לואיס מרי-אוגוסט בוטאן היה ביולוג וצלם ימי אשר חי בצרפת בראשית המאה העשרים. את לימודיו העביר באוניברסיטה של ורסאי ולאחר מכן המשיך לאוסטרליה שם זיהה מיני בעלי-חיים חדשים במשך שנה וחצי של מחקר. בגיל עשרים וחמש למד לואיס צלילה, מקצוע חדש ומסוכן באותם ימים. ביחד עם אחיו פיתח בוטאן את הציוד התת מימי הראשון כדי לעשות צילומים יוצאי דופן. בין השאר מצא לואיס יכולת כימיקלית לייצר פלאש לצילום על קרקעית הים בעזרת פחמן.
בשנת 1898 הוציא את ספרו הראשון המכיל צילומים תת-מימיים, אשר הוצגו גם ביריד הבין-לאומי של פריז בשנת 1900.
לואיס המשיך את מסעותיו בעולם, בין השאר פיתח חליפות צלילה לצבא הצרפתי, וחקר את הייצור המלאכותי של פנינים במהלך מספר שנים בהאנוי.
לואיס נפטר באלג׳יר בגיל שבעים וחמש, והוגדר כאחד מפורצי הדרך החשובים בהיסטוריה של הצילום, הצלילה, והזואולוגיה.
לואיס מרי-אוגוסט בוטאן היה ביולוג וצלם ימי אשר חי בצרפת בראשית המאה העשרים. את לימודיו העביר באוניברסיטה של ורסאי ולאחר מכן המשיך לאוסטרליה שם זיהה מיני בעלי-חיים חדשים במשך שנה וחצי של מחקר. בגיל עשרים וחמש למד לואיס צלילה, מקצוע חדש ומסוכן באותם ימים. ביחד עם אחיו פיתח בוטאן את הציוד התת מימי הראשון כדי לעשות צילומים יוצאי דופן. בין השאר מצא לואיס יכולת כימיקלית לייצר פלאש לצילום על קרקעית הים בעזרת פחמן.
בשנת 1898 הוציא את ספרו הראשון המכיל צילומים תת-מימיים, אשר הוצגו גם ביריד הבין-לאומי של פריז בשנת 1900.
לואיס המשיך את מסעותיו בעולם, בין השאר פיתח חליפות צלילה לצבא הצרפתי, וחקר את הייצור המלאכותי של פנינים במהלך מספר שנים בהאנוי.
לואיס נפטר באלג׳יר בגיל שבעים וחמש, והוגדר כאחד מפורצי הדרך החשובים בהיסטוריה של הצילום, הצלילה, והזואולוגיה.
לואיס מרי-אוגוסט בוטאן היה ביולוג וצלם ימי אשר חי בצרפת בראשית המאה העשרים. את לימודיו העביר באוניברסיטה של ורסאי ולאחר מכן המשיך לאוסטרליה שם זיהה מיני בעלי-חיים חדשים במשך שנה וחצי של מחקר. בגיל עשרים וחמש למד לואיס צלילה, מקצוע חדש ומסוכן באותם ימים. ביחד עם אחיו פיתח בוטאן את הציוד התת מימי הראשון כדי לעשות צילומים יוצאי דופן. בין השאר מצא לואיס יכולת כימיקלית לייצר פלאש לצילום על קרקעית הים בעזרת פחמן.
בשנת 1898 הוציא את ספרו הראשון המכיל צילומים תת-מימיים, אשר הוצגו גם ביריד הבין-לאומי של פריז בשנת 1900.
לואיס המשיך את מסעותיו בעולם, בין השאר פיתח חליפות צלילה לצבא הצרפתי, וחקר את הייצור המלאכותי של פנינים במהלך מספר שנים בהאנוי.
לואיס נפטר באלג׳יר בגיל שבעים וחמש, והוגדר כאחד מפורצי הדרך החשובים בהיסטוריה של הצילום, הצלילה, והזואולוגיה.
לואיס מרי-אוגוסט בוטאן היה ביולוג וצלם ימי אשר חי בצרפת בראשית המאה העשרים. את לימודיו העביר באוניברסיטה של ורסאי ולאחר מכן המשיך לאוסטרליה שם זיהה מיני בעלי-חיים חדשים במשך שנה וחצי של מחקר. בגיל עשרים וחמש למד לואיס צלילה, מקצוע חדש ומסוכן באותם ימים. ביחד עם אחיו פיתח בוטאן את הציוד התת מימי הראשון כדי לעשות צילומים יוצאי דופן. בין השאר מצא לואיס יכולת כימיקלית לייצר פלאש לצילום על קרקעית הים בעזרת פחמן.
בשנת 1898 הוציא את ספרו הראשון המכיל צילומים תת-מימיים, אשר הוצגו גם ביריד הבין-לאומי של פריז בשנת 1900.
