הצלמת לטיציה בטגליה האיטלקיה, קיום בת 84 - נחשבת לאחת הדמויות החשובות בתחום ההיסטוריה הסוציאלית במדינתה. בעבודתה האמיצה צילמה לטיציה את המציאות האלימה של המאפיה ושל קורבנותיה בסיציליה.
צילומיה עזרו לגבש את דעת הקהל כנגד הגברתנות הכנופייתית של שנות ה90 על ידי הנצחה של המציאות שאנשים העדיפו פשוט לא להביט בה - גופות מלאות דם ברחובות. כמו כן היא ניפצה לחלוטין את המיתוס שמאפיה רוצחת רק בקירבה ואינה פוגעת באזרחים.
צילומיה הקשים ביותר הם של גופות ילדים. אולי עצם היותה אישה עזר במקרה זה לצלם את התמונות. זה המוות, כך זה נראה, אומרות התמונות שלה ללא יפיוף, ללא דרמה מיותרת וללא התנצלות. המוות מחכה לכולם - קורבנות מאפיה ולכל השאר.
הצלמת לטיציה בטגליה האיטלקיה, קיום בת 84 - נחשבת לאחת הדמויות החשובות בתחום ההיסטוריה הסוציאלית במדינתה. בעבודתה האמיצה צילמה לטיציה את המציאות האלימה של המאפיה ושל קורבנותיה בסיציליה.
צילומיה עזרו לגבש את דעת הקהל כנגד הגברתנות הכנופייתית של שנות ה90 על ידי הנצחה של המציאות שאנשים העדיפו פשוט לא להביט בה - גופות מלאות דם ברחובות. כמו כן היא ניפצה לחלוטין את המיתוס שמאפיה רוצחת רק בקירבה ואינה פוגעת באזרחים.
צילומיה הקשים ביותר הם של גופות ילדים. אולי עצם היותה אישה עזר במקרה זה לצלם את התמונות. זה המוות, כך זה נראה, אומרות התמונות שלה ללא יפיוף, ללא דרמה מיותרת וללא התנצלות. המוות מחכה לכולם - קורבנות מאפיה ולכל השאר.
הצלמת לטיציה בטגליה האיטלקיה, קיום בת 84 - נחשבת לאחת הדמויות החשובות בתחום ההיסטוריה הסוציאלית במדינתה. בעבודתה האמיצה צילמה לטיציה את המציאות האלימה של המאפיה ושל קורבנותיה בסיציליה.
צילומיה עזרו לגבש את דעת הקהל כנגד הגברתנות הכנופייתית של שנות ה90 על ידי הנצחה של המציאות שאנשים העדיפו פשוט לא להביט בה - גופות מלאות דם ברחובות. כמו כן היא ניפצה לחלוטין את המיתוס שמאפיה רוצחת רק בקירבה ואינה פוגעת באזרחים.
צילומיה הקשים ביותר הם של גופות ילדים. אולי עצם היותה אישה עזר במקרה זה לצלם את התמונות. זה המוות, כך זה נראה, אומרות התמונות שלה ללא יפיוף, ללא דרמה מיותרת וללא התנצלות. המוות מחכה לכולם - קורבנות מאפיה ולכל השאר.
הצלמת לטיציה בטגליה האיטלקיה, קיום בת 84 - נחשבת לאחת הדמויות החשובות בתחום ההיסטוריה הסוציאלית במדינתה. בעבודתה האמיצה צילמה לטיציה את המציאות האלימה של המאפיה ושל קורבנותיה בסיציליה.
צילומיה עזרו לגבש את דעת הקהל כנגד הגברתנות הכנופייתית של שנות ה90 על ידי הנצחה של המציאות שאנשים העדיפו פשוט לא להביט בה - גופות מלאות דם ברחובות. כמו כן היא ניפצה לחלוטין את המיתוס שמאפיה רוצחת רק בקירבה ואינה פוגעת באזרחים.
