאנחנו נטייל היום
בכל העולם.
בוא אני אכתוב לך מכתב
ותחשוב שאני עכשיו בארץ רחוקה.
הכל כל כך מצחיק היום.
אויש…
כמה שהחיים שלי הם דרמה.
אתם חושבים שתמיד יש לי תפקיד
בחיים שלי?
היום אני משועשעת.
היום אני זהבה
ואני אלך לאכול לדובים את כל האוכל
אבל שלא ישכחו
להשאיר לי בקבוק יין
כמו שצריך
כי היום אני צוחקת.
היום אפילו יש לי כובע על הראש
ואני מתפקעת מצחוק
ואומרת:
היום אני שותה רק חריף
בלי מים מינרליים
בלי קולה זרו.
היום אני אעשה סצינת אהבה אתך
בתוך עשרות מסכי טלוויזיה
הכל יתועד
אפילו הצחוקים של הדגדוגים שלך.
עוד מעט תקבל את המכתב
ששלחתי לך
ותגיד לי
את כל הזמן בארץ רחוקה
אפילו שאת הולכת כל הזמן
בשביל לצדי.
ואני אגיד לך:
רק האהבה באה מהמים
אז בוא נטבול בנהר
ונעשה טבילה
כאילו 'הוא' מטביל אותנו
והופך אותנו לבפטיסטים.
הכל כל כך מצחיק.
היום קמתי משועשעת
משהו מצחיק אותי.
"בוא נסע לאיזשהו מקום"
אמרתי לך,
בוא נסע למקום
שבו יודעים להניח את הסטייק
על המחבת
כמו שצריך.
בוא נתבונן בגלויות
ונחשוב שאנחנו נטייל היום
בכל העולם.
בוא אני אכתוב לך מכתב
ותחשוב שאני עכשיו בארץ רחוקה.
הכל כל כך מצחיק היום.
אויש…
כמה שהחיים שלי הם דרמה.
אתם חושבים שתמיד יש לי תפקיד
בחיים שלי?
היום אני משועשעת.
היום אני זהבה
ואני אלך לאכול לדובים את כל האוכל
אבל שלא ישכחו
להשאיר לי בקבוק יין
כמו שצריך
כי היום אני צוחקת.
היום אפילו יש לי כובע על הראש
ואני מתפקעת מצחוק
ואומרת:
היום אני שותה רק חריף
בלי מים מינרליים
בלי קולה זרו.
היום אני אעשה סצינת אהבה אתך
בתוך עשרות מסכי טלוויזיה
הכל יתועד
אפילו הצחוקים של הדגדוגים שלך.
עוד מעט תקבל את המכתב
ששלחתי לך
ותגיד לי
את כל הזמן בארץ רחוקה
אפילו שאת הולכת כל הזמן
בשביל לצדי.
ואני אגיד לך:
רק האהבה באה מהמים
אז בוא נטבול בנהר
ונעשה טבילה
כאילו 'הוא' מטביל אותנו
והופך אותנו לבפטיסטים.
הכל כל כך מצחיק.
ממולי הרים מוריקי צל
מימיני טירה
ואני מביטה בה בטקסיות רבה
בוחנת אותה
ושוב מפנה פני אל עבר ההרים
והם כאילו לבשו עטרה צהובה לראשם
ואומרים לי כל שנייה שלום
ואני אומרת
להתראות.
מאחורי שפעה של עצי גינקו
ואני חושבת
שאני לא מצליחה לחזות דבר מראש
אפילו שהכל צפוי.
משמאלי עצי אלון עתיקים
ואני חושבת על הדיאלקטיקה
שאני מייצרת עם המתים
כמו הוכוח שנהלתי היום עם
חנה ארנדט
לגבי הבאנליה של הרוע.
עכשיו ההר מולי מלכותי כל כך
ואני לועסת בתאווה
גרעיני אבטיח
ואז אולי אצא לגן,
מיד,
ואקטוף לי עגבניה של בוקר
אפילו שעכשיו אחר הצהריים
אבל אני מחכה כבר עשר דקות לעצמי
ועדיין לא קמה
וכועסת על המת השני סוקרטס
ואומרת לו
שלא יכניס לי רעיונות לראש
על כוס התרעלה.
