hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

חשיבה פסיכופתית
ריקי שחם רביצקי

בתקופה האחרונה, יצא לי לעמוד במפגשים הזויים שכאלה, אל מול תופעת ה"פסיכופתיות". השימוש במושג "פסיכופת" נעשה מתוך מצוקה רגשית עמוקה אל מול התנהגותם הבלתי ניתנת להגדרה של אלה.

בחיפושי אחר הגדרה רשמית שמשמשת אורים ותומים למערכות הפסיכופתולגיות, לא נמצאה הגדרה מסוג זה, אך ברור לכל שמדובר בהפרעת אישיות קשה, שלוקח, כפי שלי לקח, זמן רב לעלות על איפיוניה וקיימת מורכבות גדולה וקושי רב בחשיפתה.

לא מדובר באדם הסובל מפסיכוזה, או נוירוזה. ההפרעה המדוברת שונה לחלוטין. אלה הצופים או היוצרים מגע עם בעלי ההפרעה הופכים להיות חלק מהמשחק המופרע שלהם, מבלי להרגיש בתוכו. תחילתה, בתלות גדולה של הפסיכופאתיים באנשים. תלות, ששורשיה דווקא בשנאה גדולה לאנשים בהם הם תלויים. הם מונעים מכל מה שנחשב לאתי וסוציאלי. ההפרעה שלהם נוגעת באנטי סוציאליות שלהם.

הפסיכופאתיים הם טיפוסים אגוצנטריים, אסרטיביים ומאוד אגרסיביים, הם בעלי כריזמה אישיותית חריפה ביותר, מקסימים, בעלי חוש הומור וחוש משחק, או, לחילופין שקטים, מלאכיים, אוהבי הזולת, בעלי חזות של קדושים. הפסיכופת נוהג לבחור לו תפקיד איתו הוא מזדהה ותלבושתו ותדמיותיו ניזונים מדמות זאת, זאת גם תלבושתו החברתית איתה הוא נע לאורך כל חייו.

אני פגשתי את הפסיכופת המקסים, המצחיק, החם והלבבי. זה היודע לעטוף אותך במילות של אהבה, בעל חוש הומור, אשר נותן תחושה שהוא לוקח חסות, שומר עלייך ועוד.

פסיכופאתית נוספת שהכרתי הציגה חזות מלאכית, המטפלת באחרים, עדינה שברירית, דואגת לאחר ומסורה.

שני בעלי ההפרעה האלה פועלים מתוך דחפים ויצרים טעונים מיניות. האנרגיות המיניות הן הנשק הפרוורטי, הלשוני, הרגשי, שעובר כחוט השני בכל פעילותם. שני הטיפוסים, באופן זהה, מגיבים בצורה אימפולסיבית לכל.

כשמשהו מאיים על שליטתם הפרוורטית, הם מאבדים את קור רוחם, המלאך מפסיק להיות מלאך והמצחיק הופף להיות אכזר. לימים התברר לי לגבי אותו טיפוס מקסים וכריזמאטי, שמאחורי המעטפת שסייעה לו ללכוד בהצלחה אנשים ברשתו, מסתתר אדם אכזר, חסר מצפון וסימפאטיה, טיפוס מניפולטיבי, שמנצל את כל הסביבה אותה הוא לכד על מנת להשיג את סיפוקו.

אותו פסיכופאת, למעשה, סובל מניתוק חברתי גמור והוא זקוק לאובייקטים בחברה בכדי להגשים את פנימיותו הפסיכופאטית, הוא תלוי לחלוטין בחברה על מנת להגשים את מטרותיו האישיות. מדובר באדם עם מנת משכל גבוהה מהממוצע , אינטליגנציה שכלית ויכולת וורבאלית, שגויסו ומשמשים לצורך  שכנוע ולכידת האחר, והם חלק ממלבוש השתלטן והכול יכול. עם כל החמימות שהייתה בו, היה אותו פסיכופת חסר עניין לחלוטין באחר.

