ז׳אן ג׳ירה, הידוע גם בשם העט מוביוס, היה מאייר צרפתי בעל השפעה עצומה על תרבות המאה העשרים. הוא עיצב את המראה של הנוסע השמיני, טרון, מעמקים, האימפריה מכה שנית, האלמנט החמישי, הוא השפיע על רבים מהמאמנים הגדולים בעולם, מאולפני הקולנוע של היאו מיאזאקי ועד כתביו של וויליאם גיבסון.
בשמו האמיתי השתמש מוביוס כדי לפרסם ספרי קומיקס רגילים להפליא על אהבתו הפרטית - המערב הפרוע.
ז׳אן ג׳ירה, הידוע גם בשם העט מוביוס, היה מאייר צרפתי בעל השפעה עצומה על תרבות המאה העשרים. הוא עיצב את המראה של הנוסע השמיני, טרון, מעמקים, האימפריה מכה שנית, האלמנט החמישי, הוא השפיע על רבים מהמאמנים הגדולים בעולם, מאולפני הקולנוע של היאו מיאזאקי ועד כתביו של וויליאם גיבסון.
בשמו האמיתי השתמש מוביוס כדי לפרסם ספרי קומיקס רגילים להפליא על אהבתו הפרטית - המערב הפרוע.
ז׳אן ג׳ירה, הידוע גם בשם העט מוביוס, היה מאייר צרפתי בעל השפעה עצומה על תרבות המאה העשרים. הוא עיצב את המראה של הנוסע השמיני, טרון, מעמקים, האימפריה מכה שנית, האלמנט החמישי, הוא השפיע על רבים מהמאמנים הגדולים בעולם, מאולפני הקולנוע של היאו מיאזאקי ועד כתביו של וויליאם גיבסון.
בשמו האמיתי השתמש מוביוס כדי לפרסם ספרי קומיקס רגילים להפליא על אהבתו הפרטית - המערב הפרוע.
ז׳אן ג׳ירה, הידוע גם בשם העט מוביוס, היה מאייר צרפתי בעל השפעה עצומה על תרבות המאה העשרים. הוא עיצב את המראה של הנוסע השמיני, טרון, מעמקים, האימפריה מכה שנית, האלמנט החמישי, הוא השפיע על רבים מהמאמנים הגדולים בעולם, מאולפני הקולנוע של היאו מיאזאקי ועד כתביו של וויליאם גיבסון.
בשמו האמיתי השתמש מוביוס כדי לפרסם ספרי קומיקס רגילים להפליא על אהבתו הפרטית - המערב הפרוע.
״בכל בוקר לקחתי את הרכבת התחתית לעבודה [בקולנוע פורנו] וחזרתי מאוחר בערב. זו היתה מסיבה והרגשתי שהרכבת נועדה רק לי כדי לצלם בה תמונות״ אומר בוב מזאר.
הרכבת התחתית תמיד היוותה מוקד לעבודות צילום של גדולי הצלמים. בניגוד לרבים מקודמיו מזאר לא ניסה כלל להסתיר את מצלמתו. הוא צילם את כל מי שנקרה בדרכו.
ספר צילומים חדש מאגד צילומים אלו.
״בכל בוקר לקחתי את הרכבת התחתית לעבודה [בקולנוע פורנו] וחזרתי מאוחר בערב. זו היתה מסיבה והרגשתי שהרכבת נועדה רק לי כדי לצלם בה תמונות״ אומר בוב מזאר.
הרכבת התחתית תמיד היוותה מוקד לעבודות צילום של גדולי הצלמים. בניגוד לרבים מקודמיו מזאר לא ניסה כלל להסתיר את מצלמתו. הוא צילם את כל מי שנקרה בדרכו.
ספר צילומים חדש מאגד צילומים אלו.
״בכל בוקר לקחתי את הרכבת התחתית לעבודה [בקולנוע פורנו] וחזרתי מאוחר בערב. זו היתה מסיבה והרגשתי שהרכבת נועדה רק לי כדי לצלם בה תמונות״ אומר בוב מזאר.
