hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

אימוגן קנינגהם
ריקי שחם

כאשר למדה כימיה בסיאטל סביב שנת 1905, רכשה אימוגן קנינגהם את מצלמתה הראשונה ופיתחה את הצילומים לבד בביתה. תוך זמן קצר מצאה עצמה כאסיסטנטית של הצלם אדוורד קורטיס שצילם את ילידי המקום.

כעבור מספר שנים עברה לדרזדן בכדי להמציא נייר צילום בעלי יכולות טובות יותר ממה שהיה קיים באותם הימים בזכות הידע שרכשה בלימודי הכימיה שלה. כאשר שבה לארצות הברית התמקדה בצילומי פורטרטים בעלי קווי מתאר מטושטשים שהיו מקובלים באותם הימים.

אימוגן התעניינה בעיקר בצילומי עירום - שפה צילומית שהיא תרמה רבות לפיתוח. מרכז עבודתה סבבה סביב הרעיון להציג את הגוף בצורה הטבעית בשל יופיו הצורני. גוף האישה לא הוצג כחפץ נחשק אלה כמקום או נוף. צילומי העירום הגבריים שצילמה עוררו תרעומת גדולה באותם הימים עקב נקודת מבט חדשה לחלוטין.

כאשר החלה לקבל הזמנות עבודה רשמיות - הקפידה אימוגן להתייחס אליהן כניסויים אומנותיים. צילומים רבים עסקו בבוטניקה ובנוף התעשייתי של במתפתח של אמריקה. אימוגן עבדה עם הצלמים הגדולים ביותר בתקופתה, ביניהם אנסל אדאמס ואדוורד ווסטון. היא התעסקה עם ז׳אנרים רבים ביניהם פוטומונטאז׳ עם הרקדנית מרת׳ה גרהאם, צילומי סטודיו של מפורסמים ללא כל עיבוד, צילום רחוב וצילום עיתונאי.

אימוגן לימדה באוניברסיטה של קליפורניה עם הצלמת ליזט מודל אשר פתחה לה שער חשוב לתערוכות במוזיאונים הגדולים ביותר. עבודתה האחרונה היא סדרת צילומים בשם ״לאחר תשעים״ כאשר צילמה סדרת פוטרטים של אנשים מבוגרים. הסדרה פורסמה לאחר מותה.

אימוגן קנינגהם אבא שלי ריקי שחם

אימוגן קנינגהם

ריקי שחם

14.02.2021

כאשר למדה כימיה בסיאטל סביב שנת 1905, רכשה אימוגן קנינגהם את מצלמתה הראשונה ופיתחה את הצילומים לבד בביתה. תוך זמן קצר מצאה עצמה כאסיסטנטית של הצלם אדוורד קורטיס שצילם את ילידי המקום.

כעבור מספר שנים עברה לדרזדן בכדי להמציא נייר צילום בעלי יכולות טובות יותר ממה שהיה קיים באותם הימים בזכות הידע שרכשה בלימודי הכימיה שלה. כאשר שבה לארצות הברית התמקדה בצילומי פורטרטים בעלי קווי מתאר מטושטשים שהיו מקובלים באותם הימים.

אימוגן התעניינה בעיקר בצילומי עירום - שפה צילומית שהיא תרמה רבות לפיתוח. מרכז עבודתה סבבה סביב הרעיון להציג את הגוף בצורה הטבעית בשל יופיו הצורני. גוף האישה לא הוצג כחפץ נחשק אלה כמקום או נוף. צילומי העירום הגבריים שצילמה עוררו תרעומת גדולה באותם הימים עקב נקודת מבט חדשה לחלוטין.

כאשר החלה לקבל הזמנות עבודה רשמיות - הקפידה אימוגן להתייחס אליהן כניסויים אומנותיים. צילומים רבים עסקו בבוטניקה ובנוף התעשייתי של במתפתח של אמריקה. אימוגן עבדה עם הצלמים הגדולים ביותר בתקופתה, ביניהם אנסל אדאמס ואדוורד ווסטון. היא התעסקה עם ז׳אנרים רבים ביניהם פוטומונטאז׳ עם הרקדנית מרת׳ה גרהאם, צילומי סטודיו של מפורסמים ללא כל עיבוד, צילום רחוב וצילום עיתונאי.

אימוגן לימדה באוניברסיטה של קליפורניה עם הצלמת ליזט מודל אשר פתחה לה שער חשוב לתערוכות במוזיאונים הגדולים ביותר. עבודתה האחרונה היא סדרת צילומים בשם ״לאחר תשעים״ כאשר צילמה סדרת פוטרטים של אנשים מבוגרים. הסדרה פורסמה לאחר מותה.

לקריאה נוספת

כאשר למדה כימיה בסיאטל סביב שנת 1905, רכשה אימוגן קנינגהם את מצלמתה הראשונה ופיתחה את הצילומים לבד בביתה. תוך זמן קצר מצאה עצמה כאסיסטנטית של הצלם אדוורד קורטיס שצילם את ילידי המקום.

כעבור מספר שנים עברה לדרזדן בכדי להמציא נייר צילום בעלי יכולות טובות יותר ממה שהיה קיים באותם הימים בזכות הידע שרכשה בלימודי הכימיה שלה. כאשר שבה לארצות הברית התמקדה בצילומי פורטרטים בעלי קווי מתאר מטושטשים שהיו מקובלים באותם הימים.

אימוגן התעניינה בעיקר בצילומי עירום - שפה צילומית שהיא תרמה רבות לפיתוח. מרכז עבודתה סבבה סביב הרעיון להציג את הגוף בצורה הטבעית בשל יופיו הצורני. גוף האישה לא הוצג כחפץ נחשק אלה כמקום או נוף. צילומי העירום הגבריים שצילמה עוררו תרעומת גדולה באותם הימים עקב נקודת מבט חדשה לחלוטין.

כאשר החלה לקבל הזמנות עבודה רשמיות - הקפידה אימוגן להתייחס אליהן כניסויים אומנותיים. צילומים רבים עסקו בבוטניקה ובנוף התעשייתי של במתפתח של אמריקה. אימוגן עבדה עם הצלמים הגדולים ביותר בתקופתה, ביניהם אנסל אדאמס ואדוורד ווסטון. היא התעסקה עם ז׳אנרים רבים ביניהם פוטומונטאז׳ עם הרקדנית מרת׳ה גרהאם, צילומי סטודיו של מפורסמים ללא כל עיבוד, צילום רחוב וצילום עיתונאי.

אימוגן לימדה באוניברסיטה של קליפורניה עם הצלמת ליזט מודל אשר פתחה לה שער חשוב לתערוכות במוזיאונים הגדולים ביותר. עבודתה האחרונה היא סדרת צילומים בשם ״לאחר תשעים״ כאשר צילמה סדרת פוטרטים של אנשים מבוגרים. הסדרה פורסמה לאחר מותה.

ריקי שחם

אימוגן קנינגהם

ריקי שחם

14.02.2021

כאשר למדה כימיה בסיאטל סביב שנת 1905, רכשה אימוגן קנינגהם את מצלמתה הראשונה ופיתחה את הצילומים לבד בביתה. תוך זמן קצר מצאה עצמה כאסיסטנטית של הצלם אדוורד קורטיס שצילם את ילידי המקום.

