hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

לקלל את בעלי המפעלים
ריקי שחם

הצלם מיטסוטושי הנאגה גישר בעבודותיו בין עולם הצילום, העיתונות, האומנות והאקטיביזם. בשנות השבעים היה מבין הבודדים שתיעדו את "קבוצת הנזירים המקללים למוות".

הקבוצה שכללה בעיקר נזירים, אך גם סטודנטים ופעילי סביבה - היתה מאוחדת סביב הזעם על זיהום הסביבה וחוסר הפעולה של הרשויות.

התפילות הבודהיסטיות בהן משתמשת הקבוצה הזו, מיועדות לרוב לריפוי, אך ביכולתן גם לזרוע הרס. הנזירים נאספו מול מפעלים ולחשו מנטרות שמטרתן היתה לא אחרת מאשר להרוג ישירות את האחראים למחדלים.

מנהיג הקבוצה טקהירו מטסושיטה טען שאלו הם האחראים להרס הסביבה והם מסכנים את כל הסדר הקוסמי. מבחינתו, הקללה היא התגובה המתבקשת בכדי להציל את העולם.

נזירי זן מקללים מפעלים מזהמים ביפן

לקלל את בעלי המפעלים

ריקי שחם

13.06.2023

הצלם מיטסוטושי הנאגה גישר בעבודותיו בין עולם הצילום, העיתונות, האומנות והאקטיביזם. בשנות השבעים היה מבין הבודדים שתיעדו את "קבוצת הנזירים המקללים למוות".

הקבוצה שכללה בעיקר נזירים, אך גם סטודנטים ופעילי סביבה - היתה מאוחדת סביב הזעם על זיהום הסביבה וחוסר הפעולה של הרשויות.

התפילות הבודהיסטיות בהן משתמשת הקבוצה הזו, מיועדות לרוב לריפוי, אך ביכולתן גם לזרוע הרס. הנזירים נאספו מול מפעלים ולחשו מנטרות שמטרתן היתה לא אחרת מאשר להרוג ישירות את האחראים למחדלים.

מנהיג הקבוצה טקהירו מטסושיטה טען שאלו הם האחראים להרס הסביבה והם מסכנים את כל הסדר הקוסמי. מבחינתו, הקללה היא התגובה המתבקשת בכדי להציל את העולם.

לקריאה נוספת

הצלם מיטסוטושי הנאגה גישר בעבודותיו בין עולם הצילום, העיתונות, האומנות והאקטיביזם. בשנות השבעים היה מבין הבודדים שתיעדו את "קבוצת הנזירים המקללים למוות".

הקבוצה שכללה בעיקר נזירים, אך גם סטודנטים ופעילי סביבה - היתה מאוחדת סביב הזעם על זיהום הסביבה וחוסר הפעולה של הרשויות.

התפילות הבודהיסטיות בהן משתמשת הקבוצה הזו, מיועדות לרוב לריפוי, אך ביכולתן גם לזרוע הרס. הנזירים נאספו מול מפעלים ולחשו מנטרות שמטרתן היתה לא אחרת מאשר להרוג ישירות את האחראים למחדלים.

מנהיג הקבוצה טקהירו מטסושיטה טען שאלו הם האחראים להרס הסביבה והם מסכנים את כל הסדר הקוסמי. מבחינתו, הקללה היא התגובה המתבקשת בכדי להציל את העולם.

ריקי שחם

לקלל את בעלי המפעלים

ריקי שחם

13.06.2023

הצלם מיטסוטושי הנאגה גישר בעבודותיו בין עולם הצילום, העיתונות, האומנות והאקטיביזם. בשנות השבעים היה מבין הבודדים שתיעדו את "קבוצת הנזירים המקללים למוות".

הקבוצה שכללה בעיקר נזירים, אך גם סטודנטים ופעילי סביבה - היתה מאוחדת סביב הזעם על זיהום הסביבה וחוסר הפעולה של הרשויות.

התפילות הבודהיסטיות בהן משתמשת הקבוצה הזו, מיועדות לרוב לריפוי, אך ביכולתן גם לזרוע הרס. הנזירים נאספו מול מפעלים ולחשו מנטרות שמטרתן היתה לא אחרת מאשר להרוג ישירות את האחראים למחדלים.

מנהיג הקבוצה טקהירו מטסושיטה טען שאלו הם האחראים להרס הסביבה והם מסכנים את כל הסדר הקוסמי. מבחינתו, הקללה היא התגובה המתבקשת בכדי להציל את העולם.

next song
חיילים ישראלים
ריקי שחם

רינקה דיקסטרה גרה ועובדת באמסטרדם. את צילומיה היא לרוב מקדישה לפורטרטים בודדים. עבודתה מגיעה פעמים רבות בסדרות העוקבות אחרי בני נוער, צעירים במועדונים, חיילים, או נופשים בים.

מושאי צילומה לרוב עומדים אל מול המצלמה ומאחוריהם רקע מינימלי. עבודתה "צילומי חוף" המציגה מתבגרים על חוף הים בגודל כמעט טבעי, הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק והביאה לרינקה את ההכרה הבין לאומית.

בסדרה "חיילים ישראלים" התמקדה בחיילת צעירה בשם שני. הסדרה צולמה בין השנים 1999 ל-2003 ומציגה את שני בצבא ובביתה.

חיילת ישראלית מאת ריקי שחם

חיילים ישראלים

ריקי שחם

07.06.2023

רינקה דיקסטרה גרה ועובדת באמסטרדם. את צילומיה היא לרוב מקדישה לפורטרטים בודדים. עבודתה מגיעה פעמים רבות בסדרות העוקבות אחרי בני נוער, צעירים במועדונים, חיילים, או נופשים בים.