הרכבת התחתית תמיד היוותה מוקד לעבודות צילום של גדולי הצלמים. בניגוד לרבים מקודמיו מזאר לא ניסה כלל להסתיר את מצלמתו. הוא צילם את כל מי שנקרה בדרכו.
ספר צילומים חדש מאגד צילומים אלו.
״בכל בוקר לקחתי את הרכבת התחתית לעבודה [בקולנוע פורנו] וחזרתי מאוחר בערב. זו היתה מסיבה והרגשתי שהרכבת נועדה רק לי כדי לצלם בה תמונות״ אומר בוב מזאר.
הרכבת התחתית תמיד היוותה מוקד לעבודות צילום של גדולי הצלמים. בניגוד לרבים מקודמיו מזאר לא ניסה כלל להסתיר את מצלמתו. הוא צילם את כל מי שנקרה בדרכו.
ספר צילומים חדש מאגד צילומים אלו.
בסדרה של שנים-עשר צילומים, תיעד במשך חמש שנים הצלם פינבר פאלון את בתי הקברות האנכיים של הונג-קונג. עם קרקע במחירים בלתי אפשריים בעיר המאוכלסת עד אפס מקום, בתי הקברות האלו הבנויים על ההרים הסובבים את העיר צופים תמיד על התושבים. רבים מהם נבנו בשנות השמונים בניסיון נואש למצוא פתרון למצוקת הקבורה.
בימינו הממשלה ממליצה בחום על קבורה בשריפה בדיוק מטעמים אלו. אך גם ההיצע למקומות איכסון של האפר אפסי ונדרשת המתנה של ארבע שנים בממוצע.
המסורת המקומית מקדשת את הקברים ביום אחד בשנה, בו כל המשפחה נאספת לנקות ולקשט את מקום קבורת השושלת המשפחתית.
בסדרה של שנים-עשר צילומים, תיעד במשך חמש שנים הצלם פינבר פאלון את בתי הקברות האנכיים של הונג-קונג. עם קרקע במחירים בלתי אפשריים בעיר המאוכלסת עד אפס מקום, בתי הקברות האלו הבנויים על ההרים הסובבים את העיר צופים תמיד על התושבים. רבים מהם נבנו בשנות השמונים בניסיון נואש למצוא פתרון למצוקת הקבורה.
בימינו הממשלה ממליצה בחום על קבורה בשריפה בדיוק מטעמים אלו. אך גם ההיצע למקומות איכסון של האפר אפסי ונדרשת המתנה של ארבע שנים בממוצע.
המסורת המקומית מקדשת את הקברים ביום אחד בשנה, בו כל המשפחה נאספת לנקות ולקשט את מקום קבורת השושלת המשפחתית.
בסדרה של שנים-עשר צילומים, תיעד במשך חמש שנים הצלם פינבר פאלון את בתי הקברות האנכיים של הונג-קונג. עם קרקע במחירים בלתי אפשריים בעיר המאוכלסת עד אפס מקום, בתי הקברות האלו הבנויים על ההרים הסובבים את העיר צופים תמיד על התושבים. רבים מהם נבנו בשנות השמונים בניסיון נואש למצוא פתרון למצוקת הקבורה.
בימינו הממשלה ממליצה בחום על קבורה בשריפה בדיוק מטעמים אלו. אך גם ההיצע למקומות איכסון של האפר אפסי ונדרשת המתנה של ארבע שנים בממוצע.
המסורת המקומית מקדשת את הקברים ביום אחד בשנה, בו כל המשפחה נאספת לנקות ולקשט את מקום קבורת השושלת המשפחתית.
בסדרה של שנים-עשר צילומים, תיעד במשך חמש שנים הצלם פינבר פאלון את בתי הקברות האנכיים של הונג-קונג. עם קרקע במחירים בלתי אפשריים בעיר המאוכלסת עד אפס מקום, בתי הקברות האלו הבנויים על ההרים הסובבים את העיר צופים תמיד על התושבים. רבים מהם נבנו בשנות השמונים בניסיון נואש למצוא פתרון למצוקת הקבורה.
