אחר צהריים בבריכה העירונית הוא הנושא של סרט אנימציה חדש מאת ארבעה סטודנטים לאומנות בצרפת. הסרט המורכב ממספר אפיזודות משתלבות, מועמד למרוץ לאוסקר, הוצג עד כה ב64 פסטיבלים, זכה בשישה פרסים ביניהם פרס ורשה המכובד.
אחר צהריים בבריכה העירונית הוא הנושא של סרט אנימציה חדש מאת ארבעה סטודנטים לאומנות בצרפת. הסרט המורכב ממספר אפיזודות משתלבות, מועמד למרוץ לאוסקר, הוצג עד כה ב64 פסטיבלים, זכה בשישה פרסים ביניהם פרס ורשה המכובד.
אחר צהריים בבריכה העירונית הוא הנושא של סרט אנימציה חדש מאת ארבעה סטודנטים לאומנות בצרפת. הסרט המורכב ממספר אפיזודות משתלבות, מועמד למרוץ לאוסקר, הוצג עד כה ב64 פסטיבלים, זכה בשישה פרסים ביניהם פרס ורשה המכובד.
אחר צהריים בבריכה העירונית הוא הנושא של סרט אנימציה חדש מאת ארבעה סטודנטים לאומנות בצרפת. הסרט המורכב ממספר אפיזודות משתלבות, מועמד למרוץ לאוסקר, הוצג עד כה ב64 פסטיבלים, זכה בשישה פרסים ביניהם פרס ורשה המכובד.
טרי אוניל, צלם הידוע בצילומי מפורסמים בשנות השישים נפטר השבוע בביתו. אוניל צילם בין השאר צילומים איקונים של הרולינג סטונס, ביטלס, דייויד בואי, אלטון ג׳ון וקווין.
אוניל, יליד לונדון, רצה להיות מתופף ג׳אז בראשית ימיו ומצא עצמו ביחידת הצלמים של שדה התעופה הית׳רו בלונדון. צילומיו הגדירו את שנות השישים הסוערות.
צילומיו הראשונים תיעדו להקה חדשה בשם החיפושיות. אלטון ג׳ון היה מהראשונים שהקדישו לו השבוע מכתבי תודה בעקבות פטירתו.
אוניל נישא לשחקנית פיי דנווי אותה הרבה לצלם במהלך הקריירה שלו. מפורסם ומוערך בזכות עצמו - רבים נתנו לו גישה פרטית אל מאחורי הקלעים, למלתחות ולבתים הפרטיים, בתקווה להיות מתועדים על ידי צילומיו האייקונים. אהבתו של אוניל למושא צילומיו היתה בולטת. הוא מעולם לא חיפש להמעיט בערכם או לחשוף צדדים שליליים בחייהם. ההוד וההדר של הכוכבים היו לחתימת ההיכר שלו.
טרי אוניל, צלם הידוע בצילומי מפורסמים בשנות השישים נפטר השבוע בביתו. אוניל צילם בין השאר צילומים איקונים של הרולינג סטונס, ביטלס, דייויד בואי, אלטון ג׳ון וקווין.
אוניל, יליד לונדון, רצה להיות מתופף ג׳אז בראשית ימיו ומצא עצמו ביחידת הצלמים של שדה התעופה הית׳רו בלונדון. צילומיו הגדירו את שנות השישים הסוערות.
צילומיו הראשונים תיעדו להקה חדשה בשם החיפושיות. אלטון ג׳ון היה מהראשונים שהקדישו לו השבוע מכתבי תודה בעקבות פטירתו.
אוניל נישא לשחקנית פיי דנווי אותה הרבה לצלם במהלך הקריירה שלו. מפורסם ומוערך בזכות עצמו - רבים נתנו לו גישה פרטית אל מאחורי הקלעים, למלתחות ולבתים הפרטיים, בתקווה להיות מתועדים על ידי צילומיו האייקונים. אהבתו של אוניל למושא צילומיו היתה בולטת. הוא מעולם לא חיפש להמעיט בערכם או לחשוף צדדים שליליים בחייהם. ההוד וההדר של הכוכבים היו לחתימת ההיכר שלו.
טרי אוניל, צלם הידוע בצילומי מפורסמים בשנות השישים נפטר השבוע בביתו. אוניל צילם בין השאר צילומים איקונים של הרולינג סטונס, ביטלס, דייויד בואי, אלטון ג׳ון וקווין.
