ריקי שחם

פואטיקה, צילום, תרבות

סבתאל'ה, ציירי לי כבשה
ריקי שחם

אני חושבת שצריך להיות חוק
שמכריח אנשים
לשים דאודורנט.
אני חושבת שצריך להיות חוק שאוסר
על נשים זקנות
להתעסק עם בחורים צעירים.
נשים זקנות הם כמו כסוי מטה ללא מיטה
ובחורים צעירים הם קקי מתפרץ
שעדיין העצירות לא תפסה אותם בביצים.
ילד מסכן
ישן עם אמא
וחושב שהיא כלת העולם.
סבתא היא לא נסיכה
סבתא היא עצירות של פי הטבעת.
אבל כלי המיטה שלי הם ריחות השדה
ותשוקת הידיעה
וקדושת הלמידה.
ההכרה שלי לא תבגוד בי
ולא תלך לשדות זרים.
אני שמה לי על הקיר תמונה של
כדורים פורחים
וחושבת לשייט לי קרוב לאדמה
מעל שדות של רוחות של חופש.
אבל
השטן
תופס אשה זקנה
מצלם אותה
עושה בתודעה של הנער פוטושופ
והוא חושב שהיא
פמלה אנדרסון.
זוהי זרש
אשתו של המן.
לילית לובשת שמלה של אפרודיטי
ואומרת:אני בתולה.
השטן מוציא את החיות שלו להשתין
במיטת הכלולות
של חתונת הדמים.
אני חושבת שצריך להיות חוק
שמכריח אנשים
לשים דאודורנט.

סבתאל

סבתאל'ה, ציירי לי כבשה

ריקי שחם

אני חושבת שצריך להיות חוק
שמכריח אנשים
לשים דאודורנט.
אני חושבת שצריך להיות חוק שאוסר
על נשים זקנות
להתעסק עם בחורים צעירים.
נשים זקנות הם כמו כסוי מטה ללא מיטה
ובחורים צעירים הם קקי מתפרץ
שעדיין העצירות לא תפסה אותם בביצים.
ילד מסכן
ישן עם אמא
וחושב שהיא כלת העולם.
סבתא היא לא נסיכה
סבתא היא עצירות של פי הטבעת.
אבל כלי המיטה שלי הם ריחות השדה
ותשוקת הידיעה
וקדושת הלמידה.
ההכרה שלי לא תבגוד בי
ולא תלך לשדות זרים.
אני שמה לי על הקיר תמונה של
כדורים פורחים
וחושבת לשייט לי קרוב לאדמה
מעל שדות של רוחות של חופש.
אבל
השטן
תופס אשה זקנה
מצלם אותה
עושה בתודעה של הנער פוטושופ
והוא חושב שהיא
פמלה אנדרסון.
זוהי זרש
אשתו של המן.
לילית לובשת שמלה של אפרודיטי
ואומרת:אני בתולה.
השטן מוציא את החיות שלו להשתין
במיטת הכלולות
של חתונת הדמים.
אני חושבת שצריך להיות חוק
שמכריח אנשים
לשים דאודורנט.

אני חושבת שצריך להיות חוק
שמכריח אנשים
לשים דאודורנט.
אני חושבת שצריך להיות חוק שאוסר
על נשים זקנות
להתעסק עם בחורים צעירים.
נשים זקנות הם כמו כסוי מטה ללא מיטה
ובחורים צעירים הם קקי מתפרץ
שעדיין העצירות לא תפסה אותם בביצים.
ילד מסכן
ישן עם אמא
וחושב שהיא כלת העולם.
סבתא היא לא נסיכה
סבתא היא עצירות של פי הטבעת.
אבל כלי המיטה שלי הם ריחות השדה
ותשוקת הידיעה
וקדושת הלמידה.
ההכרה שלי לא תבגוד בי
ולא תלך לשדות זרים.
אני שמה לי על הקיר תמונה של
כדורים פורחים
וחושבת לשייט לי קרוב לאדמה
מעל שדות של רוחות של חופש.
אבל
השטן
תופס אשה זקנה
מצלם אותה
עושה בתודעה של הנער פוטושופ
והוא חושב שהיא
פמלה אנדרסון.
זוהי זרש
אשתו של המן.
לילית לובשת שמלה של אפרודיטי
ואומרת:אני בתולה.
השטן מוציא את החיות שלו להשתין
במיטת הכלולות
של חתונת הדמים.
אני חושבת שצריך להיות חוק
שמכריח אנשים
לשים דאודורנט.

ריקי שחם

סבתאל'ה, ציירי לי כבשה

ריקי שחם

next song
החוג לשחמט ברחוב הירקון
ריקי שחם רביצקי

פעם היה לי דוד קומוניסט.
הוא חשב שמאיר וילנר
מראה את הפנים שלו מול פני הנצח.
אחר כך מאיר וילנר מת
בבית קברות
וגם הדוד שלי
וגם הקומוניזם.
ככה זה כשתאוריות לא מחזיקות מים
הם כאילו נותנים חבטה אדירה
שוברים זגוגיות
ומגלים את הריק מהצד השני של היש
אפילו לא מגלים שערים
אחרי המקום הזה של ההגדרה.
מאז אני פרשתי לי כנפיים
מכל האמרות
ומכל התאוריות
ואני פשוט לא מאמינה לאף אחד.
כולם חולמים להם את החלומות שלהם
כשהם שוכבים על המטה או הספה
וזאת נראית כאילו היא ערש דוי.
אחרי שוילנר מת
כל העולמות של אוקלידס
ושל פרויד
ושל כל מי שיודע מה שטוב לי
הפכו להיות שבויים בתוך
קישואים גדולים
ולכן אני שונאת קישואים.
הקישואים הם כמו תחבושות
לפנים מצולקות של שקרנים.
יש להם טעם של אין טעם
ויופי שמביא בקטנה
את הסתמיות של התאוריה.
אני לא אוהבת תאוריות
ואף אחד לא יבדיל לי בין טוב ורע.
כי כל מעוות שמחליט בשבילי
מנותק מהסביבה
ולא מבין
שאני לא שמה טלאי צהוב
ובטח לא עוקבת אחרי אלה
שמחפשים ב ebay
חפצים של טרוריסטים ונאצים
כמו חפצים של בעלי תאוריות.
גם היום עוד לא קבעתי צבע
לבגידה.