בימינו הממשלה ממליצה בחום על קבורה בשריפה בדיוק מטעמים אלו. אך גם ההיצע למקומות איכסון של האפר אפסי ונדרשת המתנה של ארבע שנים בממוצע.
המסורת המקומית מקדשת את הקברים ביום אחד בשנה, בו כל המשפחה נאספת לנקות ולקשט את מקום קבורת השושלת המשפחתית.
אומה אשר מושתתת על רעיון, ולא על שושלת דם לכאורה או מאות שנות היסטוריה, מחוייבת מדי פעם בפעם לשאול עצמה מי היא ומה היא. מה הוא החומר שמאחד את האמריקאים היא שאלה שהצלם רוברט פרנק יצא לחקור בשנת 1958.
מאמרו של פרנק ״האמריקאים״ פורסם קודם כל בצרפת ושנה לאחר מכן בארצות הברית. כדי לייצר מאמר זה פרנק העביר שנתיים בכל קצוות המדינה, נוסע במכונית משומשת אשר קיבל כמענק ממוזיאון גוגנהיים.
רוברט פרנק נפטר לפני מספר ימים.
אומה אשר מושתתת על רעיון, ולא על שושלת דם לכאורה או מאות שנות היסטוריה, מחוייבת מדי פעם בפעם לשאול עצמה מי היא ומה היא. מה הוא החומר שמאחד את האמריקאים היא שאלה שהצלם רוברט פרנק יצא לחקור בשנת 1958.
מאמרו של פרנק ״האמריקאים״ פורסם קודם כל בצרפת ושנה לאחר מכן בארצות הברית. כדי לייצר מאמר זה פרנק העביר שנתיים בכל קצוות המדינה, נוסע במכונית משומשת אשר קיבל כמענק ממוזיאון גוגנהיים.
רוברט פרנק נפטר לפני מספר ימים.
אומה אשר מושתתת על רעיון, ולא על שושלת דם לכאורה או מאות שנות היסטוריה, מחוייבת מדי פעם בפעם לשאול עצמה מי היא ומה היא. מה הוא החומר שמאחד את האמריקאים היא שאלה שהצלם רוברט פרנק יצא לחקור בשנת 1958.
מאמרו של פרנק ״האמריקאים״ פורסם קודם כל בצרפת ושנה לאחר מכן בארצות הברית. כדי לייצר מאמר זה פרנק העביר שנתיים בכל קצוות המדינה, נוסע במכונית משומשת אשר קיבל כמענק ממוזיאון גוגנהיים.
רוברט פרנק נפטר לפני מספר ימים.
אומה אשר מושתתת על רעיון, ולא על שושלת דם לכאורה או מאות שנות היסטוריה, מחוייבת מדי פעם בפעם לשאול עצמה מי היא ומה היא. מה הוא החומר שמאחד את האמריקאים היא שאלה שהצלם רוברט פרנק יצא לחקור בשנת 1958.
מאמרו של פרנק ״האמריקאים״ פורסם קודם כל בצרפת ושנה לאחר מכן בארצות הברית. כדי לייצר מאמר זה פרנק העביר שנתיים בכל קצוות המדינה, נוסע במכונית משומשת אשר קיבל כמענק ממוזיאון גוגנהיים.
רוברט פרנק נפטר לפני מספר ימים.
בשנת 1980 החליט הצלם ברוס דייוידסון לקחת על עצמו משימה שרק משוגע בוחר בה - לצלם את הרכבת התחתית של ניו-יורק. רק בשלושת החודשים הראשונים של אותה השנה נרצחו שמונה אנשים ברכבת התחתית.
״כדי להכין עצמי למשימה התחלתי דיאטה, אימוני כושר צבאיים, ויצאתי כל בוקר לריצה בפארק. ידעתי שאני נכנס לשם רק עם כושר של אתלט. ארזתי את המצלמות, עדשות, תאורה, פילטרים ואביזרים בשק קנווס. הכנסתי לכיס אישור של המשטרה ואישור מעבר ברכבת, מפה, פנקס, מטבעות למקבצי הנדבות, מטבעות לטלפון הציבורי במקרה חירום. בארנק נסתר עוד תעודות זהות וכסף למקרה חירום, משרוקית, ואולר לביטחון. כמו כן מטפחת נקייה ופלסטרים למקרה של דימום״.
