ריקי שחם

פואטיקה, צילום, תרבות

בובה עפה
ריקי שחם

פעם עפתי.
גם היום אני מתעופפת
וגם מתופפת.
כי יש לי איזה חוט שמחבר אותי
עם מה שקורה באיזשהו מקום
וכשאני מניפה דגל
אני נוטשת את כוח המשיכה
ועפה עם החוט לאן שאני רוצה.
כל הזמן יש לי איזושהי ערגה
אני עורגת
וגם אורגת
אבל בעיקר עורגת
והערגה הזו גורמת לי לסחרור
ואז אני מבינה
שאני לא שייכת לאף אחד
רק לערגה
ורק לדם שזורם לי בתוך הורידים
ולעצמות שנושאות אותי
ולא לשום דעה קדומה על שום דבר.
אני אורגת מני שטיחים
שתי וערב של מילים
וכל השורות
הם כמו פרדות
כל היום נפרדת
ואחרי זה נודדת
ונפרדת מהפרדה
ואז עושה זוג או פרד
ומחליטה ממי נפרדת
כי השפה שלי היא שפה של מתעופפת
של עוגבת
אז לעזעזל
למה תמיד המחשבות שלי
נודדות
למקומות רחוקים?

בובה עפה מאת ריקי שחם

בובה עפה

ריקי שחם

פעם עפתי.
גם היום אני מתעופפת
וגם מתופפת.
כי יש לי איזה חוט שמחבר אותי
עם מה שקורה באיזשהו מקום
וכשאני מניפה דגל
אני נוטשת את כוח המשיכה
ועפה עם החוט לאן שאני רוצה.
כל הזמן יש לי איזושהי ערגה
אני עורגת
וגם אורגת
אבל בעיקר עורגת
והערגה הזו גורמת לי לסחרור
ואז אני מבינה
שאני לא שייכת לאף אחד
רק לערגה
ורק לדם שזורם לי בתוך הורידים
ולעצמות שנושאות אותי
ולא לשום דעה קדומה על שום דבר.
אני אורגת מני שטיחים
שתי וערב של מילים
וכל השורות
הם כמו פרדות
כל היום נפרדת
ואחרי זה נודדת
ונפרדת מהפרדה
ואז עושה זוג או פרד
ומחליטה ממי נפרדת
כי השפה שלי היא שפה של מתעופפת
של עוגבת
אז לעזעזל
למה תמיד המחשבות שלי
נודדות
למקומות רחוקים?

פעם עפתי.
גם היום אני מתעופפת
וגם מתופפת.
כי יש לי איזה חוט שמחבר אותי
עם מה שקורה באיזשהו מקום
וכשאני מניפה דגל
אני נוטשת את כוח המשיכה
ועפה עם החוט לאן שאני רוצה.
כל הזמן יש לי איזושהי ערגה
אני עורגת
וגם אורגת
אבל בעיקר עורגת
והערגה הזו גורמת לי לסחרור
ואז אני מבינה
שאני לא שייכת לאף אחד
רק לערגה
ורק לדם שזורם לי בתוך הורידים
ולעצמות שנושאות אותי
ולא לשום דעה קדומה על שום דבר.
אני אורגת מני שטיחים
שתי וערב של מילים
וכל השורות
הם כמו פרדות
כל היום נפרדת
ואחרי זה נודדת
ונפרדת מהפרדה
ואז עושה זוג או פרד
ומחליטה ממי נפרדת
כי השפה שלי היא שפה של מתעופפת
של עוגבת
אז לעזעזל
למה תמיד המחשבות שלי
נודדות
למקומות רחוקים?

ריקי שחם

בובה עפה

ריקי שחם

next song

חזרה