החוג לשחמט ברחוב הירקון מאת ריקי שחם

החוג לשחמט ברחוב הירקון

ריקי שחם רביצקי

פעם היה לי דוד קומוניסט.
הוא חשב שמאיר וילנר
מראה את הפנים שלו מול פני הנצח.
אחר כך מאיר וילנר מת
בבית קברות
וגם הדוד שלי
וגם הקומוניזם.
ככה זה כשתאוריות לא מחזיקות מים
הם כאילו נותנים חבטה אדירה
שוברים זגוגיות
ומגלים את הריק מהצד השני של היש
אפילו לא מגלים שערים
אחרי המקום הזה של ההגדרה.
מאז אני פרשתי לי כנפיים
מכל האמרות
ומכל התאוריות
ואני פשוט לא מאמינה לאף אחד.
כולם חולמים להם את החלומות שלהם
כשהם שוכבים על המטה או הספה
וזאת נראית כאילו היא ערש דוי.
אחרי שוילנר מת
כל העולמות של אוקלידס
ושל פרויד
ושל כל מי שיודע מה שטוב לי
הפכו להיות שבויים בתוך
קישואים גדולים
ולכן אני שונאת קישואים.
הקישואים הם כמו תחבושות
לפנים מצולקות של שקרנים.
יש להם טעם של אין טעם
ויופי שמביא בקטנה
את הסתמיות של התאוריה.
אני לא אוהבת תאוריות
ואף אחד לא יבדיל לי בין טוב ורע.
כי כל מעוות שמחליט בשבילי
מנותק מהסביבה
ולא מבין
שאני לא שמה טלאי צהוב
ובטח לא עוקבת אחרי אלה
שמחפשים ב ebay
חפצים של טרוריסטים ונאצים
כמו חפצים של בעלי תאוריות.
גם היום עוד לא קבעתי צבע
לבגידה.

פעם היה לי דוד קומוניסט.
הוא חשב שמאיר וילנר
מראה את הפנים שלו מול פני הנצח.
אחר כך מאיר וילנר מת
בבית קברות
וגם הדוד שלי
וגם הקומוניזם.
ככה זה כשתאוריות לא מחזיקות מים
הם כאילו נותנים חבטה אדירה
שוברים זגוגיות
ומגלים את הריק מהצד השני של היש
אפילו לא מגלים שערים
אחרי המקום הזה של ההגדרה.
מאז אני פרשתי לי כנפיים
מכל האמרות
ומכל התאוריות
ואני פשוט לא מאמינה לאף אחד.
כולם חולמים להם את החלומות שלהם
כשהם שוכבים על המטה או הספה
וזאת נראית כאילו היא ערש דוי.
אחרי שוילנר מת
כל העולמות של אוקלידס
ושל פרויד
ושל כל מי שיודע מה שטוב לי
הפכו להיות שבויים בתוך
קישואים גדולים
ולכן אני שונאת קישואים.
הקישואים הם כמו תחבושות
לפנים מצולקות של שקרנים.
יש להם טעם של אין טעם
ויופי שמביא בקטנה
את הסתמיות של התאוריה.
אני לא אוהבת תאוריות
ואף אחד לא יבדיל לי בין טוב ורע.
כי כל מעוות שמחליט בשבילי
מנותק מהסביבה
ולא מבין
שאני לא שמה טלאי צהוב
ובטח לא עוקבת אחרי אלה
שמחפשים ב ebay
חפצים של טרוריסטים ונאצים
כמו חפצים של בעלי תאוריות.
גם היום עוד לא קבעתי צבע
לבגידה.

ריקי שחם רביצקי

החוג לשחמט ברחוב הירקון

ריקי שחם רביצקי

next song
כל נדרי
ריקי שחם רביצקי

"כל נדרי ואסרי
ונדויי וחרמי"…….
אחרי שויתרתי על התמימות
אני מבטלת את כל הנדרים שלי.
עד יומי האחרון
אחיה ללא נדרים
אהיה כמו כל בן תמותה.

היום ישבתי תחת עצי הדובדבן
קבלתי את פניהם
אל תוך מסתרי לבי.
ראיתי בז צופה בי מרחוק
ושיירה של גברים התהלכה מולי
כאילו היו בדרכם
למניין של מעלה.
ראיתי חותם בפניו של כל איש
ואת ההר מולי
חשבתי:
היום אני אעלה השמיימה
במרכבתו של אליהו הנביא
ואכתוב לי שם את כל השירים
הארציים
בשפה הכי גסה
שאני יכולה לחשוב אותה.
השמש לא סנוורה אותי היום
אפילו שיש לי עין פגומה
וגם שדרת עצי האגוז
ניצבה לפני היום
כמו צלמיות מצריות
שמחכות ליד איתנה
שתתפוס אותם
ותגיד תפילה של מלכות.
אבל אני עדיין תחת עצי הדובדבן
חושבת על מסתרי הכרם שלי
ועל הענבים שמתחילים לגלות
את פניהם לפני
ועל הדשא שהחל לצמוח מחדש
אחרי חדוות הגשם האחרון
ומה שבא לי ברגע זה
הוא
לערוך טקס שבועה
ולהתחייב לי מול ירוקי העד האלה
העומדים במלוא יופים
להתחייב מול כל גוזל שמקנן בחיקי
ומול כל אדם השט מולי בנהר.
אני רוצה לנדור נדר גדול
מול שירת הלב
להיות מכניסת אורחים
גם לאבותי
הרחוקים
וגם לאחי החדשים
ולומר:
כל נדרי עלי
אני לא אוסרת אותם ממני
ולא מנדה אותם ממני
אלא ממשיכה להתחייב
לשמור על קנינו של האל
כאילו אני המכחול הקליגרפי
של איזשהו מלאך
שצובע כל יום מחדש
את הטבע
במשיכת מכחול.

כל נדרי מאת ריקי שחם

כל נדרי

ריקי שחם רביצקי

"כל נדרי ואסרי
ונדויי וחרמי"…….
אחרי שויתרתי על התמימות
אני מבטלת את כל הנדרים שלי.
עד יומי האחרון
אחיה ללא נדרים
אהיה כמו כל בן תמותה.