כעבור מספר שנים עברה לדרזדן בכדי להמציא נייר צילום בעלי יכולות טובות יותר ממה שהיה קיים באותם הימים בזכות הידע שרכשה בלימודי הכימיה שלה. כאשר שבה לארצות הברית התמקדה בצילומי פורטרטים בעלי קווי מתאר מטושטשים שהיו מקובלים באותם הימים.

אימוגן התעניינה בעיקר בצילומי עירום - שפה צילומית שהיא תרמה רבות לפיתוח. מרכז עבודתה סבבה סביב הרעיון להציג את הגוף בצורה הטבעית בשל יופיו הצורני. גוף האישה לא הוצג כחפץ נחשק אלה כמקום או נוף. צילומי העירום הגבריים שצילמה עוררו תרעומת גדולה באותם הימים עקב נקודת מבט חדשה לחלוטין.

כאשר החלה לקבל הזמנות עבודה רשמיות - הקפידה אימוגן להתייחס אליהן כניסויים אומנותיים. צילומים רבים עסקו בבוטניקה ובנוף התעשייתי של במתפתח של אמריקה. אימוגן עבדה עם הצלמים הגדולים ביותר בתקופתה, ביניהם אנסל אדאמס ואדוורד ווסטון. היא התעסקה עם ז׳אנרים רבים ביניהם פוטומונטאז׳ עם הרקדנית מרת׳ה גרהאם, צילומי סטודיו של מפורסמים ללא כל עיבוד, צילום רחוב וצילום עיתונאי.

אימוגן לימדה באוניברסיטה של קליפורניה עם הצלמת ליזט מודל אשר פתחה לה שער חשוב לתערוכות במוזיאונים הגדולים ביותר. עבודתה האחרונה היא סדרת צילומים בשם ״לאחר תשעים״ כאשר צילמה סדרת פוטרטים של אנשים מבוגרים. הסדרה פורסמה לאחר מותה.

next song
הצלם שצילם מזלג
ריקי שחם

אנדרה קרטז, אחד הצלמים החשובים במאה העשרים, השאיר אחריו שורה מרשימה של עבודות שצולמו במהלך שבעים שנות עבודתו. יצירותיו משלבות פואטיקה ואינטימיות שנולדו יחד איתו בתרבות הונגריה. כיום נחשב כאחד הצלמים שהניעו את תנועת האוונגארד בצרפת, עוד טרם התגלה לעולם כצלם מוכר בשנותיו בניו יורק.

קרטז צילם את חבריו בתנועת האוונגארד, ידידיו ההונגרים, סטודיו של אומנים, רחובות וגנים ציבוריים כאשר הגיע לפריז בשנת 1925.
ב1933 צילם סדרה של צילומי עירום המשתקפים במראות מעוותות של קרקס הדומים בהשראתם לעבודתם של פיקאסו והנרי מור מאותה התקופה.

כאשר עבר עם אישתו לניו יורק בשנת 1936 התקשה למצוא את מקומו בסביבה אומנותית שונה לחלוטין מפריז של אותם הימים. עברו שנים רבות עד שמצא שוב השראה בצילומים הראשונים שצילם בצעירותו בבודפשט עיר מולדתו - ומאז התמקד בעיקר בצילום חפצים אישיים. העבודות הללו זכו לפרסום רב, פורסמו בתערוכות וספרים, ואנדרה מצא עצמו שוב עם מצלמת פולרויד מצלם את חיי היום יום.

מזלג מאת אנדרה קרטז ריקי שחם

הצלם שצילם מזלג

ריקי שחם

10.02.2021

אנדרה קרטז, אחד הצלמים החשובים במאה העשרים, השאיר אחריו שורה מרשימה של עבודות שצולמו במהלך שבעים שנות עבודתו. יצירותיו משלבות פואטיקה ואינטימיות שנולדו יחד איתו בתרבות הונגריה. כיום נחשב כאחד הצלמים שהניעו את תנועת האוונגארד בצרפת, עוד טרם התגלה לעולם כצלם מוכר בשנותיו בניו יורק.

קרטז צילם את חבריו בתנועת האוונגארד, ידידיו ההונגרים, סטודיו של אומנים, רחובות וגנים ציבוריים כאשר הגיע לפריז בשנת 1925.
ב1933 צילם סדרה של צילומי עירום המשתקפים במראות מעוותות של קרקס הדומים בהשראתם לעבודתם של פיקאסו והנרי מור מאותה התקופה.

כאשר עבר עם אישתו לניו יורק בשנת 1936 התקשה למצוא את מקומו בסביבה אומנותית שונה לחלוטין מפריז של אותם הימים. עברו שנים רבות עד שמצא שוב השראה בצילומים הראשונים שצילם בצעירותו בבודפשט עיר מולדתו - ומאז התמקד בעיקר בצילום חפצים אישיים. העבודות הללו זכו לפרסום רב, פורסמו בתערוכות וספרים, ואנדרה מצא עצמו שוב עם מצלמת פולרויד מצלם את חיי היום יום.

לקריאה נוספת

אנדרה קרטז, אחד הצלמים החשובים במאה העשרים, השאיר אחריו שורה מרשימה של עבודות שצולמו במהלך שבעים שנות עבודתו. יצירותיו משלבות פואטיקה ואינטימיות שנולדו יחד איתו בתרבות הונגריה. כיום נחשב כאחד הצלמים שהניעו את תנועת האוונגארד בצרפת, עוד טרם התגלה לעולם כצלם מוכר בשנותיו בניו יורק.

קרטז צילם את חבריו בתנועת האוונגארד, ידידיו ההונגרים, סטודיו של אומנים, רחובות וגנים ציבוריים כאשר הגיע לפריז בשנת 1925.
ב1933 צילם סדרה של צילומי עירום המשתקפים במראות מעוותות של קרקס הדומים בהשראתם לעבודתם של פיקאסו והנרי מור מאותה התקופה.

כאשר עבר עם אישתו לניו יורק בשנת 1936 התקשה למצוא את מקומו בסביבה אומנותית שונה לחלוטין מפריז של אותם הימים. עברו שנים רבות עד שמצא שוב השראה בצילומים הראשונים שצילם בצעירותו בבודפשט עיר מולדתו - ומאז התמקד בעיקר בצילום חפצים אישיים. העבודות הללו זכו לפרסום רב, פורסמו בתערוכות וספרים, ואנדרה מצא עצמו שוב עם מצלמת פולרויד מצלם את חיי היום יום.

ריקי שחם

הצלם שצילם מזלג

ריקי שחם

10.02.2021

אנדרה קרטז, אחד הצלמים החשובים במאה העשרים, השאיר אחריו שורה מרשימה של עבודות שצולמו במהלך שבעים שנות עבודתו. יצירותיו משלבות פואטיקה ואינטימיות שנולדו יחד איתו בתרבות הונגריה. כיום נחשב כאחד הצלמים שהניעו את תנועת האוונגארד בצרפת, עוד טרם התגלה לעולם כצלם מוכר בשנותיו בניו יורק.