צילומיה הקשים ביותר הם של גופות ילדים. אולי עצם היותה אישה עזר במקרה זה לצלם את התמונות. זה המוות, כך זה נראה, אומרות התמונות שלה ללא יפיוף, ללא דרמה מיותרת וללא התנצלות. המוות מחכה לכולם - קורבנות מאפיה ולכל השאר.
מיכאל פוטלנד, צלם בריטי הידוע בעיקר בשל צילומיו של אלילי רוק כמו דיוויד בואי, פטי סמית, האבנים המתגלגלות וג׳ימי הנדריקס, נפטר בשבוע שעבר בביתו.
מיכאל הבין כי מוזיקה הוא חוויה ויזואלית כמו שהיא אודיטורית ותמונותיו משקפות הבנה זו. לא רק יכולתו עם המצלמה היתה מרשימה, ויכולתו להתחבב על כל אותם מוזיקאים שהיוו את פס הקול של החיים שלנו - אלא היה גם כשרון רב בחדר החושך שם פיתח לבדו את מרבית עבודותיו.
מיכאל פוטלנד, צלם בריטי הידוע בעיקר בשל צילומיו של אלילי רוק כמו דיוויד בואי, פטי סמית, האבנים המתגלגלות וג׳ימי הנדריקס, נפטר בשבוע שעבר בביתו.
מיכאל הבין כי מוזיקה הוא חוויה ויזואלית כמו שהיא אודיטורית ותמונותיו משקפות הבנה זו. לא רק יכולתו עם המצלמה היתה מרשימה, ויכולתו להתחבב על כל אותם מוזיקאים שהיוו את פס הקול של החיים שלנו - אלא היה גם כשרון רב בחדר החושך שם פיתח לבדו את מרבית עבודותיו.
מיכאל פוטלנד, צלם בריטי הידוע בעיקר בשל צילומיו של אלילי רוק כמו דיוויד בואי, פטי סמית, האבנים המתגלגלות וג׳ימי הנדריקס, נפטר בשבוע שעבר בביתו.
מיכאל הבין כי מוזיקה הוא חוויה ויזואלית כמו שהיא אודיטורית ותמונותיו משקפות הבנה זו. לא רק יכולתו עם המצלמה היתה מרשימה, ויכולתו להתחבב על כל אותם מוזיקאים שהיוו את פס הקול של החיים שלנו - אלא היה גם כשרון רב בחדר החושך שם פיתח לבדו את מרבית עבודותיו.
מיכאל פוטלנד, צלם בריטי הידוע בעיקר בשל צילומיו של אלילי רוק כמו דיוויד בואי, פטי סמית, האבנים המתגלגלות וג׳ימי הנדריקס, נפטר בשבוע שעבר בביתו.
מיכאל הבין כי מוזיקה הוא חוויה ויזואלית כמו שהיא אודיטורית ותמונותיו משקפות הבנה זו. לא רק יכולתו עם המצלמה היתה מרשימה, ויכולתו להתחבב על כל אותם מוזיקאים שהיוו את פס הקול של החיים שלנו - אלא היה גם כשרון רב בחדר החושך שם פיתח לבדו את מרבית עבודותיו.
זנות תמיד היתה מועברת על ידי המדיה בעזרת צילומים המתמקדים רק בצד אחד של ה״ביזנס״: נשים ערומות בחדרים מטונפים. בפרויקט ״מועדון ג׳נטלמנים״ מנסה הצלמת גריסטינה דה מידל להעביר גם את החצי הזכרי בנוסחה.
במהלך 2015 פרסמה מידל מודעה בעיתון המזמינה לקוחות של זנות להצטלם תמורת תשלום. מטרתה היתה לראות מיהם האנשים, כמו גם להפוך את הנוסחה של מי מקבל התשלום עבור מה - אם הם ימכרו חלק מעצמם. להפתעתה התגובה היתה אדירה.
