הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
הצלמת הרוסיה נטליה ארשובה חלתה כאשר עבדה על התואר שלה בעיתונאות. היא נאלצה להשאר בביתה חודשיים. בכדי להתגבר על הבידוד היא יצרה קשר ברשת עם חברים רבים.
זה היה בימים אלה שמצאה כי מכרים רבים שלה נשארים בביתם מרצונם. בזמן שהיא נאבקה עם החיים לבד בבית ראתה כי זו בחירה מרצון של רבים אחרים.
ההפתעה התחלפה בסקרנות, שיצרה עבודת צילומים המתעדת אורח חיים זה. רובם חיים בדירה עירונית, אם כי רבים חולמים להעתיק את מגוריהם לבית בכפר או יאכטה על הגלים. חלקם יוצאים מהבית, אך לעיתים נדירות. בחורה אחת יוצאת לרכוש מברשות וצבעים פעם בכמה חודשים. וזוג אחר יוצא לפסטיבל תחפושות פעם בשנה - בכל שאר השנה הם מכינים את התלבושת.
לרוב אינם מתגוררים לבד לחלוטין וחברים ומשפחה מבקרים אותם.
כשהתחילה ארשובה את הפרויקט - איש עוד לא דמיין את מגפת הקורונה שתכניס את רוב העולם לבידוד. היום מסתכלת ארשובה על סדרת הצילומים בעיניים אחרות.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
עם עט ופנקס אליזבת אקיניי מסתובבת באזור התעשייה של ניירובי. לובשת מסכה נגד הקורונה. אליזבת מתנדבת למען בריאות הציבור. היא מבקרת במאה בתים בכל חודש. היא ממליצה לכולם לשטוף ידיים תדיר, אך גם היא וגם אלו שהוא מבקרת יודעים כי אין מים זורמים מזה שבועיים.
אליזבת מציעה לאלו שהיא מבקרת אפליקציה חדשה. ניתן לשלם בעזרתה במטבע וירטואלי, כזה שנשאר בתוך הקהילה. זה מאפשר לאנשים לשמור על הכסף הרשמי של המדינה רק לעסקאות עם הממשלה או עם עסקים גדולים.
רוב התושבים אינם מועסקים בתעשייה. יש להם עבודה ויש להם מצרכים למכור אך אין להם כסף להוציא. עם המטבע המקומי החדש הם יכולים לרכוש קמח, מים, סבון, בגדים ואף להסתפר.
אליזבת מוכרת מוצרי איפור בנוסף לעבודות קהילה. אל כשכולם עם מסכות אין לקוחות. היא החלה במקום לערבב סבון במיכלים, והיא משלמת על ירקות ופירות בעזרת אותו מטבע מקומי. פעם בחודש היא ממירה חלק למטבע רשמי.
עם הסגר בעקבות המגפה, רבים בקניה מתקיימים רק בזכות המטבע המקומי. העסקים סגורים ולמרבית האוכלוסייה אין חסכונות.
המטבע הפרטי הזה מאפשר לאוכלוסיה שאין לה גישה לבנק, אפשרות לקחת הלוואות ולהמנע מהמערכת.
זו אינה הפעם הראשונה שאוכלוסיות חלשות מחפשות פתרונות על-ידי בניית כלכלה עצמאית. ההיסטוריה לרוב אינה מיטיבה עם חלשים ומי שחלש בסוף גם המערכת החדשה פוגעת בו.
המערכת החדשה הזו מבוססת על קשרי קהילה חזקים ואמון בין האנשים. אליזבת ורבים אחרים מקווים שהדרך היחידה הזו, שמאפשרת לרבים להתקיים בימים לא פשוטים אלו, לא תהפוך לאויב בעתיד.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
קריירת הצילום של אנדי גוטס החלה לפני למעלה משלושים שנה. במשך כל השנים האלו צילם אנדי את השמות הגדולים ביותר בתעשיית הבידור.
כשסמואל ל ג׳קסון הגיע לאולפנים, היה לבוש במכנסי ברמודה קצרות וחולצה בצבע כתום זרחני, עם כובע בייסבול לראשו. בזמן שאנדי סידר את התאורה חזר ג׳קסון מחדר ההלבשה לבוש כולו שחור ונראה כמו רוצח שכיר.