קרטז צילם את חבריו בתנועת האוונגארד, ידידיו ההונגרים, סטודיו של אומנים, רחובות וגנים ציבוריים כאשר הגיע לפריז בשנת 1925.
ב1933 צילם סדרה של צילומי עירום המשתקפים במראות מעוותות של קרקס הדומים בהשראתם לעבודתם של פיקאסו והנרי מור מאותה התקופה.

כאשר עבר עם אישתו לניו יורק בשנת 1936 התקשה למצוא את מקומו בסביבה אומנותית שונה לחלוטין מפריז של אותם הימים. עברו שנים רבות עד שמצא שוב השראה בצילומים הראשונים שצילם בצעירותו בבודפשט עיר מולדתו - ומאז התמקד בעיקר בצילום חפצים אישיים. העבודות הללו זכו לפרסום רב, פורסמו בתערוכות וספרים, ואנדרה מצא עצמו שוב עם מצלמת פולרויד מצלם את חיי היום יום.

next song
ביל ברנדט
ריקי שחם

ביל ברנדט נמצא ברשימה מכובדת של הצלמים החשובים ביותר של המאה העשרים. עבודותיו מגוונות ממופשט לסוריאליזם, מריאליזם למבט חברתי חריף. נולד בשנת 1904 בהמבורג להורים רוסיים, העביר את ילדותו בין גרמניה לשוויץ. בשנת 1929 התחיל לעבוד בסטודיו של מאן-ריי שם פגש אומנים חשובים של פריז באותה תקופה, ביניהם דאלי ואנדרה קרטז.

כאשר עבר לאנגליה יצא לתעד את החיים שהתרחשו סביבו. במהלך מלחמת העולם השנייה תיעד את החיים בלונדון תחת ההפגזות. לאחר המלחמה השאיר מאחוריו את הצילום העיתונאי וניגש לכיוון אבסטרקטי של הטבע שראה סביבו. סדרת צילומי עירום שצילם בתקריב עם עדשה רחבה זכו להדים רבים.

עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, בין השאר בפריז, סטוקהולם, סן-פרנסיסקו, בוסטון וושינגטון. כיום מיטב עבודותין מוצגות במוזיאון המומה בניו-יורק.

ביל ברנדט צילום בשחור לבן מאת ריקי שחם

ביל ברנדט

ריקי שחם

07.02.2021

ביל ברנדט נמצא ברשימה מכובדת של הצלמים החשובים ביותר של המאה העשרים. עבודותיו מגוונות ממופשט לסוריאליזם, מריאליזם למבט חברתי חריף. נולד בשנת 1904 בהמבורג להורים רוסיים, העביר את ילדותו בין גרמניה לשוויץ. בשנת 1929 התחיל לעבוד בסטודיו של מאן-ריי שם פגש אומנים חשובים של פריז באותה תקופה, ביניהם דאלי ואנדרה קרטז.

כאשר עבר לאנגליה יצא לתעד את החיים שהתרחשו סביבו. במהלך מלחמת העולם השנייה תיעד את החיים בלונדון תחת ההפגזות. לאחר המלחמה השאיר מאחוריו את הצילום העיתונאי וניגש לכיוון אבסטרקטי של הטבע שראה סביבו. סדרת צילומי עירום שצילם בתקריב עם עדשה רחבה זכו להדים רבים.

עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, בין השאר בפריז, סטוקהולם, סן-פרנסיסקו, בוסטון וושינגטון. כיום מיטב עבודותין מוצגות במוזיאון המומה בניו-יורק.

לקריאה נוספת

ביל ברנדט נמצא ברשימה מכובדת של הצלמים החשובים ביותר של המאה העשרים. עבודותיו מגוונות ממופשט לסוריאליזם, מריאליזם למבט חברתי חריף. נולד בשנת 1904 בהמבורג להורים רוסיים, העביר את ילדותו בין גרמניה לשוויץ. בשנת 1929 התחיל לעבוד בסטודיו של מאן-ריי שם פגש אומנים חשובים של פריז באותה תקופה, ביניהם דאלי ואנדרה קרטז.

כאשר עבר לאנגליה יצא לתעד את החיים שהתרחשו סביבו. במהלך מלחמת העולם השנייה תיעד את החיים בלונדון תחת ההפגזות. לאחר המלחמה השאיר מאחוריו את הצילום העיתונאי וניגש לכיוון אבסטרקטי של הטבע שראה סביבו. סדרת צילומי עירום שצילם בתקריב עם עדשה רחבה זכו להדים רבים.

עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, בין השאר בפריז, סטוקהולם, סן-פרנסיסקו, בוסטון וושינגטון. כיום מיטב עבודותין מוצגות במוזיאון המומה בניו-יורק.

ריקי שחם

ביל ברנדט

ריקי שחם

07.02.2021

ביל ברנדט נמצא ברשימה מכובדת של הצלמים החשובים ביותר של המאה העשרים. עבודותיו מגוונות ממופשט לסוריאליזם, מריאליזם למבט חברתי חריף. נולד בשנת 1904 בהמבורג להורים רוסיים, העביר את ילדותו בין גרמניה לשוויץ. בשנת 1929 התחיל לעבוד בסטודיו של מאן-ריי שם פגש אומנים חשובים של פריז באותה תקופה, ביניהם דאלי ואנדרה קרטז.

כאשר עבר לאנגליה יצא לתעד את החיים שהתרחשו סביבו. במהלך מלחמת העולם השנייה תיעד את החיים בלונדון תחת ההפגזות. לאחר המלחמה השאיר מאחוריו את הצילום העיתונאי וניגש לכיוון אבסטרקטי של הטבע שראה סביבו. סדרת צילומי עירום שצילם בתקריב עם עדשה רחבה זכו להדים רבים.

עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, בין השאר בפריז, סטוקהולם, סן-פרנסיסקו, בוסטון וושינגטון. כיום מיטב עבודותין מוצגות במוזיאון המומה בניו-יורק.

next song
תאטרון הבובות ביידיש
ריקי שחם

כאשר יוסל קאטלר נהרג בתאונת דרכים בשנת 1935, מצא השריף ברכב בובות קטנות מרהיבות של פוליטיקאים מפורסמים. ללוויה שהתרחשה ימים ספורים אחר-כך הגיעו למעלה מעשרת אלפים איש, עדות לאהדה הרבה שקיבל יוסל במסעו עם התאטרון היידיש הקטן איתו הסתובב ברחבי ארצות הברית.

התאטרון של יוסל, יחד עם שותפו המקצועי זוני מאווד, מיזג פולקלור יהודי מסורתי, פוליטיקה עכשווית, ומודעות סאטירית. שניהם מהגרים מאירופה נפגשו לראשונה בעיתון יידיש קטן בניו-יורק.

בובות מעולם לא היו מוטיב מקובל בעולם היהודי. למעשה דבר כזה לא היה קיים כלל בתאטרון יהודי לפני כן. אך באותם ימים תאטרוני בובות תפסו את הקהל האמריקאי כאשר נדדו מאירופה של אותן שנים. לאט לאט השמועה על ההצגות החדשות תפסה תאוצה בעיתוני יידיש של ני-יורק, והקהל החל להגיע.

