כאשר מתבוננים בפורטפוליו של הצלם טים ווקר ניתן לשער שהוא עבר ילדות קשה - אך ווקר מעיד שאין רחוק מכך. את ילדותו העביר באזורי הכפר של אנגליה, מקפץ עם אחיו מעל גדרות, בונה בתים על עצים ומתכנן סכרים בנחל הקטן שזרם ליד ביתם כדי לייצר בריכה קטנה בה יוכל לשחות. ״האפשרות לרוץ חופשי בילדותי היא מקור ממנו אני שואב את יצירותי היום״ מעיד ווקר.
ווקר הוא מהצלמים הבודדים שאינם מעלים תמונות לאינסטגרם. ״אינני מרגיש נוח שאנשים מביטים בטכנולוגיה יותר מדי כי זה מנתק אותך מהמציאות בצורה עיקשת ונזקקת״ הוא מעיד. גם ההתבוננות בכל התמונות באותו הגודל מייצרת חוויה ליניארית לדבריו, ״להיתקל בעבודה ענקית של וולפגנג טילמנס בטייט, ובעבודה קטנטנה של סיסיל ביטון בפורטרייט גלרי, ולפתוח את עיתון סוף השבוע ולראות את צילומיו של דון מקולין, אינסטגרם זה מפחיד, היזהרו. 1984״
טים ווקר הוא אחד מצלמי האופנוע המובילים היום, הידוע בעבודותיו החלומיות והסוריאליסטיות.
כאשר מתבוננים בפורטפוליו של הצלם טים ווקר ניתן לשער שהוא עבר ילדות קשה - אך ווקר מעיד שאין רחוק מכך. את ילדותו העביר באזורי הכפר של אנגליה, מקפץ עם אחיו מעל גדרות, בונה בתים על עצים ומתכנן סכרים בנחל הקטן שזרם ליד ביתם כדי לייצר בריכה קטנה בה יוכל לשחות. ״האפשרות לרוץ חופשי בילדותי היא מקור ממנו אני שואב את יצירותי היום״ מעיד ווקר.
ווקר הוא מהצלמים הבודדים שאינם מעלים תמונות לאינסטגרם. ״אינני מרגיש נוח שאנשים מביטים בטכנולוגיה יותר מדי כי זה מנתק אותך מהמציאות בצורה עיקשת ונזקקת״ הוא מעיד. גם ההתבוננות בכל התמונות באותו הגודל מייצרת חוויה ליניארית לדבריו, ״להיתקל בעבודה ענקית של וולפגנג טילמנס בטייט, ובעבודה קטנטנה של סיסיל ביטון בפורטרייט גלרי, ולפתוח את עיתון סוף השבוע ולראות את צילומיו של דון מקולין, אינסטגרם זה מפחיד, היזהרו. 1984״
טים ווקר הוא אחד מצלמי האופנוע המובילים היום, הידוע בעבודותיו החלומיות והסוריאליסטיות.
כאשר מתבוננים בפורטפוליו של הצלם טים ווקר ניתן לשער שהוא עבר ילדות קשה - אך ווקר מעיד שאין רחוק מכך. את ילדותו העביר באזורי הכפר של אנגליה, מקפץ עם אחיו מעל גדרות, בונה בתים על עצים ומתכנן סכרים בנחל הקטן שזרם ליד ביתם כדי לייצר בריכה קטנה בה יוכל לשחות. ״האפשרות לרוץ חופשי בילדותי היא מקור ממנו אני שואב את יצירותי היום״ מעיד ווקר.
ווקר הוא מהצלמים הבודדים שאינם מעלים תמונות לאינסטגרם. ״אינני מרגיש נוח שאנשים מביטים בטכנולוגיה יותר מדי כי זה מנתק אותך מהמציאות בצורה עיקשת ונזקקת״ הוא מעיד. גם ההתבוננות בכל התמונות באותו הגודל מייצרת חוויה ליניארית לדבריו, ״להיתקל בעבודה ענקית של וולפגנג טילמנס בטייט, ובעבודה קטנטנה של סיסיל ביטון בפורטרייט גלרי, ולפתוח את עיתון סוף השבוע ולראות את צילומיו של דון מקולין, אינסטגרם זה מפחיד, היזהרו. 1984״
טים ווקר הוא אחד מצלמי האופנוע המובילים היום, הידוע בעבודותיו החלומיות והסוריאליסטיות.