מושאי צילומה לרוב עומדים אל מול המצלמה ומאחוריהם רקע מינימלי. עבודתה "צילומי חוף" המציגה מתבגרים על חוף הים בגודל כמעט טבעי, הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק והביאה לרינקה את ההכרה הבין לאומית.

בסדרה "חיילים ישראלים" התמקדה בחיילת צעירה בשם שני. הסדרה צולמה בין השנים 1999 ל-2003 ומציגה את שני בצבא ובביתה.

לקריאה נוספת

רינקה דיקסטרה גרה ועובדת באמסטרדם. את צילומיה היא לרוב מקדישה לפורטרטים בודדים. עבודתה מגיעה פעמים רבות בסדרות העוקבות אחרי בני נוער, צעירים במועדונים, חיילים, או נופשים בים.

מושאי צילומה לרוב עומדים אל מול המצלמה ומאחוריהם רקע מינימלי. עבודתה "צילומי חוף" המציגה מתבגרים על חוף הים בגודל כמעט טבעי, הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק והביאה לרינקה את ההכרה הבין לאומית.

בסדרה "חיילים ישראלים" התמקדה בחיילת צעירה בשם שני. הסדרה צולמה בין השנים 1999 ל-2003 ומציגה את שני בצבא ובביתה.

ריקי שחם

חיילים ישראלים

ריקי שחם

07.06.2023

רינקה דיקסטרה גרה ועובדת באמסטרדם. את צילומיה היא לרוב מקדישה לפורטרטים בודדים. עבודתה מגיעה פעמים רבות בסדרות העוקבות אחרי בני נוער, צעירים במועדונים, חיילים, או נופשים בים.

מושאי צילומה לרוב עומדים אל מול המצלמה ומאחוריהם רקע מינימלי. עבודתה "צילומי חוף" המציגה מתבגרים על חוף הים בגודל כמעט טבעי, הוצגה במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק והביאה לרינקה את ההכרה הבין לאומית.

בסדרה "חיילים ישראלים" התמקדה בחיילת צעירה בשם שני. הסדרה צולמה בין השנים 1999 ל-2003 ומציגה את שני בצבא ובביתה.

next song
לגרש רוחות רעות
ריקי שחם

תרבויות רבות מסביב לעולם פיתחו מסורות וטקסים כנגד רוחות רעות. במזרח התיכון יש את החמסה, ובבולגריה יש את ה"קוקורי". זוהי מסורת בה אנשים לבושים בתלבושות פרווה מהודרות כדי לגרש רוחות רעות בשם ג'וג'ו. סרטו הקצר של קיליאן לסבילייר עוקב אחרי מסורת זו.

"אני מקווה שבעזרת סרט זה אצליח להראות מדוע אנשים רבים ממשיכים מסורת ארוכת שנים זו. אך בכדי שאוכל לעשות עבודה זו נאמנה היה עליי קודם כל להבין זאת בעצמי" אומר במאי הסרט.

חלק משמעותי ממסורת זו קשור לפרטים הקטנים של התלבושות עצמן. לכל כפר יש את הניואנסים שלו. כדי להמחיש זאת, כל הצילומים נעשו באמצעות עדשה רחבה עם תנועה אופקית אחידה - כך שההבדל בין כל סצנה וסצנה הן התלבושות עצמן.

רוחות רעות מאת ריקי שחם

לגרש רוחות רעות

ריקי שחם

01.06.2023

תרבויות רבות מסביב לעולם פיתחו מסורות וטקסים כנגד רוחות רעות. במזרח התיכון יש את החמסה, ובבולגריה יש את ה"קוקורי". זוהי מסורת בה אנשים לבושים בתלבושות פרווה מהודרות כדי לגרש רוחות רעות בשם ג'וג'ו. סרטו הקצר של קיליאן לסבילייר עוקב אחרי מסורת זו.

"אני מקווה שבעזרת סרט זה אצליח להראות מדוע אנשים רבים ממשיכים מסורת ארוכת שנים זו. אך בכדי שאוכל לעשות עבודה זו נאמנה היה עליי קודם כל להבין זאת בעצמי" אומר במאי הסרט.

חלק משמעותי ממסורת זו קשור לפרטים הקטנים של התלבושות עצמן. לכל כפר יש את הניואנסים שלו. כדי להמחיש זאת, כל הצילומים נעשו באמצעות עדשה רחבה עם תנועה אופקית אחידה - כך שההבדל בין כל סצנה וסצנה הן התלבושות עצמן.

לקריאה נוספת

תרבויות רבות מסביב לעולם פיתחו מסורות וטקסים כנגד רוחות רעות. במזרח התיכון יש את החמסה, ובבולגריה יש את ה"קוקורי". זוהי מסורת בה אנשים לבושים בתלבושות פרווה מהודרות כדי לגרש רוחות רעות בשם ג'וג'ו. סרטו הקצר של קיליאן לסבילייר עוקב אחרי מסורת זו.

"אני מקווה שבעזרת סרט זה אצליח להראות מדוע אנשים רבים ממשיכים מסורת ארוכת שנים זו. אך בכדי שאוכל לעשות עבודה זו נאמנה היה עליי קודם כל להבין זאת בעצמי" אומר במאי הסרט.

