זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
אליזבת טיילור הופיעה בפעם הראשונה כאשר היתה בת 10. מרגע זה ואילך צפה בה העולם כיצד היא הופכת לכוכבת. עיניה היו יוצאות דופן עם ריסים כפולים ואישונים בצבע סגול - הרבה לפני עדשות המגע המלאכותיות.
אליזבת הייתה ידועה כאחת שחיה את חייה על הקצוות, כאישה שלא מתפשרת או דופקת חשבון למוסכמות, כפעילה חברתית יוצאת דופן, כמי שחייה לא היו קלים והיא המשיכה בכל העצמה למרות זאת - וכמי שהעריצה יהלומים אמרה:
״אני אוהבת לענוד אבני חן, לא כיוון שהם שלי. אדם לא יכול להיות הבעלים של זוהר - זוהר ניתן רק להעריץ״.
אליזבת טיילור הופיעה בפעם הראשונה כאשר היתה בת 10. מרגע זה ואילך צפה בה העולם כיצד היא הופכת לכוכבת. עיניה היו יוצאות דופן עם ריסים כפולים ואישונים בצבע סגול - הרבה לפני עדשות המגע המלאכותיות.
אליזבת הייתה ידועה כאחת שחיה את חייה על הקצוות, כאישה שלא מתפשרת או דופקת חשבון למוסכמות, כפעילה חברתית יוצאת דופן, כמי שחייה לא היו קלים והיא המשיכה בכל העצמה למרות זאת - וכמי שהעריצה יהלומים אמרה:
״אני אוהבת לענוד אבני חן, לא כיוון שהם שלי. אדם לא יכול להיות הבעלים של זוהר - זוהר ניתן רק להעריץ״.
אליזבת טיילור הופיעה בפעם הראשונה כאשר היתה בת 10. מרגע זה ואילך צפה בה העולם כיצד היא הופכת לכוכבת. עיניה היו יוצאות דופן עם ריסים כפולים ואישונים בצבע סגול - הרבה לפני עדשות המגע המלאכותיות.
אליזבת הייתה ידועה כאחת שחיה את חייה על הקצוות, כאישה שלא מתפשרת או דופקת חשבון למוסכמות, כפעילה חברתית יוצאת דופן, כמי שחייה לא היו קלים והיא המשיכה בכל העצמה למרות זאת - וכמי שהעריצה יהלומים אמרה:
״אני אוהבת לענוד אבני חן, לא כיוון שהם שלי. אדם לא יכול להיות הבעלים של זוהר - זוהר ניתן רק להעריץ״.
אליזבת טיילור הופיעה בפעם הראשונה כאשר היתה בת 10. מרגע זה ואילך צפה בה העולם כיצד היא הופכת לכוכבת. עיניה היו יוצאות דופן עם ריסים כפולים ואישונים בצבע סגול - הרבה לפני עדשות המגע המלאכותיות.
אליזבת הייתה ידועה כאחת שחיה את חייה על הקצוות, כאישה שלא מתפשרת או דופקת חשבון למוסכמות, כפעילה חברתית יוצאת דופן, כמי שחייה לא היו קלים והיא המשיכה בכל העצמה למרות זאת - וכמי שהעריצה יהלומים אמרה:
״אני אוהבת לענוד אבני חן, לא כיוון שהם שלי. אדם לא יכול להיות הבעלים של זוהר - זוהר ניתן רק להעריץ״.
רעידת האדמה בפוקושימה בשנת 2011 גררה לאסון בכור הגרעיני המקומי. הצונאמי יצר גלים בגובה של עשרה מטרים ויותר אשר פגעו במערכת הקירור של הכור. בעקבות האסון נאלצו התושבים ברדיוס של עשרים קילומטרים לפנות את בתיהם לצמיתות.
שמונה ערים נעלמו כמעט לחלוטין, מעל לחמש עשרה אלף איש נהרגו וחמשת אלפים עדיין רשומים כנעדרים. חצי מיליון איש נעקרו מבתיהם.
נטליה מתמחה בצילום אזורים נטושים, והיתה מאושרת כאשר קיבלה אישור לשלושה ימים לצלם באזור פוקושימה. לאחר יומיים עצר אותה ואת מלוויה שוטר והם שמחו שהביקור נעצר בעזרתו. הם לא ציפו למה שראו.
רעידת האדמה בפוקושימה בשנת 2011 גררה לאסון בכור הגרעיני המקומי. הצונאמי יצר גלים בגובה של עשרה מטרים ויותר אשר פגעו במערכת הקירור של הכור. בעקבות האסון נאלצו התושבים ברדיוס של עשרים קילומטרים לפנות את בתיהם לצמיתות.
שמונה ערים נעלמו כמעט לחלוטין, מעל לחמש עשרה אלף איש נהרגו וחמשת אלפים עדיין רשומים כנעדרים. חצי מיליון איש נעקרו מבתיהם.
נטליה מתמחה בצילום אזורים נטושים, והיתה מאושרת כאשר קיבלה אישור לשלושה ימים לצלם באזור פוקושימה. לאחר יומיים עצר אותה ואת מלוויה שוטר והם שמחו שהביקור נעצר בעזרתו. הם לא ציפו למה שראו.