אוניל, יליד לונדון, רצה להיות מתופף ג׳אז בראשית ימיו ומצא עצמו ביחידת הצלמים של שדה התעופה הית׳רו בלונדון. צילומיו הגדירו את שנות השישים הסוערות.
צילומיו הראשונים תיעדו להקה חדשה בשם החיפושיות. אלטון ג׳ון היה מהראשונים שהקדישו לו השבוע מכתבי תודה בעקבות פטירתו.
אוניל נישא לשחקנית פיי דנווי אותה הרבה לצלם במהלך הקריירה שלו. מפורסם ומוערך בזכות עצמו - רבים נתנו לו גישה פרטית אל מאחורי הקלעים, למלתחות ולבתים הפרטיים, בתקווה להיות מתועדים על ידי צילומיו האייקונים. אהבתו של אוניל למושא צילומיו היתה בולטת. הוא מעולם לא חיפש להמעיט בערכם או לחשוף צדדים שליליים בחייהם. ההוד וההדר של הכוכבים היו לחתימת ההיכר שלו.
טרי אוניל, צלם הידוע בצילומי מפורסמים בשנות השישים נפטר השבוע בביתו. אוניל צילם בין השאר צילומים איקונים של הרולינג סטונס, ביטלס, דייויד בואי, אלטון ג׳ון וקווין.
אוניל, יליד לונדון, רצה להיות מתופף ג׳אז בראשית ימיו ומצא עצמו ביחידת הצלמים של שדה התעופה הית׳רו בלונדון. צילומיו הגדירו את שנות השישים הסוערות.
צילומיו הראשונים תיעדו להקה חדשה בשם החיפושיות. אלטון ג׳ון היה מהראשונים שהקדישו לו השבוע מכתבי תודה בעקבות פטירתו.
אוניל נישא לשחקנית פיי דנווי אותה הרבה לצלם במהלך הקריירה שלו. מפורסם ומוערך בזכות עצמו - רבים נתנו לו גישה פרטית אל מאחורי הקלעים, למלתחות ולבתים הפרטיים, בתקווה להיות מתועדים על ידי צילומיו האייקונים. אהבתו של אוניל למושא צילומיו היתה בולטת. הוא מעולם לא חיפש להמעיט בערכם או לחשוף צדדים שליליים בחייהם. ההוד וההדר של הכוכבים היו לחתימת ההיכר שלו.
תערוכה חדשה בוחנת את מקומן של נשים אפריקניות כנצפות וצופות במאתיים השנים האחרונות.
כאשר קולוניאליסטים אירופאיים יצאו לכבוש את העולם הם לקחו על הדרך כל מה שיכלו להניח עליו את ידם - כולל צילומים של מקומיים שהוכרחו להציג עצמם בניגוד לרצונם. תמונות אלו החפיצו אנשים אלו ונמכרו ברחבי אירופה.
״המאפיין הבולט בתמונות אלו זה המבט המאולץ והנוקב, במיוחד בנשים. זוהי צורת צילום מאוד מאפיינת גברים אירופאיים״ אומרת גאל מורל, אוצרת התערוכה.
בתמונה מוצגות הנשים באקט עדין של התנגדות, אשר יכלו להכניס למרות הסיטואציה הכפוייה: הבגד, זווית הראש, המתח בלסת, והמבט בעיניים.
תערוכה חדשה בוחנת את מקומן של נשים אפריקניות כנצפות וצופות במאתיים השנים האחרונות.
כאשר קולוניאליסטים אירופאיים יצאו לכבוש את העולם הם לקחו על הדרך כל מה שיכלו להניח עליו את ידם - כולל צילומים של מקומיים שהוכרחו להציג עצמם בניגוד לרצונם. תמונות אלו החפיצו אנשים אלו ונמכרו ברחבי אירופה.
״המאפיין הבולט בתמונות אלו זה המבט המאולץ והנוקב, במיוחד בנשים. זוהי צורת צילום מאוד מאפיינת גברים אירופאיים״ אומרת גאל מורל, אוצרת התערוכה.
בתמונה מוצגות הנשים באקט עדין של התנגדות, אשר יכלו להכניס למרות הסיטואציה הכפוייה: הבגד, זווית הראש, המתח בלסת, והמבט בעיניים.
תערוכה חדשה בוחנת את מקומן של נשים אפריקניות כנצפות וצופות במאתיים השנים האחרונות.
