hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

שרה לוקס
ריקי שחם

בשנת 1988, בעוד מרגרט תאצ'ר כיהנה כבר שנה שמינית ברציפות כראש ממשלת בריטניה, קבוצה של 16 אומנים סטודנטים מאוניברסיטת גולדסמית' השתלטו על מחסן נטוש במספנות לונדון. הם קראו לעצמם "פריז". בראשם עמד דמיאן הירסט הצעיר - וביחד הם הובילו את מהפכת "אומנים בריטיים צעירים" שכבשה את העולם.

בין העבודות הפוסט-מודרניסטיות, ניצבה ערמה של מתכת, עליה חתומה האומנית שרה לוקס. שרה שהיתה אז בת עשרים ושש, לא חלקה את אותה התהילה לה זכו שאר חברי הקבוצה הגברים - למעשה אף היו אלו שניסו לשכנע את חברי הקבוצה שהיא אינה מספיק טובה לקחת חלק איתם בתערוכה.

חלפו שלושים שנה כדי ששרה תזוהה כאחת האומניות החשובות ביותר של דורה - והיא מצגיה בתערוכת יחיד במוזיאון החדש בניו-יורק בימים אלו. בתערוכה 160 עבודות מכל שנותיה, המביאות את השיח על מיניות למרכז הבמה.

אישה עם ביצים מאת ריקי שחם

שרה לוקס

ריקי שחם

13.03.2023

בשנת 1988, בעוד מרגרט תאצ'ר כיהנה כבר שנה שמינית ברציפות כראש ממשלת בריטניה, קבוצה של 16 אומנים סטודנטים מאוניברסיטת גולדסמית' השתלטו על מחסן נטוש במספנות לונדון. הם קראו לעצמם "פריז". בראשם עמד דמיאן הירסט הצעיר - וביחד הם הובילו את מהפכת "אומנים בריטיים צעירים" שכבשה את העולם.

בין העבודות הפוסט-מודרניסטיות, ניצבה ערמה של מתכת, עליה חתומה האומנית שרה לוקס. שרה שהיתה אז בת עשרים ושש, לא חלקה את אותה התהילה לה זכו שאר חברי הקבוצה הגברים - למעשה אף היו אלו שניסו לשכנע את חברי הקבוצה שהיא אינה מספיק טובה לקחת חלק איתם בתערוכה.

חלפו שלושים שנה כדי ששרה תזוהה כאחת האומניות החשובות ביותר של דורה - והיא מצגיה בתערוכת יחיד במוזיאון החדש בניו-יורק בימים אלו. בתערוכה 160 עבודות מכל שנותיה, המביאות את השיח על מיניות למרכז הבמה.

לקריאה נוספת

בשנת 1988, בעוד מרגרט תאצ'ר כיהנה כבר שנה שמינית ברציפות כראש ממשלת בריטניה, קבוצה של 16 אומנים סטודנטים מאוניברסיטת גולדסמית' השתלטו על מחסן נטוש במספנות לונדון. הם קראו לעצמם "פריז". בראשם עמד דמיאן הירסט הצעיר - וביחד הם הובילו את מהפכת "אומנים בריטיים צעירים" שכבשה את העולם.

בין העבודות הפוסט-מודרניסטיות, ניצבה ערמה של מתכת, עליה חתומה האומנית שרה לוקס. שרה שהיתה אז בת עשרים ושש, לא חלקה את אותה התהילה לה זכו שאר חברי הקבוצה הגברים - למעשה אף היו אלו שניסו לשכנע את חברי הקבוצה שהיא אינה מספיק טובה לקחת חלק איתם בתערוכה.

חלפו שלושים שנה כדי ששרה תזוהה כאחת האומניות החשובות ביותר של דורה - והיא מצגיה בתערוכת יחיד במוזיאון החדש בניו-יורק בימים אלו. בתערוכה 160 עבודות מכל שנותיה, המביאות את השיח על מיניות למרכז הבמה.

ריקי שחם

שרה לוקס

ריקי שחם

13.03.2023

בשנת 1988, בעוד מרגרט תאצ'ר כיהנה כבר שנה שמינית ברציפות כראש ממשלת בריטניה, קבוצה של 16 אומנים סטודנטים מאוניברסיטת גולדסמית' השתלטו על מחסן נטוש במספנות לונדון. הם קראו לעצמם "פריז". בראשם עמד דמיאן הירסט הצעיר - וביחד הם הובילו את מהפכת "אומנים בריטיים צעירים" שכבשה את העולם.

בין העבודות הפוסט-מודרניסטיות, ניצבה ערמה של מתכת, עליה חתומה האומנית שרה לוקס. שרה שהיתה אז בת עשרים ושש, לא חלקה את אותה התהילה לה זכו שאר חברי הקבוצה הגברים - למעשה אף היו אלו שניסו לשכנע את חברי הקבוצה שהיא אינה מספיק טובה לקחת חלק איתם בתערוכה.

חלפו שלושים שנה כדי ששרה תזוהה כאחת האומניות החשובות ביותר של דורה - והיא מצגיה בתערוכת יחיד במוזיאון החדש בניו-יורק בימים אלו. בתערוכה 160 עבודות מכל שנותיה, המביאות את השיח על מיניות למרכז הבמה.

next song
הארכיטקט הגדול מברצלונה (לא, לא גאודי)
ריקי שחם

פניני האדריכלות של קטלוניה אינם מסתכמים ביצירות הפאר של גאודי.
על מנת לציין מאה שנה למותו, הציגה העיר מבט חוזר על חלק מעבודותיו הטובות ביותר של לואיס דומינץ' מונטנר.

לואיס נולד בשנת 1849 והיה במשך חייו עמוד טווח בתנועת המודרניזם הקטלונית. מתוך 26 מבנים אותם עיצב ושנותרו עד ימינו, כ-11 נמצאים בברצלונה.

