hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

החלל הוא בשבילי חומר
ריקי שחם

"אני מתייחס לחלל כחומר. הדיבור של החלל לוקח עדיפות על פני כל שיקול אחר. אני משתמש בצורות פיסוליות בכדי לאפיין את החלל" אומר הפסל האמריקאי ריצ'ארד סרה לרגל תערוכה חדשה בגלריית גגוסיאן, רטרוספקטיבה של עבודות וידאו במוזיאון הפומפידו בפאריס.

סרה הוא אחד האומנים החשובים ביותר בדורו. עבודותיו מגדילות את המינימליזם למימדי ענק. פסליו המאופיינים על ידי ברזל חלוד בגדלים עצומים הם איקונות של המאה העשרים. מוזיאונים רבים וחשובים בעולם הרחיבו את המבנים רק בכדי שיוכלו להציג את עבודותיו.

סרה נולד בסן פרנסיסקו, שם למד ספרות אנגלית. את לימודיו מימן בעבודה במפעל ברזל באזור מגוריו. לאחר שסיים לימודי אומנות בתחילת שנות השישים, עבר למנהאטן שם פתח חברת הובלות ביחד עם המוזיקאי פיליפ גלאס.

עבודותיו של סרה מצריכות הפקה עצומה. לא מדובר באמן העובד בחדר עבודה. יצירותיו מצריכות שיתוף פעולה עם מהנדסים, חרשי ברזל, פועלי בניין, מפיקים, אוצרים, וצופים. "הדרך בה העבודה משנה את החלל בה היא מוצגת זה חלק משמעותי בכל העניין" מעיד סרה "ולא הפרסונה של האמן".

עבודתו הידועה ביותר של סרה היא "קשת מוטה". מדובר בעבודה שהוזמנה לכיכר בדרום מנהאטן והותקנה בכיכר בעיר בשנת 1981. פלטת מתכת עצומה חצתה את הכיכר לשניים. יום למחרת כבר התחילה תרעומת של עובדים במקום שהתלוננו כי העבודה מצריכה לעשות עיקוף בכדי להגיע לעבר השני וביקשו למצוא לה מקום תצוגה חדש. ריצ'ארד הגן על היצירה מספר שנים בבית משפט בטענה שהעיקוף סביב היצירה הוא מהותה, בהגדרה המחודשת של החלל. ושאם תועבר למקום חדש היא תחדל להיות עבודת אומנות ותחזור להיות פיסת מתכת חסרת משמעות.

לאחר חמש שנים של מאבק ובניגוד לרוב הקולות, נחתכה העבודה לשלושה חלקים ונשלחה לבית מסחר בגרוטאות.

ריצארד סרה מאת ריקי שחם

החלל הוא בשבילי חומר

ריקי שחם

24.10.2021

"אני מתייחס לחלל כחומר. הדיבור של החלל לוקח עדיפות על פני כל שיקול אחר. אני משתמש בצורות פיסוליות בכדי לאפיין את החלל" אומר הפסל האמריקאי ריצ'ארד סרה לרגל תערוכה חדשה בגלריית גגוסיאן, רטרוספקטיבה של עבודות וידאו במוזיאון הפומפידו בפאריס.

סרה הוא אחד האומנים החשובים ביותר בדורו. עבודותיו מגדילות את המינימליזם למימדי ענק. פסליו המאופיינים על ידי ברזל חלוד בגדלים עצומים הם איקונות של המאה העשרים. מוזיאונים רבים וחשובים בעולם הרחיבו את המבנים רק בכדי שיוכלו להציג את עבודותיו.

סרה נולד בסן פרנסיסקו, שם למד ספרות אנגלית. את לימודיו מימן בעבודה במפעל ברזל באזור מגוריו. לאחר שסיים לימודי אומנות בתחילת שנות השישים, עבר למנהאטן שם פתח חברת הובלות ביחד עם המוזיקאי פיליפ גלאס.

עבודותיו של סרה מצריכות הפקה עצומה. לא מדובר באמן העובד בחדר עבודה. יצירותיו מצריכות שיתוף פעולה עם מהנדסים, חרשי ברזל, פועלי בניין, מפיקים, אוצרים, וצופים. "הדרך בה העבודה משנה את החלל בה היא מוצגת זה חלק משמעותי בכל העניין" מעיד סרה "ולא הפרסונה של האמן".

עבודתו הידועה ביותר של סרה היא "קשת מוטה". מדובר בעבודה שהוזמנה לכיכר בדרום מנהאטן והותקנה בכיכר בעיר בשנת 1981. פלטת מתכת עצומה חצתה את הכיכר לשניים. יום למחרת כבר התחילה תרעומת של עובדים במקום שהתלוננו כי העבודה מצריכה לעשות עיקוף בכדי להגיע לעבר השני וביקשו למצוא לה מקום תצוגה חדש. ריצ'ארד הגן על היצירה מספר שנים בבית משפט בטענה שהעיקוף סביב היצירה הוא מהותה, בהגדרה המחודשת של החלל. ושאם תועבר למקום חדש היא תחדל להיות עבודת אומנות ותחזור להיות פיסת מתכת חסרת משמעות.

לאחר חמש שנים של מאבק ובניגוד לרוב הקולות, נחתכה העבודה לשלושה חלקים ונשלחה לבית מסחר בגרוטאות.