כאשר קולוניאליסטים אירופאיים יצאו לכבוש את העולם הם לקחו על הדרך כל מה שיכלו להניח עליו את ידם - כולל צילומים של מקומיים שהוכרחו להציג עצמם בניגוד לרצונם. תמונות אלו החפיצו אנשים אלו ונמכרו ברחבי אירופה.
״המאפיין הבולט בתמונות אלו זה המבט המאולץ והנוקב, במיוחד בנשים. זוהי צורת צילום מאוד מאפיינת גברים אירופאיים״ אומרת גאל מורל, אוצרת התערוכה.
בתמונה מוצגות הנשים באקט עדין של התנגדות, אשר יכלו להכניס למרות הסיטואציה הכפוייה: הבגד, זווית הראש, המתח בלסת, והמבט בעיניים.
תערוכה חדשה בוחנת את מקומן של נשים אפריקניות כנצפות וצופות במאתיים השנים האחרונות.
כאשר קולוניאליסטים אירופאיים יצאו לכבוש את העולם הם לקחו על הדרך כל מה שיכלו להניח עליו את ידם - כולל צילומים של מקומיים שהוכרחו להציג עצמם בניגוד לרצונם. תמונות אלו החפיצו אנשים אלו ונמכרו ברחבי אירופה.
״המאפיין הבולט בתמונות אלו זה המבט המאולץ והנוקב, במיוחד בנשים. זוהי צורת צילום מאוד מאפיינת גברים אירופאיים״ אומרת גאל מורל, אוצרת התערוכה.
בתמונה מוצגות הנשים באקט עדין של התנגדות, אשר יכלו להכניס למרות הסיטואציה הכפוייה: הבגד, זווית הראש, המתח בלסת, והמבט בעיניים.
לואי פלו הוא צלם דוקומנטרי. עבודותיו לעולם אינן קלות לצפייה, וסובבות סביב נושאים פוליטיים, סוציולוגיים, זכויות אדם, מלחמות ועוני.
אמו היתה תופרת במפעל, ואביו עבד במחצבה. לואי גדל שומע את סיפוריהם על תלאות מלחמת העולם השנייה. סביבה זו היתה גורם מכריע סביב הנושאים בהם מתעסק עד היום. גישתו היא לצילום פשוט, ישיר, ללא אפקטים או מניפולציות - אשר מתעד כיצד פועל הכח בעולם.
לאחר שחזר ממספר שנים של תיעוד הקרבות באפגניסטן יצא לצלם מלחמה הקרובה הרבה יותר לביתו אשר באריזונה - מלחמות קרטלי הסמים מדרום לגבול עם מקסיקו.
בימים אלו עובד לואי על פרויקט בקוטב בחסות נשיונל גאוגרפיק.
לואי פלו הוא צלם דוקומנטרי. עבודותיו לעולם אינן קלות לצפייה, וסובבות סביב נושאים פוליטיים, סוציולוגיים, זכויות אדם, מלחמות ועוני.
אמו היתה תופרת במפעל, ואביו עבד במחצבה. לואי גדל שומע את סיפוריהם על תלאות מלחמת העולם השנייה. סביבה זו היתה גורם מכריע סביב הנושאים בהם מתעסק עד היום. גישתו היא לצילום פשוט, ישיר, ללא אפקטים או מניפולציות - אשר מתעד כיצד פועל הכח בעולם.
לאחר שחזר ממספר שנים של תיעוד הקרבות באפגניסטן יצא לצלם מלחמה הקרובה הרבה יותר לביתו אשר באריזונה - מלחמות קרטלי הסמים מדרום לגבול עם מקסיקו.
בימים אלו עובד לואי על פרויקט בקוטב בחסות נשיונל גאוגרפיק.
לואי פלו הוא צלם דוקומנטרי. עבודותיו לעולם אינן קלות לצפייה, וסובבות סביב נושאים פוליטיים, סוציולוגיים, זכויות אדם, מלחמות ועוני.
אמו היתה תופרת במפעל, ואביו עבד במחצבה. לואי גדל שומע את סיפוריהם על תלאות מלחמת העולם השנייה. סביבה זו היתה גורם מכריע סביב הנושאים בהם מתעסק עד היום. גישתו היא לצילום פשוט, ישיר, ללא אפקטים או מניפולציות - אשר מתעד כיצד פועל הכח בעולם.