עבודותיו משלבות טכניקות מודרניות של עבודה עם פלדה תוך כדי מבט נוסטלגי אל התרבות הספרדית. אורנומנטיקה בברזל, קרמיקה וויטארז' מעטרים את מבניו המפוארים.

אולם הקונצרטים ׳פלאו דה לה מוסיקה קטלנה׳ שנבנה בשנת 1908 למקהלת אורפאו נחשב לאחד מיצירות המופת של האדריכל הנודע. החזית חושפת עבודת ברזל, לבנים, ומוזאיקה בהשראה ספרדית וערבית. בפנים יצירות בזכוכית תופסות את מרב תשומת הלב.

למרות שפע הזכוכית, גג השמש הענק, והויטארז'ים המכניסים את האור הצבעוני מכל פינה - המבנה מייצר אקוסטיקה נפלאה לקונצרטים המתקיימים בו מיום היווסדו.

אולם הקונצרטים של קטלוניה מאת ריקי שחם

הארכיטקט הגדול מברצלונה (לא, לא גאודי)

ריקי שחם

06.03.2023

פניני האדריכלות של קטלוניה אינם מסתכמים ביצירות הפאר של גאודי.
על מנת לציין מאה שנה למותו, הציגה העיר מבט חוזר על חלק מעבודותיו הטובות ביותר של לואיס דומינץ' מונטנר.

לואיס נולד בשנת 1849 והיה במשך חייו עמוד טווח בתנועת המודרניזם הקטלונית. מתוך 26 מבנים אותם עיצב ושנותרו עד ימינו, כ-11 נמצאים בברצלונה.

עבודותיו משלבות טכניקות מודרניות של עבודה עם פלדה תוך כדי מבט נוסטלגי אל התרבות הספרדית. אורנומנטיקה בברזל, קרמיקה וויטארז' מעטרים את מבניו המפוארים.

אולם הקונצרטים ׳פלאו דה לה מוסיקה קטלנה׳ שנבנה בשנת 1908 למקהלת אורפאו נחשב לאחד מיצירות המופת של האדריכל הנודע. החזית חושפת עבודת ברזל, לבנים, ומוזאיקה בהשראה ספרדית וערבית. בפנים יצירות בזכוכית תופסות את מרב תשומת הלב.

למרות שפע הזכוכית, גג השמש הענק, והויטארז'ים המכניסים את האור הצבעוני מכל פינה - המבנה מייצר אקוסטיקה נפלאה לקונצרטים המתקיימים בו מיום היווסדו.

לקריאה נוספת

פניני האדריכלות של קטלוניה אינם מסתכמים ביצירות הפאר של גאודי.
על מנת לציין מאה שנה למותו, הציגה העיר מבט חוזר על חלק מעבודותיו הטובות ביותר של לואיס דומינץ' מונטנר.

לואיס נולד בשנת 1849 והיה במשך חייו עמוד טווח בתנועת המודרניזם הקטלונית. מתוך 26 מבנים אותם עיצב ושנותרו עד ימינו, כ-11 נמצאים בברצלונה.

עבודותיו משלבות טכניקות מודרניות של עבודה עם פלדה תוך כדי מבט נוסטלגי אל התרבות הספרדית. אורנומנטיקה בברזל, קרמיקה וויטארז' מעטרים את מבניו המפוארים.

אולם הקונצרטים ׳פלאו דה לה מוסיקה קטלנה׳ שנבנה בשנת 1908 למקהלת אורפאו נחשב לאחד מיצירות המופת של האדריכל הנודע. החזית חושפת עבודת ברזל, לבנים, ומוזאיקה בהשראה ספרדית וערבית. בפנים יצירות בזכוכית תופסות את מרב תשומת הלב.

למרות שפע הזכוכית, גג השמש הענק, והויטארז'ים המכניסים את האור הצבעוני מכל פינה - המבנה מייצר אקוסטיקה נפלאה לקונצרטים המתקיימים בו מיום היווסדו.

ריקי שחם

הארכיטקט הגדול מברצלונה (לא, לא גאודי)

ריקי שחם

06.03.2023

פניני האדריכלות של קטלוניה אינם מסתכמים ביצירות הפאר של גאודי.
על מנת לציין מאה שנה למותו, הציגה העיר מבט חוזר על חלק מעבודותיו הטובות ביותר של לואיס דומינץ' מונטנר.

לואיס נולד בשנת 1849 והיה במשך חייו עמוד טווח בתנועת המודרניזם הקטלונית. מתוך 26 מבנים אותם עיצב ושנותרו עד ימינו, כ-11 נמצאים בברצלונה.

עבודותיו משלבות טכניקות מודרניות של עבודה עם פלדה תוך כדי מבט נוסטלגי אל התרבות הספרדית. אורנומנטיקה בברזל, קרמיקה וויטארז' מעטרים את מבניו המפוארים.

אולם הקונצרטים ׳פלאו דה לה מוסיקה קטלנה׳ שנבנה בשנת 1908 למקהלת אורפאו נחשב לאחד מיצירות המופת של האדריכל הנודע. החזית חושפת עבודת ברזל, לבנים, ומוזאיקה בהשראה ספרדית וערבית. בפנים יצירות בזכוכית תופסות את מרב תשומת הלב.

למרות שפע הזכוכית, גג השמש הענק, והויטארז'ים המכניסים את האור הצבעוני מכל פינה - המבנה מייצר אקוסטיקה נפלאה לקונצרטים המתקיימים בו מיום היווסדו.

next song
האישה שתפרה לעצמה את הפרוטזות
ריקי שחם

האמנית היפנית מארי קטאיאמה שמתמשת בפרוטזות כדי לחקור את הניכור של האחר.

מארי נולדה עם מחלה נדירה שהותירה אותה עם יד אחת מעוותת ושתי רגליים קצרות במיוחד. את ילדותה העבירה מארי בתפירה ובמלאכות יד אחרות כהכרח. הפרוטזות הגסות המגושמות אותן נאלצה לשאת בילדותה הקשו עליה למצוא בגדים הולמים. לתפור לעצמה בגדים ייעודיים היה רק מתבקש.