כאשר מתבוננים בפורטפוליו של הצלם טים ווקר ניתן לשער שהוא עבר ילדות קשה - אך ווקר מעיד שאין רחוק מכך. את ילדותו העביר באזורי הכפר של אנגליה, מקפץ עם אחיו מעל גדרות, בונה בתים על עצים ומתכנן סכרים בנחל הקטן שזרם ליד ביתם כדי לייצר בריכה קטנה בה יוכל לשחות. ״האפשרות לרוץ חופשי בילדותי היא מקור ממנו אני שואב את יצירותי היום״ מעיד ווקר.
ווקר הוא מהצלמים הבודדים שאינם מעלים תמונות לאינסטגרם. ״אינני מרגיש נוח שאנשים מביטים בטכנולוגיה יותר מדי כי זה מנתק אותך מהמציאות בצורה עיקשת ונזקקת״ הוא מעיד. גם ההתבוננות בכל התמונות באותו הגודל מייצרת חוויה ליניארית לדבריו, ״להיתקל בעבודה ענקית של וולפגנג טילמנס בטייט, ובעבודה קטנטנה של סיסיל ביטון בפורטרייט גלרי, ולפתוח את עיתון סוף השבוע ולראות את צילומיו של דון מקולין, אינסטגרם זה מפחיד, היזהרו. 1984״
טים ווקר הוא אחד מצלמי האופנוע המובילים היום, הידוע בעבודותיו החלומיות והסוריאליסטיות.
רו קווהאטא היא בימאית הידועה בעיקר בזכות עבודות האנימציה שלה שהיו מועמדות לאוסקר. סרטה ״חללים קטנים מבוסס על הפואמה של רון קוארג׳
רו קווהאטא היא בימאית הידועה בעיקר בזכות עבודות האנימציה שלה שהיו מועמדות לאוסקר. סרטה ״חללים קטנים מבוסס על הפואמה של רון קוארג׳
רו קווהאטא היא בימאית הידועה בעיקר בזכות עבודות האנימציה שלה שהיו מועמדות לאוסקר. סרטה ״חללים קטנים מבוסס על הפואמה של רון קוארג׳
רו קווהאטא היא בימאית הידועה בעיקר בזכות עבודות האנימציה שלה שהיו מועמדות לאוסקר. סרטה ״חללים קטנים מבוסס על הפואמה של רון קוארג׳
רוזלין פוקס סולומון היא צלמת אמריקאית המתגוררת בניו יורק. עבודותיה נפרסות עד כה על יותר מחמישים שנה, ועוסקות בעיקר במאבק האנושי להתקיים. בספר עבודותיה צ׳פלינגס מתעסקת רוזלין עם בדידות, עוני ותקווה. התמונות מאגודות על פי נושאים כמו אוכל, לבבות, משחק ואמונה.
״אני מתעניינת בפסיכולוגיה של אנשים. אני משתמשת באינטואיציה שלי לנסות להבין משהו לגבי מה חייהם יכולים להיות״ אומרת רוזלין.
רוזלין פוקס סולומון היא צלמת אמריקאית המתגוררת בניו יורק. עבודותיה נפרסות עד כה על יותר מחמישים שנה, ועוסקות בעיקר במאבק האנושי להתקיים. בספר עבודותיה צ׳פלינגס מתעסקת רוזלין עם בדידות, עוני ותקווה. התמונות מאגודות על פי נושאים כמו אוכל, לבבות, משחק ואמונה.
״אני מתעניינת בפסיכולוגיה של אנשים. אני משתמשת באינטואיציה שלי לנסות להבין משהו לגבי מה חייהם יכולים להיות״ אומרת רוזלין.
רוזלין פוקס סולומון היא צלמת אמריקאית המתגוררת בניו יורק. עבודותיה נפרסות עד כה על יותר מחמישים שנה, ועוסקות בעיקר במאבק האנושי להתקיים. בספר עבודותיה צ׳פלינגס מתעסקת רוזלין עם בדידות, עוני ותקווה. התמונות מאגודות על פי נושאים כמו אוכל, לבבות, משחק ואמונה.
״אני מתעניינת בפסיכולוגיה של אנשים. אני משתמשת באינטואיציה שלי לנסות להבין משהו לגבי מה חייהם יכולים להיות״ אומרת רוזלין.
