hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

איש לא השקה את העציצים

צילומים מלאנכוליים של צמחים שננטשו במשרדים הרבים כאשר כל בני האדם ברחו להסתתר בבתיהם במהלך הסגר הראשון בעקבות מגפת הקורונה העולמית.

כאשר כאשר החיים והעבודה נעצרו בשביל רבים מאיתנו מוקדם יותר השנה - כמעט כולם שכחו לדאוג לצמחים שנשארו לבדם במשרדים הרבים. הצלם ריקי אדם הבין זאת כאשר הוא עצמו חזר למשרדו רק בשביל לראות את כל הצמחייה המוזנחת.

ריקי יצא לתעד זאת עם מצלמתו, דווקא במצבם הנוכחי, יבשים וקמלים, בכל קומה בבניין המשרדים בו הוא עובד. כמובן לא נותר עציץ אחד שניתן היה עוד להציל. ריקי מצטט את ט.ס.אליוט ״ככה מסתיים העולם, לא עם פיצוץ אלא עם יבבה״. את המילים האלו פרסם ריקי בראש מגזין המתעד את כל הצמחים הללו. מטאפורה לכולם, אך בשבילם אלו היו החיים.

כותרת הסדרה ״אל תשכח אותי״. כהקדמה לפרויקט כותב ס. ברדלי:
״נשארנו בבית, ניסינו להמנע מצרות. בדקנו את שלומם של הורינו ושכנינו בשיחות וידאו. כאשר יכולנו לנופף מהחלון - נופפנו. אולי הצלחנו לבקר בפארק השכונתי פעמים ספורות בשבוע בכדי להאזין לציפור או להרגיש את חומה של השמש על עורנו. רבים התמקדו בבסיס - אוכל, לימוד, משחק, ולהתמודד עם מה שסביבנו. איש לא חשב מתי נוכל לחזור למשרד, איש לא השקה את העציצים״.

איש לא השקה את העציצים מאת ריקי שחם

איש לא השקה את העציצים

ריקי שחם

צילומים מלאנכוליים של צמחים שננטשו במשרדים הרבים כאשר כל בני האדם ברחו להסתתר בבתיהם במהלך הסגר הראשון בעקבות מגפת הקורונה העולמית.

כאשר כאשר החיים והעבודה נעצרו בשביל רבים מאיתנו מוקדם יותר השנה - כמעט כולם שכחו לדאוג לצמחים שנשארו לבדם במשרדים הרבים. הצלם ריקי אדם הבין זאת כאשר הוא עצמו חזר למשרדו רק בשביל לראות את כל הצמחייה המוזנחת.

ריקי יצא לתעד זאת עם מצלמתו, דווקא במצבם הנוכחי, יבשים וקמלים, בכל קומה בבניין המשרדים בו הוא עובד. כמובן לא נותר עציץ אחד שניתן היה עוד להציל. ריקי מצטט את ט.ס.אליוט ״ככה מסתיים העולם, לא עם פיצוץ אלא עם יבבה״. את המילים האלו פרסם ריקי בראש מגזין המתעד את כל הצמחים הללו. מטאפורה לכולם, אך בשבילם אלו היו החיים.

כותרת הסדרה ״אל תשכח אותי״. כהקדמה לפרויקט כותב ס. ברדלי:
״נשארנו בבית, ניסינו להמנע מצרות. בדקנו את שלומם של הורינו ושכנינו בשיחות וידאו. כאשר יכולנו לנופף מהחלון - נופפנו. אולי הצלחנו לבקר בפארק השכונתי פעמים ספורות בשבוע בכדי להאזין לציפור או להרגיש את חומה של השמש על עורנו. רבים התמקדו בבסיס - אוכל, לימוד, משחק, ולהתמודד עם מה שסביבנו. איש לא חשב מתי נוכל לחזור למשרד, איש לא השקה את העציצים״.

לקריאה נוספת

צילומים מלאנכוליים של צמחים שננטשו במשרדים הרבים כאשר כל בני האדם ברחו להסתתר בבתיהם במהלך הסגר הראשון בעקבות מגפת הקורונה העולמית.

כאשר כאשר החיים והעבודה נעצרו בשביל רבים מאיתנו מוקדם יותר השנה - כמעט כולם שכחו לדאוג לצמחים שנשארו לבדם במשרדים הרבים. הצלם ריקי אדם הבין זאת כאשר הוא עצמו חזר למשרדו רק בשביל לראות את כל הצמחייה המוזנחת.

ריקי יצא לתעד זאת עם מצלמתו, דווקא במצבם הנוכחי, יבשים וקמלים, בכל קומה בבניין המשרדים בו הוא עובד. כמובן לא נותר עציץ אחד שניתן היה עוד להציל. ריקי מצטט את ט.ס.אליוט ״ככה מסתיים העולם, לא עם פיצוץ אלא עם יבבה״. את המילים האלו פרסם ריקי בראש מגזין המתעד את כל הצמחים הללו. מטאפורה לכולם, אך בשבילם אלו היו החיים.

כותרת הסדרה ״אל תשכח אותי״. כהקדמה לפרויקט כותב ס. ברדלי:
״נשארנו בבית, ניסינו להמנע מצרות. בדקנו את שלומם של הורינו ושכנינו בשיחות וידאו. כאשר יכולנו לנופף מהחלון - נופפנו. אולי הצלחנו לבקר בפארק השכונתי פעמים ספורות בשבוע בכדי להאזין לציפור או להרגיש את חומה של השמש על עורנו. רבים התמקדו בבסיס - אוכל, לימוד, משחק, ולהתמודד עם מה שסביבנו. איש לא חשב מתי נוכל לחזור למשרד, איש לא השקה את העציצים״.

ריקי שחם

איש לא השקה את העציצים

ריקי שחם

next song

חזרה

‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