היום ישבתי תחת עצי הדובדבן
קבלתי את פניהם
אל תוך מסתרי לבי.
ראיתי בז צופה בי מרחוק
ושיירה של גברים התהלכה מולי
כאילו היו בדרכם
למניין של מעלה.
ראיתי חותם בפניו של כל איש
ואת ההר מולי
חשבתי:
היום אני אעלה השמיימה
במרכבתו של אליהו הנביא
ואכתוב לי שם את כל השירים
הארציים
בשפה הכי גסה
שאני יכולה לחשוב אותה.
השמש לא סנוורה אותי היום
אפילו שיש לי עין פגומה
וגם שדרת עצי האגוז
ניצבה לפני היום
כמו צלמיות מצריות
שמחכות ליד איתנה
שתתפוס אותם
ותגיד תפילה של מלכות.
אבל אני עדיין תחת עצי הדובדבן
חושבת על מסתרי הכרם שלי
ועל הענבים שמתחילים לגלות
את פניהם לפני
ועל הדשא שהחל לצמוח מחדש
אחרי חדוות הגשם האחרון
ומה שבא לי ברגע זה
הוא
לערוך טקס שבועה
ולהתחייב לי מול ירוקי העד האלה
העומדים במלוא יופים
להתחייב מול כל גוזל שמקנן בחיקי
ומול כל אדם השט מולי בנהר.
אני רוצה לנדור נדר גדול
מול שירת הלב
להיות מכניסת אורחים
גם לאבותי
הרחוקים
וגם לאחי החדשים
ולומר:
כל נדרי עלי
אני לא אוסרת אותם ממני
ולא מנדה אותם ממני
אלא ממשיכה להתחייב
לשמור על קנינו של האל
כאילו אני המכחול הקליגרפי
של איזשהו מלאך
שצובע כל יום מחדש
את הטבע
במשיכת מכחול.

"כל נדרי ואסרי
ונדויי וחרמי"…….
אחרי שויתרתי על התמימות
אני מבטלת את כל הנדרים שלי.
עד יומי האחרון
אחיה ללא נדרים
אהיה כמו כל בן תמותה.

היום ישבתי תחת עצי הדובדבן
קבלתי את פניהם
אל תוך מסתרי לבי.
ראיתי בז צופה בי מרחוק
ושיירה של גברים התהלכה מולי
כאילו היו בדרכם
למניין של מעלה.
ראיתי חותם בפניו של כל איש
ואת ההר מולי
חשבתי:
היום אני אעלה השמיימה
במרכבתו של אליהו הנביא
ואכתוב לי שם את כל השירים
הארציים
בשפה הכי גסה
שאני יכולה לחשוב אותה.
השמש לא סנוורה אותי היום
אפילו שיש לי עין פגומה
וגם שדרת עצי האגוז
ניצבה לפני היום
כמו צלמיות מצריות
שמחכות ליד איתנה
שתתפוס אותם
ותגיד תפילה של מלכות.
אבל אני עדיין תחת עצי הדובדבן
חושבת על מסתרי הכרם שלי
ועל הענבים שמתחילים לגלות
את פניהם לפני
ועל הדשא שהחל לצמוח מחדש
אחרי חדוות הגשם האחרון
ומה שבא לי ברגע זה
הוא
לערוך טקס שבועה
ולהתחייב לי מול ירוקי העד האלה
העומדים במלוא יופים
להתחייב מול כל גוזל שמקנן בחיקי
ומול כל אדם השט מולי בנהר.
אני רוצה לנדור נדר גדול
מול שירת הלב
להיות מכניסת אורחים
גם לאבותי
הרחוקים
וגם לאחי החדשים
ולומר:
כל נדרי עלי
אני לא אוסרת אותם ממני
ולא מנדה אותם ממני
אלא ממשיכה להתחייב
לשמור על קנינו של האל
כאילו אני המכחול הקליגרפי
של איזשהו מלאך
שצובע כל יום מחדש
את הטבע
במשיכת מכחול.

ריקי שחם רביצקי

כל נדרי

ריקי שחם רביצקי

next song
יש לי מבט של פרא בעיניים
ריקי שחם

אני כותבת לכם ממקום
שאין לי שם גדרות
ולא מעקות
ממקום
שאפילו הדבורים עושים בחפצי כבשלהם.
הציפור השחורה
בנתה אצלי קן
ויש לה כבר גוזלים
והיא עושה את זה אצלי
כדי שאני אוכל להמשיך לחיות.
הציפור השחורה לא תבגוד בי
וגם לא היער הגדול
וגם לא פעמוני הכנסיה
שאני שומעת מקרוב.
אני רק מתאבלת על התמימות שלי
שאבדה
ונצלבה על צלב
ואפילו הצפרדעים שבברכה
יודעים את זה
ורואים
את הסטיגמטה שיש לי
בכל הגופים
ולכן הם שקטים
אפילו שהיו צריכים לעשות רעש גדול.
אתמול ראיתי בעיני רוחי
נמרים ואריות
בתוך היער שלי.
אני לא פחדתי מהם
כי הייתי כמו דניאל בגוב האריות
וזה התרחש ביער הגדול.
פעם נולדתי באיזשהו מקום
ומטוס של אל על לקח אותי למקום אחר.
אז אני כותבת לכם מהמקום
שהמטוס הביא אותי אליו
ויש במקום הזה שמיים גבוהים
ושמיים בהירים בלילה
כי המקום שאני כותבת ממנו
אוחז במזבח
כמו שאוחזים בקרניים של השור.
המטוס של אל על
חזר למקום שהוא לקח אותי משם
וחשבתי על הטרנספר שעשו לסבתא שלי
כשהביאו אותה לגטו ורשה.
אבל סבתא שלי הייתה תמימה
ואני מתה לי התמימות
נותרתי רק עם מבט
של חיית פרא בעיניים,
שרצה כל היום בערבות
ושיעז
משהו
שיעז
להתקרב אליה.