לקריאה נוספת

"אני מתייחס לחלל כחומר. הדיבור של החלל לוקח עדיפות על פני כל שיקול אחר. אני משתמש בצורות פיסוליות בכדי לאפיין את החלל" אומר הפסל האמריקאי ריצ'ארד סרה לרגל תערוכה חדשה בגלריית גגוסיאן, רטרוספקטיבה של עבודות וידאו במוזיאון הפומפידו בפאריס.

סרה הוא אחד האומנים החשובים ביותר בדורו. עבודותיו מגדילות את המינימליזם למימדי ענק. פסליו המאופיינים על ידי ברזל חלוד בגדלים עצומים הם איקונות של המאה העשרים. מוזיאונים רבים וחשובים בעולם הרחיבו את המבנים רק בכדי שיוכלו להציג את עבודותיו.

סרה נולד בסן פרנסיסקו, שם למד ספרות אנגלית. את לימודיו מימן בעבודה במפעל ברזל באזור מגוריו. לאחר שסיים לימודי אומנות בתחילת שנות השישים, עבר למנהאטן שם פתח חברת הובלות ביחד עם המוזיקאי פיליפ גלאס.

עבודותיו של סרה מצריכות הפקה עצומה. לא מדובר באמן העובד בחדר עבודה. יצירותיו מצריכות שיתוף פעולה עם מהנדסים, חרשי ברזל, פועלי בניין, מפיקים, אוצרים, וצופים. "הדרך בה העבודה משנה את החלל בה היא מוצגת זה חלק משמעותי בכל העניין" מעיד סרה "ולא הפרסונה של האמן".

עבודתו הידועה ביותר של סרה היא "קשת מוטה". מדובר בעבודה שהוזמנה לכיכר בדרום מנהאטן והותקנה בכיכר בעיר בשנת 1981. פלטת מתכת עצומה חצתה את הכיכר לשניים. יום למחרת כבר התחילה תרעומת של עובדים במקום שהתלוננו כי העבודה מצריכה לעשות עיקוף בכדי להגיע לעבר השני וביקשו למצוא לה מקום תצוגה חדש. ריצ'ארד הגן על היצירה מספר שנים בבית משפט בטענה שהעיקוף סביב היצירה הוא מהותה, בהגדרה המחודשת של החלל. ושאם תועבר למקום חדש היא תחדל להיות עבודת אומנות ותחזור להיות פיסת מתכת חסרת משמעות.

לאחר חמש שנים של מאבק ובניגוד לרוב הקולות, נחתכה העבודה לשלושה חלקים ונשלחה לבית מסחר בגרוטאות.

ריקי שחם

החלל הוא בשבילי חומר

ריקי שחם

24.10.2021

"אני מתייחס לחלל כחומר. הדיבור של החלל לוקח עדיפות על פני כל שיקול אחר. אני משתמש בצורות פיסוליות בכדי לאפיין את החלל" אומר הפסל האמריקאי ריצ'ארד סרה לרגל תערוכה חדשה בגלריית גגוסיאן, רטרוספקטיבה של עבודות וידאו במוזיאון הפומפידו בפאריס.

סרה הוא אחד האומנים החשובים ביותר בדורו. עבודותיו מגדילות את המינימליזם למימדי ענק. פסליו המאופיינים על ידי ברזל חלוד בגדלים עצומים הם איקונות של המאה העשרים. מוזיאונים רבים וחשובים בעולם הרחיבו את המבנים רק בכדי שיוכלו להציג את עבודותיו.

סרה נולד בסן פרנסיסקו, שם למד ספרות אנגלית. את לימודיו מימן בעבודה במפעל ברזל באזור מגוריו. לאחר שסיים לימודי אומנות בתחילת שנות השישים, עבר למנהאטן שם פתח חברת הובלות ביחד עם המוזיקאי פיליפ גלאס.

עבודותיו של סרה מצריכות הפקה עצומה. לא מדובר באמן העובד בחדר עבודה. יצירותיו מצריכות שיתוף פעולה עם מהנדסים, חרשי ברזל, פועלי בניין, מפיקים, אוצרים, וצופים. "הדרך בה העבודה משנה את החלל בה היא מוצגת זה חלק משמעותי בכל העניין" מעיד סרה "ולא הפרסונה של האמן".

עבודתו הידועה ביותר של סרה היא "קשת מוטה". מדובר בעבודה שהוזמנה לכיכר בדרום מנהאטן והותקנה בכיכר בעיר בשנת 1981. פלטת מתכת עצומה חצתה את הכיכר לשניים. יום למחרת כבר התחילה תרעומת של עובדים במקום שהתלוננו כי העבודה מצריכה לעשות עיקוף בכדי להגיע לעבר השני וביקשו למצוא לה מקום תצוגה חדש. ריצ'ארד הגן על היצירה מספר שנים בבית משפט בטענה שהעיקוף סביב היצירה הוא מהותה, בהגדרה המחודשת של החלל. ושאם תועבר למקום חדש היא תחדל להיות עבודת אומנות ותחזור להיות פיסת מתכת חסרת משמעות.

לאחר חמש שנים של מאבק ובניגוד לרוב הקולות, נחתכה העבודה לשלושה חלקים ונשלחה לבית מסחר בגרוטאות.

next song
החור הכחול
ריקי שחם

המטרה של אלכס מולצאנוב, הצוללן החופשי הטוב בעולם, היא מאוד פשוטה - לצלול לעומק מירבי ולהצליח לחזור חזרה למעלה בלי להתעלף ובלי למות בעזרת נשימה אחת.