כל משפחתה תמיד היתה עסוקה במלאכות יד. סריגה, תפירה, ציור, כתיבה - החוט והמחט היו חלק ממנה עוד בטרם ידעה קרוא וכתוב.

בגיל תשע בחרה מארי לכרות לחלוטין את שתי רגליה שרק הקשו על קיומה. יכולתה לגשת לעולם של יצירתיות בלתי נדלית אפשר לה לעשות את השינוי בתנאים משלה.

כאשר למדה אומנות באוניברסיטה היתה מארי מממנת את לימודיה כזמרת ג'ז במועדונים. היא הסתירה את הפרוטזות בחצאית ארוכה וגם את העובדה שיש לה רק שתי אצבעות ביד שמאל. רק בסוף ההופעה היתה חושפת את מוגבלותה כאקט אומנותי משלה.

כאשר נולדה למארי בתה הראשונה, היא הבינה שזו הפעם הראשונה שיצור אנושי מביט בגופה מבלי לחשוב שיש שם משהו מעוות.

ריקי שחם אישה על החוף עם פרוטזות

האישה שתפרה לעצמה את הפרוטזות

ריקי שחם

28.02.2023

האמנית היפנית מארי קטאיאמה שמתמשת בפרוטזות כדי לחקור את הניכור של האחר.

מארי נולדה עם מחלה נדירה שהותירה אותה עם יד אחת מעוותת ושתי רגליים קצרות במיוחד. את ילדותה העבירה מארי בתפירה ובמלאכות יד אחרות כהכרח. הפרוטזות הגסות המגושמות אותן נאלצה לשאת בילדותה הקשו עליה למצוא בגדים הולמים. לתפור לעצמה בגדים ייעודיים היה רק מתבקש.

כל משפחתה תמיד היתה עסוקה במלאכות יד. סריגה, תפירה, ציור, כתיבה - החוט והמחט היו חלק ממנה עוד בטרם ידעה קרוא וכתוב.

בגיל תשע בחרה מארי לכרות לחלוטין את שתי רגליה שרק הקשו על קיומה. יכולתה לגשת לעולם של יצירתיות בלתי נדלית אפשר לה לעשות את השינוי בתנאים משלה.

כאשר למדה אומנות באוניברסיטה היתה מארי מממנת את לימודיה כזמרת ג'ז במועדונים. היא הסתירה את הפרוטזות בחצאית ארוכה וגם את העובדה שיש לה רק שתי אצבעות ביד שמאל. רק בסוף ההופעה היתה חושפת את מוגבלותה כאקט אומנותי משלה.

כאשר נולדה למארי בתה הראשונה, היא הבינה שזו הפעם הראשונה שיצור אנושי מביט בגופה מבלי לחשוב שיש שם משהו מעוות.

לקריאה נוספת

האמנית היפנית מארי קטאיאמה שמתמשת בפרוטזות כדי לחקור את הניכור של האחר.

מארי נולדה עם מחלה נדירה שהותירה אותה עם יד אחת מעוותת ושתי רגליים קצרות במיוחד. את ילדותה העבירה מארי בתפירה ובמלאכות יד אחרות כהכרח. הפרוטזות הגסות המגושמות אותן נאלצה לשאת בילדותה הקשו עליה למצוא בגדים הולמים. לתפור לעצמה בגדים ייעודיים היה רק מתבקש.

כל משפחתה תמיד היתה עסוקה במלאכות יד. סריגה, תפירה, ציור, כתיבה - החוט והמחט היו חלק ממנה עוד בטרם ידעה קרוא וכתוב.

בגיל תשע בחרה מארי לכרות לחלוטין את שתי רגליה שרק הקשו על קיומה. יכולתה לגשת לעולם של יצירתיות בלתי נדלית אפשר לה לעשות את השינוי בתנאים משלה.

כאשר למדה אומנות באוניברסיטה היתה מארי מממנת את לימודיה כזמרת ג'ז במועדונים. היא הסתירה את הפרוטזות בחצאית ארוכה וגם את העובדה שיש לה רק שתי אצבעות ביד שמאל. רק בסוף ההופעה היתה חושפת את מוגבלותה כאקט אומנותי משלה.

כאשר נולדה למארי בתה הראשונה, היא הבינה שזו הפעם הראשונה שיצור אנושי מביט בגופה מבלי לחשוב שיש שם משהו מעוות.

ריקי שחם

האישה שתפרה לעצמה את הפרוטזות

ריקי שחם

28.02.2023

האמנית היפנית מארי קטאיאמה שמתמשת בפרוטזות כדי לחקור את הניכור של האחר.

מארי נולדה עם מחלה נדירה שהותירה אותה עם יד אחת מעוותת ושתי רגליים קצרות במיוחד. את ילדותה העבירה מארי בתפירה ובמלאכות יד אחרות כהכרח. הפרוטזות הגסות המגושמות אותן נאלצה לשאת בילדותה הקשו עליה למצוא בגדים הולמים. לתפור לעצמה בגדים ייעודיים היה רק מתבקש.

כל משפחתה תמיד היתה עסוקה במלאכות יד. סריגה, תפירה, ציור, כתיבה - החוט והמחט היו חלק ממנה עוד בטרם ידעה קרוא וכתוב.

בגיל תשע בחרה מארי לכרות לחלוטין את שתי רגליה שרק הקשו על קיומה. יכולתה לגשת לעולם של יצירתיות בלתי נדלית אפשר לה לעשות את השינוי בתנאים משלה.

כאשר למדה אומנות באוניברסיטה היתה מארי מממנת את לימודיה כזמרת ג'ז במועדונים. היא הסתירה את הפרוטזות בחצאית ארוכה וגם את העובדה שיש לה רק שתי אצבעות ביד שמאל. רק בסוף ההופעה היתה חושפת את מוגבלותה כאקט אומנותי משלה.

