hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

אנסל אדאמס מצלם נוף ביוסמיטי ארצות הברית ריקי שחם

מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.

באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.

עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.

אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.

אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.

אנסל אדאמס מצלם נוף ביוסמיטי ארצות הברית ריקי שחם מאת ריקי שחם

אנסל אדאמס מצלם נוף ביוסמיטי ארצות הברית ריקי שחם

ריקי שחם

מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.

באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.

עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.

אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.

אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.

לקריאה נוספת

מיליארדי צילומים מצולמים בכל יום ומשותפים ברשת. יש יותר מצלמות מבני אדם בימינו. אנו מתייחסים לצילום כמובן מאליו שאנו יכולים לעשות מתי והיכן שנחפוץ. זה לא תמיד היה כך.

באפריל 1927 טיפס אנסל אדאמס במשך חצי יום על גבעה בפארק הלאומי יוסמיטי בארצות הברית. הוא נשא עימו מצלמה וחצובה ששקלו משקל רב, והיו עמו שני לוחות זכוכית שאפשרו שני צילומים בלבד. ואז כאשר העמיד את המצלמה הבין אדאמס כי העדשה לא תתפוס את החוויה אשר הוא רואה לפניו.

עם הזכוכית האחרונה בידיו הוסיף אדאמס פילטר לפני הצילום - ומאז הבין שצילום זה משהו שיעסיק אותו במשך כל ימי חייו.

אדאמס היה להוט על צילום וראה בכך כאומנות מהמעלה הראשונה. זו אחת הסיבות שלא נמשך לצילום דוקומנטרי. הוא ראה בדוקומנטציה כמעשה פרופגנדה שאינו יאה לצילום אומנותי. במהלך השפל הגדול של שנות השלושים הואשם מספר פעמים שאינו מתעד את הבעיות החברתיות מתחת לאפו. הנרי קרטייה ברסון בעצמו צוטט כאומר ״העולם מתפורר ואנשים כמו אדאמס מצלמים אבנים״.

אדאמס היה רב אומן של החדר חושך. רבים אמרו עליו שאין הוא מצלם תמונות אלא מייצר תמונות. הדוגמא המרשימה ביותר לכך היא צילומו של הירח בניו-מקסיקו בשנת 1941.

ריקי שחם

אנסל אדאמס מצלם נוף ביוסמיטי ארצות הברית ריקי שחם

ריקי שחם

next song

חזרה