רעידת האדמה בפוקושימה בשנת 2011 גררה לאסון בכור הגרעיני המקומי. הצונאמי יצר גלים בגובה של עשרה מטרים ויותר אשר פגעו במערכת הקירור של הכור. בעקבות האסון נאלצו התושבים ברדיוס של עשרים קילומטרים לפנות את בתיהם לצמיתות.
שמונה ערים נעלמו כמעט לחלוטין, מעל לחמש עשרה אלף איש נהרגו וחמשת אלפים עדיין רשומים כנעדרים. חצי מיליון איש נעקרו מבתיהם.
נטליה מתמחה בצילום אזורים נטושים, והיתה מאושרת כאשר קיבלה אישור לשלושה ימים לצלם באזור פוקושימה. לאחר יומיים עצר אותה ואת מלוויה שוטר והם שמחו שהביקור נעצר בעזרתו. הם לא ציפו למה שראו.
רעידת האדמה בפוקושימה בשנת 2011 גררה לאסון בכור הגרעיני המקומי. הצונאמי יצר גלים בגובה של עשרה מטרים ויותר אשר פגעו במערכת הקירור של הכור. בעקבות האסון נאלצו התושבים ברדיוס של עשרים קילומטרים לפנות את בתיהם לצמיתות.
שמונה ערים נעלמו כמעט לחלוטין, מעל לחמש עשרה אלף איש נהרגו וחמשת אלפים עדיין רשומים כנעדרים. חצי מיליון איש נעקרו מבתיהם.
נטליה מתמחה בצילום אזורים נטושים, והיתה מאושרת כאשר קיבלה אישור לשלושה ימים לצלם באזור פוקושימה. לאחר יומיים עצר אותה ואת מלוויה שוטר והם שמחו שהביקור נעצר בעזרתו. הם לא ציפו למה שראו.
המבנה המורכב הוא כלוב פקעת שהזחל טווה משערות מיוחדות בכדי להגן עליו במידת מה מטורפים בזמן תהליך המטא-מורפוזה לעש בוגר.
הצילום מאת מינגהווי יואן צולם ביער גשם בסין וזכה בתחרות צילומי הטבע העולמית שנפתחת בימים אלו במוזיאון הטבע בלונדון
המבנה המורכב הוא כלוב פקעת שהזחל טווה משערות מיוחדות בכדי להגן עליו במידת מה מטורפים בזמן תהליך המטא-מורפוזה לעש בוגר.
הצילום מאת מינגהווי יואן צולם ביער גשם בסין וזכה בתחרות צילומי הטבע העולמית שנפתחת בימים אלו במוזיאון הטבע בלונדון
המבנה המורכב הוא כלוב פקעת שהזחל טווה משערות מיוחדות בכדי להגן עליו במידת מה מטורפים בזמן תהליך המטא-מורפוזה לעש בוגר.
הצילום מאת מינגהווי יואן צולם ביער גשם בסין וזכה בתחרות צילומי הטבע העולמית שנפתחת בימים אלו במוזיאון הטבע בלונדון
המבנה המורכב הוא כלוב פקעת שהזחל טווה משערות מיוחדות בכדי להגן עליו במידת מה מטורפים בזמן תהליך המטא-מורפוזה לעש בוגר.
הצילום מאת מינגהווי יואן צולם ביער גשם בסין וזכה בתחרות צילומי הטבע העולמית שנפתחת בימים אלו במוזיאון הטבע בלונדון
מספר רב של אנשים מבוגרים מצטרפים לטרנד הולך וגדל של בובות היפר-ראליסטיות של תינוקות. השם בהגהה המקצועית הוא ״בובות שנולדו מחדש״. אלו חפצי אספנים, אביזרים לסרטים, או כלים לריפוי, תלוי את מי שואלים. אבל אולי מעל הכל אלו יצירות אומנות הנמכרות במאות ואלפי דולרים. והן נראות אמיתיים לחלוטין.
את אומנות הכנת הבובות לומדים בעלי המלאכה אחד מהשני. הקבוצה העוסקת בתחום מאוד מצומצמת, ונלחמת על הסטיגמה שמה שהם עושים הוא שלילי, פגום או מזיק.
מספר רב של אנשים מבוגרים מצטרפים לטרנד הולך וגדל של בובות היפר-ראליסטיות של תינוקות. השם בהגהה המקצועית הוא ״בובות שנולדו מחדש״. אלו חפצי אספנים, אביזרים לסרטים, או כלים לריפוי, תלוי את מי שואלים. אבל אולי מעל הכל אלו יצירות אומנות הנמכרות במאות ואלפי דולרים. והן נראות אמיתיים לחלוטין.
את אומנות הכנת הבובות לומדים בעלי המלאכה אחד מהשני. הקבוצה העוסקת בתחום מאוד מצומצמת, ונלחמת על הסטיגמה שמה שהם עושים הוא שלילי, פגום או מזיק.