לאחר שחזר ממספר שנים של תיעוד הקרבות באפגניסטן יצא לצלם מלחמה הקרובה הרבה יותר לביתו אשר באריזונה - מלחמות קרטלי הסמים מדרום לגבול עם מקסיקו.
בימים אלו עובד לואי על פרויקט בקוטב בחסות נשיונל גאוגרפיק.
לואי פלו הוא צלם דוקומנטרי. עבודותיו לעולם אינן קלות לצפייה, וסובבות סביב נושאים פוליטיים, סוציולוגיים, זכויות אדם, מלחמות ועוני.
אמו היתה תופרת במפעל, ואביו עבד במחצבה. לואי גדל שומע את סיפוריהם על תלאות מלחמת העולם השנייה. סביבה זו היתה גורם מכריע סביב הנושאים בהם מתעסק עד היום. גישתו היא לצילום פשוט, ישיר, ללא אפקטים או מניפולציות - אשר מתעד כיצד פועל הכח בעולם.
לאחר שחזר ממספר שנים של תיעוד הקרבות באפגניסטן יצא לצלם מלחמה הקרובה הרבה יותר לביתו אשר באריזונה - מלחמות קרטלי הסמים מדרום לגבול עם מקסיקו.
בימים אלו עובד לואי על פרויקט בקוטב בחסות נשיונל גאוגרפיק.
ספרו החדש של הצלם ברוס גילדן ״אבדות ומציאות״ הוא תוצאה של טעות משמחת: מציאה מחדש של כ2000 נגטיבים מימיו הראשונים כצלם רחוב בניו יורק. גילדן מצא אותם בעת מעבר דירה. ״מה לעזאזל קרה כאן? אלה ממש טובים!״ הוא מעיד שאמר לעצמו.
הנושאים אצל גילדן קשורים להיותו יליד ניו יורק עם אבא גנגסטר. תמיד ידעתי מה אני רוצה לצלם, הוא אומר - ״זה אף פעם לא היה שאלה בשבילי״.
ספרו החדש של הצלם ברוס גילדן ״אבדות ומציאות״ הוא תוצאה של טעות משמחת: מציאה מחדש של כ2000 נגטיבים מימיו הראשונים כצלם רחוב בניו יורק. גילדן מצא אותם בעת מעבר דירה. ״מה לעזאזל קרה כאן? אלה ממש טובים!״ הוא מעיד שאמר לעצמו.
הנושאים אצל גילדן קשורים להיותו יליד ניו יורק עם אבא גנגסטר. תמיד ידעתי מה אני רוצה לצלם, הוא אומר - ״זה אף פעם לא היה שאלה בשבילי״.
ספרו החדש של הצלם ברוס גילדן ״אבדות ומציאות״ הוא תוצאה של טעות משמחת: מציאה מחדש של כ2000 נגטיבים מימיו הראשונים כצלם רחוב בניו יורק. גילדן מצא אותם בעת מעבר דירה. ״מה לעזאזל קרה כאן? אלה ממש טובים!״ הוא מעיד שאמר לעצמו.
הנושאים אצל גילדן קשורים להיותו יליד ניו יורק עם אבא גנגסטר. תמיד ידעתי מה אני רוצה לצלם, הוא אומר - ״זה אף פעם לא היה שאלה בשבילי״.
ספרו החדש של הצלם ברוס גילדן ״אבדות ומציאות״ הוא תוצאה של טעות משמחת: מציאה מחדש של כ2000 נגטיבים מימיו הראשונים כצלם רחוב בניו יורק. גילדן מצא אותם בעת מעבר דירה. ״מה לעזאזל קרה כאן? אלה ממש טובים!״ הוא מעיד שאמר לעצמו.
הנושאים אצל גילדן קשורים להיותו יליד ניו יורק עם אבא גנגסטר. תמיד ידעתי מה אני רוצה לצלם, הוא אומר - ״זה אף פעם לא היה שאלה בשבילי״.
אוסקר קוקושקה, אומן אקספרסיוניסטי ממוצא אוסטרי, ניהל רומן סוער עם עלמה מאהלר. הרומן נקטע באופן פתאומי כאשר הצטרף אוסקר לקרבות של מלחמת העולם הראשונה. השנה היתה 1915.
סרט זה מאת אליזבת הובס מנסה להתחקות אחר הלך מחשבתו של אוסקר בעקבות שברון הלב וטראומות המלחמה. הסרטון שואב את השראתו מציוריו של אוסקר, מנגינות שהלחין ומחזות שכתב.