לאחרונה נפגשו באיי הבאהאמס 42 הצוללנים החופשיים הטובים בעולם, סביב חור טבעי באוקיינוס בעומק של 200 מטרים. המקום נחשב לאתר הטוב ביותר לתחרות זו.

האנשים הלוקחים חלק בתחרות זו הם כמו כת. הם מגיעים מיוון, ניו זילנד, מצרים או פרו - אך כולם מכירים היטב אחד את השני. הם מסתובבים יחדיו בעולם, שוכרים יחדיו חדרים ורכבים, פעמים רבות ישנים יחדיו ואפילו מתחתנים ביניהם. הם מקצוענים אך אינם מרוויחים כסף מספורט שוליים זה - הם כאן בשביל משהו אחר, משהו מעבר.

הצלילה החופשית מחייבת חיווט מחדש של הגוף ושל המיינד. הצוללן מאמן את הריאות שלו כמו את התפיסה שלו. בסופו של דבר הם הופכים לא רק לצוללנים טובים יותר אלא גם לאנשים טובים יותר. התפיסה את המציאות משתנה, הם מעידים. המבט בעיניים של מי שהגיע עמוק במיוחד - דומה למבט של מי שהיה על הירח, או מת וחזר חזרה אל בין החיים.

כדי להצליח להגיע למעמקים אלה נדרשת שליטה אדירה בגוף, אך גם מציאה של מצב תודעתי הנדרש להתמודד עם עומקים אלו. זהו מצב העוזר גם בענפי ספורט אחרים, במערכות יחסים, ובעבודה וחיים גם מחוץ לאוקיינוס.

אלכסיי מוכשר בדברים רבים - אך אולי הכישרון הגדול שלו המביא אותו להצליח בספורט זה, זה יכולתו לצמצם את הפוקוס שלו לנקודה אחת קטנה אשר נמצאת מולו, באותו הרגע היא העולם כולו. חלומו של אלכסיי לפתוח בתי ספר לצלילה חופשית בערים הגדולות בעולם - היכן שאנשים זקוקים ביותר ליכולת ריכוז נדירה זו.

לצלול למעמקים מאת ריקי שחם

החור הכחול

ריקי שחם

18.10.2021

המטרה של אלכס מולצאנוב, הצוללן החופשי הטוב בעולם, היא מאוד פשוטה - לצלול לעומק מירבי ולהצליח לחזור חזרה למעלה בלי להתעלף ובלי למות בעזרת נשימה אחת.

לאחרונה נפגשו באיי הבאהאמס 42 הצוללנים החופשיים הטובים בעולם, סביב חור טבעי באוקיינוס בעומק של 200 מטרים. המקום נחשב לאתר הטוב ביותר לתחרות זו.

האנשים הלוקחים חלק בתחרות זו הם כמו כת. הם מגיעים מיוון, ניו זילנד, מצרים או פרו - אך כולם מכירים היטב אחד את השני. הם מסתובבים יחדיו בעולם, שוכרים יחדיו חדרים ורכבים, פעמים רבות ישנים יחדיו ואפילו מתחתנים ביניהם. הם מקצוענים אך אינם מרוויחים כסף מספורט שוליים זה - הם כאן בשביל משהו אחר, משהו מעבר.

הצלילה החופשית מחייבת חיווט מחדש של הגוף ושל המיינד. הצוללן מאמן את הריאות שלו כמו את התפיסה שלו. בסופו של דבר הם הופכים לא רק לצוללנים טובים יותר אלא גם לאנשים טובים יותר. התפיסה את המציאות משתנה, הם מעידים. המבט בעיניים של מי שהגיע עמוק במיוחד - דומה למבט של מי שהיה על הירח, או מת וחזר חזרה אל בין החיים.

כדי להצליח להגיע למעמקים אלה נדרשת שליטה אדירה בגוף, אך גם מציאה של מצב תודעתי הנדרש להתמודד עם עומקים אלו. זהו מצב העוזר גם בענפי ספורט אחרים, במערכות יחסים, ובעבודה וחיים גם מחוץ לאוקיינוס.

אלכסיי מוכשר בדברים רבים - אך אולי הכישרון הגדול שלו המביא אותו להצליח בספורט זה, זה יכולתו לצמצם את הפוקוס שלו לנקודה אחת קטנה אשר נמצאת מולו, באותו הרגע היא העולם כולו. חלומו של אלכסיי לפתוח בתי ספר לצלילה חופשית בערים הגדולות בעולם - היכן שאנשים זקוקים ביותר ליכולת ריכוז נדירה זו.

לקריאה נוספת

המטרה של אלכס מולצאנוב, הצוללן החופשי הטוב בעולם, היא מאוד פשוטה - לצלול לעומק מירבי ולהצליח לחזור חזרה למעלה בלי להתעלף ובלי למות בעזרת נשימה אחת.

לאחרונה נפגשו באיי הבאהאמס 42 הצוללנים החופשיים הטובים בעולם, סביב חור טבעי באוקיינוס בעומק של 200 מטרים. המקום נחשב לאתר הטוב ביותר לתחרות זו.

האנשים הלוקחים חלק בתחרות זו הם כמו כת. הם מגיעים מיוון, ניו זילנד, מצרים או פרו - אך כולם מכירים היטב אחד את השני. הם מסתובבים יחדיו בעולם, שוכרים יחדיו חדרים ורכבים, פעמים רבות ישנים יחדיו ואפילו מתחתנים ביניהם. הם מקצוענים אך אינם מרוויחים כסף מספורט שוליים זה - הם כאן בשביל משהו אחר, משהו מעבר.

