hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

חם לי בתל אביב
ריקי שחם רביצקי

סוקרטס פתח לי את העיניים
ושטף את מוחי.
אני חייה כשטופת מוחין
בין שטף כתביו של אפלטון
ומקיימת חיי בתוך
דיאלקטיקה צרופה ובהירה.
אני עושה דיאלקטיקה אתכם
כמו מתנה אבהבים
עם שירה
שהיא דיאלוג
שמרחף בין פה ופה
בין פה לאין סוף מקומות
לאין סוף יקומים
טובלת עצמי בשלולית של יקום אחד
מדליקה סיגריה
על כסא בבר ביקום מקביל
אני הדיאלקטיקה
השטופה במי הדיאלוג הסוקרטי
השטוף בניחוח אפלטוני
ובוכה מגעגועים
למקום הרחוק ששם
הירח נצלב על צלב החלל
וארבעת רוחות השמיים
הם סטיגמטות נוטפות דם
שמשחררות את מחשבותי
ומנהלות ביניהם דיאלוג סוקרטי
שטוף מוח
עם היקום כולו.
כשכוכב נופל
אני מבקשת משאלה
שטופת מוח.
כשפריס שטופת שלג
אני שוטפת עצמי בלבן שטוף
ומשטופפת
מתמונה אחת לתמונה שנייה
עם סבון
או אלכוהול
העיקר ששוטפת משהו.
אפשר גם לעשות שטיפות בנרתיק
אבל בעיקר לשטוף ריצפה.
אני מניחה כובעים על המוח
מציצה עם העיניים מתחת לכובע
וחושבת במוחי השטוף
שהעיקר זה בעצם אהבה אין סופית
שמנותקת מהגוף השטוף
וכל עוד הגלואז בוער
והאלכוהול שוטף את הדם
אני שותתת מוחיטוס
והלב שלי חופר וחופר וחופר
ומוצא את דרכו בשטיפה
ואני נכרכת סביב אהבותי השטופות מוחין
או מוחיטוס
כי אהבותי הם עבורי
כמו שהכתיבה עבורי
היא גן עדן
ודיאלוג סוקרטי
לכל מי שאוהב סוכריות טופי
ושונא סוכריות מנטה
לכל מי שאוהב את הציפור השחורה
ושונא חיקויים.
כי שירה קוראים עם לב
ולא עם אובססיה
הגות ושירה
לא מופיעים כמתדיינים
בשום בית דין
לא של מעלה ולא של מטה.

חם לי בתל אביב מאת ריקי שחם

חם לי בתל אביב

ריקי שחם רביצקי

סוקרטס פתח לי את העיניים
ושטף את מוחי.
אני חייה כשטופת מוחין
בין שטף כתביו של אפלטון
ומקיימת חיי בתוך
דיאלקטיקה צרופה ובהירה.
אני עושה דיאלקטיקה אתכם
כמו מתנה אבהבים
עם שירה
שהיא דיאלוג
שמרחף בין פה ופה
בין פה לאין סוף מקומות
לאין סוף יקומים
טובלת עצמי בשלולית של יקום אחד
מדליקה סיגריה
על כסא בבר ביקום מקביל
אני הדיאלקטיקה
השטופה במי הדיאלוג הסוקרטי
השטוף בניחוח אפלטוני
ובוכה מגעגועים
למקום הרחוק ששם
הירח נצלב על צלב החלל
וארבעת רוחות השמיים
הם סטיגמטות נוטפות דם
שמשחררות את מחשבותי
ומנהלות ביניהם דיאלוג סוקרטי
שטוף מוח
עם היקום כולו.
כשכוכב נופל
אני מבקשת משאלה
שטופת מוח.
כשפריס שטופת שלג
אני שוטפת עצמי בלבן שטוף
ומשטופפת
מתמונה אחת לתמונה שנייה
עם סבון
או אלכוהול
העיקר ששוטפת משהו.
אפשר גם לעשות שטיפות בנרתיק
אבל בעיקר לשטוף ריצפה.
אני מניחה כובעים על המוח
מציצה עם העיניים מתחת לכובע
וחושבת במוחי השטוף
שהעיקר זה בעצם אהבה אין סופית
שמנותקת מהגוף השטוף
וכל עוד הגלואז בוער
והאלכוהול שוטף את הדם
אני שותתת מוחיטוס
והלב שלי חופר וחופר וחופר
ומוצא את דרכו בשטיפה
ואני נכרכת סביב אהבותי השטופות מוחין
או מוחיטוס
כי אהבותי הם עבורי
כמו שהכתיבה עבורי
היא גן עדן
ודיאלוג סוקרטי
לכל מי שאוהב סוכריות טופי
ושונא סוכריות מנטה
לכל מי שאוהב את הציפור השחורה
ושונא חיקויים.
כי שירה קוראים עם לב
ולא עם אובססיה
הגות ושירה
לא מופיעים כמתדיינים
בשום בית דין
לא של מעלה ולא של מטה.

סוקרטס פתח לי את העיניים
ושטף את מוחי.
אני חייה כשטופת מוחין
בין שטף כתביו של אפלטון
ומקיימת חיי בתוך
דיאלקטיקה צרופה ובהירה.
אני עושה דיאלקטיקה אתכם
כמו מתנה אבהבים
עם שירה
שהיא דיאלוג
שמרחף בין פה ופה
בין פה לאין סוף מקומות
לאין סוף יקומים
טובלת עצמי בשלולית של יקום אחד
מדליקה סיגריה
על כסא בבר ביקום מקביל
אני הדיאלקטיקה
השטופה במי הדיאלוג הסוקרטי
השטוף בניחוח אפלטוני
ובוכה מגעגועים
למקום הרחוק ששם
הירח נצלב על צלב החלל
וארבעת רוחות השמיים
הם סטיגמטות נוטפות דם
שמשחררות את מחשבותי
ומנהלות ביניהם דיאלוג סוקרטי
שטוף מוח
עם היקום כולו.
כשכוכב נופל
אני מבקשת משאלה
שטופת מוח.
כשפריס שטופת שלג
אני שוטפת עצמי בלבן שטוף
ומשטופפת
מתמונה אחת לתמונה שנייה
עם סבון
או אלכוהול
העיקר ששוטפת משהו.
אפשר גם לעשות שטיפות בנרתיק
אבל בעיקר לשטוף ריצפה.
אני מניחה כובעים על המוח
מציצה עם העיניים מתחת לכובע
וחושבת במוחי השטוף
שהעיקר זה בעצם אהבה אין סופית
שמנותקת מהגוף השטוף
וכל עוד הגלואז בוער
והאלכוהול שוטף את הדם
אני שותתת מוחיטוס
והלב שלי חופר וחופר וחופר
ומוצא את דרכו בשטיפה
ואני נכרכת סביב אהבותי השטופות מוחין
או מוחיטוס
כי אהבותי הם עבורי
כמו שהכתיבה עבורי
היא גן עדן
ודיאלוג סוקרטי
לכל מי שאוהב סוכריות טופי
ושונא סוכריות מנטה
לכל מי שאוהב את הציפור השחורה
ושונא חיקויים.
כי שירה קוראים עם לב
ולא עם אובססיה
הגות ושירה
לא מופיעים כמתדיינים
בשום בית דין
לא של מעלה ולא של מטה.

ריקי שחם רביצקי

חם לי בתל אביב

ריקי שחם רביצקי

next song

חזרה