כולם נשאלו על חוויתיהם, סיפורם האישי והרצון שלהם. רבים מבקשים רק לדבר, או מישהי שתחבק אותם, אומרת מידל.
מידל ניסתה מספר פעמים לפרסם את עבודתה - אך כנראה העיתונות תמשיך להתעניין רק בנשים הערומות.
זנות תמיד היתה מועברת על ידי המדיה בעזרת צילומים המתמקדים רק בצד אחד של ה״ביזנס״: נשים ערומות בחדרים מטונפים. בפרויקט ״מועדון ג׳נטלמנים״ מנסה הצלמת גריסטינה דה מידל להעביר גם את החצי הזכרי בנוסחה.
במהלך 2015 פרסמה מידל מודעה בעיתון המזמינה לקוחות של זנות להצטלם תמורת תשלום. מטרתה היתה לראות מיהם האנשים, כמו גם להפוך את הנוסחה של מי מקבל התשלום עבור מה - אם הם ימכרו חלק מעצמם. להפתעתה התגובה היתה אדירה.
כולם נשאלו על חוויתיהם, סיפורם האישי והרצון שלהם. רבים מבקשים רק לדבר, או מישהי שתחבק אותם, אומרת מידל.
מידל ניסתה מספר פעמים לפרסם את עבודתה - אך כנראה העיתונות תמשיך להתעניין רק בנשים הערומות.
זנות תמיד היתה מועברת על ידי המדיה בעזרת צילומים המתמקדים רק בצד אחד של ה״ביזנס״: נשים ערומות בחדרים מטונפים. בפרויקט ״מועדון ג׳נטלמנים״ מנסה הצלמת גריסטינה דה מידל להעביר גם את החצי הזכרי בנוסחה.
במהלך 2015 פרסמה מידל מודעה בעיתון המזמינה לקוחות של זנות להצטלם תמורת תשלום. מטרתה היתה לראות מיהם האנשים, כמו גם להפוך את הנוסחה של מי מקבל התשלום עבור מה - אם הם ימכרו חלק מעצמם. להפתעתה התגובה היתה אדירה.
כולם נשאלו על חוויתיהם, סיפורם האישי והרצון שלהם. רבים מבקשים רק לדבר, או מישהי שתחבק אותם, אומרת מידל.
מידל ניסתה מספר פעמים לפרסם את עבודתה - אך כנראה העיתונות תמשיך להתעניין רק בנשים הערומות.
זנות תמיד היתה מועברת על ידי המדיה בעזרת צילומים המתמקדים רק בצד אחד של ה״ביזנס״: נשים ערומות בחדרים מטונפים. בפרויקט ״מועדון ג׳נטלמנים״ מנסה הצלמת גריסטינה דה מידל להעביר גם את החצי הזכרי בנוסחה.
במהלך 2015 פרסמה מידל מודעה בעיתון המזמינה לקוחות של זנות להצטלם תמורת תשלום. מטרתה היתה לראות מיהם האנשים, כמו גם להפוך את הנוסחה של מי מקבל התשלום עבור מה - אם הם ימכרו חלק מעצמם. להפתעתה התגובה היתה אדירה.
כולם נשאלו על חוויתיהם, סיפורם האישי והרצון שלהם. רבים מבקשים רק לדבר, או מישהי שתחבק אותם, אומרת מידל.
מידל ניסתה מספר פעמים לפרסם את עבודתה - אך כנראה העיתונות תמשיך להתעניין רק בנשים הערומות.
ארגון הפנסיונרים האמריקאי הזמין 21 צלמים לצלם את סיפוריהם של האוכלוסיה הבוגרת סביב העולם - כמענה ותגובה לאתגרים והאפשרויות שמביא השינוי הדמוגרפי העולמי.