הצלילה החופשית מחייבת חיווט מחדש של הגוף ושל המיינד. הצוללן מאמן את הריאות שלו כמו את התפיסה שלו. בסופו של דבר הם הופכים לא רק לצוללנים טובים יותר אלא גם לאנשים טובים יותר. התפיסה את המציאות משתנה, הם מעידים. המבט בעיניים של מי שהגיע עמוק במיוחד - דומה למבט של מי שהיה על הירח, או מת וחזר חזרה אל בין החיים.

כדי להצליח להגיע למעמקים אלה נדרשת שליטה אדירה בגוף, אך גם מציאה של מצב תודעתי הנדרש להתמודד עם עומקים אלו. זהו מצב העוזר גם בענפי ספורט אחרים, במערכות יחסים, ובעבודה וחיים גם מחוץ לאוקיינוס.

אלכסיי מוכשר בדברים רבים - אך אולי הכישרון הגדול שלו המביא אותו להצליח בספורט זה, זה יכולתו לצמצם את הפוקוס שלו לנקודה אחת קטנה אשר נמצאת מולו, באותו הרגע היא העולם כולו. חלומו של אלכסיי לפתוח בתי ספר לצלילה חופשית בערים הגדולות בעולם - היכן שאנשים זקוקים ביותר ליכולת ריכוז נדירה זו.

ריקי שחם

החור הכחול

ריקי שחם

18.10.2021

המטרה של אלכס מולצאנוב, הצוללן החופשי הטוב בעולם, היא מאוד פשוטה - לצלול לעומק מירבי ולהצליח לחזור חזרה למעלה בלי להתעלף ובלי למות בעזרת נשימה אחת.

לאחרונה נפגשו באיי הבאהאמס 42 הצוללנים החופשיים הטובים בעולם, סביב חור טבעי באוקיינוס בעומק של 200 מטרים. המקום נחשב לאתר הטוב ביותר לתחרות זו.

האנשים הלוקחים חלק בתחרות זו הם כמו כת. הם מגיעים מיוון, ניו זילנד, מצרים או פרו - אך כולם מכירים היטב אחד את השני. הם מסתובבים יחדיו בעולם, שוכרים יחדיו חדרים ורכבים, פעמים רבות ישנים יחדיו ואפילו מתחתנים ביניהם. הם מקצוענים אך אינם מרוויחים כסף מספורט שוליים זה - הם כאן בשביל משהו אחר, משהו מעבר.

הצלילה החופשית מחייבת חיווט מחדש של הגוף ושל המיינד. הצוללן מאמן את הריאות שלו כמו את התפיסה שלו. בסופו של דבר הם הופכים לא רק לצוללנים טובים יותר אלא גם לאנשים טובים יותר. התפיסה את המציאות משתנה, הם מעידים. המבט בעיניים של מי שהגיע עמוק במיוחד - דומה למבט של מי שהיה על הירח, או מת וחזר חזרה אל בין החיים.

כדי להצליח להגיע למעמקים אלה נדרשת שליטה אדירה בגוף, אך גם מציאה של מצב תודעתי הנדרש להתמודד עם עומקים אלו. זהו מצב העוזר גם בענפי ספורט אחרים, במערכות יחסים, ובעבודה וחיים גם מחוץ לאוקיינוס.

אלכסיי מוכשר בדברים רבים - אך אולי הכישרון הגדול שלו המביא אותו להצליח בספורט זה, זה יכולתו לצמצם את הפוקוס שלו לנקודה אחת קטנה אשר נמצאת מולו, באותו הרגע היא העולם כולו. חלומו של אלכסיי לפתוח בתי ספר לצלילה חופשית בערים הגדולות בעולם - היכן שאנשים זקוקים ביותר ליכולת ריכוז נדירה זו.

next song
לעטוף את שער הניצחון
ריקי שחם

השבוע הסתיימה התערוכה האחרונה של ז׳אן קלוד וכריסטו, לכרוך את שער הניצחון בשדרות השאמפ-אליזה בפריז. זו עבודה שהזוג דמיין בפעם הראשונה עוד בשנות השישים וכריסטו סיים את השרטוטים עשור לאחר מותה של ז׳אן קלוד, בטרם מותו בשנת 2020. משאלתו היתה כי הפרויקט ייצא לאור.

הפרויקט הגרנדיוזי מומן באופן פרטי על ידי כריסטו ללא כל עזרת הציבור. הכסף נאסף ממכירה מוקדמת של השרטוטים, התכנונים, מקטים, ועובודת נוספות מהעשורים הראשונים של עבודתו.

לאחר שבועיים של תצוגה, עשרים וחמישה אלף מטרים רבועים של בד הוסרו בפעם האחרונה. במשך שבועיים הגיעו המוני אדם לצפות במראה יוצא דופן זה.

היום עבודה זו נשארה רק בזיכרון לאחר שפירוקה הסתיים, והיא תמצא את מקומה לצד עבודות נוספות כמו העטיפה המפורסמת של גשר "פונט נף".

כריסטו שער הניצחון

לעטוף את שער הניצחון

ריקי שחם

09.10.2021

השבוע הסתיימה התערוכה האחרונה של ז׳אן קלוד וכריסטו, לכרוך את שער הניצחון בשדרות השאמפ-אליזה בפריז. זו עבודה שהזוג דמיין בפעם הראשונה עוד בשנות השישים וכריסטו סיים את השרטוטים עשור לאחר מותה של ז׳אן קלוד, בטרם מותו בשנת 2020. משאלתו היתה כי הפרויקט ייצא לאור.