יש לי מבט של פרא בעיניים מאת ריקי שחם

יש לי מבט של פרא בעיניים

ריקי שחם

אני כותבת לכם ממקום
שאין לי שם גדרות
ולא מעקות
ממקום
שאפילו הדבורים עושים בחפצי כבשלהם.
הציפור השחורה
בנתה אצלי קן
ויש לה כבר גוזלים
והיא עושה את זה אצלי
כדי שאני אוכל להמשיך לחיות.
הציפור השחורה לא תבגוד בי
וגם לא היער הגדול
וגם לא פעמוני הכנסיה
שאני שומעת מקרוב.
אני רק מתאבלת על התמימות שלי
שאבדה
ונצלבה על צלב
ואפילו הצפרדעים שבברכה
יודעים את זה
ורואים
את הסטיגמטה שיש לי
בכל הגופים
ולכן הם שקטים
אפילו שהיו צריכים לעשות רעש גדול.
אתמול ראיתי בעיני רוחי
נמרים ואריות
בתוך היער שלי.
אני לא פחדתי מהם
כי הייתי כמו דניאל בגוב האריות
וזה התרחש ביער הגדול.
פעם נולדתי באיזשהו מקום
ומטוס של אל על לקח אותי למקום אחר.
אז אני כותבת לכם מהמקום
שהמטוס הביא אותי אליו
ויש במקום הזה שמיים גבוהים
ושמיים בהירים בלילה
כי המקום שאני כותבת ממנו
אוחז במזבח
כמו שאוחזים בקרניים של השור.
המטוס של אל על
חזר למקום שהוא לקח אותי משם
וחשבתי על הטרנספר שעשו לסבתא שלי
כשהביאו אותה לגטו ורשה.
אבל סבתא שלי הייתה תמימה
ואני מתה לי התמימות
נותרתי רק עם מבט
של חיית פרא בעיניים,
שרצה כל היום בערבות
ושיעז
משהו
שיעז
להתקרב אליה.

אני כותבת לכם ממקום
שאין לי שם גדרות
ולא מעקות
ממקום
שאפילו הדבורים עושים בחפצי כבשלהם.
הציפור השחורה
בנתה אצלי קן
ויש לה כבר גוזלים
והיא עושה את זה אצלי
כדי שאני אוכל להמשיך לחיות.
הציפור השחורה לא תבגוד בי
וגם לא היער הגדול
וגם לא פעמוני הכנסיה
שאני שומעת מקרוב.
אני רק מתאבלת על התמימות שלי
שאבדה
ונצלבה על צלב
ואפילו הצפרדעים שבברכה
יודעים את זה
ורואים
את הסטיגמטה שיש לי
בכל הגופים
ולכן הם שקטים
אפילו שהיו צריכים לעשות רעש גדול.
אתמול ראיתי בעיני רוחי
נמרים ואריות
בתוך היער שלי.
אני לא פחדתי מהם
כי הייתי כמו דניאל בגוב האריות
וזה התרחש ביער הגדול.
פעם נולדתי באיזשהו מקום
ומטוס של אל על לקח אותי למקום אחר.
אז אני כותבת לכם מהמקום
שהמטוס הביא אותי אליו
ויש במקום הזה שמיים גבוהים
ושמיים בהירים בלילה
כי המקום שאני כותבת ממנו
אוחז במזבח
כמו שאוחזים בקרניים של השור.
המטוס של אל על
חזר למקום שהוא לקח אותי משם
וחשבתי על הטרנספר שעשו לסבתא שלי
כשהביאו אותה לגטו ורשה.
אבל סבתא שלי הייתה תמימה
ואני מתה לי התמימות
נותרתי רק עם מבט
של חיית פרא בעיניים,
שרצה כל היום בערבות
ושיעז
משהו
שיעז
להתקרב אליה.

ריקי שחם

יש לי מבט של פרא בעיניים

ריקי שחם

next song
היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה
ריקי שחם רביצקי

המציאות הזו כל כך אבסורדית
שרק הריחוק
גורם לך
לרצות להתקיים במי הקיום.
הבאר שלי
יצוקה בתוך אדמת בזלת
ומימיה
המגיעים מתחתית
נבכי תת ההכרה
מביאים אותי אל מחוזות
שמה שמתקיים בשדותיהם
הוא אמבט קצף
עם ריח הורמונים
כאילו התפרצו להם לפתע
מתוך איזה שיר
או פרוזה כתובה
או מנשמתו של האחד
שכל מהותו הוא פרץ גועש
של זרע מאוהב
הלקוח מהרפתקה רוחנית
של האחד.
המציאות הזו היא הר געש של סוראליזם.
מבט לעברו מגלה עולם
השואב את עצמו לחור שחור
שם הבלתי אפשרי מגשים את עצמו
ומכה בכל אתיקה אפשרית.
עולם זה הולך ונעלם ממני
ואני שוב
מתכנסת יותר ויותר בתוך
מרחבי ההכרה שלי
נוגעת במקומות עדינים
משל היו
זיונים של מלאכים.
מסלקת כל עביות צורה
שמתקיימת בתוך אימפוטנציה רוחנית
כאילו היו קטועי אברים.
שמה שמיכת פוך על פני
להדוף את כל מה שגורם לי
לאי נחת.
רוצה לצפות בהתרגשות
במי הנהר הזורם
בפנים נאצלות ויפות
ולמרוח עצמי
בשמן הסטיגמטה
של המיגדלית.

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה מאת ריקי שחם

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה

ריקי שחם רביצקי

המציאות הזו כל כך אבסורדית
שרק הריחוק
גורם לך
לרצות להתקיים במי הקיום.
הבאר שלי
יצוקה בתוך אדמת בזלת
ומימיה
המגיעים מתחתית
נבכי תת ההכרה
מביאים אותי אל מחוזות
שמה שמתקיים בשדותיהם
הוא אמבט קצף
עם ריח הורמונים
כאילו התפרצו להם לפתע
מתוך איזה שיר
או פרוזה כתובה
או מנשמתו של האחד
שכל מהותו הוא פרץ גועש
של זרע מאוהב
הלקוח מהרפתקה רוחנית
של האחד.
המציאות הזו היא הר געש של סוראליזם.
מבט לעברו מגלה עולם
השואב את עצמו לחור שחור
שם הבלתי אפשרי מגשים את עצמו
ומכה בכל אתיקה אפשרית.
עולם זה הולך ונעלם ממני
ואני שוב
מתכנסת יותר ויותר בתוך
מרחבי ההכרה שלי
נוגעת במקומות עדינים
משל היו
זיונים של מלאכים.
מסלקת כל עביות צורה
שמתקיימת בתוך אימפוטנציה רוחנית
כאילו היו קטועי אברים.
שמה שמיכת פוך על פני
להדוף את כל מה שגורם לי
לאי נחת.
רוצה לצפות בהתרגשות
במי הנהר הזורם
בפנים נאצלות ויפות
ולמרוח עצמי
בשמן הסטיגמטה
של המיגדלית.