כאשר קיבל אישור לצלם את טוני קרטיס בביתו בלאס וגאס, התרגש אנדי מהזכות לפגוש באחד מאליליו. הוא מעיד כי ספר את הימים עד הטיול לארצות הברית. יום לפני הנסיעה קיבל טלפון מקרטיס עצמו - ומיד היה בטוח כי הצילומים בוטלו. למעשה קרטיס אמר שהוא מצפה ליום הצילומים אך כיוון שאינו מרגיש בטוב היה שמח אם אנדי יוכל לצלם אותו עוד פעם אחת כמו אייקון. קרטיס נפטר ימים ספורים לאחר מכן.
כאשר רצה לצלם את קלינט איסטווד, דמיין אנדי מייד את המבט החודר, הגבות המורדות והפה הקפוץ - רגע לפני שהאקדח נשלף. אך כשהגיע לביתו ישב קלינט וניגן ג׳ז בפסנתר ולבסוף ניגש עם משקאות ביד ופרצוף חמימות ורגועות. ״אני רוצה את דירטי הארי, לא את סבא וולטון!״ אמרתי לו.
בטקסס קיימות מספר רב של חברות המתמחות בגידול, קניה, מכירה והובלה של בעלי פרסה נדירים. הן תומכות בתעשייה מתרחבת והולכת של בעלי חוות פרטיות המגדלים חיות שונות החל מזברות, ג׳ירפות, בופאלו ועוד.
זו תעשייה המגלגלת כסף רב - ג׳ירפה נמכרת במחיר ממוצע של מאתיים אלף דולר. ישנן אלפי חוות כאלה נכון להיום.
קיימים כמאה עשרים וחמש זנים שונים העוברים מיד ליד בחוות אלו, המגלגלות כשני מיליארד דולר בשנה. בעלי החוות מכניסים כסף מסחר ביניהם, ממכירה לבעלי הון שנהנים להיות בעלים של חיות פרא אלו, או לציידים שבאים לשם הספורט, מבלי לעזוב את המדינה.
חוות אלו נוטות להיות פרטיות באופיין ונמנעות מהמדיה שרואה בהן יותר ויותר כבעיה. החיות אינן מבוייתות אך גם אינן ממש חיות בר. הציד מותר על פי חוק כיוון שחוק החיות בסכנת הכחדה חל בארצות הברית על זנים מקומיים ולא על חיות מיובאות. על פי החוק בטקסס גם הג׳ירפה מוגדרת כחיית משק. הציד מותר בכל עונות השנה, בכל שעות היום, ללא כל מכסה.
המרחבים הרבים, האופי העצמאי של טקסס, הקפדה על שטחים פרטיים ומזג האוויר החם הביאו את התופעה לכדי שגשוג. העסק הראשון נפתח בשנת 1950 ומאז הוא הולך וגדל.
רוב האנשים הבינו שהם יכולים להכניס רווח גדול יותר מסחר בחיות אקזוטיות מאשר בגידול בקר.
בטקסס קיימות מספר רב של חברות המתמחות בגידול, קניה, מכירה והובלה של בעלי פרסה נדירים. הן תומכות בתעשייה מתרחבת והולכת של בעלי חוות פרטיות המגדלים חיות שונות החל מזברות, ג׳ירפות, בופאלו ועוד.
זו תעשייה המגלגלת כסף רב - ג׳ירפה נמכרת במחיר ממוצע של מאתיים אלף דולר. ישנן אלפי חוות כאלה נכון להיום.
קיימים כמאה עשרים וחמש זנים שונים העוברים מיד ליד בחוות אלו, המגלגלות כשני מיליארד דולר בשנה. בעלי החוות מכניסים כסף מסחר ביניהם, ממכירה לבעלי הון שנהנים להיות בעלים של חיות פרא אלו, או לציידים שבאים לשם הספורט, מבלי לעזוב את המדינה.
חוות אלו נוטות להיות פרטיות באופיין ונמנעות מהמדיה שרואה בהן יותר ויותר כבעיה. החיות אינן מבוייתות אך גם אינן ממש חיות בר. הציד מותר על פי חוק כיוון שחוק החיות בסכנת הכחדה חל בארצות הברית על זנים מקומיים ולא על חיות מיובאות. על פי החוק בטקסס גם הג׳ירפה מוגדרת כחיית משק. הציד מותר בכל עונות השנה, בכל שעות היום, ללא כל מכסה.
המרחבים הרבים, האופי העצמאי של טקסס, הקפדה על שטחים פרטיים ומזג האוויר החם הביאו את התופעה לכדי שגשוג. העסק הראשון נפתח בשנת 1950 ומאז הוא הולך וגדל.
רוב האנשים הבינו שהם יכולים להכניס רווח גדול יותר מסחר בחיות אקזוטיות מאשר בגידול בקר.