הפרויקט הגרנדיוזי מומן באופן פרטי על ידי כריסטו ללא כל עזרת הציבור. הכסף נאסף ממכירה מוקדמת של השרטוטים, התכנונים, מקטים, ועובודת נוספות מהעשורים הראשונים של עבודתו.

לאחר שבועיים של תצוגה, עשרים וחמישה אלף מטרים רבועים של בד הוסרו בפעם האחרונה. במשך שבועיים הגיעו המוני אדם לצפות במראה יוצא דופן זה.

היום עבודה זו נשארה רק בזיכרון לאחר שפירוקה הסתיים, והיא תמצא את מקומה לצד עבודות נוספות כמו העטיפה המפורסמת של גשר "פונט נף".

לקריאה נוספת

השבוע הסתיימה התערוכה האחרונה של ז׳אן קלוד וכריסטו, לכרוך את שער הניצחון בשדרות השאמפ-אליזה בפריז. זו עבודה שהזוג דמיין בפעם הראשונה עוד בשנות השישים וכריסטו סיים את השרטוטים עשור לאחר מותה של ז׳אן קלוד, בטרם מותו בשנת 2020. משאלתו היתה כי הפרויקט ייצא לאור.

הפרויקט הגרנדיוזי מומן באופן פרטי על ידי כריסטו ללא כל עזרת הציבור. הכסף נאסף ממכירה מוקדמת של השרטוטים, התכנונים, מקטים, ועובודת נוספות מהעשורים הראשונים של עבודתו.

לאחר שבועיים של תצוגה, עשרים וחמישה אלף מטרים רבועים של בד הוסרו בפעם האחרונה. במשך שבועיים הגיעו המוני אדם לצפות במראה יוצא דופן זה.

היום עבודה זו נשארה רק בזיכרון לאחר שפירוקה הסתיים, והיא תמצא את מקומה לצד עבודות נוספות כמו העטיפה המפורסמת של גשר "פונט נף".

ריקי שחם

לעטוף את שער הניצחון

ריקי שחם

09.10.2021

השבוע הסתיימה התערוכה האחרונה של ז׳אן קלוד וכריסטו, לכרוך את שער הניצחון בשדרות השאמפ-אליזה בפריז. זו עבודה שהזוג דמיין בפעם הראשונה עוד בשנות השישים וכריסטו סיים את השרטוטים עשור לאחר מותה של ז׳אן קלוד, בטרם מותו בשנת 2020. משאלתו היתה כי הפרויקט ייצא לאור.

הפרויקט הגרנדיוזי מומן באופן פרטי על ידי כריסטו ללא כל עזרת הציבור. הכסף נאסף ממכירה מוקדמת של השרטוטים, התכנונים, מקטים, ועובודת נוספות מהעשורים הראשונים של עבודתו.

לאחר שבועיים של תצוגה, עשרים וחמישה אלף מטרים רבועים של בד הוסרו בפעם האחרונה. במשך שבועיים הגיעו המוני אדם לצפות במראה יוצא דופן זה.

היום עבודה זו נשארה רק בזיכרון לאחר שפירוקה הסתיים, והיא תמצא את מקומה לצד עבודות נוספות כמו העטיפה המפורסמת של גשר "פונט נף".

next song
נערה עם עגיל פנינה
ריקי שחם

האם היא פונה אליך או ממך, אין מי שיסכים בשאלה הפשוטה סביב ציורו הידוע של ורמיר, צייר פלמי ידוע מהמאה השבע עשרה. זהו ציורו היחיד של הצייר הידוע שמייצר דיאלוג כה חזק עם הצופה. בכל עבודותיו אנו מביטים מהצד, צופים בסצנה שלווה, שאינה מיועדת לנו. החלב שמוזגת בחורה אינו בשבילנו לטעום ממנו.

ורמיר הוא רב אומן ביצירת מרחב בעבודותיו. הוא מייצר תחושת חלל עם רצפה עשויה מרצפות החוזרת פעמים רבות בציורים שצוירו כפי הנראה כולם בביתו הקטן. קווי המבט בין הדמויות, ראי שעל הקיר והאור הנכנס מבעד לחלון, תחת שליטת מכחולו, מכוונים ביד אומן את מבטינו. כל האלמנטים האלה המזוהים עימו אינם מופיעים בנערה עם עגיל פנינה.

ואולי זו הסיבה שציור זה כה שבה את ליבנו. הרקע הכהה אינו מותיר לעין אלא להביט למבטה של הנערה, הפה הפתוח קמעה כאילו מיד תאמר לנו הנערה דבר מה, או תסתובב ללא מילה נוספת.

מדוע בחר ורמיר לצייר נערה זו? בחורה שכנראה לעולם לא נדע את זהותה? בשנים אלה צמח מעמד חדש בהולנד - סוחרים שעשו את כספם ממסחר עם המזרח. מעמד זה מימן עבודות שביקש להציג את הדמויות כפשוטן, בביתם, עם חפצים מוכרים. ורמיר שהקפיד לצייר בצבעים המשובחים ביותר, ולא חסך לאפיס כחול גם בגוונים החמים של הבגדים - היה זקוק לפטרון בכדי לממן את יצירתו. סביר להניח שגם עגיל הפנינה הוא הפרזה בגודל ומרמז על עושר שלא היה בהישג יד בביתו.