המציאות הזו כל כך אבסורדית
שרק הריחוק
גורם לך
לרצות להתקיים במי הקיום.
הבאר שלי
יצוקה בתוך אדמת בזלת
ומימיה
המגיעים מתחתית
נבכי תת ההכרה
מביאים אותי אל מחוזות
שמה שמתקיים בשדותיהם
הוא אמבט קצף
עם ריח הורמונים
כאילו התפרצו להם לפתע
מתוך איזה שיר
או פרוזה כתובה
או מנשמתו של האחד
שכל מהותו הוא פרץ גועש
של זרע מאוהב
הלקוח מהרפתקה רוחנית
של האחד.
המציאות הזו היא הר געש של סוראליזם.
מבט לעברו מגלה עולם
השואב את עצמו לחור שחור
שם הבלתי אפשרי מגשים את עצמו
ומכה בכל אתיקה אפשרית.
עולם זה הולך ונעלם ממני
ואני שוב
מתכנסת יותר ויותר בתוך
מרחבי ההכרה שלי
נוגעת במקומות עדינים
משל היו
זיונים של מלאכים.
מסלקת כל עביות צורה
שמתקיימת בתוך אימפוטנציה רוחנית
כאילו היו קטועי אברים.
שמה שמיכת פוך על פני
להדוף את כל מה שגורם לי
לאי נחת.
רוצה לצפות בהתרגשות
במי הנהר הזורם
בפנים נאצלות ויפות
ולמרוח עצמי
בשמן הסטיגמטה
של המיגדלית.

ריקי שחם רביצקי

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה

ריקי שחם רביצקי

next song
אתם מכירים את פיונה אפל?
ריקי שחם רביצקי

משוטטת לי בכל המרחבים האפשריים
מחפשת מקום
כמו היווני ההוא
שביקש שלא יסתירו לו את השמש.
המקום שלי הוא שטח הפקר.
המקום שלי נמצא במדינה
ללא אדמה ודגל
כי הסימנים שלנו חרוטים
על לוח ליבותינו
והדגל שלנו
מקועקע במקום סודי
שאי אפשר להכניע אותו.
היום המגדלית הושיטה לי מגש
עם ביצים מבושלות.
לפני שחייכתי אליה
מרחתי על שפתי אודם אדום.
אין לי ספק שהמגדלית נועדה לגדולות.
הנחתי ראשי על כתפה
ונוצת מלאך עפה לעברי מהחלון.
אני גורשתי מאדמת נכר
והתישבתי במקום
ללא אדמה
רק סדין נקי ומגוהץ
מונח
בתחתית גופי.
במדינה שלי
עושים כל יום אמבטיית בוץ
ומשרים את הרגליים בלבה
שנוזלת ישר מראש הר הגעש
כי החיים שלי הם מסעות
בתוך ניחוחות של סאקה
מיוצר על ידי סמוראי
בחדר צדדי
מאחורי הר האיסורים.
על חוף הנהר ממתינה לי סירה
שם יושבת המגדלית
ומחזיקה בידה
אלבסטר
המכיל את
אש הזעם.

אתם מכירים את פיונה אפל?  מאת ריקי שחם

אתם מכירים את פיונה אפל?

ריקי שחם רביצקי

משוטטת לי בכל המרחבים האפשריים
מחפשת מקום
כמו היווני ההוא
שביקש שלא יסתירו לו את השמש.
המקום שלי הוא שטח הפקר.
המקום שלי נמצא במדינה
ללא אדמה ודגל
כי הסימנים שלנו חרוטים
על לוח ליבותינו
והדגל שלנו
מקועקע במקום סודי
שאי אפשר להכניע אותו.
היום המגדלית הושיטה לי מגש
עם ביצים מבושלות.
לפני שחייכתי אליה
מרחתי על שפתי אודם אדום.
אין לי ספק שהמגדלית נועדה לגדולות.
הנחתי ראשי על כתפה
ונוצת מלאך עפה לעברי מהחלון.
אני גורשתי מאדמת נכר
והתישבתי במקום
ללא אדמה
רק סדין נקי ומגוהץ
מונח
בתחתית גופי.
במדינה שלי
עושים כל יום אמבטיית בוץ
ומשרים את הרגליים בלבה
שנוזלת ישר מראש הר הגעש
כי החיים שלי הם מסעות
בתוך ניחוחות של סאקה
מיוצר על ידי סמוראי
בחדר צדדי
מאחורי הר האיסורים.
על חוף הנהר ממתינה לי סירה
שם יושבת המגדלית
ומחזיקה בידה
אלבסטר
המכיל את
אש הזעם.

משוטטת לי בכל המרחבים האפשריים
מחפשת מקום
כמו היווני ההוא
שביקש שלא יסתירו לו את השמש.
המקום שלי הוא שטח הפקר.
המקום שלי נמצא במדינה
ללא אדמה ודגל
כי הסימנים שלנו חרוטים
על לוח ליבותינו
והדגל שלנו
מקועקע במקום סודי
שאי אפשר להכניע אותו.
היום המגדלית הושיטה לי מגש
עם ביצים מבושלות.
לפני שחייכתי אליה
מרחתי על שפתי אודם אדום.
אין לי ספק שהמגדלית נועדה לגדולות.
הנחתי ראשי על כתפה
ונוצת מלאך עפה לעברי מהחלון.
אני גורשתי מאדמת נכר
והתישבתי במקום
ללא אדמה
רק סדין נקי ומגוהץ
מונח
בתחתית גופי.
במדינה שלי
עושים כל יום אמבטיית בוץ
ומשרים את הרגליים בלבה
שנוזלת ישר מראש הר הגעש
כי החיים שלי הם מסעות
בתוך ניחוחות של סאקה
מיוצר על ידי סמוראי
בחדר צדדי
מאחורי הר האיסורים.
על חוף הנהר ממתינה לי סירה
שם יושבת המגדלית
ומחזיקה בידה
אלבסטר
המכיל את
אש הזעם.

ריקי שחם רביצקי

אתם מכירים את פיונה אפל?