״רבים מאיתנו חיים יותר, בצורה פעילה יותר מבעבר. אך שירותים ציבוריים טובים יותר הם רק חלק קטן מהמתמונה. ללא קשר לגיל, מגולשי סקי לרקדנים מקצוענים - שמירה על פעילות מביאה עמה הרבה מעבר לבריאות גופנית. זהו גם מקור הגשמה, קשרים חברתיים ארוכי טווח, והנאה בכל גיל״ היה הציטוט בבריף המקצועי.
הצלם יונס בנדיקסון לקח מילים אלו פשוטם כמשמעם וצילם גולשי סקי בגילאי שמונים שרק עכשיו מגיעים לשיאם ונחשבים לאלילים בנורבגיה.
הצלם ג׳ים גולדברג מסע לאוקינווה יפן לתעד את ה״מואיי״ - קבוצה חברתית הדוקה המעניקה תחושה שתמיד יש מישהו שדואג לך - גם אם זה דרך הזמנה למשחק בכיכר או להתחפש במופע קראוקי.
באוקינווה עצמה רשומים למעלה מ-900 אנשים בני 100 או יותר.
ארגון הפנסיונרים האמריקאי הזמין 21 צלמים לצלם את סיפוריהם של האוכלוסיה הבוגרת סביב העולם - כמענה ותגובה לאתגרים והאפשרויות שמביא השינוי הדמוגרפי העולמי.
״רבים מאיתנו חיים יותר, בצורה פעילה יותר מבעבר. אך שירותים ציבוריים טובים יותר הם רק חלק קטן מהמתמונה. ללא קשר לגיל, מגולשי סקי לרקדנים מקצוענים - שמירה על פעילות מביאה עמה הרבה מעבר לבריאות גופנית. זהו גם מקור הגשמה, קשרים חברתיים ארוכי טווח, והנאה בכל גיל״ היה הציטוט בבריף המקצועי.
הצלם יונס בנדיקסון לקח מילים אלו פשוטם כמשמעם וצילם גולשי סקי בגילאי שמונים שרק עכשיו מגיעים לשיאם ונחשבים לאלילים בנורבגיה.
הצלם ג׳ים גולדברג מסע לאוקינווה יפן לתעד את ה״מואיי״ - קבוצה חברתית הדוקה המעניקה תחושה שתמיד יש מישהו שדואג לך - גם אם זה דרך הזמנה למשחק בכיכר או להתחפש במופע קראוקי.
באוקינווה עצמה רשומים למעלה מ-900 אנשים בני 100 או יותר.
ארגון הפנסיונרים האמריקאי הזמין 21 צלמים לצלם את סיפוריהם של האוכלוסיה הבוגרת סביב העולם - כמענה ותגובה לאתגרים והאפשרויות שמביא השינוי הדמוגרפי העולמי.
״רבים מאיתנו חיים יותר, בצורה פעילה יותר מבעבר. אך שירותים ציבוריים טובים יותר הם רק חלק קטן מהמתמונה. ללא קשר לגיל, מגולשי סקי לרקדנים מקצוענים - שמירה על פעילות מביאה עמה הרבה מעבר לבריאות גופנית. זהו גם מקור הגשמה, קשרים חברתיים ארוכי טווח, והנאה בכל גיל״ היה הציטוט בבריף המקצועי.
הצלם יונס בנדיקסון לקח מילים אלו פשוטם כמשמעם וצילם גולשי סקי בגילאי שמונים שרק עכשיו מגיעים לשיאם ונחשבים לאלילים בנורבגיה.
הצלם ג׳ים גולדברג מסע לאוקינווה יפן לתעד את ה״מואיי״ - קבוצה חברתית הדוקה המעניקה תחושה שתמיד יש מישהו שדואג לך - גם אם זה דרך הזמנה למשחק בכיכר או להתחפש במופע קראוקי.
באוקינווה עצמה רשומים למעלה מ-900 אנשים בני 100 או יותר.
ארגון הפנסיונרים האמריקאי הזמין 21 צלמים לצלם את סיפוריהם של האוכלוסיה הבוגרת סביב העולם - כמענה ותגובה לאתגרים והאפשרויות שמביא השינוי הדמוגרפי העולמי.