כאשר נולדה למארי בתה הראשונה, היא הבינה שזו הפעם הראשונה שיצור אנושי מביט בגופה מבלי לחשוב שיש שם משהו מעוות.

next song
לצלם את מיאמי האמיתית
ריקי שחם

כמו שהמקומיים יודעים מזמן, וכמו שדיירי הווילות על חופי הים מפחדים לדעת - יש למיאמי הרבה יותר שכבות מאשר הדקדנטיות של "מיאמי ביץ'".

הקסם האמיתי של העיר אינו נובע מהים העוטף אותה אלא מהמרכז, מהכיכרות ומבתי הקפה, היכן שמתגוררים התושבים "האמיתיים".

מיאמי חייבת את קסמה למהגרים הקובניים שהקימו שם מזה שנים רבות קהילה מבוססת, עם מסורות רוחניות, וחום אנושי הייחודי למקום. אך אלה לא רק הקובניים כי גם אלו שהיגרו מהאייטי, מונצואלה, מפורטו-ריקו, מקולומביה, ממקסיקו ועוד.

כל אלה הם מעמד הפועלים של העיר - אלה המניעים את הגלגלים. הצלם המקומי ג'ובאני מורין צילם את קסמו של המקום בעבודה חדשה בשם "בית".

מיאמי האמיתית מאת ריקי שחם

לצלם את מיאמי האמיתית

ריקי שחם

14.02.2023

כמו שהמקומיים יודעים מזמן, וכמו שדיירי הווילות על חופי הים מפחדים לדעת - יש למיאמי הרבה יותר שכבות מאשר הדקדנטיות של "מיאמי ביץ'".

הקסם האמיתי של העיר אינו נובע מהים העוטף אותה אלא מהמרכז, מהכיכרות ומבתי הקפה, היכן שמתגוררים התושבים "האמיתיים".

מיאמי חייבת את קסמה למהגרים הקובניים שהקימו שם מזה שנים רבות קהילה מבוססת, עם מסורות רוחניות, וחום אנושי הייחודי למקום. אך אלה לא רק הקובניים כי גם אלו שהיגרו מהאייטי, מונצואלה, מפורטו-ריקו, מקולומביה, ממקסיקו ועוד.

כל אלה הם מעמד הפועלים של העיר - אלה המניעים את הגלגלים. הצלם המקומי ג'ובאני מורין צילם את קסמו של המקום בעבודה חדשה בשם "בית".

לקריאה נוספת

כמו שהמקומיים יודעים מזמן, וכמו שדיירי הווילות על חופי הים מפחדים לדעת - יש למיאמי הרבה יותר שכבות מאשר הדקדנטיות של "מיאמי ביץ'".

הקסם האמיתי של העיר אינו נובע מהים העוטף אותה אלא מהמרכז, מהכיכרות ומבתי הקפה, היכן שמתגוררים התושבים "האמיתיים".

מיאמי חייבת את קסמה למהגרים הקובניים שהקימו שם מזה שנים רבות קהילה מבוססת, עם מסורות רוחניות, וחום אנושי הייחודי למקום. אך אלה לא רק הקובניים כי גם אלו שהיגרו מהאייטי, מונצואלה, מפורטו-ריקו, מקולומביה, ממקסיקו ועוד.

כל אלה הם מעמד הפועלים של העיר - אלה המניעים את הגלגלים. הצלם המקומי ג'ובאני מורין צילם את קסמו של המקום בעבודה חדשה בשם "בית".

ריקי שחם

לצלם את מיאמי האמיתית

ריקי שחם

14.02.2023

כמו שהמקומיים יודעים מזמן, וכמו שדיירי הווילות על חופי הים מפחדים לדעת - יש למיאמי הרבה יותר שכבות מאשר הדקדנטיות של "מיאמי ביץ'".

הקסם האמיתי של העיר אינו נובע מהים העוטף אותה אלא מהמרכז, מהכיכרות ומבתי הקפה, היכן שמתגוררים התושבים "האמיתיים".

מיאמי חייבת את קסמה למהגרים הקובניים שהקימו שם מזה שנים רבות קהילה מבוססת, עם מסורות רוחניות, וחום אנושי הייחודי למקום. אך אלה לא רק הקובניים כי גם אלו שהיגרו מהאייטי, מונצואלה, מפורטו-ריקו, מקולומביה, ממקסיקו ועוד.

כל אלה הם מעמד הפועלים של העיר - אלה המניעים את הגלגלים. הצלם המקומי ג'ובאני מורין צילם את קסמו של המקום בעבודה חדשה בשם "בית".

next song
האמבטיה
ריקי שחם

בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.

בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.

אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.

מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.

הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.

הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.

האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.

האמבטיה מאת ריקי שחם

האמבטיה

ריקי שחם

08.02.2023

בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.

בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.

אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.

מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.

הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.

הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.

האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.

בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.

בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.

אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.

מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.

הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.

הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.

האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.

ריקי שחם

האמבטיה

ריקי שחם

08.02.2023

בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.

בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.

אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.

מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.

הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.

הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.

האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.

next song
שון ווקר
ריקי שחם

"נולדתי בהארלם, ניו יורק. אני צלם אומנותי, עם נטייה לדוקומנטרי. אני מחפש את האמת בכל צילום, את השכבות של החיים, ואת האירוניה בחיים היומיומיים. כאדם שחור, אני רוצה לפנות לכולם. במשך חמישים שנה אני מנסה להראות צדדים חיובים בקהילה שלי וקהילות אחרות בעולם.

במשך שנים פיתחתי בחדר חושך את כל העבודות לבדי. היום כשהכל בדיגיטל אני משתדל לשמר את אותה האיכות. אני רוצה שהצילום ידבר בעד עצמו - המתבונן הוא חלק מהותי מהעבודה עצמה.