מספר רב של אנשים מבוגרים מצטרפים לטרנד הולך וגדל של בובות היפר-ראליסטיות של תינוקות. השם בהגהה המקצועית הוא ״בובות שנולדו מחדש״. אלו חפצי אספנים, אביזרים לסרטים, או כלים לריפוי, תלוי את מי שואלים. אבל אולי מעל הכל אלו יצירות אומנות הנמכרות במאות ואלפי דולרים. והן נראות אמיתיים לחלוטין.
את אומנות הכנת הבובות לומדים בעלי המלאכה אחד מהשני. הקבוצה העוסקת בתחום מאוד מצומצמת, ונלחמת על הסטיגמה שמה שהם עושים הוא שלילי, פגום או מזיק.
מספר רב של אנשים מבוגרים מצטרפים לטרנד הולך וגדל של בובות היפר-ראליסטיות של תינוקות. השם בהגהה המקצועית הוא ״בובות שנולדו מחדש״. אלו חפצי אספנים, אביזרים לסרטים, או כלים לריפוי, תלוי את מי שואלים. אבל אולי מעל הכל אלו יצירות אומנות הנמכרות במאות ואלפי דולרים. והן נראות אמיתיים לחלוטין.
את אומנות הכנת הבובות לומדים בעלי המלאכה אחד מהשני. הקבוצה העוסקת בתחום מאוד מצומצמת, ונלחמת על הסטיגמה שמה שהם עושים הוא שלילי, פגום או מזיק.
״תמיד ידעתי שאני כוכב - אבל עכשיו נראה שגם שאר העולם מסכים איתי״
פרדי מרקורי
״תמיד ידעתי שאני כוכב - אבל עכשיו נראה שגם שאר העולם מסכים איתי״
פרדי מרקורי
״תמיד ידעתי שאני כוכב - אבל עכשיו נראה שגם שאר העולם מסכים איתי״
פרדי מרקורי
״תמיד ידעתי שאני כוכב - אבל עכשיו נראה שגם שאר העולם מסכים איתי״
פרדי מרקורי
זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.
בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.
זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.
בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.
זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.
בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.
זו הכותרת של הכתבה אשר התפרסמה במקומון של העיר קנון באפריל 1926. מתחת לתמונה נכתב שהם יצאו מהמועדון ברחוב הראשי ליום כיף ביריד המקומי. כדי להבין איך תמונה כזו יצאה אל הפועל, יש לציין שהמושל של קולורדו, הסנטור, ראש העיר, הכומר, ובעל פארק השעשועים היו כולם חברים בקלו-קלאקס-קלאן.
בשנות העשרים דווח שכחמש עשרה אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היתה מקושרת לקלו קלקס קלאן. בעקבות מחלוקות פנימיות ופעילות קרימינלית עד שנות הארבעים ירדו החברים הנותרים למחתרת.
לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.
במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.
ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.
גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.
רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.
כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.
לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.
במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.
ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.
גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.
רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.
כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.
לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.
במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.
ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.
גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.
רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.
כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.
לפני כ-150 שנה פארקים ציבוריים היו פריוילגיה של המעמד העליון. כל השאר נאלצו להסתפק בדבר הבא הכי טוב, בתי הקברות העירוניים. שטחים אלו היו עשירים בשבילים מטופחים, מדשאות, צמחיה מרובה וגנים.
במאה ה-19 עלתה משמעותית כמות האוכלוסיה שהתגוררה בתוך הערים, ואיתה עלתה כמות התמותה. המקום הקיים בבית הקברות של הכנסייה הלך ואזל, והצפיפות הובילה למחלות רבות באזורים אלו. פר לה-שז בפריז היה בית הקברות העירוני הראשון שהציע פתרון לבעיה.
ארה״ב לא אחרה להעתיק את הפתרון המהפכני. בכדי לעודד אנשים לרצות להקבר בשטח תחת חסות הכנסיה היה צורך להעניק תחליף הולם - והתחליף המתבקש היה גינות ויקטוריאניות מטופחות להפליא. פעמים רבות היו גינות אלו מעוטרות בפסלי חוץ, אגמים, בתי קפה, ואף ברים עם רישיון למכירת אלכוהול.
גם ללא קרוב משפחה לבקר, הפכו אזורים אלו למקום בילוי מועדף למשפחה או לחברים. אומנות הלכו בשבילים עם עגלות של תינוקות, וזוגות צעירים יצאו לשבת על ספסלים תחת העצים.
רק לאחר מלחמת העולם השניה, עם טראומת המוות של החיילים במלחמה, ותוחלת החיים שגדלה משמעותית - הפך המוות לדבר שהעדיפו להרחיק מחיי היום יום. כתוצאה מכך בתי הקברות הפכו לאט לאט לאזורים יותר סטריליים.
כיום המטוטלת מתחילה לחזור לצד השני. בתי קברות היסטוריים מחפשים דרכים מקוריות להביא את ההמון לבקר בשערם. ישנם בתי קברות שמארחים ערבי קריאה, צילומי סרטים, מסעות אוצר, תערוכות אומנות, או פשוט הזמנה לפיקניק עם המשפחה.