רוזלין פוקס סולומון היא צלמת אמריקאית המתגוררת בניו יורק. עבודותיה נפרסות עד כה על יותר מחמישים שנה, ועוסקות בעיקר במאבק האנושי להתקיים. בספר עבודותיה צ׳פלינגס מתעסקת רוזלין עם בדידות, עוני ותקווה. התמונות מאגודות על פי נושאים כמו אוכל, לבבות, משחק ואמונה.
״אני מתעניינת בפסיכולוגיה של אנשים. אני משתמשת באינטואיציה שלי לנסות להבין משהו לגבי מה חייהם יכולים להיות״ אומרת רוזלין.
אנטוני סנדרה הוא אמן ספרדי שזכה מספר פעמים בפרסים על סרטיו הקצרים. סרטו החדש הוא סוג של הומאז׳ למגזינים כגון הבי מטאל או תוצר סוריאליסטי של שנות השבעים. סנדרה, הידוע יותר בכינויו פודנקו, עובד לרוב במדיה מעורבת דו מימדית.
אנטוני סנדרה הוא אמן ספרדי שזכה מספר פעמים בפרסים על סרטיו הקצרים. סרטו החדש הוא סוג של הומאז׳ למגזינים כגון הבי מטאל או תוצר סוריאליסטי של שנות השבעים. סנדרה, הידוע יותר בכינויו פודנקו, עובד לרוב במדיה מעורבת דו מימדית.
אנטוני סנדרה הוא אמן ספרדי שזכה מספר פעמים בפרסים על סרטיו הקצרים. סרטו החדש הוא סוג של הומאז׳ למגזינים כגון הבי מטאל או תוצר סוריאליסטי של שנות השבעים. סנדרה, הידוע יותר בכינויו פודנקו, עובד לרוב במדיה מעורבת דו מימדית.
אנטוני סנדרה הוא אמן ספרדי שזכה מספר פעמים בפרסים על סרטיו הקצרים. סרטו החדש הוא סוג של הומאז׳ למגזינים כגון הבי מטאל או תוצר סוריאליסטי של שנות השבעים. סנדרה, הידוע יותר בכינויו פודנקו, עובד לרוב במדיה מעורבת דו מימדית.
בשנת 2015 החלה ולריה לואונגו בפרויקט ארוך טווח ללמוד על חייהן של הנזירות במנזר הלבבות הקדושים של ישו ומריה ברומא. התעניינתי באנשים שבחרו בחיים ראדיקליים, אלו שבחרו לחיות מחוץ לסטנדרטים ולקחת החלטות המשפיעות על כל אורח חייהם.
אחוות רבסקו היא בעלת מנזרים במספר רב של מקומות בעולם כאשר מרכזן בקרבת הוותיקן. הקהילה מורכבת מנשים מכ-30 מדינות שונות אשר מעבירות את מרבית שנותיהן יחדיו. במקרה של האחות אודליה, היא הצטרפה בגיל 13, היום היא בת למעלה משמונים.
הן רשאיות לבקר את קרוביהן פעם בשנה או פעם בשלוש שנים. בכל מספר שנים הן עוברות להתגורר בארץ אחרת. כאשר המבוגרות שבינהן לרוב מקבלות מגורים בהרים הקרובים עד סוף חייהן.
בשנת 2015 החלה ולריה לואונגו בפרויקט ארוך טווח ללמוד על חייהן של הנזירות במנזר הלבבות הקדושים של ישו ומריה ברומא. התעניינתי באנשים שבחרו בחיים ראדיקליים, אלו שבחרו לחיות מחוץ לסטנדרטים ולקחת החלטות המשפיעות על כל אורח חייהם.
אחוות רבסקו היא בעלת מנזרים במספר רב של מקומות בעולם כאשר מרכזן בקרבת הוותיקן. הקהילה מורכבת מנשים מכ-30 מדינות שונות אשר מעבירות את מרבית שנותיהן יחדיו. במקרה של האחות אודליה, היא הצטרפה בגיל 13, היום היא בת למעלה משמונים.
הן רשאיות לבקר את קרוביהן פעם בשנה או פעם בשלוש שנים. בכל מספר שנים הן עוברות להתגורר בארץ אחרת. כאשר המבוגרות שבינהן לרוב מקבלות מגורים בהרים הקרובים עד סוף חייהן.