אני חותר לשלב את העבר הרוחני בהווה, כך שנלמד למצוא אלטרנטיבות לעשות את חיינו טובים יותר."

בשנת 2020 הספריה הלאומית של ארצות הברית רכשה את ארכיון הצילומים של שון ווקר, הרכישה הראשונה של עבודות הנוצרו בידי אדם כהה עור.

שון ווקר מאת ריקי שחם

שון ווקר

ריקי שחם

01.02.2023

"נולדתי בהארלם, ניו יורק. אני צלם אומנותי, עם נטייה לדוקומנטרי. אני מחפש את האמת בכל צילום, את השכבות של החיים, ואת האירוניה בחיים היומיומיים. כאדם שחור, אני רוצה לפנות לכולם. במשך חמישים שנה אני מנסה להראות צדדים חיובים בקהילה שלי וקהילות אחרות בעולם.

במשך שנים פיתחתי בחדר חושך את כל העבודות לבדי. היום כשהכל בדיגיטל אני משתדל לשמר את אותה האיכות. אני רוצה שהצילום ידבר בעד עצמו - המתבונן הוא חלק מהותי מהעבודה עצמה.

אני חותר לשלב את העבר הרוחני בהווה, כך שנלמד למצוא אלטרנטיבות לעשות את חיינו טובים יותר."

בשנת 2020 הספריה הלאומית של ארצות הברית רכשה את ארכיון הצילומים של שון ווקר, הרכישה הראשונה של עבודות הנוצרו בידי אדם כהה עור.

לקריאה נוספת

"נולדתי בהארלם, ניו יורק. אני צלם אומנותי, עם נטייה לדוקומנטרי. אני מחפש את האמת בכל צילום, את השכבות של החיים, ואת האירוניה בחיים היומיומיים. כאדם שחור, אני רוצה לפנות לכולם. במשך חמישים שנה אני מנסה להראות צדדים חיובים בקהילה שלי וקהילות אחרות בעולם.

במשך שנים פיתחתי בחדר חושך את כל העבודות לבדי. היום כשהכל בדיגיטל אני משתדל לשמר את אותה האיכות. אני רוצה שהצילום ידבר בעד עצמו - המתבונן הוא חלק מהותי מהעבודה עצמה.

אני חותר לשלב את העבר הרוחני בהווה, כך שנלמד למצוא אלטרנטיבות לעשות את חיינו טובים יותר."

בשנת 2020 הספריה הלאומית של ארצות הברית רכשה את ארכיון הצילומים של שון ווקר, הרכישה הראשונה של עבודות הנוצרו בידי אדם כהה עור.

ריקי שחם

שון ווקר

ריקי שחם

01.02.2023

"נולדתי בהארלם, ניו יורק. אני צלם אומנותי, עם נטייה לדוקומנטרי. אני מחפש את האמת בכל צילום, את השכבות של החיים, ואת האירוניה בחיים היומיומיים. כאדם שחור, אני רוצה לפנות לכולם. במשך חמישים שנה אני מנסה להראות צדדים חיובים בקהילה שלי וקהילות אחרות בעולם.

במשך שנים פיתחתי בחדר חושך את כל העבודות לבדי. היום כשהכל בדיגיטל אני משתדל לשמר את אותה האיכות. אני רוצה שהצילום ידבר בעד עצמו - המתבונן הוא חלק מהותי מהעבודה עצמה.

אני חותר לשלב את העבר הרוחני בהווה, כך שנלמד למצוא אלטרנטיבות לעשות את חיינו טובים יותר."

בשנת 2020 הספריה הלאומית של ארצות הברית רכשה את ארכיון הצילומים של שון ווקר, הרכישה הראשונה של עבודות הנוצרו בידי אדם כהה עור.

next song
ליל אימת החיים
ריקי שחם

אידה מלהום, אנימטורית, מתקשה להרדם בחדר שקט, כך גם רובי - גיבורת סרטה החדש.

רובי מנסה להרדם במיטתה בעזרת שימוש בכל האמצעים המודרנים העומדים לרשותה - מדיטציה ממערכת הסטריאו, מנורה משנת צבעים וספר הנחייה.

אך כאשר היא נכשלת בכל מאמציה מתחילות להגיח מפלצות מתחת למיטתה. תוך כדי הסרטון הקצר מתברר שהמפלצות הן התגשמות של רובי מגילאים שונים, המזכירות לה ארועים מביכים שהיתה שמחה להשאיר טמונים עמוק בתוך שק.

כך הפעם שפגעה בקולגה לעבודה, או שנתפסה מנסה לפתות שומר בכניסה למועדון כדי שייתן לה להיכנס, כל זכרונותיה רודפים אותה בחדרה בשעת לילה בסרט שהיה יכול להיות סרט אימה אילולה קיבל את הטיפול ההומוריסטי של האנימציה.

אידה מתמודדת עם זכרונותיה שלה תוך כדי התסריט, ומאפשרת לנו להציץ אל תוך השק הפרטי שלנו תוך כדי צפיה, ואולי אפילו לחייך מעט.

אידה מלהולם מאת ריקי שחם

ליל אימת החיים

ריקי שחם

22.01.2023

אידה מלהום, אנימטורית, מתקשה להרדם בחדר שקט, כך גם רובי - גיבורת סרטה החדש.

רובי מנסה להרדם במיטתה בעזרת שימוש בכל האמצעים המודרנים העומדים לרשותה - מדיטציה ממערכת הסטריאו, מנורה משנת צבעים וספר הנחייה.

אך כאשר היא נכשלת בכל מאמציה מתחילות להגיח מפלצות מתחת למיטתה. תוך כדי הסרטון הקצר מתברר שהמפלצות הן התגשמות של רובי מגילאים שונים, המזכירות לה ארועים מביכים שהיתה שמחה להשאיר טמונים עמוק בתוך שק.

