התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.
על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.
שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.
התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.
על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.
שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.
התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.
על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.
שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.
התמונה הזו פורסמה במקומון של אינדיאנה, באוגוסט 1948. בתחתית התמונה נכתב כי ללא עבודה ולא מקום אליו לפנות, כאשר ניצבו לפני גירוש מביתם, נהג משאית מובטל ואישתו החליטו למכור את ארבעת ילדיהם. בשנתיים הבאות נמכרו כל הילדים לבתים שונים, כמו כן התינוק שבתמונה זו עדיין צומח בבטן אימו.
על אף שהתנאים בביתם היו נוראים, הבתים החדשים לא היו הצלה. שני הילדים הגדולים הוחזקו בשלשלאות באסם ונאלצו לעבוד שעות ארוכות בשדות. התינוק הקטן זוכר שהיה רוכב על אופניים לבית אחיו לשחרר אותם מהכבלים. סיפור הילדים הנוספים אף גרוע יותר.
שנים לאחר מכן כאשר פגשו הילדים את אימם הביולוגית - תארו אותה כמנותקת וחסרת כל חרטה.
ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.
״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.
האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.
ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.
״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.
האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.
ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.
״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.
האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.
ניל יאנג לא סובל את ספוטיפיי. הוא שונא את פייסבוק, ואת סטיב ג׳ובס. הוא רועם על מה שעושה הטכנולוגיה הדיגיטלית לעולם המוסיקה. והוא מרגיש לבד במסע הצלב הזה.
״כשאתה מאזין למוסיקה טובה אתה הולך לאיבוד בתוכה, כיוון שהיא נשמעת כמו אלוהים. אף אחד לא חושב שספוטיפיי נשמעת כמו אלוהים, היא נשמעת יותר כמו מאוורר ישן שמישהוא קנה במחסן מכשירי חשמל״ אומר יאנג.
האובססיה של סיליקון ואלי על דחיסה ומהירות באה על חשבון התווים שמנגנים. זה עושה משהו רע למוסיקה. מוסיקה צריכה לתת לאדם חוויה חיובית, במקום זה היא מזיקה למוח. אותו הדבר נכון לכל מוצר אחר שיוצא מסיליקון ואלי - ממנועי חיפוש ועד לרשתות חברתיות. זה ערמה של רעל שהורס את המוח האנושי. זה אנטי-אנושי.
בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.
בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.
בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.
בתחילת המאה העשרים השתמשו באופן תדיר בכבשים בכדי לקצור את המדשאות של הפארקים בלונדון. רואי צאן נלחמו על הזכות לרעות במדשאות הייד פארק. הכבשים הם כמו כלי רב תכליתי לטיפול בדשא. הן גוזמות, מאוורות את האדמה עם הפרסות, ומדשנות את האדמה. הן לא זקוקות לא לדלק ולא לשמן ולמרות שגם הן זקוקות לאחזקה - הן תחליף אקולוגי גם היום.
בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.
החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.
בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.
בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.
החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.
בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.
בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.
החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.
בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.
בשנות העשרים בארצות הברית נכנסו יותר ויותר בגדים המדגישים את גזרת הגוף, ובגדי ים החלו להופיע מעל דפי המגזין ווג. כדי להלחם בתופעה המדאיגה נחקקו חוקים כיצד יאה ללכת בחוף הים.
החוקים היו שונים מעיר לעיר, אך ככלל הסתובבו בחופים שוטרים עם סרגלים, ומדדו את אורך בגדי הים של נשים. מי שעברה חלילה על החוק נדרשה לכסות עצמה, ללכת הביתה - ופעמים רבות אף נאסרה.
בחופים מסויימים היה חייט במשרה מלאה ש״תיקן״ בגדי ים חושפניים.
דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.
הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.
דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.
הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.
דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.
הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.
דיוויד הורן יצא לצלם את התושבים המבוגרים של אריזונה, המתמודדים יום יום עם תחושת הבדידות המתחזקת עם הגיל בחברה.