בשנת 2015 החלה ולריה לואונגו בפרויקט ארוך טווח ללמוד על חייהן של הנזירות במנזר הלבבות הקדושים של ישו ומריה ברומא. התעניינתי באנשים שבחרו בחיים ראדיקליים, אלו שבחרו לחיות מחוץ לסטנדרטים ולקחת החלטות המשפיעות על כל אורח חייהם.
אחוות רבסקו היא בעלת מנזרים במספר רב של מקומות בעולם כאשר מרכזן בקרבת הוותיקן. הקהילה מורכבת מנשים מכ-30 מדינות שונות אשר מעבירות את מרבית שנותיהן יחדיו. במקרה של האחות אודליה, היא הצטרפה בגיל 13, היום היא בת למעלה משמונים.
הן רשאיות לבקר את קרוביהן פעם בשנה או פעם בשלוש שנים. בכל מספר שנים הן עוברות להתגורר בארץ אחרת. כאשר המבוגרות שבינהן לרוב מקבלות מגורים בהרים הקרובים עד סוף חייהן.
בשנת 2015 החלה ולריה לואונגו בפרויקט ארוך טווח ללמוד על חייהן של הנזירות במנזר הלבבות הקדושים של ישו ומריה ברומא. התעניינתי באנשים שבחרו בחיים ראדיקליים, אלו שבחרו לחיות מחוץ לסטנדרטים ולקחת החלטות המשפיעות על כל אורח חייהם.
אחוות רבסקו היא בעלת מנזרים במספר רב של מקומות בעולם כאשר מרכזן בקרבת הוותיקן. הקהילה מורכבת מנשים מכ-30 מדינות שונות אשר מעבירות את מרבית שנותיהן יחדיו. במקרה של האחות אודליה, היא הצטרפה בגיל 13, היום היא בת למעלה משמונים.
הן רשאיות לבקר את קרוביהן פעם בשנה או פעם בשלוש שנים. בכל מספר שנים הן עוברות להתגורר בארץ אחרת. כאשר המבוגרות שבינהן לרוב מקבלות מגורים בהרים הקרובים עד סוף חייהן.
חלקת אדמה שאינה שייכת לאיש בין שתי שכונות הפכה למוקד הפרוייקט החדש של הצלמת לורה פנק. מספר ילדים ובני נוער נפגשים יום יום בחלקה זו המכונה בפיהם העיר האבודה.
כאשר שאלה לורה מדוע קיבלה הקרקע שם זה, הנשמע כה פואטי בעיניה, נענתה כי השם ניתן דווקא על ידי המבוגרים שחשו שנשכחו והלכו לאיבוד. לורה העבירה שם שנה שלמה בה אספה צילומים וסיפורים רבים על המקום אותו היא רוצה להנציח כדי שלא ילך לאיבוד. הילדים אותם צילמה מסתובבים על קו התפר בין ילדות לבגרות. בתמונה אחת נראה ילד האוחז ביד אחת סיגריה ובאחרת סוכריה על מקל. בתמונה נוספת מצולמת קבוצת ילדים מנפחת בלונים למסיבה, כאשר הילדה הקטנה ביותר מנפחת קונדום.
לורה ידועה בעבודותיה בהן היא מתעדת ילדים, וכמו במקרה זה, לאחר שהיא מתגוררת ומבלה איתם שבועות וחודשים.
חלקת אדמה שאינה שייכת לאיש בין שתי שכונות הפכה למוקד הפרוייקט החדש של הצלמת לורה פנק. מספר ילדים ובני נוער נפגשים יום יום בחלקה זו המכונה בפיהם העיר האבודה.
כאשר שאלה לורה מדוע קיבלה הקרקע שם זה, הנשמע כה פואטי בעיניה, נענתה כי השם ניתן דווקא על ידי המבוגרים שחשו שנשכחו והלכו לאיבוד. לורה העבירה שם שנה שלמה בה אספה צילומים וסיפורים רבים על המקום אותו היא רוצה להנציח כדי שלא ילך לאיבוד. הילדים אותם צילמה מסתובבים על קו התפר בין ילדות לבגרות. בתמונה אחת נראה ילד האוחז ביד אחת סיגריה ובאחרת סוכריה על מקל. בתמונה נוספת מצולמת קבוצת ילדים מנפחת בלונים למסיבה, כאשר הילדה הקטנה ביותר מנפחת קונדום.