בזמן השיא הופיעו שם תשע הצגות בכל שבוע. בסיבוב הופעות עברו לכל אורכו של החוף המזרחי והדרימו עד קובה - שם הציגו מהדורת תאטרון בובות להצגה ״הדיבוק״ ביידיש. בתחילת שנות השלושים יצאו למסע הופעות באירופה והופיעו באנגליה, צרפת, בלגיה ולבסוף פולין. בוורשה הציגו למעלה ממאתיים הופעות שלכולן אזלו הכרטיסים. הביקורות בקהילה המקומית התפלאו כיצד צמד אמריקאים מסוגל לקלוט את הניואנסים הקטנים של האנחות, הגניחות והמלמולים שכה מאפיינים את השפה.

לאחר שחזרו עם כיסים מלאים, הכינו מסע הופעות במיוחד לקהל ברוסיה - שם זכו להצלחה מסחררת בין השנים 1931-1932.

תאטרון בובות יידיש מאת ריקי שחם

תאטרון הבובות ביידיש

ריקי שחם

03.02.2021

כאשר יוסל קאטלר נהרג בתאונת דרכים בשנת 1935, מצא השריף ברכב בובות קטנות מרהיבות של פוליטיקאים מפורסמים. ללוויה שהתרחשה ימים ספורים אחר-כך הגיעו למעלה מעשרת אלפים איש, עדות לאהדה הרבה שקיבל יוסל במסעו עם התאטרון היידיש הקטן איתו הסתובב ברחבי ארצות הברית.

התאטרון של יוסל, יחד עם שותפו המקצועי זוני מאווד, מיזג פולקלור יהודי מסורתי, פוליטיקה עכשווית, ומודעות סאטירית. שניהם מהגרים מאירופה נפגשו לראשונה בעיתון יידיש קטן בניו-יורק.

בובות מעולם לא היו מוטיב מקובל בעולם היהודי. למעשה דבר כזה לא היה קיים כלל בתאטרון יהודי לפני כן. אך באותם ימים תאטרוני בובות תפסו את הקהל האמריקאי כאשר נדדו מאירופה של אותן שנים. לאט לאט השמועה על ההצגות החדשות תפסה תאוצה בעיתוני יידיש של ני-יורק, והקהל החל להגיע.

בזמן השיא הופיעו שם תשע הצגות בכל שבוע. בסיבוב הופעות עברו לכל אורכו של החוף המזרחי והדרימו עד קובה - שם הציגו מהדורת תאטרון בובות להצגה ״הדיבוק״ ביידיש. בתחילת שנות השלושים יצאו למסע הופעות באירופה והופיעו באנגליה, צרפת, בלגיה ולבסוף פולין. בוורשה הציגו למעלה ממאתיים הופעות שלכולן אזלו הכרטיסים. הביקורות בקהילה המקומית התפלאו כיצד צמד אמריקאים מסוגל לקלוט את הניואנסים הקטנים של האנחות, הגניחות והמלמולים שכה מאפיינים את השפה.

לאחר שחזרו עם כיסים מלאים, הכינו מסע הופעות במיוחד לקהל ברוסיה - שם זכו להצלחה מסחררת בין השנים 1931-1932.

לקריאה נוספת

כאשר יוסל קאטלר נהרג בתאונת דרכים בשנת 1935, מצא השריף ברכב בובות קטנות מרהיבות של פוליטיקאים מפורסמים. ללוויה שהתרחשה ימים ספורים אחר-כך הגיעו למעלה מעשרת אלפים איש, עדות לאהדה הרבה שקיבל יוסל במסעו עם התאטרון היידיש הקטן איתו הסתובב ברחבי ארצות הברית.

התאטרון של יוסל, יחד עם שותפו המקצועי זוני מאווד, מיזג פולקלור יהודי מסורתי, פוליטיקה עכשווית, ומודעות סאטירית. שניהם מהגרים מאירופה נפגשו לראשונה בעיתון יידיש קטן בניו-יורק.

בובות מעולם לא היו מוטיב מקובל בעולם היהודי. למעשה דבר כזה לא היה קיים כלל בתאטרון יהודי לפני כן. אך באותם ימים תאטרוני בובות תפסו את הקהל האמריקאי כאשר נדדו מאירופה של אותן שנים. לאט לאט השמועה על ההצגות החדשות תפסה תאוצה בעיתוני יידיש של ני-יורק, והקהל החל להגיע.

בזמן השיא הופיעו שם תשע הצגות בכל שבוע. בסיבוב הופעות עברו לכל אורכו של החוף המזרחי והדרימו עד קובה - שם הציגו מהדורת תאטרון בובות להצגה ״הדיבוק״ ביידיש. בתחילת שנות השלושים יצאו למסע הופעות באירופה והופיעו באנגליה, צרפת, בלגיה ולבסוף פולין. בוורשה הציגו למעלה ממאתיים הופעות שלכולן אזלו הכרטיסים. הביקורות בקהילה המקומית התפלאו כיצד צמד אמריקאים מסוגל לקלוט את הניואנסים הקטנים של האנחות, הגניחות והמלמולים שכה מאפיינים את השפה.

לאחר שחזרו עם כיסים מלאים, הכינו מסע הופעות במיוחד לקהל ברוסיה - שם זכו להצלחה מסחררת בין השנים 1931-1932.

ריקי שחם

תאטרון הבובות ביידיש

ריקי שחם

03.02.2021

כאשר יוסל קאטלר נהרג בתאונת דרכים בשנת 1935, מצא השריף ברכב בובות קטנות מרהיבות של פוליטיקאים מפורסמים. ללוויה שהתרחשה ימים ספורים אחר-כך הגיעו למעלה מעשרת אלפים איש, עדות לאהדה הרבה שקיבל יוסל במסעו עם התאטרון היידיש הקטן איתו הסתובב ברחבי ארצות הברית.

התאטרון של יוסל, יחד עם שותפו המקצועי זוני מאווד, מיזג פולקלור יהודי מסורתי, פוליטיקה עכשווית, ומודעות סאטירית. שניהם מהגרים מאירופה נפגשו לראשונה בעיתון יידיש קטן בניו-יורק.

בובות מעולם לא היו מוטיב מקובל בעולם היהודי. למעשה דבר כזה לא היה קיים כלל בתאטרון יהודי לפני כן. אך באותם ימים תאטרוני בובות תפסו את הקהל האמריקאי כאשר נדדו מאירופה של אותן שנים. לאט לאט השמועה על ההצגות החדשות תפסה תאוצה בעיתוני יידיש של ני-יורק, והקהל החל להגיע.

בזמן השיא הופיעו שם תשע הצגות בכל שבוע. בסיבוב הופעות עברו לכל אורכו של החוף המזרחי והדרימו עד קובה - שם הציגו מהדורת תאטרון בובות להצגה ״הדיבוק״ ביידיש. בתחילת שנות השלושים יצאו למסע הופעות באירופה והופיעו באנגליה, צרפת, בלגיה ולבסוף פולין. בוורשה הציגו למעלה ממאתיים הופעות שלכולן אזלו הכרטיסים. הביקורות בקהילה המקומית התפלאו כיצד צמד אמריקאים מסוגל לקלוט את הניואנסים הקטנים של האנחות, הגניחות והמלמולים שכה מאפיינים את השפה.

