נאפולי מגיעה בכל שנה למקום הראשון ברמת הפשיעה בכל רחבי אירופה. משחק המילים של תערוכת צילומים של הצלם הבריטי סאם גרג, לקוח ממשפטו המפורסם של הסופר והמדינאי הגרמני יוהאן וולפגאנג פון גתה - מהתקופה בה היתה נאפולי העיר היפה באירופה.
גרג מצלם פרוייקטים הנמשכים לאורך שנים, תקופה בה הוא נטמע במקום אותו הוא מתעד. רוב עבודותיו נמשכות לקהילות שוליים.
נאפולי מגיעה בכל שנה למקום הראשון ברמת הפשיעה בכל רחבי אירופה. משחק המילים של תערוכת צילומים של הצלם הבריטי סאם גרג, לקוח ממשפטו המפורסם של הסופר והמדינאי הגרמני יוהאן וולפגאנג פון גתה - מהתקופה בה היתה נאפולי העיר היפה באירופה.
גרג מצלם פרוייקטים הנמשכים לאורך שנים, תקופה בה הוא נטמע במקום אותו הוא מתעד. רוב עבודותיו נמשכות לקהילות שוליים.
נאפולי מגיעה בכל שנה למקום הראשון ברמת הפשיעה בכל רחבי אירופה. משחק המילים של תערוכת צילומים של הצלם הבריטי סאם גרג, לקוח ממשפטו המפורסם של הסופר והמדינאי הגרמני יוהאן וולפגאנג פון גתה - מהתקופה בה היתה נאפולי העיר היפה באירופה.
גרג מצלם פרוייקטים הנמשכים לאורך שנים, תקופה בה הוא נטמע במקום אותו הוא מתעד. רוב עבודותיו נמשכות לקהילות שוליים.
נאפולי מגיעה בכל שנה למקום הראשון ברמת הפשיעה בכל רחבי אירופה. משחק המילים של תערוכת צילומים של הצלם הבריטי סאם גרג, לקוח ממשפטו המפורסם של הסופר והמדינאי הגרמני יוהאן וולפגאנג פון גתה - מהתקופה בה היתה נאפולי העיר היפה באירופה.
גרג מצלם פרוייקטים הנמשכים לאורך שנים, תקופה בה הוא נטמע במקום אותו הוא מתעד. רוב עבודותיו נמשכות לקהילות שוליים.
הסכר החדש שבנתה סין בעיר צ׳ונגקינג הוא למעשה תחנת הכח ההידרו-אלקטרית הגדולה ביותר בעולם. פירוש הדבר שהיה צורך להעביר למעלה ממיליון אזרחים משטחי החקלאות שלהם אל תוך העיר הגדולה, עקב מאגרי המים הגדולים שנוצרו.
סדרת הצילומים מטאמורפוליס של הצלם טים פראנקו מתעדת לאורך מספר שנים את השינויים האלו, ואת ההשלכות החברתיות שלהם.
החקלאים קיבלו דירה או שתיים מהמדינה בתמורה לאדמתם. אך לרוב ללא השכלה או יכולת לעבוד בעבודה אחרת, ממשיכים התושבים החדשים לעבוד את האדמה בין מפלצות הבטון הצצות מכל עבר.
הסכר החדש שבנתה סין בעיר צ׳ונגקינג הוא למעשה תחנת הכח ההידרו-אלקטרית הגדולה ביותר בעולם. פירוש הדבר שהיה צורך להעביר למעלה ממיליון אזרחים משטחי החקלאות שלהם אל תוך העיר הגדולה, עקב מאגרי המים הגדולים שנוצרו.
סדרת הצילומים מטאמורפוליס של הצלם טים פראנקו מתעדת לאורך מספר שנים את השינויים האלו, ואת ההשלכות החברתיות שלהם.
החקלאים קיבלו דירה או שתיים מהמדינה בתמורה לאדמתם. אך לרוב ללא השכלה או יכולת לעבוד בעבודה אחרת, ממשיכים התושבים החדשים לעבוד את האדמה בין מפלצות הבטון הצצות מכל עבר.
הסכר החדש שבנתה סין בעיר צ׳ונגקינג הוא למעשה תחנת הכח ההידרו-אלקטרית הגדולה ביותר בעולם. פירוש הדבר שהיה צורך להעביר למעלה ממיליון אזרחים משטחי החקלאות שלהם אל תוך העיר הגדולה, עקב מאגרי המים הגדולים שנוצרו.
