סביחה סימן בעבודתה "חייה הכפולים של סיימה" מספרת על יחסיה של אישה טורקיה המתמודדת עם התנגשות בין התרבות האיסלמית המסורתית והתרבות העכשווית בהן היא חיה.
כאשר סיימה סיימה את לימודיה בבית הספר לקוראן היא הסירה את הרעלה שלה. היא מכסה את ראשה רק בקרבת בני משפחתה. פרויקט הצילום מדבר על חייה הכפולים כארכיטייפ של נשים רבות אחרות בטורקיה ובעולם.
סיימה לא ידעה קרוא וכתוב עד גיל 17 - בו החליטה שעל ידי חינוך היא תיקח לידיה את עתידה שלה. מעבר לתיעוד של חייה של סיימה, סביחה הופכת להיות חברה של מושאות צילומה:
"אני החברה הטובה ביותר שלהן, אחותן, כך שלא מן הנמנע שייחשפו שכבות נסתרות מן העין. הסיפור שלהן הוא גם הסיפור שלי, של מוטיבים איתם גם אני גדלה. אני רק רוצה לפתוח פתח לעולם הזה לאחרים. למסורות נסתרות, זיכרונות ילדות, פנטזיות, נשים בחיי, ולאיסטנבול שלי", מעידה סביחה.
סביחה סימן בעבודתה "חייה הכפולים של סיימה" מספרת על יחסיה של אישה טורקיה המתמודדת עם התנגשות בין התרבות האיסלמית המסורתית והתרבות העכשווית בהן היא חיה.
כאשר סיימה סיימה את לימודיה בבית הספר לקוראן היא הסירה את הרעלה שלה. היא מכסה את ראשה רק בקרבת בני משפחתה. פרויקט הצילום מדבר על חייה הכפולים כארכיטייפ של נשים רבות אחרות בטורקיה ובעולם.
סיימה לא ידעה קרוא וכתוב עד גיל 17 - בו החליטה שעל ידי חינוך היא תיקח לידיה את עתידה שלה. מעבר לתיעוד של חייה של סיימה, סביחה הופכת להיות חברה של מושאות צילומה:
"אני החברה הטובה ביותר שלהן, אחותן, כך שלא מן הנמנע שייחשפו שכבות נסתרות מן העין. הסיפור שלהן הוא גם הסיפור שלי, של מוטיבים איתם גם אני גדלה. אני רק רוצה לפתוח פתח לעולם הזה לאחרים. למסורות נסתרות, זיכרונות ילדות, פנטזיות, נשים בחיי, ולאיסטנבול שלי", מעידה סביחה.
סביחה סימן בעבודתה "חייה הכפולים של סיימה" מספרת על יחסיה של אישה טורקיה המתמודדת עם התנגשות בין התרבות האיסלמית המסורתית והתרבות העכשווית בהן היא חיה.
כאשר סיימה סיימה את לימודיה בבית הספר לקוראן היא הסירה את הרעלה שלה. היא מכסה את ראשה רק בקרבת בני משפחתה. פרויקט הצילום מדבר על חייה הכפולים כארכיטייפ של נשים רבות אחרות בטורקיה ובעולם.
סיימה לא ידעה קרוא וכתוב עד גיל 17 - בו החליטה שעל ידי חינוך היא תיקח לידיה את עתידה שלה. מעבר לתיעוד של חייה של סיימה, סביחה הופכת להיות חברה של מושאות צילומה:
"אני החברה הטובה ביותר שלהן, אחותן, כך שלא מן הנמנע שייחשפו שכבות נסתרות מן העין. הסיפור שלהן הוא גם הסיפור שלי, של מוטיבים איתם גם אני גדלה. אני רק רוצה לפתוח פתח לעולם הזה לאחרים. למסורות נסתרות, זיכרונות ילדות, פנטזיות, נשים בחיי, ולאיסטנבול שלי", מעידה סביחה.
