ריקי שחם

פואטיקה, צילום, תרבות

חסרה לי שורה אחרונה בשיר
ריקי שחם רביצקי

ברגע האחרון
מאוחר בלילה
החלטתי לנחות על שולחן הכתיבה שלי
ולכתוב משהו.
הייתי בטוחה שהיום אני חדלה מלכתוב.
אחרי הסיגריה השנייה
התחילו להתדפק במוחי
רעיונות מספר
בעיקר חלפו לפני
הצלבים כולם
שמונחים כמו מנחות שמיים לאורך השבילים הכפריים.
ועדיין לא כתבתי דבר
צעדתי בחדרי הלוך ושוב
מתבוננת לכוון היער
שכבר היה שחור לגמרי.
הרגשתי כמו בתוך תצלום
שנעשה במצלמת קרטון עבודת יד
ומילים עדיין מסתתרות מפני
והדיו שנשפך מהעט מייצר רק כתמים
ולא מילים.
ותוך כדי נגוב כתם בשמלה
אני מגלה בה חור
וגם חור בהשכלה
על הרבה סרטי קאלט
שטרם ראיתי
וגם חור בלבנה
ולבנה זה פנס רחוב מתחת לחלון
שיאיר את היער
שאולי בכלל שינה כיוון.
וגם הנהר שלי
זורם היום בכוון ההפוך
והציפור השחורה בלילה לבנה
והמילים שמסרבות לגעת בדף
אולי כתובים כבר על הכביסה
שתליתי בחוץ
ורק החושך הזה מונע ממני לקרוא את האותיות.
אם היה לי לוח סיאנס
אולי הייתי מעלה באוב את שלמה המלך
שיכתוב לי שורה או שתיים
ואני אהיה לדודי ודודי לי
אפילו שאין לי דוד.
הרי בסוף רק הקריזה מחזירה אותי לחיים
אני מתירה עוד קשר אחד
וצועקת הללויה בקולי קולות
כי לצעוק אפשר גם בחושך.
ואולי אני רק אטב כביסה
ואולי איש גלידה מגלידה ויטמן באלנבי
ואולי הדיו שנשפף על הדף ועל השמלה
אולי הוא רק דמעה
בבכי האחרון שלי.

חסרה לי שורה אחרונה בשיר מאת ריקי שחם

חסרה לי שורה אחרונה בשיר

ריקי שחם רביצקי

ברגע האחרון
מאוחר בלילה
החלטתי לנחות על שולחן הכתיבה שלי
ולכתוב משהו.
הייתי בטוחה שהיום אני חדלה מלכתוב.
אחרי הסיגריה השנייה
התחילו להתדפק במוחי
רעיונות מספר
בעיקר חלפו לפני
הצלבים כולם
שמונחים כמו מנחות שמיים לאורך השבילים הכפריים.
ועדיין לא כתבתי דבר
צעדתי בחדרי הלוך ושוב
מתבוננת לכוון היער
שכבר היה שחור לגמרי.
הרגשתי כמו בתוך תצלום
שנעשה במצלמת קרטון עבודת יד
ומילים עדיין מסתתרות מפני
והדיו שנשפך מהעט מייצר רק כתמים
ולא מילים.
ותוך כדי נגוב כתם בשמלה
אני מגלה בה חור
וגם חור בהשכלה
על הרבה סרטי קאלט
שטרם ראיתי
וגם חור בלבנה
ולבנה זה פנס רחוב מתחת לחלון
שיאיר את היער
שאולי בכלל שינה כיוון.
וגם הנהר שלי
זורם היום בכוון ההפוך
והציפור השחורה בלילה לבנה
והמילים שמסרבות לגעת בדף
אולי כתובים כבר על הכביסה
שתליתי בחוץ
ורק החושך הזה מונע ממני לקרוא את האותיות.
אם היה לי לוח סיאנס
אולי הייתי מעלה באוב את שלמה המלך
שיכתוב לי שורה או שתיים
ואני אהיה לדודי ודודי לי
אפילו שאין לי דוד.
הרי בסוף רק הקריזה מחזירה אותי לחיים
אני מתירה עוד קשר אחד
וצועקת הללויה בקולי קולות
כי לצעוק אפשר גם בחושך.
ואולי אני רק אטב כביסה
ואולי איש גלידה מגלידה ויטמן באלנבי
ואולי הדיו שנשפף על הדף ועל השמלה
אולי הוא רק דמעה
בבכי האחרון שלי.

ברגע האחרון
מאוחר בלילה
החלטתי לנחות על שולחן הכתיבה שלי
ולכתוב משהו.
הייתי בטוחה שהיום אני חדלה מלכתוב.
אחרי הסיגריה השנייה
התחילו להתדפק במוחי
רעיונות מספר
בעיקר חלפו לפני
הצלבים כולם
שמונחים כמו מנחות שמיים לאורך השבילים הכפריים.
ועדיין לא כתבתי דבר
צעדתי בחדרי הלוך ושוב
מתבוננת לכוון היער
שכבר היה שחור לגמרי.
הרגשתי כמו בתוך תצלום
שנעשה במצלמת קרטון עבודת יד
ומילים עדיין מסתתרות מפני
והדיו שנשפך מהעט מייצר רק כתמים
ולא מילים.
ותוך כדי נגוב כתם בשמלה
אני מגלה בה חור
וגם חור בהשכלה
על הרבה סרטי קאלט
שטרם ראיתי
וגם חור בלבנה
ולבנה זה פנס רחוב מתחת לחלון
שיאיר את היער
שאולי בכלל שינה כיוון.
וגם הנהר שלי
זורם היום בכוון ההפוך
והציפור השחורה בלילה לבנה
והמילים שמסרבות לגעת בדף
אולי כתובים כבר על הכביסה
שתליתי בחוץ
ורק החושך הזה מונע ממני לקרוא את האותיות.
אם היה לי לוח סיאנס
אולי הייתי מעלה באוב את שלמה המלך
שיכתוב לי שורה או שתיים
ואני אהיה לדודי ודודי לי
אפילו שאין לי דוד.
הרי בסוף רק הקריזה מחזירה אותי לחיים
אני מתירה עוד קשר אחד
וצועקת הללויה בקולי קולות
כי לצעוק אפשר גם בחושך.
ואולי אני רק אטב כביסה
ואולי איש גלידה מגלידה ויטמן באלנבי
ואולי הדיו שנשפף על הדף ועל השמלה
אולי הוא רק דמעה
בבכי האחרון שלי.

ריקי שחם רביצקי

חסרה לי שורה אחרונה בשיר

ריקי שחם רביצקי

next song

חזרה