ריקי שחם רביצקי

next song
פרסאוס האביר שלי
ריקי שחם

אני פריקית של מיתוסים.
כל ספינות החוכמה
העולות ממצולות ים
מביאות עמן את משב הרוח
של הסיפור המיתי.
האמת כולה זוהרת
בשמי המרומים של המיתוס
המתגלה בפנינו כמצפין את סודות היקום.
האמיצים
עומדים נכוחה
מול הסיפור המיתי
ועוז רוחם אינה פוחדת
מאותה אמת לוהטת
כי עדיף להיות נווד נודד
עם תיק פיוטים על הכתף
מטיפש גמור
שיכור ועוור
הקשוב לקסמי השווא
הנושבים ממבטה המאבן של המדוזה.
הגרוגונות הן הנשים המפלצתיות
שהרעל הקטלני נוזל מעומק נשמתם.
שערם עשוי נחשים חיים וארסיים
ומהותם הרס ונקם.
אבינו שבשמיים
הסר מאתנו את קללת המיתוס.
אנו נושאי הלפיד המסרב לשאת
את קללת אתנה על מדוזה.
הגורגונות נושאות את רצון הרג
מקורות החוכמה
והאהבה.
אני רוצה לשוטט בין מקומות הדממה
ולשאת את קולה של אתנה
אלת החוכמה
ולחיות למען הציפור השחורה
שמכה בכנפיה
ונותנת לי נוצה ידידותית
המגנה מפני נחשיה של הגורגונה
הלוכדת בעזרתם את נשמתם של
עלמים צעירים
אנשי דעת
ואהבה.
פרסאוס הוא אבירנו
וחומותינו מלאות
בשיחי פירות יער וציפורי שיר.

פרסאוס האביר שלי מאת ריקי שחם

פרסאוס האביר שלי

ריקי שחם

אני פריקית של מיתוסים.
כל ספינות החוכמה
העולות ממצולות ים
מביאות עמן את משב הרוח
של הסיפור המיתי.
האמת כולה זוהרת
בשמי המרומים של המיתוס
המתגלה בפנינו כמצפין את סודות היקום.
האמיצים
עומדים נכוחה
מול הסיפור המיתי
ועוז רוחם אינה פוחדת
מאותה אמת לוהטת
כי עדיף להיות נווד נודד
עם תיק פיוטים על הכתף
מטיפש גמור
שיכור ועוור
הקשוב לקסמי השווא
הנושבים ממבטה המאבן של המדוזה.
הגרוגונות הן הנשים המפלצתיות
שהרעל הקטלני נוזל מעומק נשמתם.
שערם עשוי נחשים חיים וארסיים
ומהותם הרס ונקם.
אבינו שבשמיים
הסר מאתנו את קללת המיתוס.
אנו נושאי הלפיד המסרב לשאת
את קללת אתנה על מדוזה.
הגורגונות נושאות את רצון הרג
מקורות החוכמה
והאהבה.
אני רוצה לשוטט בין מקומות הדממה
ולשאת את קולה של אתנה
אלת החוכמה
ולחיות למען הציפור השחורה
שמכה בכנפיה
ונותנת לי נוצה ידידותית
המגנה מפני נחשיה של הגורגונה
הלוכדת בעזרתם את נשמתם של
עלמים צעירים
אנשי דעת
ואהבה.
פרסאוס הוא אבירנו
וחומותינו מלאות
בשיחי פירות יער וציפורי שיר.

אני פריקית של מיתוסים.
כל ספינות החוכמה
העולות ממצולות ים
מביאות עמן את משב הרוח
של הסיפור המיתי.
האמת כולה זוהרת
בשמי המרומים של המיתוס
המתגלה בפנינו כמצפין את סודות היקום.
האמיצים
עומדים נכוחה
מול הסיפור המיתי
ועוז רוחם אינה פוחדת
מאותה אמת לוהטת
כי עדיף להיות נווד נודד
עם תיק פיוטים על הכתף
מטיפש גמור
שיכור ועוור
הקשוב לקסמי השווא
הנושבים ממבטה המאבן של המדוזה.
הגרוגונות הן הנשים המפלצתיות
שהרעל הקטלני נוזל מעומק נשמתם.
שערם עשוי נחשים חיים וארסיים
ומהותם הרס ונקם.
אבינו שבשמיים
הסר מאתנו את קללת המיתוס.
אנו נושאי הלפיד המסרב לשאת
את קללת אתנה על מדוזה.
הגורגונות נושאות את רצון הרג
מקורות החוכמה
והאהבה.
אני רוצה לשוטט בין מקומות הדממה
ולשאת את קולה של אתנה
אלת החוכמה
ולחיות למען הציפור השחורה
שמכה בכנפיה
ונותנת לי נוצה ידידותית
המגנה מפני נחשיה של הגורגונה
הלוכדת בעזרתם את נשמתם של
עלמים צעירים
אנשי דעת
ואהבה.
פרסאוס הוא אבירנו
וחומותינו מלאות
בשיחי פירות יער וציפורי שיר.

ריקי שחם

פרסאוס האביר שלי

ריקי שחם

next song
א-קפלה
ריקי שחם רביצקי

אני כותבת לכם ממקום
שהחידות מפלסות אלי מקום
במשך אלפי שנים.
אני כותבת לכם ממקום
ששם אני פוסעת יום יום
בתוך חיי שלי
הולכת בגפי לתוך חשכת הליל
וטומנת את מחשבותי בתוך
סלעים מקומיים
שחוו כבר חוויה או שניים
וידעו עלומים של ידיעה
ועלומים של חופש
ועדיין שומרים סודותי
ויום יום אני ממהרת לעבור דרכם
לכסות סלע אחד או שניים
בג'קט שלי
כאילו היה הסלע המלתחה של חיי
יושבת עליו
וחושבת על כל האידיוטים
שעושים מעשה צחוק ונבלה
ממחשבה טהורה
ואז
מרגישה את הדם שזורם בעורקי
ותובע ממני
לא להיכנע
למחשבות ייסורים
ולא לחשוב מחשבות צער
בגלל מוגי לב
ושוב אני מחליטה לי
להיפרד לצמיתות
מכל המחשבות המחללות
ומכל הגופים המצורעים
ומטפסת לי במעלה ההר
מסמנת את הגבולות שלו בעיניים
מתפללת לגשם
וכשהרעם מגיע
ממששת את גופי
ומחליטה להיות
איפה שרק צריך באמת
מתוך כבוד של היות
כי המציאות החדשה
היא קתדרלה של העתיד
ושם אנחנו אוחזים
בכנפי הציפור השחורה
ועפים
אל עבר הגבולות
ששם המנהיג הוא החוואי
שוחט הבשר של הנזירים
השוכנים בקפלה
התת קרקעית
שבה כל המסלולים
מוליכים תמיד
למזבח המרכזי.