חלק משמעותי ממסורת זו קשור לפרטים הקטנים של התלבושות עצמן. לכל כפר יש את הניואנסים שלו. כדי להמחיש זאת, כל הצילומים נעשו באמצעות עדשה רחבה עם תנועה אופקית אחידה - כך שההבדל בין כל סצנה וסצנה הן התלבושות עצמן.

ריקי שחם

לגרש רוחות רעות

ריקי שחם

01.06.2023

תרבויות רבות מסביב לעולם פיתחו מסורות וטקסים כנגד רוחות רעות. במזרח התיכון יש את החמסה, ובבולגריה יש את ה"קוקורי". זוהי מסורת בה אנשים לבושים בתלבושות פרווה מהודרות כדי לגרש רוחות רעות בשם ג'וג'ו. סרטו הקצר של קיליאן לסבילייר עוקב אחרי מסורת זו.

"אני מקווה שבעזרת סרט זה אצליח להראות מדוע אנשים רבים ממשיכים מסורת ארוכת שנים זו. אך בכדי שאוכל לעשות עבודה זו נאמנה היה עליי קודם כל להבין זאת בעצמי" אומר במאי הסרט.

חלק משמעותי ממסורת זו קשור לפרטים הקטנים של התלבושות עצמן. לכל כפר יש את הניואנסים שלו. כדי להמחיש זאת, כל הצילומים נעשו באמצעות עדשה רחבה עם תנועה אופקית אחידה - כך שההבדל בין כל סצנה וסצנה הן התלבושות עצמן.

next song
לצלם כוכבי רוק
ריקי שחם

דניס אורגן מצא את תשוקתו לצילום דווקא דרך המוזיקה. את ראשית דרכו כצלם עשה בסצנת הפאנק של שנות השבעים - אז צילם ענקים כדוגמת דיוויד בואי, דוראן דוראן, האבנים המתגלגלות, קווין, ניל דיאמונד, פינק פלויד ועוד רבים.

דניס נולד בלונדון בראשית שנות החמישים להורים אירים. אמא שלו לקחה אותו להופעה של הביטלס בטרם מלאו לו עשר. בבית ספר כבר היה הולך להופעות של לד זפלין.

בגיל צעיר היה מגניב את המצלמה לקונצרטים ומצליח למכור את הצילומים לאחר מכן. דיוויד בואי הפך מהר מאוד לאחד ממושאי צילומיו הטובים ביותר. הוא פגש אותו בחנות לכלי כתיבה מעבר לכביש של אולפן ההקלטות שלו. לאחר מכן ליווה את הזמר במיטב מסעות ההופעות שלו ברחבי העולם.

"אני לא סובל צילומי אולפן. אף אחד אינו מרגיש בנוח. המקום הטוב ביותר לצלם הוא במסע הופעות של כוכב רוק" אומר דניס שמוקיר תודה על המזל שזכה בו בקריירה המקצועית שלו.

דיוויד בואי

לצלם כוכבי רוק

ריקי שחם

21.05.2023

דניס אורגן מצא את תשוקתו לצילום דווקא דרך המוזיקה. את ראשית דרכו כצלם עשה בסצנת הפאנק של שנות השבעים - אז צילם ענקים כדוגמת דיוויד בואי, דוראן דוראן, האבנים המתגלגלות, קווין, ניל דיאמונד, פינק פלויד ועוד רבים.

דניס נולד בלונדון בראשית שנות החמישים להורים אירים. אמא שלו לקחה אותו להופעה של הביטלס בטרם מלאו לו עשר. בבית ספר כבר היה הולך להופעות של לד זפלין.

בגיל צעיר היה מגניב את המצלמה לקונצרטים ומצליח למכור את הצילומים לאחר מכן. דיוויד בואי הפך מהר מאוד לאחד ממושאי צילומיו הטובים ביותר. הוא פגש אותו בחנות לכלי כתיבה מעבר לכביש של אולפן ההקלטות שלו. לאחר מכן ליווה את הזמר במיטב מסעות ההופעות שלו ברחבי העולם.

"אני לא סובל צילומי אולפן. אף אחד אינו מרגיש בנוח. המקום הטוב ביותר לצלם הוא במסע הופעות של כוכב רוק" אומר דניס שמוקיר תודה על המזל שזכה בו בקריירה המקצועית שלו.

לקריאה נוספת

דניס אורגן מצא את תשוקתו לצילום דווקא דרך המוזיקה. את ראשית דרכו כצלם עשה בסצנת הפאנק של שנות השבעים - אז צילם ענקים כדוגמת דיוויד בואי, דוראן דוראן, האבנים המתגלגלות, קווין, ניל דיאמונד, פינק פלויד ועוד רבים.

דניס נולד בלונדון בראשית שנות החמישים להורים אירים. אמא שלו לקחה אותו להופעה של הביטלס בטרם מלאו לו עשר. בבית ספר כבר היה הולך להופעות של לד זפלין.

בגיל צעיר היה מגניב את המצלמה לקונצרטים ומצליח למכור את הצילומים לאחר מכן. דיוויד בואי הפך מהר מאוד לאחד ממושאי צילומיו הטובים ביותר. הוא פגש אותו בחנות לכלי כתיבה מעבר לכביש של אולפן ההקלטות שלו. לאחר מכן ליווה את הזמר במיטב מסעות ההופעות שלו ברחבי העולם.

"אני לא סובל צילומי אולפן. אף אחד אינו מרגיש בנוח. המקום הטוב ביותר לצלם הוא במסע הופעות של כוכב רוק" אומר דניס שמוקיר תודה על המזל שזכה בו בקריירה המקצועית שלו.