יתרה מזאת, התגלה לפני אדם שעשה דברים קשים מאוד לאחרים ולעולם לא חש תחושת אשמה כלשהי. כשאני משחזרת זאת כעת, אני זוכרת שסבל מחוסר יציבות רגשית, מרגעים של מניה, כשכל העולם בידיו ועד לרגעים של דפרסיה עמוקה. אדם ללא ערכים, ללא תחושת הבדל בין טוב ורע, שתלטן, קנאי ותובעני.טיפוס שלא מסוגל לדחות שום סיפוק ריגעי. טיפוס פלרטטן, המדבר הרבה על מין, הומופוב מוחלט, שלימים התגלה כסובל מאימפוטנציה חמורה ובעל נטיות הומוסקסואליות ברורות. הפסיכופאת המדובר סבל מתחושת רדיפה של הזולת והיה בעל אובססיה להקליט אנשים ולשמור כל תיעוד או מסמך על אחרים.

הפסיכופתית,אותה מלאכית שהוזכרה, הינה דמות מתעתעת ואכזרית במלוא מובן המילה. אישה שהתעללה מינית בילדתה ומתעללת בכל גבר אותו היא פוגשת. מסרסת נשים וגברים, אך חברתית היא נחשבת למלאך, דמות שברירית עדינה. אנשים בקרבתה אינם מרגישים את שליטתה האכזרית והאגרסיבית. גם היא, שתלטנית, תובענית, קנאית ופתיינית, מניפולטיבית ונושאת פתולוגיה משפחתית קשה.

היא סובלת מהפרעות אישיותיות קשות, כשבכל פעם היא לובשת דמות אחרת, כדי להתאים את עצמה לשליטה על האחר. היא ניראית נורמאלית לחלוטין ורק הכרות מעמיקה איתה מגלה את מחלתה. אז כבר ניתן בקלות להבחין, שהיא מרוכזת בעצמה בצורה קיצונית, שקרנית פתולוגית ובעצם אינה אוהבת אף אחד. היא חיה ללא אשמה, מהות קיומה היא פגיעה והרס האחר.


מודעות עצמית

 

בשני המקרים אתם מוזהרים שלא להכעיס פסיכופתים. כשמרגיזים אותם הם הופכים לאלימים ביותר וקיצוניים בתגובתם. הם לא יהססו לפגוע באיש וזאת מבלי שירגישו זיק של רגשות אשמה.

ממחקר שעשיתי ומקריאת ספרות רבה בנושא הפסיכופתיה, מתברר כי הפסיכופתים חוו בשנותיהם המוקדמות חוויות של מין ואלימות בקרב המשפחה, ודווקא מאנשים שהיו צריכים לגונן עליהם. מתוך שכך הם הופכים להיות בחייהם למין טורפים אנושיים, המשתמשים בקסם האישי שלהם על ידי מניפולציה והפחדה, כדי לשלוט באחרים ולספק את צורכיהם. הם בעצמם שעברו חוויות קשות בילדותם, הופכים להיות דמויות עוגבות שאורבות לאחר בעגבנות יתרה.

חייו של הפסיכופת, בעצם, הוא מעשה נקמה כלפי האחר בעקבות תחושות של חוסר אונים, שיתוק וחולשה שהם חוו בגיל צעיר.

חשיבה פסיכופתית מאת ריקי שחם

חשיבה פסיכופתית

ריקי שחם רביצקי

בתקופה האחרונה, יצא לי לעמוד במפגשים הזויים שכאלה, אל מול תופעת ה"פסיכופתיות". השימוש במושג "פסיכופת" נעשה מתוך מצוקה רגשית עמוקה אל מול התנהגותם הבלתי ניתנת להגדרה של אלה.

בחיפושי אחר הגדרה רשמית שמשמשת אורים ותומים למערכות הפסיכופתולגיות, לא נמצאה הגדרה מסוג זה, אך ברור לכל שמדובר בהפרעת אישיות קשה, שלוקח, כפי שלי לקח, זמן רב לעלות על איפיוניה וקיימת מורכבות גדולה וקושי רב בחשיפתה.

לא מדובר באדם הסובל מפסיכוזה, או נוירוזה. ההפרעה המדוברת שונה לחלוטין. אלה הצופים או היוצרים מגע עם בעלי ההפרעה הופכים להיות חלק מהמשחק המופרע שלהם, מבלי להרגיש בתוכו. תחילתה, בתלות גדולה של הפסיכופאתיים באנשים. תלות, ששורשיה דווקא בשנאה גדולה לאנשים בהם הם תלויים. הם מונעים מכל מה שנחשב לאתי וסוציאלי. ההפרעה שלהם נוגעת באנטי סוציאליות שלהם.