״רבים מאיתנו חיים יותר, בצורה פעילה יותר מבעבר. אך שירותים ציבוריים טובים יותר הם רק חלק קטן מהמתמונה. ללא קשר לגיל, מגולשי סקי לרקדנים מקצוענים - שמירה על פעילות מביאה עמה הרבה מעבר לבריאות גופנית. זהו גם מקור הגשמה, קשרים חברתיים ארוכי טווח, והנאה בכל גיל״ היה הציטוט בבריף המקצועי.
הצלם יונס בנדיקסון לקח מילים אלו פשוטם כמשמעם וצילם גולשי סקי בגילאי שמונים שרק עכשיו מגיעים לשיאם ונחשבים לאלילים בנורבגיה.
הצלם ג׳ים גולדברג מסע לאוקינווה יפן לתעד את ה״מואיי״ - קבוצה חברתית הדוקה המעניקה תחושה שתמיד יש מישהו שדואג לך - גם אם זה דרך הזמנה למשחק בכיכר או להתחפש במופע קראוקי.
באוקינווה עצמה רשומים למעלה מ-900 אנשים בני 100 או יותר.
ההתמודדות האומנותית עם תופעת האנורקסיה אינה פשוטה. מחלה קשה זו לרוב מתוארת בביטויים הפיסיים החיצוניים שלה והשפעתם על הגוף. הסובלים מאנורקסיה לרוב מתוארים בסרטים כנשים צעירות ויפות שהן פגיעות וזקוקות להצלה.
סרטה החדש של מרטינה סקרפלי בשם ״ביצה״ אינו קל לצפיה. סרט זה מעניק פרספקטיבה חדשה על הבעיה המורכבת. במספר דקות, באווירה הגובלת בסרט אימה, אנו נשאבים לחוויה האישית של הפיתוי שמעניקה המחלה, ללא האדרה או הצדקה. הסרט מבוסס על חוויותיה האישיות של מרטינה.
בבסיסו הסרט מעביר את מלחמתה הפנימית של בחורה אשר מתמודדת עם אכילה של ביצה. רציתי לעשות סרט על נושא זה תוך הימנעות מתחושות של צער או רחמים, אומרת מרטינה. חיפשתי גיבורה חזקה אשר נכשלת למרות הכל.
ההתמודדות האומנותית עם תופעת האנורקסיה אינה פשוטה. מחלה קשה זו לרוב מתוארת בביטויים הפיסיים החיצוניים שלה והשפעתם על הגוף. הסובלים מאנורקסיה לרוב מתוארים בסרטים כנשים צעירות ויפות שהן פגיעות וזקוקות להצלה.
סרטה החדש של מרטינה סקרפלי בשם ״ביצה״ אינו קל לצפיה. סרט זה מעניק פרספקטיבה חדשה על הבעיה המורכבת. במספר דקות, באווירה הגובלת בסרט אימה, אנו נשאבים לחוויה האישית של הפיתוי שמעניקה המחלה, ללא האדרה או הצדקה. הסרט מבוסס על חוויותיה האישיות של מרטינה.
בבסיסו הסרט מעביר את מלחמתה הפנימית של בחורה אשר מתמודדת עם אכילה של ביצה. רציתי לעשות סרט על נושא זה תוך הימנעות מתחושות של צער או רחמים, אומרת מרטינה. חיפשתי גיבורה חזקה אשר נכשלת למרות הכל.
ההתמודדות האומנותית עם תופעת האנורקסיה אינה פשוטה. מחלה קשה זו לרוב מתוארת בביטויים הפיסיים החיצוניים שלה והשפעתם על הגוף. הסובלים מאנורקסיה לרוב מתוארים בסרטים כנשים צעירות ויפות שהן פגיעות וזקוקות להצלה.