לאחר שחזרו עם כיסים מלאים, הכינו מסע הופעות במיוחד לקהל ברוסיה - שם זכו להצלחה מסחררת בין השנים 1931-1932.

next song
חייו הסודיים של גנן אלמוני
ריקי שחם

צ׳ארלס ג׳ונס, יליד 1866, עבד למחייתו במספר אחוזות באנגליה כגנן. יכולתו עם עולם הצומח קיבלו שבחים רבים ממעסיקיו. אולם כשרונו בצילום היה נסתר מרבים ואף משפחתו לא ידעה על עיסוקו זה. כיום נמנה צ׳ארלס כצלם בעל חשיבות אומנותית והיסטורית מהמדרגה הראשונה, הוא הוצג במספר תערוכות חשובות ויצירותיו נמכרות בגלריות הגדולות ביותר.

צ׳ארלס עסק בצילום ניסיוני בין 1895 ל-1910. רוב מושא צילומיו היו פירות, ירקות ופרחים שגידל באחוזות בהן עבד. ג׳ונס נהג לצלם את האובייקטים על רקע נקי וכהה, המדגיש את צורתם ויופיים הטבעי.

את הצילומים עשה על נגטיבים מזכוכית והדפיס עם שכבות של זהב וכסף להעניק איכות עשירה לתמונות. צ׳ארלס נפטר בשנת 1959 - אלמוני לחלוטין בקהילת הצילום.
רק בשנת 1981 רכש אספן מזוודה מלאה בכ-500 צילומים בשוק יד שניה בלונדון. כיוון שלא נשמרו הפילמים של עבודותיו - ההדפסים של צ׳ארלס נדירים בצורה יוצאת דופן.

ירקות מאת צ׳ארלס ג׳ונס

חייו הסודיים של גנן אלמוני

ריקי שחם

31.01.2021

צ׳ארלס ג׳ונס, יליד 1866, עבד למחייתו במספר אחוזות באנגליה כגנן. יכולתו עם עולם הצומח קיבלו שבחים רבים ממעסיקיו. אולם כשרונו בצילום היה נסתר מרבים ואף משפחתו לא ידעה על עיסוקו זה. כיום נמנה צ׳ארלס כצלם בעל חשיבות אומנותית והיסטורית מהמדרגה הראשונה, הוא הוצג במספר תערוכות חשובות ויצירותיו נמכרות בגלריות הגדולות ביותר.

צ׳ארלס עסק בצילום ניסיוני בין 1895 ל-1910. רוב מושא צילומיו היו פירות, ירקות ופרחים שגידל באחוזות בהן עבד. ג׳ונס נהג לצלם את האובייקטים על רקע נקי וכהה, המדגיש את צורתם ויופיים הטבעי.

את הצילומים עשה על נגטיבים מזכוכית והדפיס עם שכבות של זהב וכסף להעניק איכות עשירה לתמונות. צ׳ארלס נפטר בשנת 1959 - אלמוני לחלוטין בקהילת הצילום.
רק בשנת 1981 רכש אספן מזוודה מלאה בכ-500 צילומים בשוק יד שניה בלונדון. כיוון שלא נשמרו הפילמים של עבודותיו - ההדפסים של צ׳ארלס נדירים בצורה יוצאת דופן.

לקריאה נוספת

צ׳ארלס ג׳ונס, יליד 1866, עבד למחייתו במספר אחוזות באנגליה כגנן. יכולתו עם עולם הצומח קיבלו שבחים רבים ממעסיקיו. אולם כשרונו בצילום היה נסתר מרבים ואף משפחתו לא ידעה על עיסוקו זה. כיום נמנה צ׳ארלס כצלם בעל חשיבות אומנותית והיסטורית מהמדרגה הראשונה, הוא הוצג במספר תערוכות חשובות ויצירותיו נמכרות בגלריות הגדולות ביותר.

צ׳ארלס עסק בצילום ניסיוני בין 1895 ל-1910. רוב מושא צילומיו היו פירות, ירקות ופרחים שגידל באחוזות בהן עבד. ג׳ונס נהג לצלם את האובייקטים על רקע נקי וכהה, המדגיש את צורתם ויופיים הטבעי.

את הצילומים עשה על נגטיבים מזכוכית והדפיס עם שכבות של זהב וכסף להעניק איכות עשירה לתמונות. צ׳ארלס נפטר בשנת 1959 - אלמוני לחלוטין בקהילת הצילום.
רק בשנת 1981 רכש אספן מזוודה מלאה בכ-500 צילומים בשוק יד שניה בלונדון. כיוון שלא נשמרו הפילמים של עבודותיו - ההדפסים של צ׳ארלס נדירים בצורה יוצאת דופן.

ריקי שחם

חייו הסודיים של גנן אלמוני

ריקי שחם

31.01.2021

צ׳ארלס ג׳ונס, יליד 1866, עבד למחייתו במספר אחוזות באנגליה כגנן. יכולתו עם עולם הצומח קיבלו שבחים רבים ממעסיקיו. אולם כשרונו בצילום היה נסתר מרבים ואף משפחתו לא ידעה על עיסוקו זה. כיום נמנה צ׳ארלס כצלם בעל חשיבות אומנותית והיסטורית מהמדרגה הראשונה, הוא הוצג במספר תערוכות חשובות ויצירותיו נמכרות בגלריות הגדולות ביותר.

צ׳ארלס עסק בצילום ניסיוני בין 1895 ל-1910. רוב מושא צילומיו היו פירות, ירקות ופרחים שגידל באחוזות בהן עבד. ג׳ונס נהג לצלם את האובייקטים על רקע נקי וכהה, המדגיש את צורתם ויופיים הטבעי.

את הצילומים עשה על נגטיבים מזכוכית והדפיס עם שכבות של זהב וכסף להעניק איכות עשירה לתמונות. צ׳ארלס נפטר בשנת 1959 - אלמוני לחלוטין בקהילת הצילום.
רק בשנת 1981 רכש אספן מזוודה מלאה בכ-500 צילומים בשוק יד שניה בלונדון. כיוון שלא נשמרו הפילמים של עבודותיו - ההדפסים של צ׳ארלס נדירים בצורה יוצאת דופן.

next song
גדול מהמציאות
ריקי שחם

עבר למעלה מעשור מאז ביקר הצייר-צלם רוברט מקורדי את הדלאי לאמה ה-14, המנהיג הרוחני של טיבט. המפגש התרחש בביתם של תומס ומרגוט פריצקר בשיקגו, האספנים החשובים בעולם לאומנות מההימליה. מקורדי נכח בפגישה בכדי לצלם את המנהיג הרוחני, אך לפני כן היה עליו להשיג את תשומת ליבו.

״נאמר לי שאם הוא לא ימצא עניין, הוא ימשיך הלאה״ אמר רוברט. בסופו של עניין צילם רוברט למעלה ממאה תמונות בצבע ושחור לבן. הדאלאי לאמה ביקש גם הוא להצטלם עם רוברט. בשלב זה כבר אזל הפילם אך הם הצליחו למצוא מצלמה חד פעמית שהיתה בבית.

ציורי השמן המבוססים על התמונות שצילם באותו יום הן חלק מתערוכה חדשה שמוצגת מהסתיו האחרון בגלריית הפורטרטים של הסמיסונין - בה ניתן לצפות ברשת עקב מגפת הקורונה.