לורה ידועה בעבודותיה בהן היא מתעדת ילדים, וכמו במקרה זה, לאחר שהיא מתגוררת ומבלה איתם שבועות וחודשים.
חלקת אדמה שאינה שייכת לאיש בין שתי שכונות הפכה למוקד הפרוייקט החדש של הצלמת לורה פנק. מספר ילדים ובני נוער נפגשים יום יום בחלקה זו המכונה בפיהם העיר האבודה.
כאשר שאלה לורה מדוע קיבלה הקרקע שם זה, הנשמע כה פואטי בעיניה, נענתה כי השם ניתן דווקא על ידי המבוגרים שחשו שנשכחו והלכו לאיבוד. לורה העבירה שם שנה שלמה בה אספה צילומים וסיפורים רבים על המקום אותו היא רוצה להנציח כדי שלא ילך לאיבוד. הילדים אותם צילמה מסתובבים על קו התפר בין ילדות לבגרות. בתמונה אחת נראה ילד האוחז ביד אחת סיגריה ובאחרת סוכריה על מקל. בתמונה נוספת מצולמת קבוצת ילדים מנפחת בלונים למסיבה, כאשר הילדה הקטנה ביותר מנפחת קונדום.
לורה ידועה בעבודותיה בהן היא מתעדת ילדים, וכמו במקרה זה, לאחר שהיא מתגוררת ומבלה איתם שבועות וחודשים.
חלקת אדמה שאינה שייכת לאיש בין שתי שכונות הפכה למוקד הפרוייקט החדש של הצלמת לורה פנק. מספר ילדים ובני נוער נפגשים יום יום בחלקה זו המכונה בפיהם העיר האבודה.
כאשר שאלה לורה מדוע קיבלה הקרקע שם זה, הנשמע כה פואטי בעיניה, נענתה כי השם ניתן דווקא על ידי המבוגרים שחשו שנשכחו והלכו לאיבוד. לורה העבירה שם שנה שלמה בה אספה צילומים וסיפורים רבים על המקום אותו היא רוצה להנציח כדי שלא ילך לאיבוד. הילדים אותם צילמה מסתובבים על קו התפר בין ילדות לבגרות. בתמונה אחת נראה ילד האוחז ביד אחת סיגריה ובאחרת סוכריה על מקל. בתמונה נוספת מצולמת קבוצת ילדים מנפחת בלונים למסיבה, כאשר הילדה הקטנה ביותר מנפחת קונדום.
לורה ידועה בעבודותיה בהן היא מתעדת ילדים, וכמו במקרה זה, לאחר שהיא מתגוררת ומבלה איתם שבועות וחודשים.
בעשרים ושמונה בנובמבר 1966 הפיק טרומן קפוטה נשף במלון פלזה בניו יורק. בין האורחים היו פרנק סינטרה, מיה פרו, נסיכה איטלקיה ועוד מרשימת המי ומי של התקופה. הצלם אליוט ארוויט נכח גם כן ותיעד את האירוע שהפך להיות למושא חיקוי בעשרות השנים הבאות.
הארוע קיבל את השם ״הנשף השחור לבן״, וכלל מסכות לכל האורחים. אותם אורחים שהגיעו על מנת להיראות כבני המעמד הגבוה נאלצו להסתיר את פניהם וחלילה למצוא עצמם רוקדים עם פקיד הקבלה.
בעשרים ושמונה בנובמבר 1966 הפיק טרומן קפוטה נשף במלון פלזה בניו יורק. בין האורחים היו פרנק סינטרה, מיה פרו, נסיכה איטלקיה ועוד מרשימת המי ומי של התקופה. הצלם אליוט ארוויט נכח גם כן ותיעד את האירוע שהפך להיות למושא חיקוי בעשרות השנים הבאות.
הארוע קיבל את השם ״הנשף השחור לבן״, וכלל מסכות לכל האורחים. אותם אורחים שהגיעו על מנת להיראות כבני המעמד הגבוה נאלצו להסתיר את פניהם וחלילה למצוא עצמם רוקדים עם פקיד הקבלה.
בעשרים ושמונה בנובמבר 1966 הפיק טרומן קפוטה נשף במלון פלזה בניו יורק. בין האורחים היו פרנק סינטרה, מיה פרו, נסיכה איטלקיה ועוד מרשימת המי ומי של התקופה. הצלם אליוט ארוויט נכח גם כן ותיעד את האירוע שהפך להיות למושא חיקוי בעשרות השנים הבאות.