לואיס המשיך את מסעותיו בעולם, בין השאר פיתח חליפות צלילה לצבא הצרפתי, וחקר את הייצור המלאכותי של פנינים במהלך מספר שנים בהאנוי.
לואיס נפטר באלג׳יר בגיל שבעים וחמש, והוגדר כאחד מפורצי הדרך החשובים בהיסטוריה של הצילום, הצלילה, והזואולוגיה.
הצלם רולאנד מילר והמהנדס פאולו נספולי תיעדו בשיתוף פעולה ייחודי רגעים במסע של תחנת החלל. השניים עובדים יחדיו מספר שנים בתיעוד טכנולוגיית החלל. בין צילומיהם מופיע הים מכוסה עננים מבעד לחלונות התחנה, חליפות חלל בתא הלבשה, ומעברים בין החללים. ״אני מנסה להעביר את ההרגשה כאשר אתה עומד בתחנת חלל ומביט״ אומר מילר.
הפרויקט החל כאשר מילר שוחח עם האסטרונאוטית והכימאית קיידי קולמן, אשר עודדה אותו לשתף בראייה שלו ובגישה שלו לצילום עם אלו הנמצאים בתחנת חלל. קולמן בין שאר עיסוקיה מחללת בחליל והיתה טסה עם מספר כלי נגינה למסעות החלל שלה. באחת הפעמים ביצעה דואט עם איאן אנדרסון מג׳ת׳רו-טאל כאשר היתה בתחנת החלל והוא ברוסיה כארוע מחווה לציון חמישים שנה לטיסתו המפורסמת של יורי גגרין. באותו רגע חשב מילר האם גם הוא יכול להפיק שיתוף פעולה בעל אופי דומה.
מילר בסופו של דבר בחר בשיטוט בתחנת חלל בעזרת גוגל-סטריט-ויו בשביל לייצר קומפוזיציה של פריימים - אותם לאחר מכן נספולי ייצר מחדש על ידי צילום בתחנת החלל עצמה.
אחת הבעיות הטכניות הבסיסיות בהן נתקל נספולי היא חוסר הכבידה. לא ניתן להעמיד חצובה כיוון שהיא מתעופפת במרחב ללא עוגן, והתנועה של התחנה עצמה מייצרת ויברציה תמידית מהקירות. הצילומים לכן כולם נעשו עם פלאש, דבר שמילר אינו רגיל לעשות.
תוצר העבודה הוא ספר בין מאתיים בעמודים אשר מומן בעזרת אתר קיק-סטארטר. הספר מכיל מספר מאמרים, צילומים מתחנת החלל, וצילומים ספורים אותם צילם מילר על כדור הארץ. מילר המרותק מהשילוב של אומנות, עיצוב ומדע מנסה להראות שתחנת חלל היא אוסף של קבלים, מסכים, מחשבים ובלאגן על כל הקירות - ואנו רחוקים שנות אור מהחלליות הנקיות והלבנות שהורגלנו לראות בסרטים ובסדרות.
הצלם רולאנד מילר והמהנדס פאולו נספולי תיעדו בשיתוף פעולה ייחודי רגעים במסע של תחנת החלל. השניים עובדים יחדיו מספר שנים בתיעוד טכנולוגיית החלל. בין צילומיהם מופיע הים מכוסה עננים מבעד לחלונות התחנה, חליפות חלל בתא הלבשה, ומעברים בין החללים. ״אני מנסה להעביר את ההרגשה כאשר אתה עומד בתחנת חלל ומביט״ אומר מילר.
הפרויקט החל כאשר מילר שוחח עם האסטרונאוטית והכימאית קיידי קולמן, אשר עודדה אותו לשתף בראייה שלו ובגישה שלו לצילום עם אלו הנמצאים בתחנת חלל. קולמן בין שאר עיסוקיה מחללת בחליל והיתה טסה עם מספר כלי נגינה למסעות החלל שלה. באחת הפעמים ביצעה דואט עם איאן אנדרסון מג׳ת׳רו-טאל כאשר היתה בתחנת החלל והוא ברוסיה כארוע מחווה לציון חמישים שנה לטיסתו המפורסמת של יורי גגרין. באותו רגע חשב מילר האם גם הוא יכול להפיק שיתוף פעולה בעל אופי דומה.
מילר בסופו של דבר בחר בשיטוט בתחנת חלל בעזרת גוגל-סטריט-ויו בשביל לייצר קומפוזיציה של פריימים - אותם לאחר מכן נספולי ייצר מחדש על ידי צילום בתחנת החלל עצמה.
אחת הבעיות הטכניות הבסיסיות בהן נתקל נספולי היא חוסר הכבידה. לא ניתן להעמיד חצובה כיוון שהיא מתעופפת במרחב ללא עוגן, והתנועה של התחנה עצמה מייצרת ויברציה תמידית מהקירות. הצילומים לכן כולם נעשו עם פלאש, דבר שמילר אינו רגיל לעשות.