סרטיה של הובס עוסקים לרוב באנקדוטות היסטוריות. את עבודתה החלה כמדפיסת כרזות לפני כשני עשורים. את סרטה ״אני בסדר״ ציירה הובס על ניירות איי-5, כאשר צילמה כל ציור בסרט כאשר הצבע היה עדיין רטוב. את התסריט והעלילה בנתה תוך כדי ציור ללא תכנון ראשוני.
סרטה זכה בפרסים רבים, וסרטיה החדשים מוקרנים כעט בפסטיבלים ברחבי העולם.
אוסקר קוקושקה, אומן אקספרסיוניסטי ממוצא אוסטרי, ניהל רומן סוער עם עלמה מאהלר. הרומן נקטע באופן פתאומי כאשר הצטרף אוסקר לקרבות של מלחמת העולם הראשונה. השנה היתה 1915.
סרט זה מאת אליזבת הובס מנסה להתחקות אחר הלך מחשבתו של אוסקר בעקבות שברון הלב וטראומות המלחמה. הסרטון שואב את השראתו מציוריו של אוסקר, מנגינות שהלחין ומחזות שכתב.
סרטיה של הובס עוסקים לרוב באנקדוטות היסטוריות. את עבודתה החלה כמדפיסת כרזות לפני כשני עשורים. את סרטה ״אני בסדר״ ציירה הובס על ניירות איי-5, כאשר צילמה כל ציור בסרט כאשר הצבע היה עדיין רטוב. את התסריט והעלילה בנתה תוך כדי ציור ללא תכנון ראשוני.
סרטה זכה בפרסים רבים, וסרטיה החדשים מוקרנים כעט בפסטיבלים ברחבי העולם.
אוסקר קוקושקה, אומן אקספרסיוניסטי ממוצא אוסטרי, ניהל רומן סוער עם עלמה מאהלר. הרומן נקטע באופן פתאומי כאשר הצטרף אוסקר לקרבות של מלחמת העולם הראשונה. השנה היתה 1915.
סרט זה מאת אליזבת הובס מנסה להתחקות אחר הלך מחשבתו של אוסקר בעקבות שברון הלב וטראומות המלחמה. הסרטון שואב את השראתו מציוריו של אוסקר, מנגינות שהלחין ומחזות שכתב.
סרטיה של הובס עוסקים לרוב באנקדוטות היסטוריות. את עבודתה החלה כמדפיסת כרזות לפני כשני עשורים. את סרטה ״אני בסדר״ ציירה הובס על ניירות איי-5, כאשר צילמה כל ציור בסרט כאשר הצבע היה עדיין רטוב. את התסריט והעלילה בנתה תוך כדי ציור ללא תכנון ראשוני.
סרטה זכה בפרסים רבים, וסרטיה החדשים מוקרנים כעט בפסטיבלים ברחבי העולם.
אוסקר קוקושקה, אומן אקספרסיוניסטי ממוצא אוסטרי, ניהל רומן סוער עם עלמה מאהלר. הרומן נקטע באופן פתאומי כאשר הצטרף אוסקר לקרבות של מלחמת העולם הראשונה. השנה היתה 1915.
סרט זה מאת אליזבת הובס מנסה להתחקות אחר הלך מחשבתו של אוסקר בעקבות שברון הלב וטראומות המלחמה. הסרטון שואב את השראתו מציוריו של אוסקר, מנגינות שהלחין ומחזות שכתב.
סרטיה של הובס עוסקים לרוב באנקדוטות היסטוריות. את עבודתה החלה כמדפיסת כרזות לפני כשני עשורים. את סרטה ״אני בסדר״ ציירה הובס על ניירות איי-5, כאשר צילמה כל ציור בסרט כאשר הצבע היה עדיין רטוב. את התסריט והעלילה בנתה תוך כדי ציור ללא תכנון ראשוני.
סרטה זכה בפרסים רבים, וסרטיה החדשים מוקרנים כעט בפסטיבלים ברחבי העולם.
פרידה קאהלו נולדה בשנת 1907, והלכה לעולמה בגיל 47 בלבד. אנדרה ברטון נתן לה את הכינוי ״סרט סביב לפצצה״. את מרבית חייה העבירה פרידה בכאבים בלתי נתפסים. מחלת הפוליו בה חלתה בילדותה ותאונת דרכים קשה שעברה בגיל 22 עם רצף ניתוחים כושלים בעקבותיה גבו מחיר כבד מגופה.
