הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.
ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"
נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.
"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."
מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".
הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.
ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"
נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.
"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."
מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".
הצלמת נדיה סבלין תעדה במשך עשור כפר קטן על תושביו, מוסדותיו, הטבע והמיתולוגיה.
ישנו ביטוי רוסי "החיים כמו מים" אומרת נדיה. "אני אוהבת את הביטוי כיוון שאני פעמים רבות לא מצלמת אנשים או מקומות אלא מצלמת זמן"
נדיה נולדה בסנט פטרסבורג כעשור לפני פירוק ברית המועצות. את נעוריה דווקא העבירה בארצות הברית. שנים אחר כך מצאה עצמה בעיירה קטנה בשם אלחובשצ'ינה בצפון מערב רוסיה. זהו המקום בו גדל הסבא-רבא שלה ועדיין מתגוררת חלק ממשפחתה.
"חיים כמו מים" מתעד את האנשים הצעירים אותם פגשה בכל שנה כאשר ביקרה שם החל מ 2008. "מעט מאוד השתנה שם במרוצת השנים ביחס לשאר המדינה. הכפר לא השתנה למרות שברית המועצות כבר אינה קיימת מזה שנים רבות."
מאז המלחמה באוקרינה נדיה שומרת על קשר עם קרוביה אך נמנעת מלדעת את דעותיהם על המלחמה. "אני חוששת לחזור. אני חוששת שזה יפריד ביננו. קשה לי לגשר בין האנשים אותם אני אוהבת ובין הפרופגנדה מטעם המדינה. אני צריכה להפסיק לחשוב שאני מבינה משהו על רוסיה, על האנשים, על ההיסטוריה, למרות כל ניסיונותיי".