תוצר העבודה הוא ספר בין מאתיים בעמודים אשר מומן בעזרת אתר קיק-סטארטר. הספר מכיל מספר מאמרים, צילומים מתחנת החלל, וצילומים ספורים אותם צילם מילר על כדור הארץ. מילר המרותק מהשילוב של אומנות, עיצוב ומדע מנסה להראות שתחנת חלל היא אוסף של קבלים, מסכים, מחשבים ובלאגן על כל הקירות - ואנו רחוקים שנות אור מהחלליות הנקיות והלבנות שהורגלנו לראות בסרטים ובסדרות.
הצלם רולאנד מילר והמהנדס פאולו נספולי תיעדו בשיתוף פעולה ייחודי רגעים במסע של תחנת החלל. השניים עובדים יחדיו מספר שנים בתיעוד טכנולוגיית החלל. בין צילומיהם מופיע הים מכוסה עננים מבעד לחלונות התחנה, חליפות חלל בתא הלבשה, ומעברים בין החללים. ״אני מנסה להעביר את ההרגשה כאשר אתה עומד בתחנת חלל ומביט״ אומר מילר.
הפרויקט החל כאשר מילר שוחח עם האסטרונאוטית והכימאית קיידי קולמן, אשר עודדה אותו לשתף בראייה שלו ובגישה שלו לצילום עם אלו הנמצאים בתחנת חלל. קולמן בין שאר עיסוקיה מחללת בחליל והיתה טסה עם מספר כלי נגינה למסעות החלל שלה. באחת הפעמים ביצעה דואט עם איאן אנדרסון מג׳ת׳רו-טאל כאשר היתה בתחנת החלל והוא ברוסיה כארוע מחווה לציון חמישים שנה לטיסתו המפורסמת של יורי גגרין. באותו רגע חשב מילר האם גם הוא יכול להפיק שיתוף פעולה בעל אופי דומה.
מילר בסופו של דבר בחר בשיטוט בתחנת חלל בעזרת גוגל-סטריט-ויו בשביל לייצר קומפוזיציה של פריימים - אותם לאחר מכן נספולי ייצר מחדש על ידי צילום בתחנת החלל עצמה.
אחת הבעיות הטכניות הבסיסיות בהן נתקל נספולי היא חוסר הכבידה. לא ניתן להעמיד חצובה כיוון שהיא מתעופפת במרחב ללא עוגן, והתנועה של התחנה עצמה מייצרת ויברציה תמידית מהקירות. הצילומים לכן כולם נעשו עם פלאש, דבר שמילר אינו רגיל לעשות.
תוצר העבודה הוא ספר בין מאתיים בעמודים אשר מומן בעזרת אתר קיק-סטארטר. הספר מכיל מספר מאמרים, צילומים מתחנת החלל, וצילומים ספורים אותם צילם מילר על כדור הארץ. מילר המרותק מהשילוב של אומנות, עיצוב ומדע מנסה להראות שתחנת חלל היא אוסף של קבלים, מסכים, מחשבים ובלאגן על כל הקירות - ואנו רחוקים שנות אור מהחלליות הנקיות והלבנות שהורגלנו לראות בסרטים ובסדרות.
הצלם רולאנד מילר והמהנדס פאולו נספולי תיעדו בשיתוף פעולה ייחודי רגעים במסע של תחנת החלל. השניים עובדים יחדיו מספר שנים בתיעוד טכנולוגיית החלל. בין צילומיהם מופיע הים מכוסה עננים מבעד לחלונות התחנה, חליפות חלל בתא הלבשה, ומעברים בין החללים. ״אני מנסה להעביר את ההרגשה כאשר אתה עומד בתחנת חלל ומביט״ אומר מילר.
הפרויקט החל כאשר מילר שוחח עם האסטרונאוטית והכימאית קיידי קולמן, אשר עודדה אותו לשתף בראייה שלו ובגישה שלו לצילום עם אלו הנמצאים בתחנת חלל. קולמן בין שאר עיסוקיה מחללת בחליל והיתה טסה עם מספר כלי נגינה למסעות החלל שלה. באחת הפעמים ביצעה דואט עם איאן אנדרסון מג׳ת׳רו-טאל כאשר היתה בתחנת החלל והוא ברוסיה כארוע מחווה לציון חמישים שנה לטיסתו המפורסמת של יורי גגרין. באותו רגע חשב מילר האם גם הוא יכול להפיק שיתוף פעולה בעל אופי דומה.
מילר בסופו של דבר בחר בשיטוט בתחנת חלל בעזרת גוגל-סטריט-ויו בשביל לייצר קומפוזיציה של פריימים - אותם לאחר מכן נספולי ייצר מחדש על ידי צילום בתחנת החלל עצמה.