עבודותיו של מקורדי מצריכות עבודה רבה. כל סנטימטר מחושב, מהשערות הבלתי נראות על העור, לקמטים העדינים בצידי העיניים. העבודות הענקיות ברוחב של שני מטרים מאפשרים לראות כל פרט. הפרטים כה רבים שניתן להבדיל בסיבים השונים של הבגד אותו הם לובשים.

למרות הפרטים הרבים - מרכז העבודה הוא תמיד המבט. יחס הדוק בין המצולם לצופה. הפנים לרוב מחוסרי הבעה, והרקע נקי ככל שניתן. האווירה הסטואית של העבודות מושכת את הצופה לשיח ללא מילים עם מושא הצילום. אנשים בוהים בעבודות ומתבלבלים, הם אינם מוכנים לכאלה פרטים, אומרת אוצרת התערוכה. על תמונתו של נלסון מנדלה עבד רוברט שנה וחצי.

בין הצילומים מופיעים מוחמד עלי, ניל ארמסטרונג, וורן באפט, טוני מוריסון, ג׳יין גודול, ועוד רבים.

ציור שמן של נסלון מנדלה

גדול מהמציאות

ריקי שחם

28.01.2021

עבר למעלה מעשור מאז ביקר הצייר-צלם רוברט מקורדי את הדלאי לאמה ה-14, המנהיג הרוחני של טיבט. המפגש התרחש בביתם של תומס ומרגוט פריצקר בשיקגו, האספנים החשובים בעולם לאומנות מההימליה. מקורדי נכח בפגישה בכדי לצלם את המנהיג הרוחני, אך לפני כן היה עליו להשיג את תשומת ליבו.

״נאמר לי שאם הוא לא ימצא עניין, הוא ימשיך הלאה״ אמר רוברט. בסופו של עניין צילם רוברט למעלה ממאה תמונות בצבע ושחור לבן. הדאלאי לאמה ביקש גם הוא להצטלם עם רוברט. בשלב זה כבר אזל הפילם אך הם הצליחו למצוא מצלמה חד פעמית שהיתה בבית.

ציורי השמן המבוססים על התמונות שצילם באותו יום הן חלק מתערוכה חדשה שמוצגת מהסתיו האחרון בגלריית הפורטרטים של הסמיסונין - בה ניתן לצפות ברשת עקב מגפת הקורונה.

עבודותיו של מקורדי מצריכות עבודה רבה. כל סנטימטר מחושב, מהשערות הבלתי נראות על העור, לקמטים העדינים בצידי העיניים. העבודות הענקיות ברוחב של שני מטרים מאפשרים לראות כל פרט. הפרטים כה רבים שניתן להבדיל בסיבים השונים של הבגד אותו הם לובשים.

למרות הפרטים הרבים - מרכז העבודה הוא תמיד המבט. יחס הדוק בין המצולם לצופה. הפנים לרוב מחוסרי הבעה, והרקע נקי ככל שניתן. האווירה הסטואית של העבודות מושכת את הצופה לשיח ללא מילים עם מושא הצילום. אנשים בוהים בעבודות ומתבלבלים, הם אינם מוכנים לכאלה פרטים, אומרת אוצרת התערוכה. על תמונתו של נלסון מנדלה עבד רוברט שנה וחצי.

בין הצילומים מופיעים מוחמד עלי, ניל ארמסטרונג, וורן באפט, טוני מוריסון, ג׳יין גודול, ועוד רבים.

לקריאה נוספת

עבר למעלה מעשור מאז ביקר הצייר-צלם רוברט מקורדי את הדלאי לאמה ה-14, המנהיג הרוחני של טיבט. המפגש התרחש בביתם של תומס ומרגוט פריצקר בשיקגו, האספנים החשובים בעולם לאומנות מההימליה. מקורדי נכח בפגישה בכדי לצלם את המנהיג הרוחני, אך לפני כן היה עליו להשיג את תשומת ליבו.

״נאמר לי שאם הוא לא ימצא עניין, הוא ימשיך הלאה״ אמר רוברט. בסופו של עניין צילם רוברט למעלה ממאה תמונות בצבע ושחור לבן. הדאלאי לאמה ביקש גם הוא להצטלם עם רוברט. בשלב זה כבר אזל הפילם אך הם הצליחו למצוא מצלמה חד פעמית שהיתה בבית.

ציורי השמן המבוססים על התמונות שצילם באותו יום הן חלק מתערוכה חדשה שמוצגת מהסתיו האחרון בגלריית הפורטרטים של הסמיסונין - בה ניתן לצפות ברשת עקב מגפת הקורונה.

עבודותיו של מקורדי מצריכות עבודה רבה. כל סנטימטר מחושב, מהשערות הבלתי נראות על העור, לקמטים העדינים בצידי העיניים. העבודות הענקיות ברוחב של שני מטרים מאפשרים לראות כל פרט. הפרטים כה רבים שניתן להבדיל בסיבים השונים של הבגד אותו הם לובשים.

למרות הפרטים הרבים - מרכז העבודה הוא תמיד המבט. יחס הדוק בין המצולם לצופה. הפנים לרוב מחוסרי הבעה, והרקע נקי ככל שניתן. האווירה הסטואית של העבודות מושכת את הצופה לשיח ללא מילים עם מושא הצילום. אנשים בוהים בעבודות ומתבלבלים, הם אינם מוכנים לכאלה פרטים, אומרת אוצרת התערוכה. על תמונתו של נלסון מנדלה עבד רוברט שנה וחצי.

בין הצילומים מופיעים מוחמד עלי, ניל ארמסטרונג, וורן באפט, טוני מוריסון, ג׳יין גודול, ועוד רבים.

ריקי שחם

גדול מהמציאות

ריקי שחם

28.01.2021

עבר למעלה מעשור מאז ביקר הצייר-צלם רוברט מקורדי את הדלאי לאמה ה-14, המנהיג הרוחני של טיבט. המפגש התרחש בביתם של תומס ומרגוט פריצקר בשיקגו, האספנים החשובים בעולם לאומנות מההימליה. מקורדי נכח בפגישה בכדי לצלם את המנהיג הרוחני, אך לפני כן היה עליו להשיג את תשומת ליבו.

״נאמר לי שאם הוא לא ימצא עניין, הוא ימשיך הלאה״ אמר רוברט. בסופו של עניין צילם רוברט למעלה ממאה תמונות בצבע ושחור לבן. הדאלאי לאמה ביקש גם הוא להצטלם עם רוברט. בשלב זה כבר אזל הפילם אך הם הצליחו למצוא מצלמה חד פעמית שהיתה בבית.

ציורי השמן המבוססים על התמונות שצילם באותו יום הן חלק מתערוכה חדשה שמוצגת מהסתיו האחרון בגלריית הפורטרטים של הסמיסונין - בה ניתן לצפות ברשת עקב מגפת הקורונה.

עבודותיו של מקורדי מצריכות עבודה רבה. כל סנטימטר מחושב, מהשערות הבלתי נראות על העור, לקמטים העדינים בצידי העיניים. העבודות הענקיות ברוחב של שני מטרים מאפשרים לראות כל פרט. הפרטים כה רבים שניתן להבדיל בסיבים השונים של הבגד אותו הם לובשים.