כאשר התחתנה פרידה עם דיאגו ריביירה כינו הוריה זאת כאיחוד בין פיל ליונה. מערכת היחסים היתה סוערת בכל שנותיהן. במהלכה יצא דיאגו בין השאר עם אחותה הקטנה של פרידה, בעוד היא היתה ברומן עם טרוצקי.
מרבית חייה היתה פרידה בצילו של דיאגו. היא לא הצליחה להחזיק את עצמה רק מציוריה עד שנותיה האחרונות. בשנת 1953 כאשר מצבה הבריאותי התדרדר הגיעה פרידה לפתיחת תערוכת הסולו הראשונה שלה במקסיקו על מיטתה שהוצבה בגלריה.
מילותיה האחרונות אותן כתבה ביומנה הן ״אני ממתינה בשמחה ליציאה, ומקווה לא לשוב לעולם - פרידה״
פרידה קאהלו נולדה בשנת 1907, והלכה לעולמה בגיל 47 בלבד. אנדרה ברטון נתן לה את הכינוי ״סרט סביב לפצצה״. את מרבית חייה העבירה פרידה בכאבים בלתי נתפסים. מחלת הפוליו בה חלתה בילדותה ותאונת דרכים קשה שעברה בגיל 22 עם רצף ניתוחים כושלים בעקבותיה גבו מחיר כבד מגופה.
כאשר התחתנה פרידה עם דיאגו ריביירה כינו הוריה זאת כאיחוד בין פיל ליונה. מערכת היחסים היתה סוערת בכל שנותיהן. במהלכה יצא דיאגו בין השאר עם אחותה הקטנה של פרידה, בעוד היא היתה ברומן עם טרוצקי.
מרבית חייה היתה פרידה בצילו של דיאגו. היא לא הצליחה להחזיק את עצמה רק מציוריה עד שנותיה האחרונות. בשנת 1953 כאשר מצבה הבריאותי התדרדר הגיעה פרידה לפתיחת תערוכת הסולו הראשונה שלה במקסיקו על מיטתה שהוצבה בגלריה.
מילותיה האחרונות אותן כתבה ביומנה הן ״אני ממתינה בשמחה ליציאה, ומקווה לא לשוב לעולם - פרידה״
פרידה קאהלו נולדה בשנת 1907, והלכה לעולמה בגיל 47 בלבד. אנדרה ברטון נתן לה את הכינוי ״סרט סביב לפצצה״. את מרבית חייה העבירה פרידה בכאבים בלתי נתפסים. מחלת הפוליו בה חלתה בילדותה ותאונת דרכים קשה שעברה בגיל 22 עם רצף ניתוחים כושלים בעקבותיה גבו מחיר כבד מגופה.
כאשר התחתנה פרידה עם דיאגו ריביירה כינו הוריה זאת כאיחוד בין פיל ליונה. מערכת היחסים היתה סוערת בכל שנותיהן. במהלכה יצא דיאגו בין השאר עם אחותה הקטנה של פרידה, בעוד היא היתה ברומן עם טרוצקי.
מרבית חייה היתה פרידה בצילו של דיאגו. היא לא הצליחה להחזיק את עצמה רק מציוריה עד שנותיה האחרונות. בשנת 1953 כאשר מצבה הבריאותי התדרדר הגיעה פרידה לפתיחת תערוכת הסולו הראשונה שלה במקסיקו על מיטתה שהוצבה בגלריה.
מילותיה האחרונות אותן כתבה ביומנה הן ״אני ממתינה בשמחה ליציאה, ומקווה לא לשוב לעולם - פרידה״
פרידה קאהלו נולדה בשנת 1907, והלכה לעולמה בגיל 47 בלבד. אנדרה ברטון נתן לה את הכינוי ״סרט סביב לפצצה״. את מרבית חייה העבירה פרידה בכאבים בלתי נתפסים. מחלת הפוליו בה חלתה בילדותה ותאונת דרכים קשה שעברה בגיל 22 עם רצף ניתוחים כושלים בעקבותיה גבו מחיר כבד מגופה.
כאשר התחתנה פרידה עם דיאגו ריביירה כינו הוריה זאת כאיחוד בין פיל ליונה. מערכת היחסים היתה סוערת בכל שנותיהן. במהלכה יצא דיאגו בין השאר עם אחותה הקטנה של פרידה, בעוד היא היתה ברומן עם טרוצקי.