ריקי שחם

לצלם כוכבי רוק

ריקי שחם

21.05.2023

דניס אורגן מצא את תשוקתו לצילום דווקא דרך המוזיקה. את ראשית דרכו כצלם עשה בסצנת הפאנק של שנות השבעים - אז צילם ענקים כדוגמת דיוויד בואי, דוראן דוראן, האבנים המתגלגלות, קווין, ניל דיאמונד, פינק פלויד ועוד רבים.

דניס נולד בלונדון בראשית שנות החמישים להורים אירים. אמא שלו לקחה אותו להופעה של הביטלס בטרם מלאו לו עשר. בבית ספר כבר היה הולך להופעות של לד זפלין.

בגיל צעיר היה מגניב את המצלמה לקונצרטים ומצליח למכור את הצילומים לאחר מכן. דיוויד בואי הפך מהר מאוד לאחד ממושאי צילומיו הטובים ביותר. הוא פגש אותו בחנות לכלי כתיבה מעבר לכביש של אולפן ההקלטות שלו. לאחר מכן ליווה את הזמר במיטב מסעות ההופעות שלו ברחבי העולם.

"אני לא סובל צילומי אולפן. אף אחד אינו מרגיש בנוח. המקום הטוב ביותר לצלם הוא במסע הופעות של כוכב רוק" אומר דניס שמוקיר תודה על המזל שזכה בו בקריירה המקצועית שלו.

next song
מיק קריצ'לו
ריקי שחם

מיק קריצ'לו התמחה בליצור קשר עם אנשים מבעד לעדשת המצלמה.

מיק נולד כבן לכורה פחם בשנת 1955. בגיל 15 זנח את לימודיו בבית הספר, ולאחר קפיצה בין עבודות שונות, נרשם ללימודי אומנות בשנת 1977. זמן קצר לאחר מכן יצא לסדרת צילומים של אזור מגוריו וקיבל מענק לתיעוד דוקומנטרי של החיים באזור.

ספרו האחרון "עיירת כורים" היה לרב מכר מקומי. בסדרה זו עקב מיק אחרי חיי הכורים במהלך עבודתם וכיצד השתנו חייהם לאחר שנסגר המכרה לצמיתות.
את ההשראה לנושא קיבל מסבו שעבד ככורה פחם במשך 52 שנים.

נשים בעיירת כורי פחם מאת ריקי שחם

מיק קריצ'לו

ריקי שחם

14.05.2023

מיק קריצ'לו התמחה בליצור קשר עם אנשים מבעד לעדשת המצלמה.

מיק נולד כבן לכורה פחם בשנת 1955. בגיל 15 זנח את לימודיו בבית הספר, ולאחר קפיצה בין עבודות שונות, נרשם ללימודי אומנות בשנת 1977. זמן קצר לאחר מכן יצא לסדרת צילומים של אזור מגוריו וקיבל מענק לתיעוד דוקומנטרי של החיים באזור.

ספרו האחרון "עיירת כורים" היה לרב מכר מקומי. בסדרה זו עקב מיק אחרי חיי הכורים במהלך עבודתם וכיצד השתנו חייהם לאחר שנסגר המכרה לצמיתות.
את ההשראה לנושא קיבל מסבו שעבד ככורה פחם במשך 52 שנים.

לקריאה נוספת

מיק קריצ'לו התמחה בליצור קשר עם אנשים מבעד לעדשת המצלמה.

מיק נולד כבן לכורה פחם בשנת 1955. בגיל 15 זנח את לימודיו בבית הספר, ולאחר קפיצה בין עבודות שונות, נרשם ללימודי אומנות בשנת 1977. זמן קצר לאחר מכן יצא לסדרת צילומים של אזור מגוריו וקיבל מענק לתיעוד דוקומנטרי של החיים באזור.

ספרו האחרון "עיירת כורים" היה לרב מכר מקומי. בסדרה זו עקב מיק אחרי חיי הכורים במהלך עבודתם וכיצד השתנו חייהם לאחר שנסגר המכרה לצמיתות.
את ההשראה לנושא קיבל מסבו שעבד ככורה פחם במשך 52 שנים.

ריקי שחם

מיק קריצ'לו

ריקי שחם

14.05.2023

מיק קריצ'לו התמחה בליצור קשר עם אנשים מבעד לעדשת המצלמה.

מיק נולד כבן לכורה פחם בשנת 1955. בגיל 15 זנח את לימודיו בבית הספר, ולאחר קפיצה בין עבודות שונות, נרשם ללימודי אומנות בשנת 1977. זמן קצר לאחר מכן יצא לסדרת צילומים של אזור מגוריו וקיבל מענק לתיעוד דוקומנטרי של החיים באזור.

ספרו האחרון "עיירת כורים" היה לרב מכר מקומי. בסדרה זו עקב מיק אחרי חיי הכורים במהלך עבודתם וכיצד השתנו חייהם לאחר שנסגר המכרה לצמיתות.
את ההשראה לנושא קיבל מסבו שעבד ככורה פחם במשך 52 שנים.

next song
זו לא הרוסיה של פוטין
ריקי שחם

הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.

ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"

נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.

"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."

מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".

בחורה רוסיה מאת ריקי שחם

זו לא הרוסיה של פוטין

ריקי שחם

03.05.2023

הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.

ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"

נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.

"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."

מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".

לקריאה נוספת

הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.

ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"

נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.

"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."

מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".

ריקי שחם

זו לא הרוסיה של פוטין

ריקי שחם

03.05.2023

הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.

ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"

נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.

"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."

מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".

next song
במוסד כליאה לחולות נפש
ריקי שחם

בשנת 1976 קיבלה הצלמת מארי אלן מארק אישור מיוחד לצלם במחלקה 81 בבית החולים של מדינת אוריגון. שם יצרה סדרת עבודות רגישה וכואבת על מצבן של הנשים הכלואות בעקבות מצבן.

הסרט "קן הקוקיה" שיצא לאור לעורר גלים רבים בשנת 1975 צולם בבית בחולים באוריגון. באותו הזמן נגשה מארי למחלקה הסגורה לתעד את חייהן של אלו שהעבירו את חייהן מאחרי הדלתות הנעולות. מארי התגוררה איתן במחלקה במשך 36 ימים.

"רציתי להראות את האישיות שלהן" אמרה בפתיחת התערוכה בשנת 1978. לא רציתי שרק יחשבו עליהן כעל משוגעות.

את בעבודה כמעט איש לא ראה, עד היום. ספר חדש שיוצא לאור נותן מבט מחודש על אותם חיים במחלקה זו. הצילומים נמנעים מניסיון לעשות סנסציה. כוונתם להראות את מורכבות האנושית, להתייחס לנשים המצולמות באתיות ובחמלה, מתוך הבנה שכולנו כלולים במערכת יחסים אחת מורכבת.

אישה ישנה במיטתה ריקי שחם

במוסד כליאה לחולות נפש

ריקי שחם

23.04.2023

בשנת 1976 קיבלה הצלמת מארי אלן מארק אישור מיוחד לצלם במחלקה 81 בבית החולים של מדינת אוריגון. שם יצרה סדרת עבודות רגישה וכואבת על מצבן של הנשים הכלואות בעקבות מצבן.

הסרט "קן הקוקיה" שיצא לאור לעורר גלים רבים בשנת 1975 צולם בבית בחולים באוריגון. באותו הזמן נגשה מארי למחלקה הסגורה לתעד את חייהן של אלו שהעבירו את חייהן מאחרי הדלתות הנעולות. מארי התגוררה איתן במחלקה במשך 36 ימים.

"רציתי להראות את האישיות שלהן" אמרה בפתיחת התערוכה בשנת 1978. לא רציתי שרק יחשבו עליהן כעל משוגעות.

את בעבודה כמעט איש לא ראה, עד היום. ספר חדש שיוצא לאור נותן מבט מחודש על אותם חיים במחלקה זו. הצילומים נמנעים מניסיון לעשות סנסציה. כוונתם להראות את מורכבות האנושית, להתייחס לנשים המצולמות באתיות ובחמלה, מתוך הבנה שכולנו כלולים במערכת יחסים אחת מורכבת.

לקריאה נוספת

בשנת 1976 קיבלה הצלמת מארי אלן מארק אישור מיוחד לצלם במחלקה 81 בבית החולים של מדינת אוריגון. שם יצרה סדרת עבודות רגישה וכואבת על מצבן של הנשים הכלואות בעקבות מצבן.

הסרט "קן הקוקיה" שיצא לאור לעורר גלים רבים בשנת 1975 צולם בבית בחולים באוריגון. באותו הזמן נגשה מארי למחלקה הסגורה לתעד את חייהן של אלו שהעבירו את חייהן מאחרי הדלתות הנעולות. מארי התגוררה איתן במחלקה במשך 36 ימים.

"רציתי להראות את האישיות שלהן" אמרה בפתיחת התערוכה בשנת 1978. לא רציתי שרק יחשבו עליהן כעל משוגעות.

את בעבודה כמעט איש לא ראה, עד היום. ספר חדש שיוצא לאור נותן מבט מחודש על אותם חיים במחלקה זו. הצילומים נמנעים מניסיון לעשות סנסציה. כוונתם להראות את מורכבות האנושית, להתייחס לנשים המצולמות באתיות ובחמלה, מתוך הבנה שכולנו כלולים במערכת יחסים אחת מורכבת.

ריקי שחם

במוסד כליאה לחולות נפש

ריקי שחם

23.04.2023

בשנת 1976 קיבלה הצלמת מארי אלן מארק אישור מיוחד לצלם במחלקה 81 בבית החולים של מדינת אוריגון. שם יצרה סדרת עבודות רגישה וכואבת על מצבן של הנשים הכלואות בעקבות מצבן.

הסרט "קן הקוקיה" שיצא לאור לעורר גלים רבים בשנת 1975 צולם בבית בחולים באוריגון. באותו הזמן נגשה מארי למחלקה הסגורה לתעד את חייהן של אלו שהעבירו את חייהן מאחרי הדלתות הנעולות. מארי התגוררה איתן במחלקה במשך 36 ימים.

"רציתי להראות את האישיות שלהן" אמרה בפתיחת התערוכה בשנת 1978. לא רציתי שרק יחשבו עליהן כעל משוגעות.

את בעבודה כמעט איש לא ראה, עד היום. ספר חדש שיוצא לאור נותן מבט מחודש על אותם חיים במחלקה זו. הצילומים נמנעים מניסיון לעשות סנסציה. כוונתם להראות את מורכבות האנושית, להתייחס לנשים המצולמות באתיות ובחמלה, מתוך הבנה שכולנו כלולים במערכת יחסים אחת מורכבת.

next song
חיי עם פנסיונריות במיאמי
ריקי שחם

הצלמת נעמי האריס עברה בגיל עשרים ושש לגור במלון לפנסיונריות במיאמי. שם היא מצאה קהילה שהגדירה מחדש בשבילה מה היא חברות, ומה היא הישרדות.