למרות הפרטים הרבים - מרכז העבודה הוא תמיד המבט. יחס הדוק בין המצולם לצופה. הפנים לרוב מחוסרי הבעה, והרקע נקי ככל שניתן. האווירה הסטואית של העבודות מושכת את הצופה לשיח ללא מילים עם מושא הצילום. אנשים בוהים בעבודות ומתבלבלים, הם אינם מוכנים לכאלה פרטים, אומרת אוצרת התערוכה. על תמונתו של נלסון מנדלה עבד רוברט שנה וחצי.

בין הצילומים מופיעים מוחמד עלי, ניל ארמסטרונג, וורן באפט, טוני מוריסון, ג׳יין גודול, ועוד רבים.

next song
ארכיטקטורה חופשית
ריקי שחם

הצלם אדם וויסמן מתעד את המבנים המשעשעים שנבנו באופן חופשי במרחבים הפתוחים של מקסיקו, ללא התייחבות לתקני בניה, או רעיונות קלאסיים של יופי בארכיטקטורה.

מקסיקו ידועה באופן האינסופי בו חוקים יכולים להתפרש או לא לקבל התייחסות כלל. הנכונות לקבל חוסר חוק וסדר מביאה עימה לא רק צרות אלא גם אפשרויות. לרוב בניינים אלה מתחילים ללא תכניות כלל. הבעלים בונה יסודות ומשאיר את האפשרות העתידית להוסיף קומות, חדרים, מגדלים או כל צורה אחרת לפי הצורך והיכולת. רבים מהפועלים מיומנים בצורה מעוררת הערצה בעבודה עם בטון ומייצרים מבנים מורכבים ועמידים.

הצורה המתקבלת מזכירה פעמים רבות טירות, או מבנים הלקוחים מסרטי דיסני. ולמתכנני הבית לרוב אין כל הכשרה בארכיטקטורה. במקום זה הם מעצבים את ביתם בעזרת רישומי עיפרון, צילומים של בית שאהבו, או חיפושים בגוגל אחר סגנון.

וויסמן מודה שניגש לפרוייקט עם מבט מתנשא - מבט המקובל עם רוב בני המעמד הגבוה במקסיקו שרואה במבנים אלו כתופעות אקסטרוגנטיות וחסרות כל טעם. הוא חיפש להציג עד כמה רחוק אפשר ללכת - זו היתה אישתו אנושקה שעזרה לו לראות אותם כיצירות אשר הן חלק משמעותי בארכיטקטורה העכשווית המקסיקנית.

מבנים רבים ממומנים מכסף של מהגרים מקסיקנים השולחים אותו חזקה למקסיקו. רבים רואים במבנים אלה כמו אנדרטה המנציחה את ההצלחה של זה שאינו מתגורר בבית יותר. פעמים רבות גם המשפחה שנשארה בוחרת לא לגור באנדרטאות בטון אלו ומשתמשים רק בקומה התחתונה כשטח מסחרי כלשהוא.

מבנה במקסיקו כמו לקוח מדיסני

ארכיטקטורה חופשית

ריקי שחם

25.01.2021

הצלם אדם וויסמן מתעד את המבנים המשעשעים שנבנו באופן חופשי במרחבים הפתוחים של מקסיקו, ללא התייחבות לתקני בניה, או רעיונות קלאסיים של יופי בארכיטקטורה.

מקסיקו ידועה באופן האינסופי בו חוקים יכולים להתפרש או לא לקבל התייחסות כלל. הנכונות לקבל חוסר חוק וסדר מביאה עימה לא רק צרות אלא גם אפשרויות. לרוב בניינים אלה מתחילים ללא תכניות כלל. הבעלים בונה יסודות ומשאיר את האפשרות העתידית להוסיף קומות, חדרים, מגדלים או כל צורה אחרת לפי הצורך והיכולת. רבים מהפועלים מיומנים בצורה מעוררת הערצה בעבודה עם בטון ומייצרים מבנים מורכבים ועמידים.

הצורה המתקבלת מזכירה פעמים רבות טירות, או מבנים הלקוחים מסרטי דיסני. ולמתכנני הבית לרוב אין כל הכשרה בארכיטקטורה. במקום זה הם מעצבים את ביתם בעזרת רישומי עיפרון, צילומים של בית שאהבו, או חיפושים בגוגל אחר סגנון.

וויסמן מודה שניגש לפרוייקט עם מבט מתנשא - מבט המקובל עם רוב בני המעמד הגבוה במקסיקו שרואה במבנים אלו כתופעות אקסטרוגנטיות וחסרות כל טעם. הוא חיפש להציג עד כמה רחוק אפשר ללכת - זו היתה אישתו אנושקה שעזרה לו לראות אותם כיצירות אשר הן חלק משמעותי בארכיטקטורה העכשווית המקסיקנית.

מבנים רבים ממומנים מכסף של מהגרים מקסיקנים השולחים אותו חזקה למקסיקו. רבים רואים במבנים אלה כמו אנדרטה המנציחה את ההצלחה של זה שאינו מתגורר בבית יותר. פעמים רבות גם המשפחה שנשארה בוחרת לא לגור באנדרטאות בטון אלו ומשתמשים רק בקומה התחתונה כשטח מסחרי כלשהוא.

לקריאה נוספת

הצלם אדם וויסמן מתעד את המבנים המשעשעים שנבנו באופן חופשי במרחבים הפתוחים של מקסיקו, ללא התייחבות לתקני בניה, או רעיונות קלאסיים של יופי בארכיטקטורה.

מקסיקו ידועה באופן האינסופי בו חוקים יכולים להתפרש או לא לקבל התייחסות כלל. הנכונות לקבל חוסר חוק וסדר מביאה עימה לא רק צרות אלא גם אפשרויות. לרוב בניינים אלה מתחילים ללא תכניות כלל. הבעלים בונה יסודות ומשאיר את האפשרות העתידית להוסיף קומות, חדרים, מגדלים או כל צורה אחרת לפי הצורך והיכולת. רבים מהפועלים מיומנים בצורה מעוררת הערצה בעבודה עם בטון ומייצרים מבנים מורכבים ועמידים.

הצורה המתקבלת מזכירה פעמים רבות טירות, או מבנים הלקוחים מסרטי דיסני. ולמתכנני הבית לרוב אין כל הכשרה בארכיטקטורה. במקום זה הם מעצבים את ביתם בעזרת רישומי עיפרון, צילומים של בית שאהבו, או חיפושים בגוגל אחר סגנון.

וויסמן מודה שניגש לפרוייקט עם מבט מתנשא - מבט המקובל עם רוב בני המעמד הגבוה במקסיקו שרואה במבנים אלו כתופעות אקסטרוגנטיות וחסרות כל טעם. הוא חיפש להציג עד כמה רחוק אפשר ללכת - זו היתה אישתו אנושקה שעזרה לו לראות אותם כיצירות אשר הן חלק משמעותי בארכיטקטורה העכשווית המקסיקנית.

