hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

בשערי הדמדומים

ראלף יוג׳ין מיטיארד התגורר במשך שנותיו הבוגרות בקנטאקי, ארצות הברית, שם שילב את חיבתו לצילום עם עבודתו כאופטיקאי.

במהלך סופי השבוע הסתובב ראלף בשבילים סביב מקום מגוריו בחיפוש אחר בתים נטושים בהם יכול היה לצלם. מושאי הצילום שלו היו לרוב ילדיו וחברים קרובים, ואישתו שביימה את הסט. הסצנות עצמן משחקות על קו עדין בין תאטרון לטקס מסתורי.

כלי עבודתו העיקריים היו אור יום טבעי, מסכות גומי, בובות, וחפצים שונים אשר אסף לצורך ההפקה. צילומיו מעוררים תחושות דומות לסרטי אימה, מראה שהשיג בעזרת תנועה עדינה המטשטשת את גבולות הגוף, משחקי אור וצל ומקומות הצילום עצמם.

כדי לגשת לעבודותיו - מומלץ להתייחס אליהן כמו שירה, פיסות עשירות בסימבוליקה מרובי שכבות התייחסות שונות. השימוש בבובות ממשיך את מסורת הסוריאליזם לעורר את התת-מודע לנוע באי-נחת אצל הצופה.

בשערי הדמדומים מאת ריקי שחם

בשערי הדמדומים

ריקי שחם

ראלף יוג׳ין מיטיארד התגורר במשך שנותיו הבוגרות בקנטאקי, ארצות הברית, שם שילב את חיבתו לצילום עם עבודתו כאופטיקאי.

במהלך סופי השבוע הסתובב ראלף בשבילים סביב מקום מגוריו בחיפוש אחר בתים נטושים בהם יכול היה לצלם. מושאי הצילום שלו היו לרוב ילדיו וחברים קרובים, ואישתו שביימה את הסט. הסצנות עצמן משחקות על קו עדין בין תאטרון לטקס מסתורי.

כלי עבודתו העיקריים היו אור יום טבעי, מסכות גומי, בובות, וחפצים שונים אשר אסף לצורך ההפקה. צילומיו מעוררים תחושות דומות לסרטי אימה, מראה שהשיג בעזרת תנועה עדינה המטשטשת את גבולות הגוף, משחקי אור וצל ומקומות הצילום עצמם.

כדי לגשת לעבודותיו - מומלץ להתייחס אליהן כמו שירה, פיסות עשירות בסימבוליקה מרובי שכבות התייחסות שונות. השימוש בבובות ממשיך את מסורת הסוריאליזם לעורר את התת-מודע לנוע באי-נחת אצל הצופה.

לקריאה נוספת

ראלף יוג׳ין מיטיארד התגורר במשך שנותיו הבוגרות בקנטאקי, ארצות הברית, שם שילב את חיבתו לצילום עם עבודתו כאופטיקאי.

במהלך סופי השבוע הסתובב ראלף בשבילים סביב מקום מגוריו בחיפוש אחר בתים נטושים בהם יכול היה לצלם. מושאי הצילום שלו היו לרוב ילדיו וחברים קרובים, ואישתו שביימה את הסט. הסצנות עצמן משחקות על קו עדין בין תאטרון לטקס מסתורי.

כלי עבודתו העיקריים היו אור יום טבעי, מסכות גומי, בובות, וחפצים שונים אשר אסף לצורך ההפקה. צילומיו מעוררים תחושות דומות לסרטי אימה, מראה שהשיג בעזרת תנועה עדינה המטשטשת את גבולות הגוף, משחקי אור וצל ומקומות הצילום עצמם.

כדי לגשת לעבודותיו - מומלץ להתייחס אליהן כמו שירה, פיסות עשירות בסימבוליקה מרובי שכבות התייחסות שונות. השימוש בבובות ממשיך את מסורת הסוריאליזם לעורר את התת-מודע לנוע באי-נחת אצל הצופה.

ריקי שחם

בשערי הדמדומים

ריקי שחם

next song

חזרה

‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