נעמי התחילה לצלם את החיים במלון האדן האל בדצמבר 1999. זה היה המלון האחרון במיאמי שהוקדש לפנסיונרים. לאחר חודשיים בהם התגוררה במלון התחילו שאר הדיירים לקבל אותה כאחת מהן. "הן התייחסו אלי כנכדה חורגת" מעידה האריס.

העבודה זכתה במספר פרסים והתמקדה בשאלה איך מעבירים פנסיונרים את שארית חייהם בהמתנה, ובשיעמום - מביטים אחורה בנוסטלגיה על החיים שפעם חיו.

דווקא הרקע הצבעוני של מיאמי, מיקום המלון על חוף הים המפורסם, והשמש הקופחת - הם שהעניקו לעבודה את הקונטרסט בין מבט עמוק לקיטש מוחצן.

נעמי התגוררה איתן במשך שנתיים וחצי.
היום כבר אין בנמצא מלונות קטנים, דוגמת האדן האל והאזור מאופיין כאיזור יוקרה ראוותני.

נשים במיאמי

חיי עם פנסיונריות במיאמי

ריקי שחם

17.04.2023

הצלמת נעמי האריס עברה בגיל עשרים ושש לגור במלון לפנסיונריות במיאמי. שם היא מצאה קהילה שהגדירה מחדש בשבילה מה היא חברות, ומה היא הישרדות.

נעמי התחילה לצלם את החיים במלון האדן האל בדצמבר 1999. זה היה המלון האחרון במיאמי שהוקדש לפנסיונרים. לאחר חודשיים בהם התגוררה במלון התחילו שאר הדיירים לקבל אותה כאחת מהן. "הן התייחסו אלי כנכדה חורגת" מעידה האריס.

העבודה זכתה במספר פרסים והתמקדה בשאלה איך מעבירים פנסיונרים את שארית חייהם בהמתנה, ובשיעמום - מביטים אחורה בנוסטלגיה על החיים שפעם חיו.

דווקא הרקע הצבעוני של מיאמי, מיקום המלון על חוף הים המפורסם, והשמש הקופחת - הם שהעניקו לעבודה את הקונטרסט בין מבט עמוק לקיטש מוחצן.

נעמי התגוררה איתן במשך שנתיים וחצי.
היום כבר אין בנמצא מלונות קטנים, דוגמת האדן האל והאזור מאופיין כאיזור יוקרה ראוותני.

לקריאה נוספת

הצלמת נעמי האריס עברה בגיל עשרים ושש לגור במלון לפנסיונריות במיאמי. שם היא מצאה קהילה שהגדירה מחדש בשבילה מה היא חברות, ומה היא הישרדות.

נעמי התחילה לצלם את החיים במלון האדן האל בדצמבר 1999. זה היה המלון האחרון במיאמי שהוקדש לפנסיונרים. לאחר חודשיים בהם התגוררה במלון התחילו שאר הדיירים לקבל אותה כאחת מהן. "הן התייחסו אלי כנכדה חורגת" מעידה האריס.

העבודה זכתה במספר פרסים והתמקדה בשאלה איך מעבירים פנסיונרים את שארית חייהם בהמתנה, ובשיעמום - מביטים אחורה בנוסטלגיה על החיים שפעם חיו.

דווקא הרקע הצבעוני של מיאמי, מיקום המלון על חוף הים המפורסם, והשמש הקופחת - הם שהעניקו לעבודה את הקונטרסט בין מבט עמוק לקיטש מוחצן.

נעמי התגוררה איתן במשך שנתיים וחצי.
היום כבר אין בנמצא מלונות קטנים, דוגמת האדן האל והאזור מאופיין כאיזור יוקרה ראוותני.

ריקי שחם

חיי עם פנסיונריות במיאמי

ריקי שחם

17.04.2023

הצלמת נעמי האריס עברה בגיל עשרים ושש לגור במלון לפנסיונריות במיאמי. שם היא מצאה קהילה שהגדירה מחדש בשבילה מה היא חברות, ומה היא הישרדות.

נעמי התחילה לצלם את החיים במלון האדן האל בדצמבר 1999. זה היה המלון האחרון במיאמי שהוקדש לפנסיונרים. לאחר חודשיים בהם התגוררה במלון התחילו שאר הדיירים לקבל אותה כאחת מהן. "הן התייחסו אלי כנכדה חורגת" מעידה האריס.

העבודה זכתה במספר פרסים והתמקדה בשאלה איך מעבירים פנסיונרים את שארית חייהם בהמתנה, ובשיעמום - מביטים אחורה בנוסטלגיה על החיים שפעם חיו.

דווקא הרקע הצבעוני של מיאמי, מיקום המלון על חוף הים המפורסם, והשמש הקופחת - הם שהעניקו לעבודה את הקונטרסט בין מבט עמוק לקיטש מוחצן.

נעמי התגוררה איתן במשך שנתיים וחצי.
היום כבר אין בנמצא מלונות קטנים, דוגמת האדן האל והאזור מאופיין כאיזור יוקרה ראוותני.

next song
אני מביטה בך
ריקי שחם

עבודותיה של פרידה אורופבו מביטות חזרה אל הצופה בהן, זוהי דרכה להנגד למבט שהופך את הנשים לאובייקט שצופים בו "אני מביטה בך" אומרת העבודה התלויה על הקיר במוזיאון.

