בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.
בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.
אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.
מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.
הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.
הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.
האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.
בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.
בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.
אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.
מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.
הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.
הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.
האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.
בברית המועצות האנימטורים עבדו בשרות הממשל. גופים ממשלתיים מימנו את הסרטים הרבים שנעשו לאורך ההיסטוריה בברית המועצות, ושלטו בכך על תכנם וסגנונם. הבירוקרטיה הענפה היתה הבוס, המפיץ, והצנזורה של כל סרט שרצה לראות אור יום.
בשנות השישים התחילה מגמה של פתיחות מטעם הממשל. סרטים שחוייבו להיות מאויירים בסגנון ריאליסטי בדומה לסרטי דיסני המוכרים הורשו לחרוג מעט מהגבולות - כל עוד הם אינם מעבירים ביקורת על הממשל. אך ההקלה בחוקים נתנה פתח ליוצרים לבדוק עד היכן יורשו למתוח את הגבולות.
אך הסרט שיצא לאור בשנת 1962, האמבטיה, היה בגדר נס שהצליח לדלג מעל כל המערכת הבירוקרטית.
מדובר בפצצה פוליטית. הסרט מביא סגנון אבסטרקטי פורץ דרך, שמעביר ביקורת חריפה ביותר על הממשל ככלל, ועל הגופים שאחראיים על הפצתו בפרט.
הסרט הוא למעשה הומאז' למחזה "האמבטיה" של ולדימיר מיאקובסקי משנת 1930. מיאקובסקי היה מעריץ נלהב של לנין ותיעב את הבירוקרטיה. אומרים שלא היתה הלוויה מפוארת כשלו מאז מותו של לנין עצמו.
הסרט משנת 1962 לא נועד להזכר בעבר, אלא להביא את הרוח המורדת להווה - ולקרוא תיגר על הדיכוי מצד הממסד המתרחש כרגע.
האמבטיה היה ארוע חד פעמי, ובשנת 1968 כאשר ניסו האנימטורים להוציא סרט בעל אופי ביקורתי נוסף, נכלאו לשנתיים במחנה עבודה.