הורן תושב אנגליה, בחר באריזונה כיוון שסקרנו אותו החיים במדבר, והנטייה הימנית החזקה של המדינה. שתי קצוות הפוכים ממקום מגוריו היבש והשמאלני. הורן חשב שיימצא שם סיטואציות משעשעות - ובמקום מצא רגישות שנגעה בו עד לרמה ששקל לקנות שם בית ולעבור לגור באזור.
ומיקס הוא אחד מאמני הרשת שזוכים להרבה תהודה בתקופה האחרונה. הוא או היא דואגים להסתיר את זהותם האמיתית - ללא שם וללא תמונה. אך יש לו עשרות אלפי עוקבים שנוהרים לראות את עבודותיו החדשות.
ומיקס מייצר מניפולציות פוטושופ מתמונות אמיתיות. אך בניגוד לשם הרע והשימוש האכזרי שתחום זה קיבל, ומיקס מתמקד בתמונות המשלבות מפורסמים בעיקר מתחום המוסיקה בסיטואציות לא אפשרויות.
בין עבודותיו ניתן לראות את קורט קוביין מנגן ביחד עם ג׳ון לנון, או את ברק אובמה לובש חולצה של נירוונה.
עבודותיו של ומיקס יצרו מהומה רבה ברשת - ואף מספר אתרי חדשות הולכו שולל ופרסמו כתבות המסתמכות על כך שהתמונות אמיתיות.
ומיקס הוא אחד מאמני הרשת שזוכים להרבה תהודה בתקופה האחרונה. הוא או היא דואגים להסתיר את זהותם האמיתית - ללא שם וללא תמונה. אך יש לו עשרות אלפי עוקבים שנוהרים לראות את עבודותיו החדשות.
ומיקס מייצר מניפולציות פוטושופ מתמונות אמיתיות. אך בניגוד לשם הרע והשימוש האכזרי שתחום זה קיבל, ומיקס מתמקד בתמונות המשלבות מפורסמים בעיקר מתחום המוסיקה בסיטואציות לא אפשרויות.
בין עבודותיו ניתן לראות את קורט קוביין מנגן ביחד עם ג׳ון לנון, או את ברק אובמה לובש חולצה של נירוונה.
עבודותיו של ומיקס יצרו מהומה רבה ברשת - ואף מספר אתרי חדשות הולכו שולל ופרסמו כתבות המסתמכות על כך שהתמונות אמיתיות.
ומיקס הוא אחד מאמני הרשת שזוכים להרבה תהודה בתקופה האחרונה. הוא או היא דואגים להסתיר את זהותם האמיתית - ללא שם וללא תמונה. אך יש לו עשרות אלפי עוקבים שנוהרים לראות את עבודותיו החדשות.
ומיקס מייצר מניפולציות פוטושופ מתמונות אמיתיות. אך בניגוד לשם הרע והשימוש האכזרי שתחום זה קיבל, ומיקס מתמקד בתמונות המשלבות מפורסמים בעיקר מתחום המוסיקה בסיטואציות לא אפשרויות.
בין עבודותיו ניתן לראות את קורט קוביין מנגן ביחד עם ג׳ון לנון, או את ברק אובמה לובש חולצה של נירוונה.
עבודותיו של ומיקס יצרו מהומה רבה ברשת - ואף מספר אתרי חדשות הולכו שולל ופרסמו כתבות המסתמכות על כך שהתמונות אמיתיות.
ומיקס הוא אחד מאמני הרשת שזוכים להרבה תהודה בתקופה האחרונה. הוא או היא דואגים להסתיר את זהותם האמיתית - ללא שם וללא תמונה. אך יש לו עשרות אלפי עוקבים שנוהרים לראות את עבודותיו החדשות.
ומיקס מייצר מניפולציות פוטושופ מתמונות אמיתיות. אך בניגוד לשם הרע והשימוש האכזרי שתחום זה קיבל, ומיקס מתמקד בתמונות המשלבות מפורסמים בעיקר מתחום המוסיקה בסיטואציות לא אפשרויות.