הפסיכופאתיים הם טיפוסים אגוצנטריים, אסרטיביים ומאוד אגרסיביים, הם בעלי כריזמה אישיותית חריפה ביותר, מקסימים, בעלי חוש הומור וחוש משחק, או, לחילופין שקטים, מלאכיים, אוהבי הזולת, בעלי חזות של קדושים. הפסיכופת נוהג לבחור לו תפקיד איתו הוא מזדהה ותלבושתו ותדמיותיו ניזונים מדמות זאת, זאת גם תלבושתו החברתית איתה הוא נע לאורך כל חייו.

אני פגשתי את הפסיכופת המקסים, המצחיק, החם והלבבי. זה היודע לעטוף אותך במילות של אהבה, בעל חוש הומור, אשר נותן תחושה שהוא לוקח חסות, שומר עלייך ועוד.

פסיכופאתית נוספת שהכרתי הציגה חזות מלאכית, המטפלת באחרים, עדינה שברירית, דואגת לאחר ומסורה.

שני בעלי ההפרעה האלה פועלים מתוך דחפים ויצרים טעונים מיניות. האנרגיות המיניות הן הנשק הפרוורטי, הלשוני, הרגשי, שעובר כחוט השני בכל פעילותם. שני הטיפוסים, באופן זהה, מגיבים בצורה אימפולסיבית לכל.

כשמשהו מאיים על שליטתם הפרוורטית, הם מאבדים את קור רוחם, המלאך מפסיק להיות מלאך והמצחיק הופף להיות אכזר. לימים התברר לי לגבי אותו טיפוס מקסים וכריזמאטי, שמאחורי המעטפת שסייעה לו ללכוד בהצלחה אנשים ברשתו, מסתתר אדם אכזר, חסר מצפון וסימפאטיה, טיפוס מניפולטיבי, שמנצל את כל הסביבה אותה הוא לכד על מנת להשיג את סיפוקו.

אותו פסיכופאת, למעשה, סובל מניתוק חברתי גמור והוא זקוק לאובייקטים בחברה בכדי להגשים את פנימיותו הפסיכופאטית, הוא תלוי לחלוטין בחברה על מנת להגשים את מטרותיו האישיות. מדובר באדם עם מנת משכל גבוהה מהממוצע , אינטליגנציה שכלית ויכולת וורבאלית, שגויסו ומשמשים לצורך  שכנוע ולכידת האחר, והם חלק ממלבוש השתלטן והכול יכול. עם כל החמימות שהייתה בו, היה אותו פסיכופת חסר עניין לחלוטין באחר.

יתרה מזאת, התגלה לפני אדם שעשה דברים קשים מאוד לאחרים ולעולם לא חש תחושת אשמה כלשהי. כשאני משחזרת זאת כעת, אני זוכרת שסבל מחוסר יציבות רגשית, מרגעים של מניה, כשכל העולם בידיו ועד לרגעים של דפרסיה עמוקה. אדם ללא ערכים, ללא תחושת הבדל בין טוב ורע, שתלטן, קנאי ותובעני.טיפוס שלא מסוגל לדחות שום סיפוק ריגעי. טיפוס פלרטטן, המדבר הרבה על מין, הומופוב מוחלט, שלימים התגלה כסובל מאימפוטנציה חמורה ובעל נטיות הומוסקסואליות ברורות. הפסיכופאת המדובר סבל מתחושת רדיפה של הזולת והיה בעל אובססיה להקליט אנשים ולשמור כל תיעוד או מסמך על אחרים.

הפסיכופתית,אותה מלאכית שהוזכרה, הינה דמות מתעתעת ואכזרית במלוא מובן המילה. אישה שהתעללה מינית בילדתה ומתעללת בכל גבר אותו היא פוגשת. מסרסת נשים וגברים, אך חברתית היא נחשבת למלאך, דמות שברירית עדינה. אנשים בקרבתה אינם מרגישים את שליטתה האכזרית והאגרסיבית. גם היא, שתלטנית, תובענית, קנאית ופתיינית, מניפולטיבית ונושאת פתולוגיה משפחתית קשה.

היא סובלת מהפרעות אישיותיות קשות, כשבכל פעם היא לובשת דמות אחרת, כדי להתאים את עצמה לשליטה על האחר. היא ניראית נורמאלית לחלוטין ורק הכרות מעמיקה איתה מגלה את מחלתה. אז כבר ניתן בקלות להבחין, שהיא מרוכזת בעצמה בצורה קיצונית, שקרנית פתולוגית ובעצם אינה אוהבת אף אחד. היא חיה ללא אשמה, מהות קיומה היא פגיעה והרס האחר.


