ריקי שחם

פואטיקה, צילום, תרבות

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה
ריקי שחם רביצקי

המציאות הזו כל כך אבסורדית
שרק הריחוק
גורם לך
לרצות להתקיים במי הקיום.
הבאר שלי
יצוקה בתוך אדמת בזלת
ומימיה
המגיעים מתחתית
נבכי תת ההכרה
מביאים אותי אל מחוזות
שמה שמתקיים בשדותיהם
הוא אמבט קצף
עם ריח הורמונים
כאילו התפרצו להם לפתע
מתוך איזה שיר
או פרוזה כתובה
או מנשמתו של האחד
שכל מהותו הוא פרץ גועש
של זרע מאוהב
הלקוח מהרפתקה רוחנית
של האחד.
המציאות הזו היא הר געש של סוראליזם.
מבט לעברו מגלה עולם
השואב את עצמו לחור שחור
שם הבלתי אפשרי מגשים את עצמו
ומכה בכל אתיקה אפשרית.
עולם זה הולך ונעלם ממני
ואני שוב
מתכנסת יותר ויותר בתוך
מרחבי ההכרה שלי
נוגעת במקומות עדינים
משל היו
זיונים של מלאכים.
מסלקת כל עביות צורה
שמתקיימת בתוך אימפוטנציה רוחנית
כאילו היו קטועי אברים.
שמה שמיכת פוך על פני
להדוף את כל מה שגורם לי
לאי נחת.
רוצה לצפות בהתרגשות
במי הנהר הזורם
בפנים נאצלות ויפות
ולמרוח עצמי
בשמן הסטיגמטה
של המיגדלית.

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה מאת ריקי שחם

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה

ריקי שחם רביצקי

המציאות הזו כל כך אבסורדית
שרק הריחוק
גורם לך
לרצות להתקיים במי הקיום.
הבאר שלי
יצוקה בתוך אדמת בזלת
ומימיה
המגיעים מתחתית
נבכי תת ההכרה
מביאים אותי אל מחוזות
שמה שמתקיים בשדותיהם
הוא אמבט קצף
עם ריח הורמונים
כאילו התפרצו להם לפתע
מתוך איזה שיר
או פרוזה כתובה
או מנשמתו של האחד
שכל מהותו הוא פרץ גועש
של זרע מאוהב
הלקוח מהרפתקה רוחנית
של האחד.
המציאות הזו היא הר געש של סוראליזם.
מבט לעברו מגלה עולם
השואב את עצמו לחור שחור
שם הבלתי אפשרי מגשים את עצמו
ומכה בכל אתיקה אפשרית.
עולם זה הולך ונעלם ממני
ואני שוב
מתכנסת יותר ויותר בתוך
מרחבי ההכרה שלי
נוגעת במקומות עדינים
משל היו
זיונים של מלאכים.
מסלקת כל עביות צורה
שמתקיימת בתוך אימפוטנציה רוחנית
כאילו היו קטועי אברים.
שמה שמיכת פוך על פני
להדוף את כל מה שגורם לי
לאי נחת.
רוצה לצפות בהתרגשות
במי הנהר הזורם
בפנים נאצלות ויפות
ולמרוח עצמי
בשמן הסטיגמטה
של המיגדלית.

המציאות הזו כל כך אבסורדית
שרק הריחוק
גורם לך
לרצות להתקיים במי הקיום.
הבאר שלי
יצוקה בתוך אדמת בזלת
ומימיה
המגיעים מתחתית
נבכי תת ההכרה
מביאים אותי אל מחוזות
שמה שמתקיים בשדותיהם
הוא אמבט קצף
עם ריח הורמונים
כאילו התפרצו להם לפתע
מתוך איזה שיר
או פרוזה כתובה
או מנשמתו של האחד
שכל מהותו הוא פרץ גועש
של זרע מאוהב
הלקוח מהרפתקה רוחנית
של האחד.
המציאות הזו היא הר געש של סוראליזם.
מבט לעברו מגלה עולם
השואב את עצמו לחור שחור
שם הבלתי אפשרי מגשים את עצמו
ומכה בכל אתיקה אפשרית.
עולם זה הולך ונעלם ממני
ואני שוב
מתכנסת יותר ויותר בתוך
מרחבי ההכרה שלי
נוגעת במקומות עדינים
משל היו
זיונים של מלאכים.
מסלקת כל עביות צורה
שמתקיימת בתוך אימפוטנציה רוחנית
כאילו היו קטועי אברים.
שמה שמיכת פוך על פני
להדוף את כל מה שגורם לי
לאי נחת.
רוצה לצפות בהתרגשות
במי הנהר הזורם
בפנים נאצלות ויפות
ולמרוח עצמי
בשמן הסטיגמטה
של המיגדלית.

ריקי שחם רביצקי

היום המגדלית קעקעה לי לב על החזה

ריקי שחם רביצקי

next song

חזרה