היום, בביתה בהאג, נערה זו ממשיכה לציין נקודת מפנה של תרבות, כלכלה חדשה, חברה חדשה - ואולי בעיקר של מבט שלא ניתן להתיקו.

נערה עם עגיל פנינה - ריקי שחם

נערה עם עגיל פנינה

ריקי שחם

03.10.2021

האם היא פונה אליך או ממך, אין מי שיסכים בשאלה הפשוטה סביב ציורו הידוע של ורמיר, צייר פלמי ידוע מהמאה השבע עשרה. זהו ציורו היחיד של הצייר הידוע שמייצר דיאלוג כה חזק עם הצופה. בכל עבודותיו אנו מביטים מהצד, צופים בסצנה שלווה, שאינה מיועדת לנו. החלב שמוזגת בחורה אינו בשבילנו לטעום ממנו.

ורמיר הוא רב אומן ביצירת מרחב בעבודותיו. הוא מייצר תחושת חלל עם רצפה עשויה מרצפות החוזרת פעמים רבות בציורים שצוירו כפי הנראה כולם בביתו הקטן. קווי המבט בין הדמויות, ראי שעל הקיר והאור הנכנס מבעד לחלון, תחת שליטת מכחולו, מכוונים ביד אומן את מבטינו. כל האלמנטים האלה המזוהים עימו אינם מופיעים בנערה עם עגיל פנינה.

ואולי זו הסיבה שציור זה כה שבה את ליבנו. הרקע הכהה אינו מותיר לעין אלא להביט למבטה של הנערה, הפה הפתוח קמעה כאילו מיד תאמר לנו הנערה דבר מה, או תסתובב ללא מילה נוספת.

מדוע בחר ורמיר לצייר נערה זו? בחורה שכנראה לעולם לא נדע את זהותה? בשנים אלה צמח מעמד חדש בהולנד - סוחרים שעשו את כספם ממסחר עם המזרח. מעמד זה מימן עבודות שביקש להציג את הדמויות כפשוטן, בביתם, עם חפצים מוכרים. ורמיר שהקפיד לצייר בצבעים המשובחים ביותר, ולא חסך לאפיס כחול גם בגוונים החמים של הבגדים - היה זקוק לפטרון בכדי לממן את יצירתו. סביר להניח שגם עגיל הפנינה הוא הפרזה בגודל ומרמז על עושר שלא היה בהישג יד בביתו.

היום, בביתה בהאג, נערה זו ממשיכה לציין נקודת מפנה של תרבות, כלכלה חדשה, חברה חדשה - ואולי בעיקר של מבט שלא ניתן להתיקו.

לקריאה נוספת

האם היא פונה אליך או ממך, אין מי שיסכים בשאלה הפשוטה סביב ציורו הידוע של ורמיר, צייר פלמי ידוע מהמאה השבע עשרה. זהו ציורו היחיד של הצייר הידוע שמייצר דיאלוג כה חזק עם הצופה. בכל עבודותיו אנו מביטים מהצד, צופים בסצנה שלווה, שאינה מיועדת לנו. החלב שמוזגת בחורה אינו בשבילנו לטעום ממנו.

ורמיר הוא רב אומן ביצירת מרחב בעבודותיו. הוא מייצר תחושת חלל עם רצפה עשויה מרצפות החוזרת פעמים רבות בציורים שצוירו כפי הנראה כולם בביתו הקטן. קווי המבט בין הדמויות, ראי שעל הקיר והאור הנכנס מבעד לחלון, תחת שליטת מכחולו, מכוונים ביד אומן את מבטינו. כל האלמנטים האלה המזוהים עימו אינם מופיעים בנערה עם עגיל פנינה.

ואולי זו הסיבה שציור זה כה שבה את ליבנו. הרקע הכהה אינו מותיר לעין אלא להביט למבטה של הנערה, הפה הפתוח קמעה כאילו מיד תאמר לנו הנערה דבר מה, או תסתובב ללא מילה נוספת.

מדוע בחר ורמיר לצייר נערה זו? בחורה שכנראה לעולם לא נדע את זהותה? בשנים אלה צמח מעמד חדש בהולנד - סוחרים שעשו את כספם ממסחר עם המזרח. מעמד זה מימן עבודות שביקש להציג את הדמויות כפשוטן, בביתם, עם חפצים מוכרים. ורמיר שהקפיד לצייר בצבעים המשובחים ביותר, ולא חסך לאפיס כחול גם בגוונים החמים של הבגדים - היה זקוק לפטרון בכדי לממן את יצירתו. סביר להניח שגם עגיל הפנינה הוא הפרזה בגודל ומרמז על עושר שלא היה בהישג יד בביתו.

היום, בביתה בהאג, נערה זו ממשיכה לציין נקודת מפנה של תרבות, כלכלה חדשה, חברה חדשה - ואולי בעיקר של מבט שלא ניתן להתיקו.

ריקי שחם

נערה עם עגיל פנינה

ריקי שחם

03.10.2021

האם היא פונה אליך או ממך, אין מי שיסכים בשאלה הפשוטה סביב ציורו הידוע של ורמיר, צייר פלמי ידוע מהמאה השבע עשרה. זהו ציורו היחיד של הצייר הידוע שמייצר דיאלוג כה חזק עם הצופה. בכל עבודותיו אנו מביטים מהצד, צופים בסצנה שלווה, שאינה מיועדת לנו. החלב שמוזגת בחורה אינו בשבילנו לטעום ממנו.