מבנים רבים ממומנים מכסף של מהגרים מקסיקנים השולחים אותו חזקה למקסיקו. רבים רואים במבנים אלה כמו אנדרטה המנציחה את ההצלחה של זה שאינו מתגורר בבית יותר. פעמים רבות גם המשפחה שנשארה בוחרת לא לגור באנדרטאות בטון אלו ומשתמשים רק בקומה התחתונה כשטח מסחרי כלשהוא.

ריקי שחם

ארכיטקטורה חופשית

ריקי שחם

25.01.2021

הצלם אדם וויסמן מתעד את המבנים המשעשעים שנבנו באופן חופשי במרחבים הפתוחים של מקסיקו, ללא התייחבות לתקני בניה, או רעיונות קלאסיים של יופי בארכיטקטורה.

מקסיקו ידועה באופן האינסופי בו חוקים יכולים להתפרש או לא לקבל התייחסות כלל. הנכונות לקבל חוסר חוק וסדר מביאה עימה לא רק צרות אלא גם אפשרויות. לרוב בניינים אלה מתחילים ללא תכניות כלל. הבעלים בונה יסודות ומשאיר את האפשרות העתידית להוסיף קומות, חדרים, מגדלים או כל צורה אחרת לפי הצורך והיכולת. רבים מהפועלים מיומנים בצורה מעוררת הערצה בעבודה עם בטון ומייצרים מבנים מורכבים ועמידים.

הצורה המתקבלת מזכירה פעמים רבות טירות, או מבנים הלקוחים מסרטי דיסני. ולמתכנני הבית לרוב אין כל הכשרה בארכיטקטורה. במקום זה הם מעצבים את ביתם בעזרת רישומי עיפרון, צילומים של בית שאהבו, או חיפושים בגוגל אחר סגנון.

וויסמן מודה שניגש לפרוייקט עם מבט מתנשא - מבט המקובל עם רוב בני המעמד הגבוה במקסיקו שרואה במבנים אלו כתופעות אקסטרוגנטיות וחסרות כל טעם. הוא חיפש להציג עד כמה רחוק אפשר ללכת - זו היתה אישתו אנושקה שעזרה לו לראות אותם כיצירות אשר הן חלק משמעותי בארכיטקטורה העכשווית המקסיקנית.

מבנים רבים ממומנים מכסף של מהגרים מקסיקנים השולחים אותו חזקה למקסיקו. רבים רואים במבנים אלה כמו אנדרטה המנציחה את ההצלחה של זה שאינו מתגורר בבית יותר. פעמים רבות גם המשפחה שנשארה בוחרת לא לגור באנדרטאות בטון אלו ומשתמשים רק בקומה התחתונה כשטח מסחרי כלשהוא.

next song
אל תפחדי לטייל לבדך
ריקי שחם

רות גדלה בהוליווד בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. את מצלמתה הראשונה קיבלה בגיל 10 ומיד החלה לצלם את מוריה וחבריה. אורקין היתה מלאת תקווה להפוך לצלמת קולנוע באולפני mgm, אך לאחר לימודי קולנוע נתקלה בארגון הצלמים שמנע מנשים להמנות כחלק מחבריו. 

לאחר ניסיון שני שנחסם עקב ארגוני עובדים שובניסטים, פנתה אורקין למסלול של צלמת עיתונות ״לא היה איגוד עובדים שיכול למנוע ממני לצלם״ אמרה לאחר שנים.

תמונתה המפורסמת ביותר היא של ג׳ינקס אלן, חברה אמריקאית שפגשה מטיילת לבדה באיטליה.
מכירה פומבית חדשה מציינת מאה שנה להולדתה של הצלמת רות אורקין.

בחורה אמריקאית באיטליה

אל תפחדי לטייל לבדך

ריקי שחם

22.01.2021

רות גדלה בהוליווד בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. את מצלמתה הראשונה קיבלה בגיל 10 ומיד החלה לצלם את מוריה וחבריה. אורקין היתה מלאת תקווה להפוך לצלמת קולנוע באולפני mgm, אך לאחר לימודי קולנוע נתקלה בארגון הצלמים שמנע מנשים להמנות כחלק מחבריו. 

לאחר ניסיון שני שנחסם עקב ארגוני עובדים שובניסטים, פנתה אורקין למסלול של צלמת עיתונות ״לא היה איגוד עובדים שיכול למנוע ממני לצלם״ אמרה לאחר שנים.

תמונתה המפורסמת ביותר היא של ג׳ינקס אלן, חברה אמריקאית שפגשה מטיילת לבדה באיטליה.
מכירה פומבית חדשה מציינת מאה שנה להולדתה של הצלמת רות אורקין.

לקריאה נוספת

רות גדלה בהוליווד בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. את מצלמתה הראשונה קיבלה בגיל 10 ומיד החלה לצלם את מוריה וחבריה. אורקין היתה מלאת תקווה להפוך לצלמת קולנוע באולפני mgm, אך לאחר לימודי קולנוע נתקלה בארגון הצלמים שמנע מנשים להמנות כחלק מחבריו. 

לאחר ניסיון שני שנחסם עקב ארגוני עובדים שובניסטים, פנתה אורקין למסלול של צלמת עיתונות ״לא היה איגוד עובדים שיכול למנוע ממני לצלם״ אמרה לאחר שנים.

תמונתה המפורסמת ביותר היא של ג׳ינקס אלן, חברה אמריקאית שפגשה מטיילת לבדה באיטליה.
מכירה פומבית חדשה מציינת מאה שנה להולדתה של הצלמת רות אורקין.

ריקי שחם

אל תפחדי לטייל לבדך

ריקי שחם

22.01.2021

רות גדלה בהוליווד בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. את מצלמתה הראשונה קיבלה בגיל 10 ומיד החלה לצלם את מוריה וחבריה. אורקין היתה מלאת תקווה להפוך לצלמת קולנוע באולפני mgm, אך לאחר לימודי קולנוע נתקלה בארגון הצלמים שמנע מנשים להמנות כחלק מחבריו. 

לאחר ניסיון שני שנחסם עקב ארגוני עובדים שובניסטים, פנתה אורקין למסלול של צלמת עיתונות ״לא היה איגוד עובדים שיכול למנוע ממני לצלם״ אמרה לאחר שנים.

תמונתה המפורסמת ביותר היא של ג׳ינקס אלן, חברה אמריקאית שפגשה מטיילת לבדה באיטליה.
מכירה פומבית חדשה מציינת מאה שנה להולדתה של הצלמת רות אורקין.

next song
אני לא מתבייש להתלבש כמו אישה כי אני לא חושב שזה מבייש להיות אישה
ריקי שחם

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

איגי פופ לבוש בשמלה מאת ריקי שחם

אני לא מתבייש להתלבש כמו אישה כי אני לא חושב שזה מבייש להיות אישה

ריקי שחם

19.01.2021

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

לקריאה נוספת

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

ריקי שחם

אני לא מתבייש להתלבש כמו אישה כי אני לא חושב שזה מבייש להיות אישה

ריקי שחם

19.01.2021

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

next song
טעם המים
ריקי שחם

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

טעם המים ציור שמן של טיפות מים

טעם המים

ריקי שחם

16.01.2021

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

לקריאה נוספת

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

ריקי שחם

טעם המים

ריקי שחם

16.01.2021

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

next song
‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