כך הפעם שפגעה בקולגה לעבודה, או שנתפסה מנסה לפתות שומר בכניסה למועדון כדי שייתן לה להיכנס, כל זכרונותיה רודפים אותה בחדרה בשעת לילה בסרט שהיה יכול להיות סרט אימה אילולה קיבל את הטיפול ההומוריסטי של האנימציה.

אידה מתמודדת עם זכרונותיה שלה תוך כדי התסריט, ומאפשרת לנו להציץ אל תוך השק הפרטי שלנו תוך כדי צפיה, ואולי אפילו לחייך מעט.

לקריאה נוספת

אידה מלהום, אנימטורית, מתקשה להרדם בחדר שקט, כך גם רובי - גיבורת סרטה החדש.

רובי מנסה להרדם במיטתה בעזרת שימוש בכל האמצעים המודרנים העומדים לרשותה - מדיטציה ממערכת הסטריאו, מנורה משנת צבעים וספר הנחייה.

אך כאשר היא נכשלת בכל מאמציה מתחילות להגיח מפלצות מתחת למיטתה. תוך כדי הסרטון הקצר מתברר שהמפלצות הן התגשמות של רובי מגילאים שונים, המזכירות לה ארועים מביכים שהיתה שמחה להשאיר טמונים עמוק בתוך שק.

כך הפעם שפגעה בקולגה לעבודה, או שנתפסה מנסה לפתות שומר בכניסה למועדון כדי שייתן לה להיכנס, כל זכרונותיה רודפים אותה בחדרה בשעת לילה בסרט שהיה יכול להיות סרט אימה אילולה קיבל את הטיפול ההומוריסטי של האנימציה.

אידה מתמודדת עם זכרונותיה שלה תוך כדי התסריט, ומאפשרת לנו להציץ אל תוך השק הפרטי שלנו תוך כדי צפיה, ואולי אפילו לחייך מעט.

ריקי שחם

ליל אימת החיים

ריקי שחם

22.01.2023

אידה מלהום, אנימטורית, מתקשה להרדם בחדר שקט, כך גם רובי - גיבורת סרטה החדש.

רובי מנסה להרדם במיטתה בעזרת שימוש בכל האמצעים המודרנים העומדים לרשותה - מדיטציה ממערכת הסטריאו, מנורה משנת צבעים וספר הנחייה.

אך כאשר היא נכשלת בכל מאמציה מתחילות להגיח מפלצות מתחת למיטתה. תוך כדי הסרטון הקצר מתברר שהמפלצות הן התגשמות של רובי מגילאים שונים, המזכירות לה ארועים מביכים שהיתה שמחה להשאיר טמונים עמוק בתוך שק.

כך הפעם שפגעה בקולגה לעבודה, או שנתפסה מנסה לפתות שומר בכניסה למועדון כדי שייתן לה להיכנס, כל זכרונותיה רודפים אותה בחדרה בשעת לילה בסרט שהיה יכול להיות סרט אימה אילולה קיבל את הטיפול ההומוריסטי של האנימציה.

אידה מתמודדת עם זכרונותיה שלה תוך כדי התסריט, ומאפשרת לנו להציץ אל תוך השק הפרטי שלנו תוך כדי צפיה, ואולי אפילו לחייך מעט.

next song
ליל אימת החיים
ריקי שחם
ליל אימת החיים מאת ריקי שחם

ליל אימת החיים

ריקי שחם

22.01.2023

ריקי שחם

ליל אימת החיים

ריקי שחם

22.01.2023
next song
ויואן ווסטווד מלכת הפאנק
ריקי שחם

ויואן ווסטווד חיתנה את רוח הפאנק האנטי-ממסדית ביחד עם אופנת העל הראוותנית.

שמה יצא לגדולה בשנות השבעים לאחר שפתחה חנות בלונדון עם שותפה מלקולם מקלארן. החנות הצטיינה בבגדים יוצאי דופן שהגדירו את דור הפאנק.

חברי להקת הסקס-פיסטולס נהגו לבקר באופן קבוע במקום ומקלארן הפך להיות המנהל שלהם.

ממקורות הפאנק, הרחיבה ווסטווד את אופקיה ומיקמה עצמה כמובילת אופנה בעלת רוח עצמאית כבר בשנות השמונים. עשרות מפורסמים פנו אליה מאז בחיפוש אחר האופנה אותה הגדירה.

גם כאשר ביססה את מעמדה בתוך המיינסטרים, כאהובת הוליווד, המשיכה ווסטווד למצוא דרכים חדשות לפרוץ את המוסכמות - והפעם דרך תצוגות האופנה הגדולות בעולם שם היתה לאחת המעצבות החשובות של כל הזמנים.

ויויאן תמיד מיקמה עצמה על הגבול בין אופנה לתרבות וחברה. היא לא זנחה את הפעילות החברתית שלה ומחאתה כנגד עוולות, גם כשהייתה מלווה בביקורות רבות כנגדה. למשל היא לחמה להוציא לחופשי את ג'וליאן אסאנג' שמייצג לתפיסתה את חופש הדיבור בעולם, בהזדמנות אחרת היא הגיעה רכובה על טנק אל ביתו של ראש ממשלת אנגליה כמחאה על מכרות שהורסים את כדור הארץ ועוד.

ווסטווד הלכה לעולמה לפני מספר ימים.

ויואן ווסטווד

ויואן ווסטווד מלכת הפאנק

ריקי שחם

16.01.2023

ויואן ווסטווד חיתנה את רוח הפאנק האנטי-ממסדית ביחד עם אופנת העל הראוותנית.

שמה יצא לגדולה בשנות השבעים לאחר שפתחה חנות בלונדון עם שותפה מלקולם מקלארן. החנות הצטיינה בבגדים יוצאי דופן שהגדירו את דור הפאנק.

חברי להקת הסקס-פיסטולס נהגו לבקר באופן קבוע במקום ומקלארן הפך להיות המנהל שלהם.