מרבית חייה היתה פרידה בצילו של דיאגו. היא לא הצליחה להחזיק את עצמה רק מציוריה עד שנותיה האחרונות. בשנת 1953 כאשר מצבה הבריאותי התדרדר הגיעה פרידה לפתיחת תערוכת הסולו הראשונה שלה במקסיקו על מיטתה שהוצבה בגלריה.
מילותיה האחרונות אותן כתבה ביומנה הן ״אני ממתינה בשמחה ליציאה, ומקווה לא לשוב לעולם - פרידה״
בחודש שעבר מלאו שבעים שנה לחציה הרשמית של ברלין לשניים, מערב ומזרח. במשך העשורים הבאים ברלין המזרחית התנתקה יותר ויותר משאר מערב אירופה. המונומנט המפורסם ביותר הוא כמובן חומת ברלין שנבנתה כ12 עשר שנה לאחר החלוקה של העיר.
תומס הופקר ואוה ווינדמולר קיבלו על עצמם להיות עיתונאים בעיר באותה התקופה. ״יצאנו מנקודת הנחה כי הדירה שלנו ממולכדת עם אביזרי ציתות שונים. הגענו עם עשרות כתובות של מכרים במזרח ברלין, התקשרנו לכולם בחגיגיות והכרזנו שכעט אנו גרים גם במזרח העיר ואולי ניפגש לפטפט. התגובה היתה צוננת אם בכלל.״
הם התגוררו מספר שנים במזרח ברלין, ודיווחו על ארועי היומיום. סדרת הצילומים פורסמה במגזין ״האקונומיסט״
בחודש שעבר מלאו שבעים שנה לחציה הרשמית של ברלין לשניים, מערב ומזרח. במשך העשורים הבאים ברלין המזרחית התנתקה יותר ויותר משאר מערב אירופה. המונומנט המפורסם ביותר הוא כמובן חומת ברלין שנבנתה כ12 עשר שנה לאחר החלוקה של העיר.
תומס הופקר ואוה ווינדמולר קיבלו על עצמם להיות עיתונאים בעיר באותה התקופה. ״יצאנו מנקודת הנחה כי הדירה שלנו ממולכדת עם אביזרי ציתות שונים. הגענו עם עשרות כתובות של מכרים במזרח ברלין, התקשרנו לכולם בחגיגיות והכרזנו שכעט אנו גרים גם במזרח העיר ואולי ניפגש לפטפט. התגובה היתה צוננת אם בכלל.״
הם התגוררו מספר שנים במזרח ברלין, ודיווחו על ארועי היומיום. סדרת הצילומים פורסמה במגזין ״האקונומיסט״
בחודש שעבר מלאו שבעים שנה לחציה הרשמית של ברלין לשניים, מערב ומזרח. במשך העשורים הבאים ברלין המזרחית התנתקה יותר ויותר משאר מערב אירופה. המונומנט המפורסם ביותר הוא כמובן חומת ברלין שנבנתה כ12 עשר שנה לאחר החלוקה של העיר.
תומס הופקר ואוה ווינדמולר קיבלו על עצמם להיות עיתונאים בעיר באותה התקופה. ״יצאנו מנקודת הנחה כי הדירה שלנו ממולכדת עם אביזרי ציתות שונים. הגענו עם עשרות כתובות של מכרים במזרח ברלין, התקשרנו לכולם בחגיגיות והכרזנו שכעט אנו גרים גם במזרח העיר ואולי ניפגש לפטפט. התגובה היתה צוננת אם בכלל.״
הם התגוררו מספר שנים במזרח ברלין, ודיווחו על ארועי היומיום. סדרת הצילומים פורסמה במגזין ״האקונומיסט״
בחודש שעבר מלאו שבעים שנה לחציה הרשמית של ברלין לשניים, מערב ומזרח. במשך העשורים הבאים ברלין המזרחית התנתקה יותר ויותר משאר מערב אירופה. המונומנט המפורסם ביותר הוא כמובן חומת ברלין שנבנתה כ12 עשר שנה לאחר החלוקה של העיר.