א-קפלה מאת ריקי שחם

א-קפלה

ריקי שחם רביצקי

אני כותבת לכם ממקום
שהחידות מפלסות אלי מקום
במשך אלפי שנים.
אני כותבת לכם ממקום
ששם אני פוסעת יום יום
בתוך חיי שלי
הולכת בגפי לתוך חשכת הליל
וטומנת את מחשבותי בתוך
סלעים מקומיים
שחוו כבר חוויה או שניים
וידעו עלומים של ידיעה
ועלומים של חופש
ועדיין שומרים סודותי
ויום יום אני ממהרת לעבור דרכם
לכסות סלע אחד או שניים
בג'קט שלי
כאילו היה הסלע המלתחה של חיי
יושבת עליו
וחושבת על כל האידיוטים
שעושים מעשה צחוק ונבלה
ממחשבה טהורה
ואז
מרגישה את הדם שזורם בעורקי
ותובע ממני
לא להיכנע
למחשבות ייסורים
ולא לחשוב מחשבות צער
בגלל מוגי לב
ושוב אני מחליטה לי
להיפרד לצמיתות
מכל המחשבות המחללות
ומכל הגופים המצורעים
ומטפסת לי במעלה ההר
מסמנת את הגבולות שלו בעיניים
מתפללת לגשם
וכשהרעם מגיע
ממששת את גופי
ומחליטה להיות
איפה שרק צריך באמת
מתוך כבוד של היות
כי המציאות החדשה
היא קתדרלה של העתיד
ושם אנחנו אוחזים
בכנפי הציפור השחורה
ועפים
אל עבר הגבולות
ששם המנהיג הוא החוואי
שוחט הבשר של הנזירים
השוכנים בקפלה
התת קרקעית
שבה כל המסלולים
מוליכים תמיד
למזבח המרכזי.

אני כותבת לכם ממקום
שהחידות מפלסות אלי מקום
במשך אלפי שנים.
אני כותבת לכם ממקום
ששם אני פוסעת יום יום
בתוך חיי שלי
הולכת בגפי לתוך חשכת הליל
וטומנת את מחשבותי בתוך
סלעים מקומיים
שחוו כבר חוויה או שניים
וידעו עלומים של ידיעה
ועלומים של חופש
ועדיין שומרים סודותי
ויום יום אני ממהרת לעבור דרכם
לכסות סלע אחד או שניים
בג'קט שלי
כאילו היה הסלע המלתחה של חיי
יושבת עליו
וחושבת על כל האידיוטים
שעושים מעשה צחוק ונבלה
ממחשבה טהורה
ואז
מרגישה את הדם שזורם בעורקי
ותובע ממני
לא להיכנע
למחשבות ייסורים
ולא לחשוב מחשבות צער
בגלל מוגי לב
ושוב אני מחליטה לי
להיפרד לצמיתות
מכל המחשבות המחללות
ומכל הגופים המצורעים
ומטפסת לי במעלה ההר
מסמנת את הגבולות שלו בעיניים
מתפללת לגשם
וכשהרעם מגיע
ממששת את גופי
ומחליטה להיות
איפה שרק צריך באמת
מתוך כבוד של היות
כי המציאות החדשה
היא קתדרלה של העתיד
ושם אנחנו אוחזים
בכנפי הציפור השחורה
ועפים
אל עבר הגבולות
ששם המנהיג הוא החוואי
שוחט הבשר של הנזירים
השוכנים בקפלה
התת קרקעית
שבה כל המסלולים
מוליכים תמיד
למזבח המרכזי.

ריקי שחם רביצקי

א-קפלה

ריקי שחם רביצקי

next song
"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה)
ריקי שחם רביצקי

אני בכלל איננה
אני לא קיימת
אני חיה לי בפרדס
אוכלת רימונים
מחכה לקציר חיטים.
אני לא רוצה לדעת מה קורה
אני לא יודעת מה קרה
אני מחכה למרכבתו של חנוך
ורוצה לטייל עמו במרחבי היקום
וללמוד את הסדרים הקוסמיים.
אני רוצה נוכחות מלאכית לידי
שיודעת שאני איננה
שיודעת שאני לא קיימת
אני אוסרת על השתתפות זרים בחיי
רוצה להמצא במעון קודש
ולשרת את היכלי הצדק.
רוצה לשתות מיץ פטל בזבול ולנדור נדרים
ולהגיד:
היא לא קיימת יותר.
לכו חפשו אותה
בלהט החרב המתהפכת
לכו תקשיבו לקולות הליטורגיים
ואולי תשמעו את קולה
כי בזמן הזה
היא עבורכם שם נעלם
ואתם עבורה
מיתולוגיה נשכחת.
כי השם הנעלם שלה
נעלם בשבועתה
ובנדריה
והוא חוצץ
בין עולמה
לבין קיומכם.

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה) מאת ריקי שחם

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה)

ריקי שחם רביצקי

אני בכלל איננה
אני לא קיימת
אני חיה לי בפרדס
אוכלת רימונים
מחכה לקציר חיטים.
אני לא רוצה לדעת מה קורה
אני לא יודעת מה קרה
אני מחכה למרכבתו של חנוך
ורוצה לטייל עמו במרחבי היקום
וללמוד את הסדרים הקוסמיים.
אני רוצה נוכחות מלאכית לידי
שיודעת שאני איננה
שיודעת שאני לא קיימת
אני אוסרת על השתתפות זרים בחיי
רוצה להמצא במעון קודש
ולשרת את היכלי הצדק.
רוצה לשתות מיץ פטל בזבול ולנדור נדרים
ולהגיד:
היא לא קיימת יותר.
לכו חפשו אותה
בלהט החרב המתהפכת
לכו תקשיבו לקולות הליטורגיים
ואולי תשמעו את קולה
כי בזמן הזה
היא עבורכם שם נעלם
ואתם עבורה
מיתולוגיה נשכחת.
כי השם הנעלם שלה
נעלם בשבועתה
ובנדריה
והוא חוצץ
בין עולמה
לבין קיומכם.

אני בכלל איננה
אני לא קיימת
אני חיה לי בפרדס
אוכלת רימונים
מחכה לקציר חיטים.
אני לא רוצה לדעת מה קורה
אני לא יודעת מה קרה
אני מחכה למרכבתו של חנוך
ורוצה לטייל עמו במרחבי היקום
וללמוד את הסדרים הקוסמיים.
אני רוצה נוכחות מלאכית לידי
שיודעת שאני איננה
שיודעת שאני לא קיימת
אני אוסרת על השתתפות זרים בחיי
רוצה להמצא במעון קודש
ולשרת את היכלי הצדק.
רוצה לשתות מיץ פטל בזבול ולנדור נדרים
ולהגיד:
היא לא קיימת יותר.
לכו חפשו אותה
בלהט החרב המתהפכת
לכו תקשיבו לקולות הליטורגיים
ואולי תשמעו את קולה
כי בזמן הזה
היא עבורכם שם נעלם
ואתם עבורה
מיתולוגיה נשכחת.
כי השם הנעלם שלה
נעלם בשבועתה
ובנדריה
והוא חוצץ
בין עולמה
לבין קיומכם.