סדרת הצילומים מטאמורפוליס של הצלם טים פראנקו מתעדת לאורך מספר שנים את השינויים האלו, ואת ההשלכות החברתיות שלהם.
החקלאים קיבלו דירה או שתיים מהמדינה בתמורה לאדמתם. אך לרוב ללא השכלה או יכולת לעבוד בעבודה אחרת, ממשיכים התושבים החדשים לעבוד את האדמה בין מפלצות הבטון הצצות מכל עבר.
הסכר החדש שבנתה סין בעיר צ׳ונגקינג הוא למעשה תחנת הכח ההידרו-אלקטרית הגדולה ביותר בעולם. פירוש הדבר שהיה צורך להעביר למעלה ממיליון אזרחים משטחי החקלאות שלהם אל תוך העיר הגדולה, עקב מאגרי המים הגדולים שנוצרו.
סדרת הצילומים מטאמורפוליס של הצלם טים פראנקו מתעדת לאורך מספר שנים את השינויים האלו, ואת ההשלכות החברתיות שלהם.
החקלאים קיבלו דירה או שתיים מהמדינה בתמורה לאדמתם. אך לרוב ללא השכלה או יכולת לעבוד בעבודה אחרת, ממשיכים התושבים החדשים לעבוד את האדמה בין מפלצות הבטון הצצות מכל עבר.
בתי החצר של שנגהאי נבנו בסוף המאה ה-19, וכיום עם התרחבות העיר הם מתקשים להחזיק מעמד. הצלם הניו-זילנדי קודי אלינגהאם עוקב אחר הבתים האלו מהתקופה הקולוניאלית, לפני שהם נהרסים כדי לפנות מקום לבתי קומות חדשים. הבתים מעוצבים בהשראת הבנייה הסינית המסורתית בשילוב עם סגנון ארט-דקו צרפתי ובריטי. לרוב לבתים אלה שערי אבן מעוטרים, המובילים לחצר מרכזית תחומה משלושת צדדיה שלושה חדרים. בעבר הלא רחוק, בתים אלו היוו למעלה ממחצית בתי המגורים של העיר.
בתי החצר של שנגהאי נבנו בסוף המאה ה-19, וכיום עם התרחבות העיר הם מתקשים להחזיק מעמד. הצלם הניו-זילנדי קודי אלינגהאם עוקב אחר הבתים האלו מהתקופה הקולוניאלית, לפני שהם נהרסים כדי לפנות מקום לבתי קומות חדשים. הבתים מעוצבים בהשראת הבנייה הסינית המסורתית בשילוב עם סגנון ארט-דקו צרפתי ובריטי. לרוב לבתים אלה שערי אבן מעוטרים, המובילים לחצר מרכזית תחומה משלושת צדדיה שלושה חדרים. בעבר הלא רחוק, בתים אלו היוו למעלה ממחצית בתי המגורים של העיר.
בתי החצר של שנגהאי נבנו בסוף המאה ה-19, וכיום עם התרחבות העיר הם מתקשים להחזיק מעמד. הצלם הניו-זילנדי קודי אלינגהאם עוקב אחר הבתים האלו מהתקופה הקולוניאלית, לפני שהם נהרסים כדי לפנות מקום לבתי קומות חדשים. הבתים מעוצבים בהשראת הבנייה הסינית המסורתית בשילוב עם סגנון ארט-דקו צרפתי ובריטי. לרוב לבתים אלה שערי אבן מעוטרים, המובילים לחצר מרכזית תחומה משלושת צדדיה שלושה חדרים. בעבר הלא רחוק, בתים אלו היוו למעלה ממחצית בתי המגורים של העיר.
בתי החצר של שנגהאי נבנו בסוף המאה ה-19, וכיום עם התרחבות העיר הם מתקשים להחזיק מעמד. הצלם הניו-זילנדי קודי אלינגהאם עוקב אחר הבתים האלו מהתקופה הקולוניאלית, לפני שהם נהרסים כדי לפנות מקום לבתי קומות חדשים. הבתים מעוצבים בהשראת הבנייה הסינית המסורתית בשילוב עם סגנון ארט-דקו צרפתי ובריטי. לרוב לבתים אלה שערי אבן מעוטרים, המובילים לחצר מרכזית תחומה משלושת צדדיה שלושה חדרים. בעבר הלא רחוק, בתים אלו היוו למעלה ממחצית בתי המגורים של העיר.