אחת הבעיות הטכניות הבסיסיות בהן נתקל נספולי היא חוסר הכבידה. לא ניתן להעמיד חצובה כיוון שהיא מתעופפת במרחב ללא עוגן, והתנועה של התחנה עצמה מייצרת ויברציה תמידית מהקירות. הצילומים לכן כולם נעשו עם פלאש, דבר שמילר אינו רגיל לעשות.
תוצר העבודה הוא ספר בין מאתיים בעמודים אשר מומן בעזרת אתר קיק-סטארטר. הספר מכיל מספר מאמרים, צילומים מתחנת החלל, וצילומים ספורים אותם צילם מילר על כדור הארץ. מילר המרותק מהשילוב של אומנות, עיצוב ומדע מנסה להראות שתחנת חלל היא אוסף של קבלים, מסכים, מחשבים ובלאגן על כל הקירות - ואנו רחוקים שנות אור מהחלליות הנקיות והלבנות שהורגלנו לראות בסרטים ובסדרות.
קוריאה הדרומית ידועה בתרבות המגוונת שלה. גורדי שחקים מרהיבים, אוכל ייחודי, וטכנולוגיה מתקדמת. אך הצלם הדרום קוריאני סים קיו-דונג מראה לנו צד נוסף ונסתר יותר בסדרתו ״גושיוון״. מדובר בחדרי מגורים קטנטנים, דחוסים, זולים - המאוכלסים על ידי אנשים מעוטי אמצעים. רבים מחסרי הבית ואנשים בעלי הפרעות נפשיות מוצאים עצמם במגורים אלו, כמו גם סטודנטים או צעירים המנסים את מזלם במעבר מהכפר אל העיר.
החדרים מספיקים רק לשינה ולימודים. הם מאפשרים מגורים ללא מקדמה או ערבות - דבר הנדיר מאוד במדינה עם מצוקת דיור קשה. גם בכדי להשכיר דירת סטודיו קטנה בעיר יש צורך בסכום גדול של כסף כמקדמה.
בחדר לרוב יש מיטת יחיד, שולחן ללא כסא, וארון קטן. כל השאר הוא בשיתוף עם דיירים אחרים בבניין. גם כאשר סוגרים את הדלת אינך לבד, אומר סים, הרעשים מהקירות ומהפרוזדור של דיירים נוספים אינם פוסקים לרגע.
תמורת תוספות למחיר בסיס ניתן לקבל חדר עם חלון לפרוזדור - או אפילו חלון החוצה לאלו שמשקיעים יותר. דירה יקרה יותר כוללת שרותים בחדר עצמו. אך סים אומר שהוא הופתע לטובה מהתנאים - אשר אפשרו לו להתחיל את חייו בסיאול, דבר שלא היה אפשרי ללא אפשרות זו.
קוריאה הדרומית ידועה בתרבות המגוונת שלה. גורדי שחקים מרהיבים, אוכל ייחודי, וטכנולוגיה מתקדמת. אך הצלם הדרום קוריאני סים קיו-דונג מראה לנו צד נוסף ונסתר יותר בסדרתו ״גושיוון״. מדובר בחדרי מגורים קטנטנים, דחוסים, זולים - המאוכלסים על ידי אנשים מעוטי אמצעים. רבים מחסרי הבית ואנשים בעלי הפרעות נפשיות מוצאים עצמם במגורים אלו, כמו גם סטודנטים או צעירים המנסים את מזלם במעבר מהכפר אל העיר.
החדרים מספיקים רק לשינה ולימודים. הם מאפשרים מגורים ללא מקדמה או ערבות - דבר הנדיר מאוד במדינה עם מצוקת דיור קשה. גם בכדי להשכיר דירת סטודיו קטנה בעיר יש צורך בסכום גדול של כסף כמקדמה.
בחדר לרוב יש מיטת יחיד, שולחן ללא כסא, וארון קטן. כל השאר הוא בשיתוף עם דיירים אחרים בבניין. גם כאשר סוגרים את הדלת אינך לבד, אומר סים, הרעשים מהקירות ומהפרוזדור של דיירים נוספים אינם פוסקים לרגע.
תמורת תוספות למחיר בסיס ניתן לקבל חדר עם חלון לפרוזדור - או אפילו חלון החוצה לאלו שמשקיעים יותר. דירה יקרה יותר כוללת שרותים בחדר עצמו. אך סים אומר שהוא הופתע לטובה מהתנאים - אשר אפשרו לו להתחיל את חייו בסיאול, דבר שלא היה אפשרי ללא אפשרות זו.