סרטה החדש של מרטינה סקרפלי בשם ״ביצה״ אינו קל לצפיה. סרט זה מעניק פרספקטיבה חדשה על הבעיה המורכבת. במספר דקות, באווירה הגובלת בסרט אימה, אנו נשאבים לחוויה האישית של הפיתוי שמעניקה המחלה, ללא האדרה או הצדקה. הסרט מבוסס על חוויותיה האישיות של מרטינה.
בבסיסו הסרט מעביר את מלחמתה הפנימית של בחורה אשר מתמודדת עם אכילה של ביצה. רציתי לעשות סרט על נושא זה תוך הימנעות מתחושות של צער או רחמים, אומרת מרטינה. חיפשתי גיבורה חזקה אשר נכשלת למרות הכל.
ההתמודדות האומנותית עם תופעת האנורקסיה אינה פשוטה. מחלה קשה זו לרוב מתוארת בביטויים הפיסיים החיצוניים שלה והשפעתם על הגוף. הסובלים מאנורקסיה לרוב מתוארים בסרטים כנשים צעירות ויפות שהן פגיעות וזקוקות להצלה.
סרטה החדש של מרטינה סקרפלי בשם ״ביצה״ אינו קל לצפיה. סרט זה מעניק פרספקטיבה חדשה על הבעיה המורכבת. במספר דקות, באווירה הגובלת בסרט אימה, אנו נשאבים לחוויה האישית של הפיתוי שמעניקה המחלה, ללא האדרה או הצדקה. הסרט מבוסס על חוויותיה האישיות של מרטינה.
בבסיסו הסרט מעביר את מלחמתה הפנימית של בחורה אשר מתמודדת עם אכילה של ביצה. רציתי לעשות סרט על נושא זה תוך הימנעות מתחושות של צער או רחמים, אומרת מרטינה. חיפשתי גיבורה חזקה אשר נכשלת למרות הכל.
ג׳ון ביסלי גרין היה מבין הראשונים שצילם את הארכיאולוגיה המצרית. בשנות 1850 כאשר היה כבן עשרים ארז את חפציו ויצא למסע אל המזרח התיכון. גרין, יליד צרפת להורים אמראיקאים בעלי ממון, יצא פעמיים למצרים בסך הכל.
הוא לא היה האירופאי הראשון שצילם את אוצרות האזור. היו לפחות שניים לפניו, מקסים דו-קמפ שנסע עם גוסטב פלובר, ופיליקס טיינרד. אך בניגוד אליהם היה גרין צלם לפני שיצא לדרכו. גרין היה הצלם המקצועי הראשון שהיה מאומן בארכיאולוגיה אומר פרדריק בוהרר - היסטוריון לאומנות מאוניברסיטת מרילנד.
ג׳ון ביסלי גרין היה מבין הראשונים שצילם את הארכיאולוגיה המצרית. בשנות 1850 כאשר היה כבן עשרים ארז את חפציו ויצא למסע אל המזרח התיכון. גרין, יליד צרפת להורים אמראיקאים בעלי ממון, יצא פעמיים למצרים בסך הכל.
הוא לא היה האירופאי הראשון שצילם את אוצרות האזור. היו לפחות שניים לפניו, מקסים דו-קמפ שנסע עם גוסטב פלובר, ופיליקס טיינרד. אך בניגוד אליהם היה גרין צלם לפני שיצא לדרכו. גרין היה הצלם המקצועי הראשון שהיה מאומן בארכיאולוגיה אומר פרדריק בוהרר - היסטוריון לאומנות מאוניברסיטת מרילנד.
ג׳ון ביסלי גרין היה מבין הראשונים שצילם את הארכיאולוגיה המצרית. בשנות 1850 כאשר היה כבן עשרים ארז את חפציו ויצא למסע אל המזרח התיכון. גרין, יליד צרפת להורים אמראיקאים בעלי ממון, יצא פעמיים למצרים בסך הכל.