עכשיו אני לובשת שמלה יפה
אבל רוצה לפשוט אותה
לעמוד מול ההר
ולהגיד לו
"תראה אותי ערומה
אני לא ריקי שחם
אני בעלת ערך רב
כי כל תות שאני שותלת
יוצא תות טוב".
אני עדיין מחכה פה לנח עם התיבה
שיבוא לעשות לי סבוב מסביב לעולם
בשמונים יום
וכשאחזור אקרא לבית שלי בשם אררט
ואהיה מכניסת אורחים דגולה
לכל החיות
וגם לעצי הפרי שבחצר,
כי לילדים שיהיו לי
אקרא
יכין ובועז
והם יהיו לי פה כמגן
מול הלעג של הריק.
ממולי הרים מוריקי צל
מימיני טירה
ואני מביטה בה בטקסיות רבה
בוחנת אותה
ושוב מפנה פני אל עבר ההרים
והם כאילו לבשו עטרה צהובה לראשם
ואומרים לי כל שנייה שלום
ואני אומרת
להתראות.
מאחורי שפעה של עצי גינקו
ואני חושבת
שאני לא מצליחה לחזות דבר מראש
אפילו שהכל צפוי.
משמאלי עצי אלון עתיקים
ואני חושבת על הדיאלקטיקה
שאני מייצרת עם המתים
כמו הוכוח שנהלתי היום עם
חנה ארנדט
לגבי הבאנליה של הרוע.
עכשיו ההר מולי מלכותי כל כך
ואני לועסת בתאווה
גרעיני אבטיח
ואז אולי אצא לגן,
מיד,
ואקטוף לי עגבניה של בוקר
אפילו שעכשיו אחר הצהריים
אבל אני מחכה כבר עשר דקות לעצמי
ועדיין לא קמה
וכועסת על המת השני סוקרטס
ואומרת לו
שלא יכניס לי רעיונות לראש
על כוס התרעלה.
עכשיו אני לובשת שמלה יפה
אבל רוצה לפשוט אותה
לעמוד מול ההר
ולהגיד לו
"תראה אותי ערומה
אני לא ריקי שחם
אני בעלת ערך רב
כי כל תות שאני שותלת
יוצא תות טוב".
אני עדיין מחכה פה לנח עם התיבה
שיבוא לעשות לי סבוב מסביב לעולם
בשמונים יום
וכשאחזור אקרא לבית שלי בשם אררט
ואהיה מכניסת אורחים דגולה
לכל החיות
וגם לעצי הפרי שבחצר,
כי לילדים שיהיו לי
אקרא
יכין ובועז
והם יהיו לי פה כמגן
מול הלעג של הריק.
ממולי הרים מוריקי צל
מימיני טירה
ואני מביטה בה בטקסיות רבה
בוחנת אותה
ושוב מפנה פני אל עבר ההרים
והם כאילו לבשו עטרה צהובה לראשם
ואומרים לי כל שנייה שלום
ואני אומרת
להתראות.
מאחורי שפעה של עצי גינקו
ואני חושבת
שאני לא מצליחה לחזות דבר מראש
אפילו שהכל צפוי.
משמאלי עצי אלון עתיקים
ואני חושבת על הדיאלקטיקה
שאני מייצרת עם המתים
כמו הוכוח שנהלתי היום עם
חנה ארנדט
לגבי הבאנליה של הרוע.
עכשיו ההר מולי מלכותי כל כך
ואני לועסת בתאווה
גרעיני אבטיח
ואז אולי אצא לגן,
מיד,
ואקטוף לי עגבניה של בוקר
אפילו שעכשיו אחר הצהריים
אבל אני מחכה כבר עשר דקות לעצמי
ועדיין לא קמה
וכועסת על המת השני סוקרטס
ואומרת לו
שלא יכניס לי רעיונות לראש
על כוס התרעלה.
עכשיו אני לובשת שמלה יפה
אבל רוצה לפשוט אותה
לעמוד מול ההר
ולהגיד לו
"תראה אותי ערומה
אני לא ריקי שחם
אני בעלת ערך רב
כי כל תות שאני שותלת
יוצא תות טוב".