קוריאה הדרומית ידועה בתרבות המגוונת שלה. גורדי שחקים מרהיבים, אוכל ייחודי, וטכנולוגיה מתקדמת. אך הצלם הדרום קוריאני סים קיו-דונג מראה לנו צד נוסף ונסתר יותר בסדרתו ״גושיוון״. מדובר בחדרי מגורים קטנטנים, דחוסים, זולים - המאוכלסים על ידי אנשים מעוטי אמצעים. רבים מחסרי הבית ואנשים בעלי הפרעות נפשיות מוצאים עצמם במגורים אלו, כמו גם סטודנטים או צעירים המנסים את מזלם במעבר מהכפר אל העיר.
החדרים מספיקים רק לשינה ולימודים. הם מאפשרים מגורים ללא מקדמה או ערבות - דבר הנדיר מאוד במדינה עם מצוקת דיור קשה. גם בכדי להשכיר דירת סטודיו קטנה בעיר יש צורך בסכום גדול של כסף כמקדמה.
בחדר לרוב יש מיטת יחיד, שולחן ללא כסא, וארון קטן. כל השאר הוא בשיתוף עם דיירים אחרים בבניין. גם כאשר סוגרים את הדלת אינך לבד, אומר סים, הרעשים מהקירות ומהפרוזדור של דיירים נוספים אינם פוסקים לרגע.
תמורת תוספות למחיר בסיס ניתן לקבל חדר עם חלון לפרוזדור - או אפילו חלון החוצה לאלו שמשקיעים יותר. דירה יקרה יותר כוללת שרותים בחדר עצמו. אך סים אומר שהוא הופתע לטובה מהתנאים - אשר אפשרו לו להתחיל את חייו בסיאול, דבר שלא היה אפשרי ללא אפשרות זו.
קוריאה הדרומית ידועה בתרבות המגוונת שלה. גורדי שחקים מרהיבים, אוכל ייחודי, וטכנולוגיה מתקדמת. אך הצלם הדרום קוריאני סים קיו-דונג מראה לנו צד נוסף ונסתר יותר בסדרתו ״גושיוון״. מדובר בחדרי מגורים קטנטנים, דחוסים, זולים - המאוכלסים על ידי אנשים מעוטי אמצעים. רבים מחסרי הבית ואנשים בעלי הפרעות נפשיות מוצאים עצמם במגורים אלו, כמו גם סטודנטים או צעירים המנסים את מזלם במעבר מהכפר אל העיר.
החדרים מספיקים רק לשינה ולימודים. הם מאפשרים מגורים ללא מקדמה או ערבות - דבר הנדיר מאוד במדינה עם מצוקת דיור קשה. גם בכדי להשכיר דירת סטודיו קטנה בעיר יש צורך בסכום גדול של כסף כמקדמה.
בחדר לרוב יש מיטת יחיד, שולחן ללא כסא, וארון קטן. כל השאר הוא בשיתוף עם דיירים אחרים בבניין. גם כאשר סוגרים את הדלת אינך לבד, אומר סים, הרעשים מהקירות ומהפרוזדור של דיירים נוספים אינם פוסקים לרגע.
תמורת תוספות למחיר בסיס ניתן לקבל חדר עם חלון לפרוזדור - או אפילו חלון החוצה לאלו שמשקיעים יותר. דירה יקרה יותר כוללת שרותים בחדר עצמו. אך סים אומר שהוא הופתע לטובה מהתנאים - אשר אפשרו לו להתחיל את חייו בסיאול, דבר שלא היה אפשרי ללא אפשרות זו.
הרכבת התחתית של ניו יורק היא עולם כמעט נטוש בימינו. למרות שמצב המגפה בניו יורק טוב מברוב ארצות הברית, ולמרות שעל פי הידוע עד היום אין הנסיעה ברכבת בתחתית מעלה את הסיכון להדבק בנגיף בצורה ניכרת, ירדה התנועה לכדי רבע משהיתה בתחילת השנה. במאי נסגרה הרכבת בכל לילה למספר שעות בשביל ניקיון - הרכבת התחתית של ניו יורק לא נסגרה במאה וחמש עשרה שנים האחרונות.
הצלם פטריק קאשין הוא הצלם הרשמי של הרכבת התחתית. חלק מעבודותיו היפות ביותר נלקחו בתחנות עזובות בחשכת ליל, מראשי גשרים בודדים, או תעלות ארוכות ומפותלות הנמתחות מתחת לכל העיר.
עבודתו הרשמית דורשת תיעוד של המבנים והעבודה המתרחשת במערכת התחבורה. אך קאשין הצליח להכניס אנושיות בצילומים שיכלו להיות עבודה טכנית יבשה. אמנם קאשין מתקשה לראות בעצמו אומן, אחרי הכל זו אינה עבודתו, הוא שמח כאשר אנשים רואים בצילומיו דבר מעבר לפרטים הטכניים.
החודש פרש קאשין לגמלאות - בדיוק בימים שהרכבת מציעה צילומים יוצאי דופן באיכותם.