בין עבודותיו ניתן לראות את קורט קוביין מנגן ביחד עם ג׳ון לנון, או את ברק אובמה לובש חולצה של נירוונה.
עבודותיו של ומיקס יצרו מהומה רבה ברשת - ואף מספר אתרי חדשות הולכו שולל ופרסמו כתבות המסתמכות על כך שהתמונות אמיתיות.
הורירן הראשונה היא אולי אומנית הקעקועים הכי מבוקשת כיום בעולם, ומהיחידים המשמרים את אומנות הטבורי - קעקוע ללא מכשירים חשמליים - בחיים. הסטודיו שלה נמצא במרחק נסיעה קצרה ברכבת מטוקיו, במבנה קטן ללא כל שילוט. הקירות עמוסים עבודות אומנות וספרים.
את תחילת דרכה התחילה הורירן באוניברסיטה לעיצוב של טוקיו, לימודים אשר מימנה לבד בעבודה לילית בבארים. את העבודה הראשונה שלה התחילה בעיצוב משחקי מחשב. את האימונים שלה באומנות הקעקועים החלה הורירן על ידיה ורגליה לפני שהעיזה לקחת אחריות על גוף של אדם אחר.
היא אינה מקבלת לקוחות חדשים אלא דרך לקוחות קיימים.
הורירן הראשונה היא אולי אומנית הקעקועים הכי מבוקשת כיום בעולם, ומהיחידים המשמרים את אומנות הטבורי - קעקוע ללא מכשירים חשמליים - בחיים. הסטודיו שלה נמצא במרחק נסיעה קצרה ברכבת מטוקיו, במבנה קטן ללא כל שילוט. הקירות עמוסים עבודות אומנות וספרים.
את תחילת דרכה התחילה הורירן באוניברסיטה לעיצוב של טוקיו, לימודים אשר מימנה לבד בעבודה לילית בבארים. את העבודה הראשונה שלה התחילה בעיצוב משחקי מחשב. את האימונים שלה באומנות הקעקועים החלה הורירן על ידיה ורגליה לפני שהעיזה לקחת אחריות על גוף של אדם אחר.
היא אינה מקבלת לקוחות חדשים אלא דרך לקוחות קיימים.
הורירן הראשונה היא אולי אומנית הקעקועים הכי מבוקשת כיום בעולם, ומהיחידים המשמרים את אומנות הטבורי - קעקוע ללא מכשירים חשמליים - בחיים. הסטודיו שלה נמצא במרחק נסיעה קצרה ברכבת מטוקיו, במבנה קטן ללא כל שילוט. הקירות עמוסים עבודות אומנות וספרים.
את תחילת דרכה התחילה הורירן באוניברסיטה לעיצוב של טוקיו, לימודים אשר מימנה לבד בעבודה לילית בבארים. את העבודה הראשונה שלה התחילה בעיצוב משחקי מחשב. את האימונים שלה באומנות הקעקועים החלה הורירן על ידיה ורגליה לפני שהעיזה לקחת אחריות על גוף של אדם אחר.
היא אינה מקבלת לקוחות חדשים אלא דרך לקוחות קיימים.
הורירן הראשונה היא אולי אומנית הקעקועים הכי מבוקשת כיום בעולם, ומהיחידים המשמרים את אומנות הטבורי - קעקוע ללא מכשירים חשמליים - בחיים. הסטודיו שלה נמצא במרחק נסיעה קצרה ברכבת מטוקיו, במבנה קטן ללא כל שילוט. הקירות עמוסים עבודות אומנות וספרים.
את תחילת דרכה התחילה הורירן באוניברסיטה לעיצוב של טוקיו, לימודים אשר מימנה לבד בעבודה לילית בבארים. את העבודה הראשונה שלה התחילה בעיצוב משחקי מחשב. את האימונים שלה באומנות הקעקועים החלה הורירן על ידיה ורגליה לפני שהעיזה לקחת אחריות על גוף של אדם אחר.
היא אינה מקבלת לקוחות חדשים אלא דרך לקוחות קיימים.