אני עדיין מחכה פה לנח עם התיבה
שיבוא לעשות לי סבוב מסביב לעולם
בשמונים יום
וכשאחזור אקרא לבית שלי בשם אררט
ואהיה מכניסת אורחים דגולה
לכל החיות
וגם לעצי הפרי שבחצר,
כי לילדים שיהיו לי
אקרא
יכין ובועז
והם יהיו לי פה כמגן
מול הלעג של הריק.
ממולי הרים מוריקי צל
מימיני טירה
ואני מביטה בה בטקסיות רבה
בוחנת אותה
ושוב מפנה פני אל עבר ההרים
והם כאילו לבשו עטרה צהובה לראשם
ואומרים לי כל שנייה שלום
ואני אומרת
להתראות.
מאחורי שפעה של עצי גינקו
ואני חושבת
שאני לא מצליחה לחזות דבר מראש
אפילו שהכל צפוי.
משמאלי עצי אלון עתיקים
ואני חושבת על הדיאלקטיקה
שאני מייצרת עם המתים
כמו הוכוח שנהלתי היום עם
חנה ארנדט
לגבי הבאנליה של הרוע.
עכשיו ההר מולי מלכותי כל כך
ואני לועסת בתאווה
גרעיני אבטיח
ואז אולי אצא לגן,
מיד,
ואקטוף לי עגבניה של בוקר
אפילו שעכשיו אחר הצהריים
אבל אני מחכה כבר עשר דקות לעצמי
ועדיין לא קמה
וכועסת על המת השני סוקרטס
ואומרת לו
שלא יכניס לי רעיונות לראש
על כוס התרעלה.
עכשיו אני לובשת שמלה יפה
אבל רוצה לפשוט אותה
לעמוד מול ההר
ולהגיד לו
"תראה אותי ערומה
אני לא ריקי שחם
אני בעלת ערך רב
כי כל תות שאני שותלת
יוצא תות טוב".
אני עדיין מחכה פה לנח עם התיבה
שיבוא לעשות לי סבוב מסביב לעולם
בשמונים יום
וכשאחזור אקרא לבית שלי בשם אררט
ואהיה מכניסת אורחים דגולה
לכל החיות
וגם לעצי הפרי שבחצר,
כי לילדים שיהיו לי
אקרא
יכין ובועז
והם יהיו לי פה כמגן
מול הלעג של הריק.
שני דגי בר גדולים
מהשוק בכפר.
ציר דגים
בישול הראשים
שמן זית
שום
מלח
פלפל שחור.
קודם המנה הראשונה:
סלט רוקט
עם שרימפסים ענקיים
מטוגנים בחמאה ושום.
ריח הציר הוא ידידי הטוב.
יש קשר הדדי בינינו.
גם אני דגים.
אנחנו זקוקים להתחבר זה לזה.
הדחף שלנו הוא נוכחות הטוב.
להוסיף עוד שום לציר.
פניני מלח משובחים,
יבוא מפריס.
שכרון הריח גורם לי
לברוח מנוכחותו של הרע.
אני אוהבת את היופי
שבנשמת הדג.
עוד מעט הדגים ייכנסו לתנור.
היופי שלהם מסתדר לי
עם נתוני החושים שלי.
נוכחותו של הרע נמוג.
אסור לרע לשלוט
אפילו שהוא נוכח.
הרע בשקר יסודו.
מטפטפת יוזו על הדג.
אני אוהבת את הגופים היפים.
הרע השקר והקנאה
נמצאים בהררכיה הנמוכה
של האהוב העליון
של הטוב העליון.
בישול הדגים בא מדרגת הטוב.
מכינה אצות לתוספת,
אורז אלוהי מבושל במירין.
הרע הוא חסרון נוכחותו של האל
בתוך העצמים הישותיים.
האלוהות לא קיימת ברעים,
כמו שאומרת דת השינטו.
הרע לא שותה מנקטר
ציר הדגים שלי.
שני דגי בר גדולים
מהשוק בכפר.
ציר דגים
בישול הראשים
שמן זית
שום
מלח
פלפל שחור.
קודם המנה הראשונה:
סלט רוקט
עם שרימפסים ענקיים
מטוגנים בחמאה ושום.
ריח הציר הוא ידידי הטוב.
יש קשר הדדי בינינו.
גם אני דגים.
אנחנו זקוקים להתחבר זה לזה.