הרכבת התחתית של ניו יורק היא עולם כמעט נטוש בימינו. למרות שמצב המגפה בניו יורק טוב מברוב ארצות הברית, ולמרות שעל פי הידוע עד היום אין הנסיעה ברכבת בתחתית מעלה את הסיכון להדבק בנגיף בצורה ניכרת, ירדה התנועה לכדי רבע משהיתה בתחילת השנה. במאי נסגרה הרכבת בכל לילה למספר שעות בשביל ניקיון - הרכבת התחתית של ניו יורק לא נסגרה במאה וחמש עשרה שנים האחרונות.
הצלם פטריק קאשין הוא הצלם הרשמי של הרכבת התחתית. חלק מעבודותיו היפות ביותר נלקחו בתחנות עזובות בחשכת ליל, מראשי גשרים בודדים, או תעלות ארוכות ומפותלות הנמתחות מתחת לכל העיר.
עבודתו הרשמית דורשת תיעוד של המבנים והעבודה המתרחשת במערכת התחבורה. אך קאשין הצליח להכניס אנושיות בצילומים שיכלו להיות עבודה טכנית יבשה. אמנם קאשין מתקשה לראות בעצמו אומן, אחרי הכל זו אינה עבודתו, הוא שמח כאשר אנשים רואים בצילומיו דבר מעבר לפרטים הטכניים.
החודש פרש קאשין לגמלאות - בדיוק בימים שהרכבת מציעה צילומים יוצאי דופן באיכותם.
הרכבת התחתית של ניו יורק היא עולם כמעט נטוש בימינו. למרות שמצב המגפה בניו יורק טוב מברוב ארצות הברית, ולמרות שעל פי הידוע עד היום אין הנסיעה ברכבת בתחתית מעלה את הסיכון להדבק בנגיף בצורה ניכרת, ירדה התנועה לכדי רבע משהיתה בתחילת השנה. במאי נסגרה הרכבת בכל לילה למספר שעות בשביל ניקיון - הרכבת התחתית של ניו יורק לא נסגרה במאה וחמש עשרה שנים האחרונות.
הצלם פטריק קאשין הוא הצלם הרשמי של הרכבת התחתית. חלק מעבודותיו היפות ביותר נלקחו בתחנות עזובות בחשכת ליל, מראשי גשרים בודדים, או תעלות ארוכות ומפותלות הנמתחות מתחת לכל העיר.
עבודתו הרשמית דורשת תיעוד של המבנים והעבודה המתרחשת במערכת התחבורה. אך קאשין הצליח להכניס אנושיות בצילומים שיכלו להיות עבודה טכנית יבשה. אמנם קאשין מתקשה לראות בעצמו אומן, אחרי הכל זו אינה עבודתו, הוא שמח כאשר אנשים רואים בצילומיו דבר מעבר לפרטים הטכניים.
החודש פרש קאשין לגמלאות - בדיוק בימים שהרכבת מציעה צילומים יוצאי דופן באיכותם.
הרכבת התחתית של ניו יורק היא עולם כמעט נטוש בימינו. למרות שמצב המגפה בניו יורק טוב מברוב ארצות הברית, ולמרות שעל פי הידוע עד היום אין הנסיעה ברכבת בתחתית מעלה את הסיכון להדבק בנגיף בצורה ניכרת, ירדה התנועה לכדי רבע משהיתה בתחילת השנה. במאי נסגרה הרכבת בכל לילה למספר שעות בשביל ניקיון - הרכבת התחתית של ניו יורק לא נסגרה במאה וחמש עשרה שנים האחרונות.
הצלם פטריק קאשין הוא הצלם הרשמי של הרכבת התחתית. חלק מעבודותיו היפות ביותר נלקחו בתחנות עזובות בחשכת ליל, מראשי גשרים בודדים, או תעלות ארוכות ומפותלות הנמתחות מתחת לכל העיר.
עבודתו הרשמית דורשת תיעוד של המבנים והעבודה המתרחשת במערכת התחבורה. אך קאשין הצליח להכניס אנושיות בצילומים שיכלו להיות עבודה טכנית יבשה. אמנם קאשין מתקשה לראות בעצמו אומן, אחרי הכל זו אינה עבודתו, הוא שמח כאשר אנשים רואים בצילומיו דבר מעבר לפרטים הטכניים.
החודש פרש קאשין לגמלאות - בדיוק בימים שהרכבת מציעה צילומים יוצאי דופן באיכותם.
מחזור צילומים אינו נוסחה לסרט משעמם. הסרטון החדש של ווידן וקנדי פורטלנד לנייקי הוא פאזל העשוי כולו מחומרי ארכיון.
הצוות עבר על 4000 קטעי ספורט ובחר מתוכם 72 קטעים שונים אותם הדביק בשלושים ושישה זוגות של מסך מפוצל - שם התנועה מתמזגת בין הצילומים השונים.