פרידה נולדה באוסלו, לאמא נורבגית ואבא ניגרי. כאישה כהת עור שעברה את ילדותה בשוודיה, לא היו לפרידה דמויות להזדהות איתן ברחוב, או במדיה הנפוצה. זוהי אחת הסיבות שבגיל מאוד צעיר הבינה את חשיבותם של הדימויים המודפסים, ואלו המפורסמים.

בעבודות הקולאז' שלה מייצרת פרידה מציאויות חדשות, וזהויות חדשות. מגיל צעיר שאלו אותה בכל הזמן "מאיפה את?" בעקבות צבע העור שלה. זה הוביל אותה לעיסוק בשאלה מי היא ומאיפה היא, מה מקומה. החיפוש אחר דימויים של גוף הדומה לשלה, ועבודה עם הדימויים האלו זה תהליך פנימי בעל משמעות אישית.

תחילת דרכה היתה תהליך יותר אינטואיטיבי, ורק כאשר התחילה להציג ולהישאל שאלות על עבודתה עברה תהליך של מבט פנימי והגדרה של עבודתה.

האנונימיות של האישה, והאלימות כלפי הגוף של האישה השחורה, הם מוטיב חוזר בכל יצירתה. כמו זעם שבא לתקן עוולות, ולעורר דיאלוג שהיה צריך להיות קיים מאז ומעולם.

אישה שחורה שוכבת ריקי שחם

אני מביטה בך

ריקי שחם

31.03.2023

עבודותיה של פרידה אורופבו מביטות חזרה אל הצופה בהן, זוהי דרכה להנגד למבט שהופך את הנשים לאובייקט שצופים בו "אני מביטה בך" אומרת העבודה התלויה על הקיר במוזיאון.

פרידה נולדה באוסלו, לאמא נורבגית ואבא ניגרי. כאישה כהת עור שעברה את ילדותה בשוודיה, לא היו לפרידה דמויות להזדהות איתן ברחוב, או במדיה הנפוצה. זוהי אחת הסיבות שבגיל מאוד צעיר הבינה את חשיבותם של הדימויים המודפסים, ואלו המפורסמים.

בעבודות הקולאז' שלה מייצרת פרידה מציאויות חדשות, וזהויות חדשות. מגיל צעיר שאלו אותה בכל הזמן "מאיפה את?" בעקבות צבע העור שלה. זה הוביל אותה לעיסוק בשאלה מי היא ומאיפה היא, מה מקומה. החיפוש אחר דימויים של גוף הדומה לשלה, ועבודה עם הדימויים האלו זה תהליך פנימי בעל משמעות אישית.

תחילת דרכה היתה תהליך יותר אינטואיטיבי, ורק כאשר התחילה להציג ולהישאל שאלות על עבודתה עברה תהליך של מבט פנימי והגדרה של עבודתה.

האנונימיות של האישה, והאלימות כלפי הגוף של האישה השחורה, הם מוטיב חוזר בכל יצירתה. כמו זעם שבא לתקן עוולות, ולעורר דיאלוג שהיה צריך להיות קיים מאז ומעולם.

לקריאה נוספת

עבודותיה של פרידה אורופבו מביטות חזרה אל הצופה בהן, זוהי דרכה להנגד למבט שהופך את הנשים לאובייקט שצופים בו "אני מביטה בך" אומרת העבודה התלויה על הקיר במוזיאון.

פרידה נולדה באוסלו, לאמא נורבגית ואבא ניגרי. כאישה כהת עור שעברה את ילדותה בשוודיה, לא היו לפרידה דמויות להזדהות איתן ברחוב, או במדיה הנפוצה. זוהי אחת הסיבות שבגיל מאוד צעיר הבינה את חשיבותם של הדימויים המודפסים, ואלו המפורסמים.

בעבודות הקולאז' שלה מייצרת פרידה מציאויות חדשות, וזהויות חדשות. מגיל צעיר שאלו אותה בכל הזמן "מאיפה את?" בעקבות צבע העור שלה. זה הוביל אותה לעיסוק בשאלה מי היא ומאיפה היא, מה מקומה. החיפוש אחר דימויים של גוף הדומה לשלה, ועבודה עם הדימויים האלו זה תהליך פנימי בעל משמעות אישית.

תחילת דרכה היתה תהליך יותר אינטואיטיבי, ורק כאשר התחילה להציג ולהישאל שאלות על עבודתה עברה תהליך של מבט פנימי והגדרה של עבודתה.

האנונימיות של האישה, והאלימות כלפי הגוף של האישה השחורה, הם מוטיב חוזר בכל יצירתה. כמו זעם שבא לתקן עוולות, ולעורר דיאלוג שהיה צריך להיות קיים מאז ומעולם.

ריקי שחם

אני מביטה בך

ריקי שחם

31.03.2023

עבודותיה של פרידה אורופבו מביטות חזרה אל הצופה בהן, זוהי דרכה להנגד למבט שהופך את הנשים לאובייקט שצופים בו "אני מביטה בך" אומרת העבודה התלויה על הקיר במוזיאון.

פרידה נולדה באוסלו, לאמא נורבגית ואבא ניגרי. כאישה כהת עור שעברה את ילדותה בשוודיה, לא היו לפרידה דמויות להזדהות איתן ברחוב, או במדיה הנפוצה. זוהי אחת הסיבות שבגיל מאוד צעיר הבינה את חשיבותם של הדימויים המודפסים, ואלו המפורסמים.