הדחף שלנו הוא נוכחות הטוב.
להוסיף עוד שום לציר.
פניני מלח משובחים,
יבוא מפריס.
שכרון הריח גורם לי
לברוח מנוכחותו של הרע.
אני אוהבת את היופי
שבנשמת הדג.
עוד מעט הדגים ייכנסו לתנור.
היופי שלהם מסתדר לי
עם נתוני החושים שלי.
נוכחותו של הרע נמוג.
אסור לרע לשלוט
אפילו שהוא נוכח.
הרע בשקר יסודו.
מטפטפת יוזו על הדג.
אני אוהבת את הגופים היפים.
הרע השקר והקנאה
נמצאים בהררכיה הנמוכה
של האהוב העליון
של הטוב העליון.
בישול הדגים בא מדרגת הטוב.
מכינה אצות לתוספת,
אורז אלוהי מבושל במירין.
הרע הוא חסרון נוכחותו של האל
בתוך העצמים הישותיים.
האלוהות לא קיימת ברעים,
כמו שאומרת דת השינטו.
הרע לא שותה מנקטר
ציר הדגים שלי.
שני דגי בר גדולים
מהשוק בכפר.
ציר דגים
בישול הראשים
שמן זית
שום
מלח
פלפל שחור.
קודם המנה הראשונה:
סלט רוקט
עם שרימפסים ענקיים
מטוגנים בחמאה ושום.
ריח הציר הוא ידידי הטוב.
יש קשר הדדי בינינו.
גם אני דגים.
אנחנו זקוקים להתחבר זה לזה.
הדחף שלנו הוא נוכחות הטוב.
להוסיף עוד שום לציר.
פניני מלח משובחים,
יבוא מפריס.
שכרון הריח גורם לי
לברוח מנוכחותו של הרע.
אני אוהבת את היופי
שבנשמת הדג.
עוד מעט הדגים ייכנסו לתנור.
היופי שלהם מסתדר לי
עם נתוני החושים שלי.
נוכחותו של הרע נמוג.
אסור לרע לשלוט
אפילו שהוא נוכח.
הרע בשקר יסודו.
מטפטפת יוזו על הדג.
אני אוהבת את הגופים היפים.
הרע השקר והקנאה
נמצאים בהררכיה הנמוכה
של האהוב העליון
של הטוב העליון.
בישול הדגים בא מדרגת הטוב.
מכינה אצות לתוספת,
אורז אלוהי מבושל במירין.
הרע הוא חסרון נוכחותו של האל
בתוך העצמים הישותיים.
האלוהות לא קיימת ברעים,
כמו שאומרת דת השינטו.
הרע לא שותה מנקטר
ציר הדגים שלי.
שני דגי בר גדולים
מהשוק בכפר.
ציר דגים
בישול הראשים
שמן זית
שום
מלח
פלפל שחור.
קודם המנה הראשונה:
סלט רוקט
עם שרימפסים ענקיים
מטוגנים בחמאה ושום.
ריח הציר הוא ידידי הטוב.
יש קשר הדדי בינינו.
גם אני דגים.
אנחנו זקוקים להתחבר זה לזה.
הדחף שלנו הוא נוכחות הטוב.
להוסיף עוד שום לציר.
פניני מלח משובחים,
יבוא מפריס.
שכרון הריח גורם לי
לברוח מנוכחותו של הרע.
אני אוהבת את היופי
שבנשמת הדג.
עוד מעט הדגים ייכנסו לתנור.
היופי שלהם מסתדר לי
עם נתוני החושים שלי.
נוכחותו של הרע נמוג.
אסור לרע לשלוט
אפילו שהוא נוכח.
הרע בשקר יסודו.
מטפטפת יוזו על הדג.
אני אוהבת את הגופים היפים.
הרע השקר והקנאה
נמצאים בהררכיה הנמוכה
של האהוב העליון
של הטוב העליון.
בישול הדגים בא מדרגת הטוב.
מכינה אצות לתוספת,
אורז אלוהי מבושל במירין.
הרע הוא חסרון נוכחותו של האל
בתוך העצמים הישותיים.
האלוהות לא קיימת ברעים,
כמו שאומרת דת השינטו.
הרע לא שותה מנקטר
ציר הדגים שלי.