עבודת העריכה המרשימה היא דרך יוצאת דופן להעביר מסר על יכולתו של הספורט לאחד - בימים שמגפת הקורונה מאפילה על כל עולם הספורט התחרותי.
לצד אתלטים מוכרים פחות, מופיעים בין השאר לברון ג׳יימס, קריסטיאנו רונלדו וסרינה וויליאמס. אנו רואים כבר אתלטים חזרה על המגרש אך העולם רחוק מלהיות על המסלול המוכר והישן. עלינו לדמיין את העולם החדש המצפה לנו ואותו עלינו להקים.
צוות נייקי הוציאו מספר פרסומות מרשימות ביותר מאז התפרצה הקורונה וסרטון זה אינו מאכזב.
מחזור צילומים אינו נוסחה לסרט משעמם. הסרטון החדש של ווידן וקנדי פורטלנד לנייקי הוא פאזל העשוי כולו מחומרי ארכיון.
הצוות עבר על 4000 קטעי ספורט ובחר מתוכם 72 קטעים שונים אותם הדביק בשלושים ושישה זוגות של מסך מפוצל - שם התנועה מתמזגת בין הצילומים השונים.
עבודת העריכה המרשימה היא דרך יוצאת דופן להעביר מסר על יכולתו של הספורט לאחד - בימים שמגפת הקורונה מאפילה על כל עולם הספורט התחרותי.
לצד אתלטים מוכרים פחות, מופיעים בין השאר לברון ג׳יימס, קריסטיאנו רונלדו וסרינה וויליאמס. אנו רואים כבר אתלטים חזרה על המגרש אך העולם רחוק מלהיות על המסלול המוכר והישן. עלינו לדמיין את העולם החדש המצפה לנו ואותו עלינו להקים.
צוות נייקי הוציאו מספר פרסומות מרשימות ביותר מאז התפרצה הקורונה וסרטון זה אינו מאכזב.
מחזור צילומים אינו נוסחה לסרט משעמם. הסרטון החדש של ווידן וקנדי פורטלנד לנייקי הוא פאזל העשוי כולו מחומרי ארכיון.
הצוות עבר על 4000 קטעי ספורט ובחר מתוכם 72 קטעים שונים אותם הדביק בשלושים ושישה זוגות של מסך מפוצל - שם התנועה מתמזגת בין הצילומים השונים.
עבודת העריכה המרשימה היא דרך יוצאת דופן להעביר מסר על יכולתו של הספורט לאחד - בימים שמגפת הקורונה מאפילה על כל עולם הספורט התחרותי.
לצד אתלטים מוכרים פחות, מופיעים בין השאר לברון ג׳יימס, קריסטיאנו רונלדו וסרינה וויליאמס. אנו רואים כבר אתלטים חזרה על המגרש אך העולם רחוק מלהיות על המסלול המוכר והישן. עלינו לדמיין את העולם החדש המצפה לנו ואותו עלינו להקים.
צוות נייקי הוציאו מספר פרסומות מרשימות ביותר מאז התפרצה הקורונה וסרטון זה אינו מאכזב.
מחזור צילומים אינו נוסחה לסרט משעמם. הסרטון החדש של ווידן וקנדי פורטלנד לנייקי הוא פאזל העשוי כולו מחומרי ארכיון.
הצוות עבר על 4000 קטעי ספורט ובחר מתוכם 72 קטעים שונים אותם הדביק בשלושים ושישה זוגות של מסך מפוצל - שם התנועה מתמזגת בין הצילומים השונים.
עבודת העריכה המרשימה היא דרך יוצאת דופן להעביר מסר על יכולתו של הספורט לאחד - בימים שמגפת הקורונה מאפילה על כל עולם הספורט התחרותי.
לצד אתלטים מוכרים פחות, מופיעים בין השאר לברון ג׳יימס, קריסטיאנו רונלדו וסרינה וויליאמס. אנו רואים כבר אתלטים חזרה על המגרש אך העולם רחוק מלהיות על המסלול המוכר והישן. עלינו לדמיין את העולם החדש המצפה לנו ואותו עלינו להקים.
צוות נייקי הוציאו מספר פרסומות מרשימות ביותר מאז התפרצה הקורונה וסרטון זה אינו מאכזב.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
״הדפסות בחדר חושך עדיין מרתקות אותי!״ אומרת הצלמת הלונדונית ניקי מקלארון. צילום תמיד הקיף את חייה של ניקי מגיל צעיר, אך מהיום שהחלה לפתח את תמונותיה לבדה - הבינה כי מצאה את דרכה.
הקריירה של ניקי עדיין בתחילת דרכה, אך צילומיה מעבירים אופי ייחודי לה - רכים ועשירים, מסתוריים ומיסתיים. הטבע הוא מוטיב עקבי בעבודותיה, כמו גם הקפדה על תאורה טבעית. עבודה כזו מצריכה לא רק ידע מקצועי רב אלא גם גמישות בהתאם למזג האוויר ולאור בייחודי לכל יום. את התאורה ניקי ממשיכה אחר כך בתהליך הפיתוח האישי בחדר החושך.