ורמיר הוא רב אומן ביצירת מרחב בעבודותיו. הוא מייצר תחושת חלל עם רצפה עשויה מרצפות החוזרת פעמים רבות בציורים שצוירו כפי הנראה כולם בביתו הקטן. קווי המבט בין הדמויות, ראי שעל הקיר והאור הנכנס מבעד לחלון, תחת שליטת מכחולו, מכוונים ביד אומן את מבטינו. כל האלמנטים האלה המזוהים עימו אינם מופיעים בנערה עם עגיל פנינה.

ואולי זו הסיבה שציור זה כה שבה את ליבנו. הרקע הכהה אינו מותיר לעין אלא להביט למבטה של הנערה, הפה הפתוח קמעה כאילו מיד תאמר לנו הנערה דבר מה, או תסתובב ללא מילה נוספת.

מדוע בחר ורמיר לצייר נערה זו? בחורה שכנראה לעולם לא נדע את זהותה? בשנים אלה צמח מעמד חדש בהולנד - סוחרים שעשו את כספם ממסחר עם המזרח. מעמד זה מימן עבודות שביקש להציג את הדמויות כפשוטן, בביתם, עם חפצים מוכרים. ורמיר שהקפיד לצייר בצבעים המשובחים ביותר, ולא חסך לאפיס כחול גם בגוונים החמים של הבגדים - היה זקוק לפטרון בכדי לממן את יצירתו. סביר להניח שגם עגיל הפנינה הוא הפרזה בגודל ומרמז על עושר שלא היה בהישג יד בביתו.

היום, בביתה בהאג, נערה זו ממשיכה לציין נקודת מפנה של תרבות, כלכלה חדשה, חברה חדשה - ואולי בעיקר של מבט שלא ניתן להתיקו.

next song
הקשת ללא הידיים
ריקי שחם

מארק סטוצמן נולד בשנת 1982 ללא ידיים. הרופאים שלא מצאו סיבה רפואית לתופעה הודיעו להוריו שיעלה להם מיליוני דולרים בשביל לגדל אותו במצב זה. הוריו של מארק נבהלו מהסכום ומסרו אותו לאימוץ בגיל שלושה חודשים.

הוריו המאמצים איפשרו למארק לממש את כל חלומותיו. עוד בילדותו נהג לטפס על עצים ללא הפסקה. בילדותו חלם להיות המייקל ג׳ורדן הבא, אבל הבין שהוא לא מספיק גבוה. מארק התאהב במכוניות מרוץ, למכונית אין יכולת שיפוט, היא רק רוצה למלא את יעודה ולנסוע. את אותה הגישה מצא מארק בחץ וקשת - הקשת רק רוצה לשלוח את החץ.

בכל חייו התרגל מארק למבטים של הסביבה שננעצים בו. בגיל מאוד צעיר למד להתעלם ממבטים אלה ולהתמקד במה שהוא עושה. ״אני חושב שלחיות ללא ידיים דווקא עוזר לי כקשת. אולי לא באופן פיזי, אבל בהחלט באופן מנטלי״ הוא אומר. ״כשאני מותח את הקשת אני לא חושב על דבר מלבד על המטרה שנמצאת מולי״.

הקשת ללא הידיים מאת ריקי שחם

הקשת ללא הידיים

ריקי שחם

12.09.2021

מארק סטוצמן נולד בשנת 1982 ללא ידיים. הרופאים שלא מצאו סיבה רפואית לתופעה הודיעו להוריו שיעלה להם מיליוני דולרים בשביל לגדל אותו במצב זה. הוריו של מארק נבהלו מהסכום ומסרו אותו לאימוץ בגיל שלושה חודשים.

הוריו המאמצים איפשרו למארק לממש את כל חלומותיו. עוד בילדותו נהג לטפס על עצים ללא הפסקה. בילדותו חלם להיות המייקל ג׳ורדן הבא, אבל הבין שהוא לא מספיק גבוה. מארק התאהב במכוניות מרוץ, למכונית אין יכולת שיפוט, היא רק רוצה למלא את יעודה ולנסוע. את אותה הגישה מצא מארק בחץ וקשת - הקשת רק רוצה לשלוח את החץ.

בכל חייו התרגל מארק למבטים של הסביבה שננעצים בו. בגיל מאוד צעיר למד להתעלם ממבטים אלה ולהתמקד במה שהוא עושה. ״אני חושב שלחיות ללא ידיים דווקא עוזר לי כקשת. אולי לא באופן פיזי, אבל בהחלט באופן מנטלי״ הוא אומר. ״כשאני מותח את הקשת אני לא חושב על דבר מלבד על המטרה שנמצאת מולי״.

לקריאה נוספת

מארק סטוצמן נולד בשנת 1982 ללא ידיים. הרופאים שלא מצאו סיבה רפואית לתופעה הודיעו להוריו שיעלה להם מיליוני דולרים בשביל לגדל אותו במצב זה. הוריו של מארק נבהלו מהסכום ומסרו אותו לאימוץ בגיל שלושה חודשים.

הוריו המאמצים איפשרו למארק לממש את כל חלומותיו. עוד בילדותו נהג לטפס על עצים ללא הפסקה. בילדותו חלם להיות המייקל ג׳ורדן הבא, אבל הבין שהוא לא מספיק גבוה. מארק התאהב במכוניות מרוץ, למכונית אין יכולת שיפוט, היא רק רוצה למלא את יעודה ולנסוע. את אותה הגישה מצא מארק בחץ וקשת - הקשת רק רוצה לשלוח את החץ.