הארוע קיבל את השם ״הנשף השחור לבן״, וכלל מסכות לכל האורחים. אותם אורחים שהגיעו על מנת להיראות כבני המעמד הגבוה נאלצו להסתיר את פניהם וחלילה למצוא עצמם רוקדים עם פקיד הקבלה.
בעשרים ושמונה בנובמבר 1966 הפיק טרומן קפוטה נשף במלון פלזה בניו יורק. בין האורחים היו פרנק סינטרה, מיה פרו, נסיכה איטלקיה ועוד מרשימת המי ומי של התקופה. הצלם אליוט ארוויט נכח גם כן ותיעד את האירוע שהפך להיות למושא חיקוי בעשרות השנים הבאות.
הארוע קיבל את השם ״הנשף השחור לבן״, וכלל מסכות לכל האורחים. אותם אורחים שהגיעו על מנת להיראות כבני המעמד הגבוה נאלצו להסתיר את פניהם וחלילה למצוא עצמם רוקדים עם פקיד הקבלה.
רובוטים תת ימיים וטילים בין יבשתיים היו בין כלי הנשק המתקדמים שהציגה סין במצעד יוצא דופן לרגל חגיגות יום הולדת למדינה. על פי הדיווחים כחמש עשרה אלף חיילים השתתפו במצעד שנועד בין השאר להציג את הקידמה הצבאית של סין עם העיניים אל עבר ארצות הברית.
לפני עשרים שנה זה היה ציוד רוסי שהוצג במצעדים אלו, היום הכל היה תוצרת סין אומרים הפרשנים. סין יודעת שארצות הברית מפתחת את הטכנולוגיות הצבאיות שלה על פי מה שמציגה סין, לאחר שנים שמלחמת גרילה באפגניסטן ופקיסטן הכתיבה את כיוון הטכנולוגיה.
רובוטים תת ימיים וטילים בין יבשתיים היו בין כלי הנשק המתקדמים שהציגה סין במצעד יוצא דופן לרגל חגיגות יום הולדת למדינה. על פי הדיווחים כחמש עשרה אלף חיילים השתתפו במצעד שנועד בין השאר להציג את הקידמה הצבאית של סין עם העיניים אל עבר ארצות הברית.
לפני עשרים שנה זה היה ציוד רוסי שהוצג במצעדים אלו, היום הכל היה תוצרת סין אומרים הפרשנים. סין יודעת שארצות הברית מפתחת את הטכנולוגיות הצבאיות שלה על פי מה שמציגה סין, לאחר שנים שמלחמת גרילה באפגניסטן ופקיסטן הכתיבה את כיוון הטכנולוגיה.
רובוטים תת ימיים וטילים בין יבשתיים היו בין כלי הנשק המתקדמים שהציגה סין במצעד יוצא דופן לרגל חגיגות יום הולדת למדינה. על פי הדיווחים כחמש עשרה אלף חיילים השתתפו במצעד שנועד בין השאר להציג את הקידמה הצבאית של סין עם העיניים אל עבר ארצות הברית.
לפני עשרים שנה זה היה ציוד רוסי שהוצג במצעדים אלו, היום הכל היה תוצרת סין אומרים הפרשנים. סין יודעת שארצות הברית מפתחת את הטכנולוגיות הצבאיות שלה על פי מה שמציגה סין, לאחר שנים שמלחמת גרילה באפגניסטן ופקיסטן הכתיבה את כיוון הטכנולוגיה.
רובוטים תת ימיים וטילים בין יבשתיים היו בין כלי הנשק המתקדמים שהציגה סין במצעד יוצא דופן לרגל חגיגות יום הולדת למדינה. על פי הדיווחים כחמש עשרה אלף חיילים השתתפו במצעד שנועד בין השאר להציג את הקידמה הצבאית של סין עם העיניים אל עבר ארצות הברית.
לפני עשרים שנה זה היה ציוד רוסי שהוצג במצעדים אלו, היום הכל היה תוצרת סין אומרים הפרשנים. סין יודעת שארצות הברית מפתחת את הטכנולוגיות הצבאיות שלה על פי מה שמציגה סין, לאחר שנים שמלחמת גרילה באפגניסטן ופקיסטן הכתיבה את כיוון הטכנולוגיה.