בפרויקט האחרון, העבירה ניקי שמונה חודשים בטיבט בשביל חברת טקסטילים ידועה. החברה עובדת עם מקומיים המייצרים בדים מצמר היאק. כחלק מעבודתה העבירה ניקי זמן רב בהכרות עם האוכלוסיה וצילמה את אורך חייהם ולא רק את תהליך העבודה על הבדים עצמם.
כרגע מסע סביב העולם לפרויקט חדש אינו בא בחשבון, אך ניקי מנצלת את זמנה במחקר וחיפוש אחר האתגר הבא.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.
באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.
עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.
אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.
אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
אוטו אומבהר נולד בדוסלדורף בשנת 1902. הוא היה השני מבין שישה ילדים לארכיטקט תעשייתי. אימו נפטרה כשהיה עוד צעיר.
את ילדותו העביר במכרות פחם, כקרמיקאי, ושחקן. כאשר היה בן 18 התקבל ללימודים בבית הספר באוהאוס. אך גם את לימודיו אלו עזב לאחר שנתיים בלבד בעקבות מחלוקת עם מנהל בית הספר וולטר גרופיוס. אז עבר אוטו לברלין והחל לעבוד בקולנוע.
ביחד עם חבר לספסל הלימודים - פול סיטרואן - שינה את שמו לאומבו והכל לעבוד כצלם במשרה מלאה.
אומבו העביר את מירב שנותיו בעבודות שונות, החל מצלם דוקומנטרי לדר-שפיגל לאחר המלחמה, שליח, רוכל, אורז חבילות ועוד. בשנות השבעים הכלו מספר גלריות להעריך את עבודותיו מחדש. היום מוצגות עבודותיו במטרופוליטן.
אומבו נפטר בהאנובר בשנת 1980
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
הצלם גרו גרדנר חובב היסטוריה מושבע. לפרויקט האחרון שלו הוא יצא למסע חובק עולם בכדי לצלם פורטרטים של אנשים מפורסמים בהיסטוריה לצד בני בניהם.
בתמונה מופיע תומס ג׳פרסון - ממקימי ארצות הברית - לצד דור שישי של ילדיו - שנון לנייר.
ההתכוננות לסדרה דרשה הרבה יותר מאשר מספר טלפונים. גרדנר ביצע מחקר מעמיק בכדי לוודא את השושלת של כל מי שצילם ובנוסף דאג לשחזר בצילומיו את הבגדים, התפאורה והרקע של התמונות המקוריות, עד הפרטים הכי קטנים.
מציאה של התלבושות והאביזרים התקופתיים דרשו עבודה בפני עצמה. התוצאה מרשימה וגררה הדים רבים.
את הפרויקט החל גרדנר לפני כחמש-עשרה שנים, כאשר אמו אמרה לו כי הוא דומה כמו שתי טיפות מים לאביו. הערה זו עוררה את מחשבתו עד כמה דומים השארים בשושלת מסויימת.
העבודה על כל צילום מתחילה בחיפושים באינטרנט אך עיקר הקסם מתרחש בשיחות הארוכות שערך גרדנר עם מושאי צילומיו. לעיתים שיחות אלו ארכו חודשים בטרם הגיע יום הצילומים עצמו.
בין צילומיו מופיעים ליזה דה ג׳קונדו, הלא היא המונה ליזה לצד נכדתה מחמשה עשר דורות, נפוליאון עם נכדו מדור רביעי, צ׳ארלס דיקנס עם נכדו מדור חמישי, ועוד רבים אחרים.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.
ליד חופי לה-פאז, קליפורניה, שוכנים מספר איים בים קורטז. רצועה זו מוכרת על ידי אמנת אונסקו והיא אחד מאזורי התיירות הגדולים של מקסיקו. איים אלו, על החופים, הים, האלמוגים והיבשה, הם בית ליצורים רבים מספור.
בנקודה הצפונית של רצועה זו - רחוק מהישג ידם של רוב התיירים - שוכנת קולוניה גדולה של כלבי ים. הצלם בינימין לווי ביקר שם לסדרת צילומים לאחר שנים בהם תיעד אזורי מלחמה, פוליטיקה וספורט.
השחיה החופשית, לבד במים הפתוחים, בין החיות הידידותיות שינתה את חייו.
כלבי הים אכן מתנהגים כמו כלבים, ניתן למסור להם אבנים והם נהנים להחזיר אותן והם מסתובבים תדיר סביב בני האדם המגיעים לשחות באזור לעיתים נדירות.
רבים מהצילומים נעשו עם אשתו וילדיו לצידו.