בעבודות הקולאז' שלה מייצרת פרידה מציאויות חדשות, וזהויות חדשות. מגיל צעיר שאלו אותה בכל הזמן "מאיפה את?" בעקבות צבע העור שלה. זה הוביל אותה לעיסוק בשאלה מי היא ומאיפה היא, מה מקומה. החיפוש אחר דימויים של גוף הדומה לשלה, ועבודה עם הדימויים האלו זה תהליך פנימי בעל משמעות אישית.

תחילת דרכה היתה תהליך יותר אינטואיטיבי, ורק כאשר התחילה להציג ולהישאל שאלות על עבודתה עברה תהליך של מבט פנימי והגדרה של עבודתה.

האנונימיות של האישה, והאלימות כלפי הגוף של האישה השחורה, הם מוטיב חוזר בכל יצירתה. כמו זעם שבא לתקן עוולות, ולעורר דיאלוג שהיה צריך להיות קיים מאז ומעולם.

next song
חיי המין של סבתא
ריקי שחם

"התכונה הכי טובה של אישה היא לא להפריע, ולדבר רק מתי שמדברים אליה״, כך מתחיל סרט האנימציה הדוקומנטרי של אורסקה דיוקיץ'.
״איש מעולם לא דיבר על הנאה של נשים, אסור היה להן לדבר על זה. זה היה אחד הפשעים הגדולים ביותר בעיני הכנסייה. אורגזמה? את צוחקת עלי?" מספרת סבתה של הבימאית בראיון במהלך הסרטון. "פעם הלכתי לוידוי אצל הכומר והוא צווח עלי שאני לא בהריון כבר שנתיים! האם אני מכריחה את בעלי לגמור בחוץ??"

הסרט הקצר מביא את סיפורן של ארבע נשים, המעלות את זכרונותיהן כאשר היו צעירות. הקולות שלהן מתמזגים לקול אחד, זה של סבתא ורה המספרת את סיפורה בפרטי פרטים.

הסרט מביא את מצבן של הנשים בסלובניה בתחילת המאה העשרים, ומעלה את השאלה המצערת האם משהו השתנה משמעותית מאז?

לצפייה

חיי המין של סבתא מאת ריקי שחם

חיי המין של סבתא

ריקי שחם

21.03.2023

"התכונה הכי טובה של אישה היא לא להפריע, ולדבר רק מתי שמדברים אליה״, כך מתחיל סרט האנימציה הדוקומנטרי של אורסקה דיוקיץ'.
״איש מעולם לא דיבר על הנאה של נשים, אסור היה להן לדבר על זה. זה היה אחד הפשעים הגדולים ביותר בעיני הכנסייה. אורגזמה? את צוחקת עלי?" מספרת סבתה של הבימאית בראיון במהלך הסרטון. "פעם הלכתי לוידוי אצל הכומר והוא צווח עלי שאני לא בהריון כבר שנתיים! האם אני מכריחה את בעלי לגמור בחוץ??"

הסרט הקצר מביא את סיפורן של ארבע נשים, המעלות את זכרונותיהן כאשר היו צעירות. הקולות שלהן מתמזגים לקול אחד, זה של סבתא ורה המספרת את סיפורה בפרטי פרטים.

הסרט מביא את מצבן של הנשים בסלובניה בתחילת המאה העשרים, ומעלה את השאלה המצערת האם משהו השתנה משמעותית מאז?

לצפייה

לקריאה נוספת

"התכונה הכי טובה של אישה היא לא להפריע, ולדבר רק מתי שמדברים אליה״, כך מתחיל סרט האנימציה הדוקומנטרי של אורסקה דיוקיץ'.
״איש מעולם לא דיבר על הנאה של נשים, אסור היה להן לדבר על זה. זה היה אחד הפשעים הגדולים ביותר בעיני הכנסייה. אורגזמה? את צוחקת עלי?" מספרת סבתה של הבימאית בראיון במהלך הסרטון. "פעם הלכתי לוידוי אצל הכומר והוא צווח עלי שאני לא בהריון כבר שנתיים! האם אני מכריחה את בעלי לגמור בחוץ??"

הסרט הקצר מביא את סיפורן של ארבע נשים, המעלות את זכרונותיהן כאשר היו צעירות. הקולות שלהן מתמזגים לקול אחד, זה של סבתא ורה המספרת את סיפורה בפרטי פרטים.

הסרט מביא את מצבן של הנשים בסלובניה בתחילת המאה העשרים, ומעלה את השאלה המצערת האם משהו השתנה משמעותית מאז?

לצפייה

ריקי שחם

חיי המין של סבתא

ריקי שחם

21.03.2023

"התכונה הכי טובה של אישה היא לא להפריע, ולדבר רק מתי שמדברים אליה״, כך מתחיל סרט האנימציה הדוקומנטרי של אורסקה דיוקיץ'.
״איש מעולם לא דיבר על הנאה של נשים, אסור היה להן לדבר על זה. זה היה אחד הפשעים הגדולים ביותר בעיני הכנסייה. אורגזמה? את צוחקת עלי?" מספרת סבתה של הבימאית בראיון במהלך הסרטון. "פעם הלכתי לוידוי אצל הכומר והוא צווח עלי שאני לא בהריון כבר שנתיים! האם אני מכריחה את בעלי לגמור בחוץ??"

הסרט הקצר מביא את סיפורן של ארבע נשים, המעלות את זכרונותיהן כאשר היו צעירות. הקולות שלהן מתמזגים לקול אחד, זה של סבתא ורה המספרת את סיפורה בפרטי פרטים.

הסרט מביא את מצבן של הנשים בסלובניה בתחילת המאה העשרים, ומעלה את השאלה המצערת האם משהו השתנה משמעותית מאז?

לצפייה

next song
‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