בשנת 1980 החליט הצלם ברוס דייוידסון לקחת על עצמו משימה שרק משוגע בוחר בה - לצלם את הרכבת התחתית של ניו-יורק. רק בשלושת החודשים הראשונים של אותה השנה נרצחו שמונה אנשים ברכבת התחתית.
״כדי להכין עצמי למשימה התחלתי דיאטה, אימוני כושר צבאיים, ויצאתי כל בוקר לריצה בפארק. ידעתי שאני נכנס לשם רק עם כושר של אתלט. ארזתי את המצלמות, עדשות, תאורה, פילטרים ואביזרים בשק קנווס. הכנסתי לכיס אישור של המשטרה ואישור מעבר ברכבת, מפה, פנקס, מטבעות למקבצי הנדבות, מטבעות לטלפון הציבורי במקרה חירום. בארנק נסתר עוד תעודות זהות וכסף למקרה חירום, משרוקית, ואולר לביטחון. כמו כן מטפחת נקייה ופלסטרים למקרה של דימום״.
בשנת 1980 החליט הצלם ברוס דייוידסון לקחת על עצמו משימה שרק משוגע בוחר בה - לצלם את הרכבת התחתית של ניו-יורק. רק בשלושת החודשים הראשונים של אותה השנה נרצחו שמונה אנשים ברכבת התחתית.
״כדי להכין עצמי למשימה התחלתי דיאטה, אימוני כושר צבאיים, ויצאתי כל בוקר לריצה בפארק. ידעתי שאני נכנס לשם רק עם כושר של אתלט. ארזתי את המצלמות, עדשות, תאורה, פילטרים ואביזרים בשק קנווס. הכנסתי לכיס אישור של המשטרה ואישור מעבר ברכבת, מפה, פנקס, מטבעות למקבצי הנדבות, מטבעות לטלפון הציבורי במקרה חירום. בארנק נסתר עוד תעודות זהות וכסף למקרה חירום, משרוקית, ואולר לביטחון. כמו כן מטפחת נקייה ופלסטרים למקרה של דימום״.
בשנת 1980 החליט הצלם ברוס דייוידסון לקחת על עצמו משימה שרק משוגע בוחר בה - לצלם את הרכבת התחתית של ניו-יורק. רק בשלושת החודשים הראשונים של אותה השנה נרצחו שמונה אנשים ברכבת התחתית.
״כדי להכין עצמי למשימה התחלתי דיאטה, אימוני כושר צבאיים, ויצאתי כל בוקר לריצה בפארק. ידעתי שאני נכנס לשם רק עם כושר של אתלט. ארזתי את המצלמות, עדשות, תאורה, פילטרים ואביזרים בשק קנווס. הכנסתי לכיס אישור של המשטרה ואישור מעבר ברכבת, מפה, פנקס, מטבעות למקבצי הנדבות, מטבעות לטלפון הציבורי במקרה חירום. בארנק נסתר עוד תעודות זהות וכסף למקרה חירום, משרוקית, ואולר לביטחון. כמו כן מטפחת נקייה ופלסטרים למקרה של דימום״.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
זו השנה החמישית ברציפות שתחרות צילומי הטבע בקומדיה מביאה לנו את מיטב תמונות הצלמים מהעולם. מארגני התחרות הכריזו על העולים לשלב הגמר. ניתן לצפות בכולם באתר הרשמי של התחרות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.
מערכת היחסים בין קארל יונג לזיגמונד פרויד החלה בשנת 1906 כאשר שלח יונג לפרויד עותק חתום של מחקריו. ללא ידיעתו של יונג, פרויד כבר רכש לפני כן עותק משלו. שישה חודשים לאחר מכן היה זה תורו של פרויד לשלוח ליונג עותק מכתביו הוא. זו היתה ראשיתה של ידידות אישית ומקצועית שנמשכה כשש שנים.
פרויד התייחס אל יונג כיהושוע אל משה, הוא אשר יזכה להכנס לארץ שפרויד לא יזכה לראות.