תומס הופקר ואוה ווינדמולר קיבלו על עצמם להיות עיתונאים בעיר באותה התקופה. ״יצאנו מנקודת הנחה כי הדירה שלנו ממולכדת עם אביזרי ציתות שונים. הגענו עם עשרות כתובות של מכרים במזרח ברלין, התקשרנו לכולם בחגיגיות והכרזנו שכעט אנו גרים גם במזרח העיר ואולי ניפגש לפטפט. התגובה היתה צוננת אם בכלל.״
הם התגוררו מספר שנים במזרח ברלין, ודיווחו על ארועי היומיום. סדרת הצילומים פורסמה במגזין ״האקונומיסט״
סדרת צילומים של הצלם הניו-זילנדי טוד אנתוני המתעדת את הנשים של בוליביה שהעפילו להר הגבוה ביותר מחוץ לאסיה בינואר 2019. הן ביצעו את הטיפוס ההיסטורי בבגדיהן הססגוניים המסורתיים. את ציוד הטיפוס הן נשאו בתוך צעיף קשור במקום בתיקי גב.
הביטוי צ׳וליטה הפך לביטוי גנאי בקהילה המקומית, אך נשים אלו עונדות אותו כמו תג של כבוד. בתרגום חופשי הוא מציין אישה ״קטנה״, או משרתת. הספרדים שכבשו את בוליביה השתמשו בו לציון ״אינדיאנים חצי מתורבתים״. הבגדים הססגוניים והכובע הן תלבושת שהכתיבו להן הספרדים כדי להבדילן משאר האוכלוסיה. בעשרים השנים האחרונות הן נלחמות על זכויותיהן בחברה.
סדרת צילומים של הצלם הניו-זילנדי טוד אנתוני המתעדת את הנשים של בוליביה שהעפילו להר הגבוה ביותר מחוץ לאסיה בינואר 2019. הן ביצעו את הטיפוס ההיסטורי בבגדיהן הססגוניים המסורתיים. את ציוד הטיפוס הן נשאו בתוך צעיף קשור במקום בתיקי גב.
הביטוי צ׳וליטה הפך לביטוי גנאי בקהילה המקומית, אך נשים אלו עונדות אותו כמו תג של כבוד. בתרגום חופשי הוא מציין אישה ״קטנה״, או משרתת. הספרדים שכבשו את בוליביה השתמשו בו לציון ״אינדיאנים חצי מתורבתים״. הבגדים הססגוניים והכובע הן תלבושת שהכתיבו להן הספרדים כדי להבדילן משאר האוכלוסיה. בעשרים השנים האחרונות הן נלחמות על זכויותיהן בחברה.
סדרת צילומים של הצלם הניו-זילנדי טוד אנתוני המתעדת את הנשים של בוליביה שהעפילו להר הגבוה ביותר מחוץ לאסיה בינואר 2019. הן ביצעו את הטיפוס ההיסטורי בבגדיהן הססגוניים המסורתיים. את ציוד הטיפוס הן נשאו בתוך צעיף קשור במקום בתיקי גב.
הביטוי צ׳וליטה הפך לביטוי גנאי בקהילה המקומית, אך נשים אלו עונדות אותו כמו תג של כבוד. בתרגום חופשי הוא מציין אישה ״קטנה״, או משרתת. הספרדים שכבשו את בוליביה השתמשו בו לציון ״אינדיאנים חצי מתורבתים״. הבגדים הססגוניים והכובע הן תלבושת שהכתיבו להן הספרדים כדי להבדילן משאר האוכלוסיה. בעשרים השנים האחרונות הן נלחמות על זכויותיהן בחברה.
סדרת צילומים של הצלם הניו-זילנדי טוד אנתוני המתעדת את הנשים של בוליביה שהעפילו להר הגבוה ביותר מחוץ לאסיה בינואר 2019. הן ביצעו את הטיפוס ההיסטורי בבגדיהן הססגוניים המסורתיים. את ציוד הטיפוס הן נשאו בתוך צעיף קשור במקום בתיקי גב.
הביטוי צ׳וליטה הפך לביטוי גנאי בקהילה המקומית, אך נשים אלו עונדות אותו כמו תג של כבוד. בתרגום חופשי הוא מציין אישה ״קטנה״, או משרתת. הספרדים שכבשו את בוליביה השתמשו בו לציון ״אינדיאנים חצי מתורבתים״. הבגדים הססגוניים והכובע הן תלבושת שהכתיבו להן הספרדים כדי להבדילן משאר האוכלוסיה. בעשרים השנים האחרונות הן נלחמות על זכויותיהן בחברה.