מודעות עצמית

 

בשני המקרים אתם מוזהרים שלא להכעיס פסיכופתים. כשמרגיזים אותם הם הופכים לאלימים ביותר וקיצוניים בתגובתם. הם לא יהססו לפגוע באיש וזאת מבלי שירגישו זיק של רגשות אשמה.

ממחקר שעשיתי ומקריאת ספרות רבה בנושא הפסיכופתיה, מתברר כי הפסיכופתים חוו בשנותיהם המוקדמות חוויות של מין ואלימות בקרב המשפחה, ודווקא מאנשים שהיו צריכים לגונן עליהם. מתוך שכך הם הופכים להיות בחייהם למין טורפים אנושיים, המשתמשים בקסם האישי שלהם על ידי מניפולציה והפחדה, כדי לשלוט באחרים ולספק את צורכיהם. הם בעצמם שעברו חוויות קשות בילדותם, הופכים להיות דמויות עוגבות שאורבות לאחר בעגבנות יתרה.

חייו של הפסיכופת, בעצם, הוא מעשה נקמה כלפי האחר בעקבות תחושות של חוסר אונים, שיתוק וחולשה שהם חוו בגיל צעיר.

בתקופה האחרונה, יצא לי לעמוד במפגשים הזויים שכאלה, אל מול תופעת ה"פסיכופתיות". השימוש במושג "פסיכופת" נעשה מתוך מצוקה רגשית עמוקה אל מול התנהגותם הבלתי ניתנת להגדרה של אלה.

בחיפושי אחר הגדרה רשמית שמשמשת אורים ותומים למערכות הפסיכופתולגיות, לא נמצאה הגדרה מסוג זה, אך ברור לכל שמדובר בהפרעת אישיות קשה, שלוקח, כפי שלי לקח, זמן רב לעלות על איפיוניה וקיימת מורכבות גדולה וקושי רב בחשיפתה.

לא מדובר באדם הסובל מפסיכוזה, או נוירוזה. ההפרעה המדוברת שונה לחלוטין. אלה הצופים או היוצרים מגע עם בעלי ההפרעה הופכים להיות חלק מהמשחק המופרע שלהם, מבלי להרגיש בתוכו. תחילתה, בתלות גדולה של הפסיכופאתיים באנשים. תלות, ששורשיה דווקא בשנאה גדולה לאנשים בהם הם תלויים. הם מונעים מכל מה שנחשב לאתי וסוציאלי. ההפרעה שלהם נוגעת באנטי סוציאליות שלהם.

הפסיכופאתיים הם טיפוסים אגוצנטריים, אסרטיביים ומאוד אגרסיביים, הם בעלי כריזמה אישיותית חריפה ביותר, מקסימים, בעלי חוש הומור וחוש משחק, או, לחילופין שקטים, מלאכיים, אוהבי הזולת, בעלי חזות של קדושים. הפסיכופת נוהג לבחור לו תפקיד איתו הוא מזדהה ותלבושתו ותדמיותיו ניזונים מדמות זאת, זאת גם תלבושתו החברתית איתה הוא נע לאורך כל חייו.

אני פגשתי את הפסיכופת המקסים, המצחיק, החם והלבבי. זה היודע לעטוף אותך במילות של אהבה, בעל חוש הומור, אשר נותן תחושה שהוא לוקח חסות, שומר עלייך ועוד.

פסיכופאתית נוספת שהכרתי הציגה חזות מלאכית, המטפלת באחרים, עדינה שברירית, דואגת לאחר ומסורה.

שני בעלי ההפרעה האלה פועלים מתוך דחפים ויצרים טעונים מיניות. האנרגיות המיניות הן הנשק הפרוורטי, הלשוני, הרגשי, שעובר כחוט השני בכל פעילותם. שני הטיפוסים, באופן זהה, מגיבים בצורה אימפולסיבית לכל.

