ריקי שחם

פואטיקה, צילום, תרבות

"לומו" מה?
ריקי שחם רביצקי

היום צלמתי עם הלומו.
אני עוד לא התגבשתי עם עצמי
לאיזשהו סגנון של צילום.
כי מה שמעניין אותי בינתיים
זה לגלות את היופי בתוך
הכעור הזה.
היום תעדתי עם הלומו
את הלומו
ואחרי זה חזרתי לבורגנות
הקטנה שלי
ואל ה leica הדיגיטלית
והחלטתי שאני צריכה מרחב אנושי.
צלמתי נופים
כי לא היו לי אנדרטאות
של אלה שמתו על קדוש המחשבה החופשית.
אבל
אני
כל צילום שלי
הוא סוג של אנדרטה
אפילו שהיא לא מגולפת באבן
לכל אלה שצריך לנחם אותם
בעולם הזה.
היום אני שרה להם המנונים
ומתעדת עם המצלמות שלי את כל השבילים
שפסעו בהם כל אותם אנשים
שנתנו נפשם למען ערך שהוא ערך.
את עצמי
תעדתי
בעזרת האידאל הצורני.
אני עושה תערוכה רטרוספקטיבית
לכל אלה ששמו להם תלאי צהוב
על החזה
וקראו להם בשמות גנאי
ויחד אנחנו תופסים את הממשי.
בתערוכה הזו יוצגו לראווה
כל הצילומים
וכל המילים
שרציתי לעשות להם אנימציה אנושית
ורק חסרה הייתה לי הטכנולוגיה
שתהפוך את העצמות שלהם
להלוגרמה תלת מימדית.

"לומו" מה? מאת ריקי שחם

"לומו" מה?

ריקי שחם רביצקי

היום צלמתי עם הלומו.
אני עוד לא התגבשתי עם עצמי
לאיזשהו סגנון של צילום.
כי מה שמעניין אותי בינתיים
זה לגלות את היופי בתוך
הכעור הזה.
היום תעדתי עם הלומו
את הלומו
ואחרי זה חזרתי לבורגנות
הקטנה שלי
ואל ה leica הדיגיטלית
והחלטתי שאני צריכה מרחב אנושי.
צלמתי נופים
כי לא היו לי אנדרטאות
של אלה שמתו על קדוש המחשבה החופשית.
אבל
אני
כל צילום שלי
הוא סוג של אנדרטה
אפילו שהיא לא מגולפת באבן
לכל אלה שצריך לנחם אותם
בעולם הזה.
היום אני שרה להם המנונים
ומתעדת עם המצלמות שלי את כל השבילים
שפסעו בהם כל אותם אנשים
שנתנו נפשם למען ערך שהוא ערך.
את עצמי
תעדתי
בעזרת האידאל הצורני.
אני עושה תערוכה רטרוספקטיבית
לכל אלה ששמו להם תלאי צהוב
על החזה
וקראו להם בשמות גנאי
ויחד אנחנו תופסים את הממשי.
בתערוכה הזו יוצגו לראווה
כל הצילומים
וכל המילים
שרציתי לעשות להם אנימציה אנושית
ורק חסרה הייתה לי הטכנולוגיה
שתהפוך את העצמות שלהם
להלוגרמה תלת מימדית.

היום צלמתי עם הלומו.
אני עוד לא התגבשתי עם עצמי
לאיזשהו סגנון של צילום.
כי מה שמעניין אותי בינתיים
זה לגלות את היופי בתוך
הכעור הזה.
היום תעדתי עם הלומו
את הלומו
ואחרי זה חזרתי לבורגנות
הקטנה שלי
ואל ה leica הדיגיטלית
והחלטתי שאני צריכה מרחב אנושי.
צלמתי נופים
כי לא היו לי אנדרטאות
של אלה שמתו על קדוש המחשבה החופשית.
אבל
אני
כל צילום שלי
הוא סוג של אנדרטה
אפילו שהיא לא מגולפת באבן
לכל אלה שצריך לנחם אותם
בעולם הזה.
היום אני שרה להם המנונים
ומתעדת עם המצלמות שלי את כל השבילים
שפסעו בהם כל אותם אנשים
שנתנו נפשם למען ערך שהוא ערך.
את עצמי
תעדתי
בעזרת האידאל הצורני.
אני עושה תערוכה רטרוספקטיבית
לכל אלה ששמו להם תלאי צהוב
על החזה
וקראו להם בשמות גנאי
ויחד אנחנו תופסים את הממשי.
בתערוכה הזו יוצגו לראווה
כל הצילומים
וכל המילים
שרציתי לעשות להם אנימציה אנושית
ורק חסרה הייתה לי הטכנולוגיה
שתהפוך את העצמות שלהם
להלוגרמה תלת מימדית.

ריקי שחם רביצקי

"לומו" מה?

ריקי שחם רביצקי

next song

חזרה