ריקי שחם רביצקי

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה)

ריקי שחם רביצקי

next song
רק אל תביאו לי צימעס
ריקי שחם

היום האדמה דיברה אלי
דרך שדות של שיבולים
לאור הדרך ממקומי
לשוק הדגים.
קרפיונים לא מצאתי שם,
כי הם עדיין משייטים להם
באמבטיה
וממתינים לקבל מכה על הראש
ולהפוך לגעפילטע פיש.
אני אף פעם לא אהבתי את הגזר
ששמו בתבשיל
אבל אהבתי אותם חמים
לאחר הבישול
לפני שהם הופכים לקציצה בג'לי.
יש דיסהרמוניה בכל מקום,
מצד אחד הכל זורם
ומצד שני אי אפשר להכנס פעמיים
לאותו הנהר.
וזה יוצר אצלי מצבים של
תהייה
כמו העברית שהיא השפה שלי
אבל תל אביב היא לא העיר שלי.
היו שאמרו שאי אפשר להכנס
לאותו נהר אפילו פעם אחת.
אני לא רוצה להתרוקן
מכל הדילמות האלה
כמו הדילמה של הגזר בדגים.
כמו הפרדוקס של הכניסה לנהר.
אני רוצה לתפוס את כל הניגודים
וגם את השלם באותו הזמן
אני רוצה לתפוס את הזהה והבלתי זהה
ביחד.
עבורי חוק הזהות הוא חוק הניגוד
כי איך שלא נסתכל על זה
הכל אבסטרקטי בסוף.
כי כנראה העוולות הכי גדולות
נעשות כדי שנדע מהו צדק
והגזר בגעפילטע פיש בא
כדי שנבין שמסורת היא לא תמיד
בטעם של עוד.
וכנראה שמה שבאים ללמד אותי
בחיים האלה
זה לראות לא רק את
התהוותם של העולמות
אלא גם את אובדנם
ולכן כל שינוי הוא שינוי
וכל שינוי
הוא לא באמת ממשי.
אבל פה אין קרפיונים
יש רק דגי קוי
והם יפים
ושוחים בבריכה.

רק אל תביאו לי צימעס מאת ריקי שחם

רק אל תביאו לי צימעס

ריקי שחם

היום האדמה דיברה אלי
דרך שדות של שיבולים
לאור הדרך ממקומי
לשוק הדגים.
קרפיונים לא מצאתי שם,
כי הם עדיין משייטים להם
באמבטיה
וממתינים לקבל מכה על הראש
ולהפוך לגעפילטע פיש.
אני אף פעם לא אהבתי את הגזר
ששמו בתבשיל
אבל אהבתי אותם חמים
לאחר הבישול
לפני שהם הופכים לקציצה בג'לי.
יש דיסהרמוניה בכל מקום,
מצד אחד הכל זורם
ומצד שני אי אפשר להכנס פעמיים
לאותו הנהר.
וזה יוצר אצלי מצבים של
תהייה
כמו העברית שהיא השפה שלי
אבל תל אביב היא לא העיר שלי.
היו שאמרו שאי אפשר להכנס
לאותו נהר אפילו פעם אחת.
אני לא רוצה להתרוקן
מכל הדילמות האלה
כמו הדילמה של הגזר בדגים.
כמו הפרדוקס של הכניסה לנהר.
אני רוצה לתפוס את כל הניגודים
וגם את השלם באותו הזמן
אני רוצה לתפוס את הזהה והבלתי זהה
ביחד.
עבורי חוק הזהות הוא חוק הניגוד
כי איך שלא נסתכל על זה
הכל אבסטרקטי בסוף.
כי כנראה העוולות הכי גדולות
נעשות כדי שנדע מהו צדק
והגזר בגעפילטע פיש בא
כדי שנבין שמסורת היא לא תמיד
בטעם של עוד.
וכנראה שמה שבאים ללמד אותי
בחיים האלה
זה לראות לא רק את
התהוותם של העולמות
אלא גם את אובדנם
ולכן כל שינוי הוא שינוי
וכל שינוי
הוא לא באמת ממשי.
אבל פה אין קרפיונים
יש רק דגי קוי
והם יפים
ושוחים בבריכה.

היום האדמה דיברה אלי
דרך שדות של שיבולים
לאור הדרך ממקומי
לשוק הדגים.
קרפיונים לא מצאתי שם,
כי הם עדיין משייטים להם
באמבטיה
וממתינים לקבל מכה על הראש
ולהפוך לגעפילטע פיש.
אני אף פעם לא אהבתי את הגזר
ששמו בתבשיל
אבל אהבתי אותם חמים
לאחר הבישול
לפני שהם הופכים לקציצה בג'לי.
יש דיסהרמוניה בכל מקום,
מצד אחד הכל זורם
ומצד שני אי אפשר להכנס פעמיים
לאותו הנהר.
וזה יוצר אצלי מצבים של
תהייה
כמו העברית שהיא השפה שלי
אבל תל אביב היא לא העיר שלי.
היו שאמרו שאי אפשר להכנס
לאותו נהר אפילו פעם אחת.
אני לא רוצה להתרוקן
מכל הדילמות האלה
כמו הדילמה של הגזר בדגים.
כמו הפרדוקס של הכניסה לנהר.
אני רוצה לתפוס את כל הניגודים
וגם את השלם באותו הזמן
אני רוצה לתפוס את הזהה והבלתי זהה
ביחד.
עבורי חוק הזהות הוא חוק הניגוד
כי איך שלא נסתכל על זה
הכל אבסטרקטי בסוף.
כי כנראה העוולות הכי גדולות
נעשות כדי שנדע מהו צדק
והגזר בגעפילטע פיש בא
כדי שנבין שמסורת היא לא תמיד
בטעם של עוד.
וכנראה שמה שבאים ללמד אותי
בחיים האלה
זה לראות לא רק את
התהוותם של העולמות
אלא גם את אובדנם
ולכן כל שינוי הוא שינוי
וכל שינוי
הוא לא באמת ממשי.
אבל פה אין קרפיונים
יש רק דגי קוי
והם יפים
ושוחים בבריכה.

ריקי שחם

רק אל תביאו לי צימעס

ריקי שחם

next song