לפני כמאתיים שנה הם היגרו מרוסיה, ומצאו בית טוב בדרום ארצות הברית. צמחי ה״טאמבלוויד״, צמח חד שנתי המתנתק משורשו ומתחיל להתגלגל חופשי לאן שנושבת הרוח.
במדינת קולורדו הם חלק בלתי נפרד מתחזית מזג האוויר - היום צפויה סופת טאמבלוויד, מיליונים של צמחים יכסו בתים, חנויות ורכבים. הסופות נהיות תכופות יותר משנה לשנה. לעיתים הם קוברים תחתם יישובים שלמים בערב אחד.
עבודת צילומים של תרו סטומר ורייצ׳ל מונרו
לפני כמאתיים שנה הם היגרו מרוסיה, ומצאו בית טוב בדרום ארצות הברית. צמחי ה״טאמבלוויד״, צמח חד שנתי המתנתק משורשו ומתחיל להתגלגל חופשי לאן שנושבת הרוח.
במדינת קולורדו הם חלק בלתי נפרד מתחזית מזג האוויר - היום צפויה סופת טאמבלוויד, מיליונים של צמחים יכסו בתים, חנויות ורכבים. הסופות נהיות תכופות יותר משנה לשנה. לעיתים הם קוברים תחתם יישובים שלמים בערב אחד.
עבודת צילומים של תרו סטומר ורייצ׳ל מונרו
לפני כמאתיים שנה הם היגרו מרוסיה, ומצאו בית טוב בדרום ארצות הברית. צמחי ה״טאמבלוויד״, צמח חד שנתי המתנתק משורשו ומתחיל להתגלגל חופשי לאן שנושבת הרוח.
במדינת קולורדו הם חלק בלתי נפרד מתחזית מזג האוויר - היום צפויה סופת טאמבלוויד, מיליונים של צמחים יכסו בתים, חנויות ורכבים. הסופות נהיות תכופות יותר משנה לשנה. לעיתים הם קוברים תחתם יישובים שלמים בערב אחד.
עבודת צילומים של תרו סטומר ורייצ׳ל מונרו
לפני כמאתיים שנה הם היגרו מרוסיה, ומצאו בית טוב בדרום ארצות הברית. צמחי ה״טאמבלוויד״, צמח חד שנתי המתנתק משורשו ומתחיל להתגלגל חופשי לאן שנושבת הרוח.
במדינת קולורדו הם חלק בלתי נפרד מתחזית מזג האוויר - היום צפויה סופת טאמבלוויד, מיליונים של צמחים יכסו בתים, חנויות ורכבים. הסופות נהיות תכופות יותר משנה לשנה. לעיתים הם קוברים תחתם יישובים שלמים בערב אחד.
עבודת צילומים של תרו סטומר ורייצ׳ל מונרו
האנה מודיג נולדה בסטוקהולם אך חיה חלק ניכר מילדותה בהודו ובדרום שוודיה. האנה עבדה בפריס, קופנהאגן, וכיום מתגוררת בסטוקהולם.
האנה הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ואישיות, הוציאה מספר ספרים וזכתה במענקים ובפרסים בתחום הצילום.
האנה מודיג נולדה בסטוקהולם אך חיה חלק ניכר מילדותה בהודו ובדרום שוודיה. האנה עבדה בפריס, קופנהאגן, וכיום מתגוררת בסטוקהולם.
האנה הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ואישיות, הוציאה מספר ספרים וזכתה במענקים ובפרסים בתחום הצילום.
האנה מודיג נולדה בסטוקהולם אך חיה חלק ניכר מילדותה בהודו ובדרום שוודיה. האנה עבדה בפריס, קופנהאגן, וכיום מתגוררת בסטוקהולם.
האנה הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ואישיות, הוציאה מספר ספרים וזכתה במענקים ובפרסים בתחום הצילום.
האנה מודיג נולדה בסטוקהולם אך חיה חלק ניכר מילדותה בהודו ובדרום שוודיה. האנה עבדה בפריס, קופנהאגן, וכיום מתגוררת בסטוקהולם.