כשמשהו מאיים על שליטתם הפרוורטית, הם מאבדים את קור רוחם, המלאך מפסיק להיות מלאך והמצחיק הופף להיות אכזר. לימים התברר לי לגבי אותו טיפוס מקסים וכריזמאטי, שמאחורי המעטפת שסייעה לו ללכוד בהצלחה אנשים ברשתו, מסתתר אדם אכזר, חסר מצפון וסימפאטיה, טיפוס מניפולטיבי, שמנצל את כל הסביבה אותה הוא לכד על מנת להשיג את סיפוקו.

אותו פסיכופאת, למעשה, סובל מניתוק חברתי גמור והוא זקוק לאובייקטים בחברה בכדי להגשים את פנימיותו הפסיכופאטית, הוא תלוי לחלוטין בחברה על מנת להגשים את מטרותיו האישיות. מדובר באדם עם מנת משכל גבוהה מהממוצע , אינטליגנציה שכלית ויכולת וורבאלית, שגויסו ומשמשים לצורך  שכנוע ולכידת האחר, והם חלק ממלבוש השתלטן והכול יכול. עם כל החמימות שהייתה בו, היה אותו פסיכופת חסר עניין לחלוטין באחר.

יתרה מזאת, התגלה לפני אדם שעשה דברים קשים מאוד לאחרים ולעולם לא חש תחושת אשמה כלשהי. כשאני משחזרת זאת כעת, אני זוכרת שסבל מחוסר יציבות רגשית, מרגעים של מניה, כשכל העולם בידיו ועד לרגעים של דפרסיה עמוקה. אדם ללא ערכים, ללא תחושת הבדל בין טוב ורע, שתלטן, קנאי ותובעני.טיפוס שלא מסוגל לדחות שום סיפוק ריגעי. טיפוס פלרטטן, המדבר הרבה על מין, הומופוב מוחלט, שלימים התגלה כסובל מאימפוטנציה חמורה ובעל נטיות הומוסקסואליות ברורות. הפסיכופאת המדובר סבל מתחושת רדיפה של הזולת והיה בעל אובססיה להקליט אנשים ולשמור כל תיעוד או מסמך על אחרים.

הפסיכופתית,אותה מלאכית שהוזכרה, הינה דמות מתעתעת ואכזרית במלוא מובן המילה. אישה שהתעללה מינית בילדתה ומתעללת בכל גבר אותו היא פוגשת. מסרסת נשים וגברים, אך חברתית היא נחשבת למלאך, דמות שברירית עדינה. אנשים בקרבתה אינם מרגישים את שליטתה האכזרית והאגרסיבית. גם היא, שתלטנית, תובענית, קנאית ופתיינית, מניפולטיבית ונושאת פתולוגיה משפחתית קשה.

היא סובלת מהפרעות אישיותיות קשות, כשבכל פעם היא לובשת דמות אחרת, כדי להתאים את עצמה לשליטה על האחר. היא ניראית נורמאלית לחלוטין ורק הכרות מעמיקה איתה מגלה את מחלתה. אז כבר ניתן בקלות להבחין, שהיא מרוכזת בעצמה בצורה קיצונית, שקרנית פתולוגית ובעצם אינה אוהבת אף אחד. היא חיה ללא אשמה, מהות קיומה היא פגיעה והרס האחר.


מודעות עצמית

 

בשני המקרים אתם מוזהרים שלא להכעיס פסיכופתים. כשמרגיזים אותם הם הופכים לאלימים ביותר וקיצוניים בתגובתם. הם לא יהססו לפגוע באיש וזאת מבלי שירגישו זיק של רגשות אשמה.

ממחקר שעשיתי ומקריאת ספרות רבה בנושא הפסיכופתיה, מתברר כי הפסיכופתים חוו בשנותיהם המוקדמות חוויות של מין ואלימות בקרב המשפחה, ודווקא מאנשים שהיו צריכים לגונן עליהם. מתוך שכך הם הופכים להיות בחייהם למין טורפים אנושיים, המשתמשים בקסם האישי שלהם על ידי מניפולציה והפחדה, כדי לשלוט באחרים ולספק את צורכיהם. הם בעצמם שעברו חוויות קשות בילדותם, הופכים להיות דמויות עוגבות שאורבות לאחר בעגבנות יתרה.

חייו של הפסיכופת, בעצם, הוא מעשה נקמה כלפי האחר בעקבות תחושות של חוסר אונים, שיתוק וחולשה שהם חוו בגיל צעיר.

ריקי שחם רביצקי

חשיבה פסיכופתית

ריקי שחם רביצקי

next song

חזרה