הוא לא היה האירופאי הראשון שצילם את אוצרות האזור. היו לפחות שניים לפניו, מקסים דו-קמפ שנסע עם גוסטב פלובר, ופיליקס טיינרד. אך בניגוד אליהם היה גרין צלם לפני שיצא לדרכו. גרין היה הצלם המקצועי הראשון שהיה מאומן בארכיאולוגיה אומר פרדריק בוהרר - היסטוריון לאומנות מאוניברסיטת מרילנד.
ג׳ון ביסלי גרין היה מבין הראשונים שצילם את הארכיאולוגיה המצרית. בשנות 1850 כאשר היה כבן עשרים ארז את חפציו ויצא למסע אל המזרח התיכון. גרין, יליד צרפת להורים אמראיקאים בעלי ממון, יצא פעמיים למצרים בסך הכל.
הוא לא היה האירופאי הראשון שצילם את אוצרות האזור. היו לפחות שניים לפניו, מקסים דו-קמפ שנסע עם גוסטב פלובר, ופיליקס טיינרד. אך בניגוד אליהם היה גרין צלם לפני שיצא לדרכו. גרין היה הצלם המקצועי הראשון שהיה מאומן בארכיאולוגיה אומר פרדריק בוהרר - היסטוריון לאומנות מאוניברסיטת מרילנד.
סידרת עבודות של הצלם ההולנדי סטין הואקסטרה מתעדת את מסעותיו במונטנה, ארה״ב. בפרויקט הקודם של סטין ברחובות טוקיו זכה לתהודה רבה בקהילת הצילום והביא אותו לחצי השני של הכדור ולאזורים עם אווירה אחרת לחלוטין.
עבודתו מביאה מבט נדיר על טבע נדיר עוד יותר, עיירות עזובות ואנשים כמו לקוחים מזמן שאינו קיים יותר. בין הצילומים ניתן למצוא בוקרים הלקוחים ממערובונים, פוחלצים של דובים, ונופים עוצרי נשימה.
סידרת עבודות של הצלם ההולנדי סטין הואקסטרה מתעדת את מסעותיו במונטנה, ארה״ב. בפרויקט הקודם של סטין ברחובות טוקיו זכה לתהודה רבה בקהילת הצילום והביא אותו לחצי השני של הכדור ולאזורים עם אווירה אחרת לחלוטין.
עבודתו מביאה מבט נדיר על טבע נדיר עוד יותר, עיירות עזובות ואנשים כמו לקוחים מזמן שאינו קיים יותר. בין הצילומים ניתן למצוא בוקרים הלקוחים ממערובונים, פוחלצים של דובים, ונופים עוצרי נשימה.
סידרת עבודות של הצלם ההולנדי סטין הואקסטרה מתעדת את מסעותיו במונטנה, ארה״ב. בפרויקט הקודם של סטין ברחובות טוקיו זכה לתהודה רבה בקהילת הצילום והביא אותו לחצי השני של הכדור ולאזורים עם אווירה אחרת לחלוטין.
עבודתו מביאה מבט נדיר על טבע נדיר עוד יותר, עיירות עזובות ואנשים כמו לקוחים מזמן שאינו קיים יותר. בין הצילומים ניתן למצוא בוקרים הלקוחים ממערובונים, פוחלצים של דובים, ונופים עוצרי נשימה.
סידרת עבודות של הצלם ההולנדי סטין הואקסטרה מתעדת את מסעותיו במונטנה, ארה״ב. בפרויקט הקודם של סטין ברחובות טוקיו זכה לתהודה רבה בקהילת הצילום והביא אותו לחצי השני של הכדור ולאזורים עם אווירה אחרת לחלוטין.
עבודתו מביאה מבט נדיר על טבע נדיר עוד יותר, עיירות עזובות ואנשים כמו לקוחים מזמן שאינו קיים יותר. בין הצילומים ניתן למצוא בוקרים הלקוחים ממערובונים, פוחלצים של דובים, ונופים עוצרי נשימה.