האנה הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ואישיות, הוציאה מספר ספרים וזכתה במענקים ובפרסים בתחום הצילום.
צילום - מיכאלה ספורנה
צילום - מיכאלה ספורנה
צילום - מיכאלה ספורנה
מיכאלה ספורנה נולדה באולומוק ברפובליקה של צ׳כיה. היא התחילה את משאה בצילום לאחר שנולדה ביתה הראשונה בשנת 2008. בתחילה לקחה שיעורים לצילום והיום היא לומדת במכון לצילום יצירתי באוניברסטית אופבה. מיכאלה זכתה בפרס לנס-קולטור לצילום של שנת שנת 2016.
מיכאלה ספורנה נולדה באולומוק ברפובליקה של צ׳כיה. היא התחילה את משאה בצילום לאחר שנולדה ביתה הראשונה בשנת 2008. בתחילה לקחה שיעורים לצילום והיום היא לומדת במכון לצילום יצירתי באוניברסטית אופבה. מיכאלה זכתה בפרס לנס-קולטור לצילום של שנת שנת 2016.
מיכאלה ספורנה נולדה באולומוק ברפובליקה של צ׳כיה. היא התחילה את משאה בצילום לאחר שנולדה ביתה הראשונה בשנת 2008. בתחילה לקחה שיעורים לצילום והיום היא לומדת במכון לצילום יצירתי באוניברסטית אופבה. מיכאלה זכתה בפרס לנס-קולטור לצילום של שנת שנת 2016.
מיכאלה ספורנה נולדה באולומוק ברפובליקה של צ׳כיה. היא התחילה את משאה בצילום לאחר שנולדה ביתה הראשונה בשנת 2008. בתחילה לקחה שיעורים לצילום והיום היא לומדת במכון לצילום יצירתי באוניברסטית אופבה. מיכאלה זכתה בפרס לנס-קולטור לצילום של שנת שנת 2016.
חבל שהמציאו את הצילום, אומרת אבלין הופר - אחת הצלמות המרשימות בחמישים השנים האחרונות. אנדראס פאולי, מהמכרים הקרובים שלה, טוען שזה בעקבות כך שאבלין תמיד שאבה השראתה מציור ותכופות היתה עוברת בין הציור ובין הצילום בתקופות שונות בחייה. ניתן לראות זאת באופן בולט בדרך בה היא מטפלת באור, אומר פאולי.
הופר הושפעה רבות מהציירים ההולנדים והאיטלקים מתקופת הרנסנס. היא ניגשה לקומפוזיציה כמו שצייר היה ניגש. במצלמה של 4 על 5 בה השתמשה היה נראה העולם הפוך כקומפוזיציות של צורה וצבע.
הופר לא התעניינה בחיי היום יום ולרוב התמקדה בתמונות שלעיניה היו נצחיות, כאלו שהתקיימו כבר כחמש מאות שנה.
כשיצא פאולי למסע עם הופמן לגלריה מדיצ׳י - הופתע לגלות כי היא נכנסה לשם בפעם הראשונה ללא מצלמה. הרושם הראשוני הוא החשוב ביותר, אמרה, אני מעוניינת לחוש אותו ולא להתחיל לצלם כמשוגעת.
חבל שהמציאו את הצילום, אומרת אבלין הופר - אחת הצלמות המרשימות בחמישים השנים האחרונות. אנדראס פאולי, מהמכרים הקרובים שלה, טוען שזה בעקבות כך שאבלין תמיד שאבה השראתה מציור ותכופות היתה עוברת בין הציור ובין הצילום בתקופות שונות בחייה. ניתן לראות זאת באופן בולט בדרך בה היא מטפלת באור, אומר פאולי.
הופר הושפעה רבות מהציירים ההולנדים והאיטלקים מתקופת הרנסנס. היא ניגשה לקומפוזיציה כמו שצייר היה ניגש. במצלמה של 4 על 5 בה השתמשה היה נראה העולם הפוך כקומפוזיציות של צורה וצבע.
הופר לא התעניינה בחיי היום יום ולרוב התמקדה בתמונות שלעיניה היו נצחיות, כאלו שהתקיימו כבר כחמש מאות שנה.