ממקורות הפאנק, הרחיבה ווסטווד את אופקיה ומיקמה עצמה כמובילת אופנה בעלת רוח עצמאית כבר בשנות השמונים. עשרות מפורסמים פנו אליה מאז בחיפוש אחר האופנה אותה הגדירה.

גם כאשר ביססה את מעמדה בתוך המיינסטרים, כאהובת הוליווד, המשיכה ווסטווד למצוא דרכים חדשות לפרוץ את המוסכמות - והפעם דרך תצוגות האופנה הגדולות בעולם שם היתה לאחת המעצבות החשובות של כל הזמנים.

ויויאן תמיד מיקמה עצמה על הגבול בין אופנה לתרבות וחברה. היא לא זנחה את הפעילות החברתית שלה ומחאתה כנגד עוולות, גם כשהייתה מלווה בביקורות רבות כנגדה. למשל היא לחמה להוציא לחופשי את ג'וליאן אסאנג' שמייצג לתפיסתה את חופש הדיבור בעולם, בהזדמנות אחרת היא הגיעה רכובה על טנק אל ביתו של ראש ממשלת אנגליה כמחאה על מכרות שהורסים את כדור הארץ ועוד.

ווסטווד הלכה לעולמה לפני מספר ימים.

לקריאה נוספת

ויואן ווסטווד חיתנה את רוח הפאנק האנטי-ממסדית ביחד עם אופנת העל הראוותנית.

שמה יצא לגדולה בשנות השבעים לאחר שפתחה חנות בלונדון עם שותפה מלקולם מקלארן. החנות הצטיינה בבגדים יוצאי דופן שהגדירו את דור הפאנק.

חברי להקת הסקס-פיסטולס נהגו לבקר באופן קבוע במקום ומקלארן הפך להיות המנהל שלהם.

ממקורות הפאנק, הרחיבה ווסטווד את אופקיה ומיקמה עצמה כמובילת אופנה בעלת רוח עצמאית כבר בשנות השמונים. עשרות מפורסמים פנו אליה מאז בחיפוש אחר האופנה אותה הגדירה.

גם כאשר ביססה את מעמדה בתוך המיינסטרים, כאהובת הוליווד, המשיכה ווסטווד למצוא דרכים חדשות לפרוץ את המוסכמות - והפעם דרך תצוגות האופנה הגדולות בעולם שם היתה לאחת המעצבות החשובות של כל הזמנים.

ויויאן תמיד מיקמה עצמה על הגבול בין אופנה לתרבות וחברה. היא לא זנחה את הפעילות החברתית שלה ומחאתה כנגד עוולות, גם כשהייתה מלווה בביקורות רבות כנגדה. למשל היא לחמה להוציא לחופשי את ג'וליאן אסאנג' שמייצג לתפיסתה את חופש הדיבור בעולם, בהזדמנות אחרת היא הגיעה רכובה על טנק אל ביתו של ראש ממשלת אנגליה כמחאה על מכרות שהורסים את כדור הארץ ועוד.

ווסטווד הלכה לעולמה לפני מספר ימים.

ריקי שחם

ויואן ווסטווד מלכת הפאנק

ריקי שחם

16.01.2023

ויואן ווסטווד חיתנה את רוח הפאנק האנטי-ממסדית ביחד עם אופנת העל הראוותנית.

שמה יצא לגדולה בשנות השבעים לאחר שפתחה חנות בלונדון עם שותפה מלקולם מקלארן. החנות הצטיינה בבגדים יוצאי דופן שהגדירו את דור הפאנק.

חברי להקת הסקס-פיסטולס נהגו לבקר באופן קבוע במקום ומקלארן הפך להיות המנהל שלהם.

ממקורות הפאנק, הרחיבה ווסטווד את אופקיה ומיקמה עצמה כמובילת אופנה בעלת רוח עצמאית כבר בשנות השמונים. עשרות מפורסמים פנו אליה מאז בחיפוש אחר האופנה אותה הגדירה.

גם כאשר ביססה את מעמדה בתוך המיינסטרים, כאהובת הוליווד, המשיכה ווסטווד למצוא דרכים חדשות לפרוץ את המוסכמות - והפעם דרך תצוגות האופנה הגדולות בעולם שם היתה לאחת המעצבות החשובות של כל הזמנים.

ויויאן תמיד מיקמה עצמה על הגבול בין אופנה לתרבות וחברה. היא לא זנחה את הפעילות החברתית שלה ומחאתה כנגד עוולות, גם כשהייתה מלווה בביקורות רבות כנגדה. למשל היא לחמה להוציא לחופשי את ג'וליאן אסאנג' שמייצג לתפיסתה את חופש הדיבור בעולם, בהזדמנות אחרת היא הגיעה רכובה על טנק אל ביתו של ראש ממשלת אנגליה כמחאה על מכרות שהורסים את כדור הארץ ועוד.

ווסטווד הלכה לעולמה לפני מספר ימים.

next song
האוטופיה של מי
ריקי שחם

בסרטה של האומנית קאו פיי משנת 2006, היא מפנה מבטה אל עבר עשרות אלפי העובדים במפעלי ענק ברחבי סין ומייצרים את מוצרי הצריכה שכל העולם חי מהם.

הבחירה במפעל לנורות אינה מקרית, קאו ביקשה לבחור במוצר המקצין את הסימבוליות של החיים האפלים של עובדי המפעלים. גם עבודת הסאונד מורכבת מנגינה עדינה לצד מיקס של הקלטות מכונות ונקישת מתכות. המטרה להעביר את תחושת הניכור במפעל לצד שכבה רוחנית.

העבודה בת 20 דקות מורכבת משלוש מערכות. במערכה הראשונה מוצגים קטעים כמו דוקומנטריים המתעדים את פסי הייצור השונים במפעל והאנשים המתפעלים אותם.