בטקסס קיימות מספר רב של חברות המתמחות בגידול, קניה, מכירה והובלה של בעלי פרסה נדירים. הן תומכות בתעשייה מתרחבת והולכת של בעלי חוות פרטיות המגדלים חיות שונות החל מזברות, ג׳ירפות, בופאלו ועוד.
זו תעשייה המגלגלת כסף רב - ג׳ירפה נמכרת במחיר ממוצע של מאתיים אלף דולר. ישנן אלפי חוות כאלה נכון להיום.
קיימים כמאה עשרים וחמש זנים שונים העוברים מיד ליד בחוות אלו, המגלגלות כשני מיליארד דולר בשנה. בעלי החוות מכניסים כסף מסחר ביניהם, ממכירה לבעלי הון שנהנים להיות בעלים של חיות פרא אלו, או לציידים שבאים לשם הספורט, מבלי לעזוב את המדינה.
חוות אלו נוטות להיות פרטיות באופיין ונמנעות מהמדיה שרואה בהן יותר ויותר כבעיה. החיות אינן מבוייתות אך גם אינן ממש חיות בר. הציד מותר על פי חוק כיוון שחוק החיות בסכנת הכחדה חל בארצות הברית על זנים מקומיים ולא על חיות מיובאות. על פי החוק בטקסס גם הג׳ירפה מוגדרת כחיית משק. הציד מותר בכל עונות השנה, בכל שעות היום, ללא כל מכסה.
המרחבים הרבים, האופי העצמאי של טקסס, הקפדה על שטחים פרטיים ומזג האוויר החם הביאו את התופעה לכדי שגשוג. העסק הראשון נפתח בשנת 1950 ומאז הוא הולך וגדל.
רוב האנשים הבינו שהם יכולים להכניס רווח גדול יותר מסחר בחיות אקזוטיות מאשר בגידול בקר.
בטקסס קיימות מספר רב של חברות המתמחות בגידול, קניה, מכירה והובלה של בעלי פרסה נדירים. הן תומכות בתעשייה מתרחבת והולכת של בעלי חוות פרטיות המגדלים חיות שונות החל מזברות, ג׳ירפות, בופאלו ועוד.
זו תעשייה המגלגלת כסף רב - ג׳ירפה נמכרת במחיר ממוצע של מאתיים אלף דולר. ישנן אלפי חוות כאלה נכון להיום.
קיימים כמאה עשרים וחמש זנים שונים העוברים מיד ליד בחוות אלו, המגלגלות כשני מיליארד דולר בשנה. בעלי החוות מכניסים כסף מסחר ביניהם, ממכירה לבעלי הון שנהנים להיות בעלים של חיות פרא אלו, או לציידים שבאים לשם הספורט, מבלי לעזוב את המדינה.
חוות אלו נוטות להיות פרטיות באופיין ונמנעות מהמדיה שרואה בהן יותר ויותר כבעיה. החיות אינן מבוייתות אך גם אינן ממש חיות בר. הציד מותר על פי חוק כיוון שחוק החיות בסכנת הכחדה חל בארצות הברית על זנים מקומיים ולא על חיות מיובאות. על פי החוק בטקסס גם הג׳ירפה מוגדרת כחיית משק. הציד מותר בכל עונות השנה, בכל שעות היום, ללא כל מכסה.
המרחבים הרבים, האופי העצמאי של טקסס, הקפדה על שטחים פרטיים ומזג האוויר החם הביאו את התופעה לכדי שגשוג. העסק הראשון נפתח בשנת 1950 ומאז הוא הולך וגדל.
רוב האנשים הבינו שהם יכולים להכניס רווח גדול יותר מסחר בחיות אקזוטיות מאשר בגידול בקר.
סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.
שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.
דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.
סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.
סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.
שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.
דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.
סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.
סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.
שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.
דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.
סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.
סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.
שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.
דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.
סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.
כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.
המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.
השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.
כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.
המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.
השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.
כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.
המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.
השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.
כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.
המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.
השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.
בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.
עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.
למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.
בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.
עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.
למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.
בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.
עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.
למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.
בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.
עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.
למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.
״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.
במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.
מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.
תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.
עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.
בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.
״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.
במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.
מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.
תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.
עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.
בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.
״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.
במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.
מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.
תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.
עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.
בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.
״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.
במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.
מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.
תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.
עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.
בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.