כשיצא פאולי למסע עם הופמן לגלריה מדיצ׳י - הופתע לגלות כי היא נכנסה לשם בפעם הראשונה ללא מצלמה. הרושם הראשוני הוא החשוב ביותר, אמרה, אני מעוניינת לחוש אותו ולא להתחיל לצלם כמשוגעת.
חבל שהמציאו את הצילום, אומרת אבלין הופר - אחת הצלמות המרשימות בחמישים השנים האחרונות. אנדראס פאולי, מהמכרים הקרובים שלה, טוען שזה בעקבות כך שאבלין תמיד שאבה השראתה מציור ותכופות היתה עוברת בין הציור ובין הצילום בתקופות שונות בחייה. ניתן לראות זאת באופן בולט בדרך בה היא מטפלת באור, אומר פאולי.
הופר הושפעה רבות מהציירים ההולנדים והאיטלקים מתקופת הרנסנס. היא ניגשה לקומפוזיציה כמו שצייר היה ניגש. במצלמה של 4 על 5 בה השתמשה היה נראה העולם הפוך כקומפוזיציות של צורה וצבע.
הופר לא התעניינה בחיי היום יום ולרוב התמקדה בתמונות שלעיניה היו נצחיות, כאלו שהתקיימו כבר כחמש מאות שנה.
כשיצא פאולי למסע עם הופמן לגלריה מדיצ׳י - הופתע לגלות כי היא נכנסה לשם בפעם הראשונה ללא מצלמה. הרושם הראשוני הוא החשוב ביותר, אמרה, אני מעוניינת לחוש אותו ולא להתחיל לצלם כמשוגעת.
חבל שהמציאו את הצילום, אומרת אבלין הופר - אחת הצלמות המרשימות בחמישים השנים האחרונות. אנדראס פאולי, מהמכרים הקרובים שלה, טוען שזה בעקבות כך שאבלין תמיד שאבה השראתה מציור ותכופות היתה עוברת בין הציור ובין הצילום בתקופות שונות בחייה. ניתן לראות זאת באופן בולט בדרך בה היא מטפלת באור, אומר פאולי.
הופר הושפעה רבות מהציירים ההולנדים והאיטלקים מתקופת הרנסנס. היא ניגשה לקומפוזיציה כמו שצייר היה ניגש. במצלמה של 4 על 5 בה השתמשה היה נראה העולם הפוך כקומפוזיציות של צורה וצבע.
הופר לא התעניינה בחיי היום יום ולרוב התמקדה בתמונות שלעיניה היו נצחיות, כאלו שהתקיימו כבר כחמש מאות שנה.
כשיצא פאולי למסע עם הופמן לגלריה מדיצ׳י - הופתע לגלות כי היא נכנסה לשם בפעם הראשונה ללא מצלמה. הרושם הראשוני הוא החשוב ביותר, אמרה, אני מעוניינת לחוש אותו ולא להתחיל לצלם כמשוגעת.
הצלם ולדימיר אנטאקי צילם למעלה מ-250 בעלי חנויות קטנות ברחבי העולם. המסע התחיל במקסיקו כאשר נתקל בדרכו בחור בקיר שם עבד פסל מקומי - מראה שנראה לקוח ישירות מתקופת הרנסנס באיטליה. המקום היה מלא מן הרצפה עד התקרה בפסלי קדושים בשלבים שונים של הכנה. הפסל לא היה מאיר פנים, אומר אנטאקי, אך הוא לא הפסיק לדבר במשך כמעט שעה. הוא התלונן על כך שהוא אחרון בשושלת משפחתית, ואחריו לא יהיה מי שימשיך את המלאכה. כמו כן הכנסייה כבר הפסיקה לעשות הזמנות והיא מסתפקת בגרסאות זולות מסין. איש אינו מעריך את מלאכתו - לא משפחתו, לא הכנסייה ולבטח לא תיירים כמו ולדימיר.
במסעותיו צילם ולדימיר מצחצח נעליים בפריז, רוכל תקליטים בניו-יורק, מכונאי בביירות ומתקן גרמופונים באיסטנבול.
לטענת אנטאקי השתלטות הרשתות הגדולות קשורה לפחד. כשאנו נכנסים לעיר גדולה אנו מחפשים את המוכר - חנות סטארבקס או מקדונלד נותנות תחושה של בטחון, של עולם הומוגני.