במערכה השניה תיעדה קאו את החלומות של קומץ מהעובדים. בחורה אחת בבגדי בלט רוקדת בין הארגזים, ומתקינה נורות בעודה לובשת כנפי מלאכים. עובד אחר רוקד (ספק ברייקדנס ספק אומנות לחימה), במסדרונות המפעל בעוד האחרים עובדים סביבו. בסיום המערכה שוכבים העובדים בחדרם במפעל ומביטים במשאיות הלוקחות את הנורות להאיר ברחבי העולם.

המערכה השלישית מציגה פורטרטים ישירים של הפנים האנונימיות מאחורי פסי הייצור.

העבודה הוצגה במוזיאון המומה בניו יורק, גלריית טייט בלונדון, במכון לואי ויטון בפריז ובמקומות נוספים בעולם.

ריקי שחם רקדנית במפעל

האוטופיה של מי

ריקי שחם

11.01.2023

בסרטה של האומנית קאו פיי משנת 2006, היא מפנה מבטה אל עבר עשרות אלפי העובדים במפעלי ענק ברחבי סין ומייצרים את מוצרי הצריכה שכל העולם חי מהם.

הבחירה במפעל לנורות אינה מקרית, קאו ביקשה לבחור במוצר המקצין את הסימבוליות של החיים האפלים של עובדי המפעלים. גם עבודת הסאונד מורכבת מנגינה עדינה לצד מיקס של הקלטות מכונות ונקישת מתכות. המטרה להעביר את תחושת הניכור במפעל לצד שכבה רוחנית.

העבודה בת 20 דקות מורכבת משלוש מערכות. במערכה הראשונה מוצגים קטעים כמו דוקומנטריים המתעדים את פסי הייצור השונים במפעל והאנשים המתפעלים אותם.

במערכה השניה תיעדה קאו את החלומות של קומץ מהעובדים. בחורה אחת בבגדי בלט רוקדת בין הארגזים, ומתקינה נורות בעודה לובשת כנפי מלאכים. עובד אחר רוקד (ספק ברייקדנס ספק אומנות לחימה), במסדרונות המפעל בעוד האחרים עובדים סביבו. בסיום המערכה שוכבים העובדים בחדרם במפעל ומביטים במשאיות הלוקחות את הנורות להאיר ברחבי העולם.

המערכה השלישית מציגה פורטרטים ישירים של הפנים האנונימיות מאחורי פסי הייצור.

העבודה הוצגה במוזיאון המומה בניו יורק, גלריית טייט בלונדון, במכון לואי ויטון בפריז ובמקומות נוספים בעולם.

לקריאה נוספת

בסרטה של האומנית קאו פיי משנת 2006, היא מפנה מבטה אל עבר עשרות אלפי העובדים במפעלי ענק ברחבי סין ומייצרים את מוצרי הצריכה שכל העולם חי מהם.

הבחירה במפעל לנורות אינה מקרית, קאו ביקשה לבחור במוצר המקצין את הסימבוליות של החיים האפלים של עובדי המפעלים. גם עבודת הסאונד מורכבת מנגינה עדינה לצד מיקס של הקלטות מכונות ונקישת מתכות. המטרה להעביר את תחושת הניכור במפעל לצד שכבה רוחנית.

העבודה בת 20 דקות מורכבת משלוש מערכות. במערכה הראשונה מוצגים קטעים כמו דוקומנטריים המתעדים את פסי הייצור השונים במפעל והאנשים המתפעלים אותם.

במערכה השניה תיעדה קאו את החלומות של קומץ מהעובדים. בחורה אחת בבגדי בלט רוקדת בין הארגזים, ומתקינה נורות בעודה לובשת כנפי מלאכים. עובד אחר רוקד (ספק ברייקדנס ספק אומנות לחימה), במסדרונות המפעל בעוד האחרים עובדים סביבו. בסיום המערכה שוכבים העובדים בחדרם במפעל ומביטים במשאיות הלוקחות את הנורות להאיר ברחבי העולם.

המערכה השלישית מציגה פורטרטים ישירים של הפנים האנונימיות מאחורי פסי הייצור.

העבודה הוצגה במוזיאון המומה בניו יורק, גלריית טייט בלונדון, במכון לואי ויטון בפריז ובמקומות נוספים בעולם.

ריקי שחם

האוטופיה של מי

ריקי שחם

11.01.2023

בסרטה של האומנית קאו פיי משנת 2006, היא מפנה מבטה אל עבר עשרות אלפי העובדים במפעלי ענק ברחבי סין ומייצרים את מוצרי הצריכה שכל העולם חי מהם.

הבחירה במפעל לנורות אינה מקרית, קאו ביקשה לבחור במוצר המקצין את הסימבוליות של החיים האפלים של עובדי המפעלים. גם עבודת הסאונד מורכבת מנגינה עדינה לצד מיקס של הקלטות מכונות ונקישת מתכות. המטרה להעביר את תחושת הניכור במפעל לצד שכבה רוחנית.

העבודה בת 20 דקות מורכבת משלוש מערכות. במערכה הראשונה מוצגים קטעים כמו דוקומנטריים המתעדים את פסי הייצור השונים במפעל והאנשים המתפעלים אותם.

במערכה השניה תיעדה קאו את החלומות של קומץ מהעובדים. בחורה אחת בבגדי בלט רוקדת בין הארגזים, ומתקינה נורות בעודה לובשת כנפי מלאכים. עובד אחר רוקד (ספק ברייקדנס ספק אומנות לחימה), במסדרונות המפעל בעוד האחרים עובדים סביבו. בסיום המערכה שוכבים העובדים בחדרם במפעל ומביטים במשאיות הלוקחות את הנורות להאיר ברחבי העולם.

המערכה השלישית מציגה פורטרטים ישירים של הפנים האנונימיות מאחורי פסי הייצור.

העבודה הוצגה במוזיאון המומה בניו יורק, גלריית טייט בלונדון, במכון לואי ויטון בפריז ובמקומות נוספים בעולם.

next song
‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