הצלם ולדימיר אנטאקי צילם למעלה מ-250 בעלי חנויות קטנות ברחבי העולם. המסע התחיל במקסיקו כאשר נתקל בדרכו בחור בקיר שם עבד פסל מקומי - מראה שנראה לקוח ישירות מתקופת הרנסנס באיטליה. המקום היה מלא מן הרצפה עד התקרה בפסלי קדושים בשלבים שונים של הכנה. הפסל לא היה מאיר פנים, אומר אנטאקי, אך הוא לא הפסיק לדבר במשך כמעט שעה. הוא התלונן על כך שהוא אחרון בשושלת משפחתית, ואחריו לא יהיה מי שימשיך את המלאכה. כמו כן הכנסייה כבר הפסיקה לעשות הזמנות והיא מסתפקת בגרסאות זולות מסין. איש אינו מעריך את מלאכתו - לא משפחתו, לא הכנסייה ולבטח לא תיירים כמו ולדימיר.
במסעותיו צילם ולדימיר מצחצח נעליים בפריז, רוכל תקליטים בניו-יורק, מכונאי בביירות ומתקן גרמופונים באיסטנבול.
לטענת אנטאקי השתלטות הרשתות הגדולות קשורה לפחד. כשאנו נכנסים לעיר גדולה אנו מחפשים את המוכר - חנות סטארבקס או מקדונלד נותנות תחושה של בטחון, של עולם הומוגני.
הצלם ולדימיר אנטאקי צילם למעלה מ-250 בעלי חנויות קטנות ברחבי העולם. המסע התחיל במקסיקו כאשר נתקל בדרכו בחור בקיר שם עבד פסל מקומי - מראה שנראה לקוח ישירות מתקופת הרנסנס באיטליה. המקום היה מלא מן הרצפה עד התקרה בפסלי קדושים בשלבים שונים של הכנה. הפסל לא היה מאיר פנים, אומר אנטאקי, אך הוא לא הפסיק לדבר במשך כמעט שעה. הוא התלונן על כך שהוא אחרון בשושלת משפחתית, ואחריו לא יהיה מי שימשיך את המלאכה. כמו כן הכנסייה כבר הפסיקה לעשות הזמנות והיא מסתפקת בגרסאות זולות מסין. איש אינו מעריך את מלאכתו - לא משפחתו, לא הכנסייה ולבטח לא תיירים כמו ולדימיר.
במסעותיו צילם ולדימיר מצחצח נעליים בפריז, רוכל תקליטים בניו-יורק, מכונאי בביירות ומתקן גרמופונים באיסטנבול.
לטענת אנטאקי השתלטות הרשתות הגדולות קשורה לפחד. כשאנו נכנסים לעיר גדולה אנו מחפשים את המוכר - חנות סטארבקס או מקדונלד נותנות תחושה של בטחון, של עולם הומוגני.
הצלם ולדימיר אנטאקי צילם למעלה מ-250 בעלי חנויות קטנות ברחבי העולם. המסע התחיל במקסיקו כאשר נתקל בדרכו בחור בקיר שם עבד פסל מקומי - מראה שנראה לקוח ישירות מתקופת הרנסנס באיטליה. המקום היה מלא מן הרצפה עד התקרה בפסלי קדושים בשלבים שונים של הכנה. הפסל לא היה מאיר פנים, אומר אנטאקי, אך הוא לא הפסיק לדבר במשך כמעט שעה. הוא התלונן על כך שהוא אחרון בשושלת משפחתית, ואחריו לא יהיה מי שימשיך את המלאכה. כמו כן הכנסייה כבר הפסיקה לעשות הזמנות והיא מסתפקת בגרסאות זולות מסין. איש אינו מעריך את מלאכתו - לא משפחתו, לא הכנסייה ולבטח לא תיירים כמו ולדימיר.
במסעותיו צילם ולדימיר מצחצח נעליים בפריז, רוכל תקליטים בניו-יורק, מכונאי בביירות ומתקן גרמופונים באיסטנבול.
לטענת אנטאקי השתלטות הרשתות הגדולות קשורה לפחד. כשאנו נכנסים לעיר גדולה אנו מחפשים את המוכר - חנות סטארבקס או מקדונלד נותנות תחושה של בטחון, של עולם הומוגני.