בכל חייו התרגל מארק למבטים של הסביבה שננעצים בו. בגיל מאוד צעיר למד להתעלם ממבטים אלה ולהתמקד במה שהוא עושה. ״אני חושב שלחיות ללא ידיים דווקא עוזר לי כקשת. אולי לא באופן פיזי, אבל בהחלט באופן מנטלי״ הוא אומר. ״כשאני מותח את הקשת אני לא חושב על דבר מלבד על המטרה שנמצאת מולי״.

ריקי שחם

הקשת ללא הידיים

ריקי שחם

12.09.2021

מארק סטוצמן נולד בשנת 1982 ללא ידיים. הרופאים שלא מצאו סיבה רפואית לתופעה הודיעו להוריו שיעלה להם מיליוני דולרים בשביל לגדל אותו במצב זה. הוריו של מארק נבהלו מהסכום ומסרו אותו לאימוץ בגיל שלושה חודשים.

הוריו המאמצים איפשרו למארק לממש את כל חלומותיו. עוד בילדותו נהג לטפס על עצים ללא הפסקה. בילדותו חלם להיות המייקל ג׳ורדן הבא, אבל הבין שהוא לא מספיק גבוה. מארק התאהב במכוניות מרוץ, למכונית אין יכולת שיפוט, היא רק רוצה למלא את יעודה ולנסוע. את אותה הגישה מצא מארק בחץ וקשת - הקשת רק רוצה לשלוח את החץ.

בכל חייו התרגל מארק למבטים של הסביבה שננעצים בו. בגיל מאוד צעיר למד להתעלם ממבטים אלה ולהתמקד במה שהוא עושה. ״אני חושב שלחיות ללא ידיים דווקא עוזר לי כקשת. אולי לא באופן פיזי, אבל בהחלט באופן מנטלי״ הוא אומר. ״כשאני מותח את הקשת אני לא חושב על דבר מלבד על המטרה שנמצאת מולי״.

next song
איפה אבאלה?
ריקי שחם

האמן וונג פינג נולד בהונג-קונג בשנת 1984, והשלים את לימודיו האקדמאים באוסטרליה. את ראשית דרכו החל בשידורים מחתרתיים בעיר הולדתו הונג-קונג בטרם הקים את ״מעבדות וונג פינג״ בשנת 2014.

אובססיות מודחקות, תשוקות לא ממומשות, מוטיביים מיניים בוטים ואמירה פוליטית נוקבת, תאווה ומוסר שבור - כל אלה הם מוטיבים החוזרים על עצמם בשלל יצירותיו. סרטיו של פינג מוזרים ואינטימיים, משחקים על ציר בין המשעשע למזעזע. פינג פותח צוהר למקומות המכוערים יותר של כל אדם ואדם דרך אנקדוטות קטנות וחושפניות.

בסרטו משנת 2014 ״תפסיק להציץ״, אדם המאוהב בסתר בשכנתו עליה הוא מציץ בכל יום מבעד חור מנעול, אוסף טיפין טיפין את זיעתה בכדי להכין ממנה ארטיק. בסרטו ״אף עם רגשות״ אדם מנהל מערכת יחסים זוגית עם האף שלו, עד אשר האף מחליט לעזוב ויוצא לחפש אהבה אחרת.

סרטין של וונג הוצגו ברחבי העולם וגרפו פרסים רבים. מוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק היה האחרון להזמין ממנו עבודה במיוחד לחלל תצוגה חדש שנפתח.

איפה אבאלה? מאת ריקי שחם

איפה אבאלה?

ריקי שחם

22.08.2021

האמן וונג פינג נולד בהונג-קונג בשנת 1984, והשלים את לימודיו האקדמאים באוסטרליה. את ראשית דרכו החל בשידורים מחתרתיים בעיר הולדתו הונג-קונג בטרם הקים את ״מעבדות וונג פינג״ בשנת 2014.

אובססיות מודחקות, תשוקות לא ממומשות, מוטיביים מיניים בוטים ואמירה פוליטית נוקבת, תאווה ומוסר שבור - כל אלה הם מוטיבים החוזרים על עצמם בשלל יצירותיו. סרטיו של פינג מוזרים ואינטימיים, משחקים על ציר בין המשעשע למזעזע. פינג פותח צוהר למקומות המכוערים יותר של כל אדם ואדם דרך אנקדוטות קטנות וחושפניות.

בסרטו משנת 2014 ״תפסיק להציץ״, אדם המאוהב בסתר בשכנתו עליה הוא מציץ בכל יום מבעד חור מנעול, אוסף טיפין טיפין את זיעתה בכדי להכין ממנה ארטיק. בסרטו ״אף עם רגשות״ אדם מנהל מערכת יחסים זוגית עם האף שלו, עד אשר האף מחליט לעזוב ויוצא לחפש אהבה אחרת.

סרטין של וונג הוצגו ברחבי העולם וגרפו פרסים רבים. מוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק היה האחרון להזמין ממנו עבודה במיוחד לחלל תצוגה חדש שנפתח.

לקריאה נוספת

האמן וונג פינג נולד בהונג-קונג בשנת 1984, והשלים את לימודיו האקדמאים באוסטרליה. את ראשית דרכו החל בשידורים מחתרתיים בעיר הולדתו הונג-קונג בטרם הקים את ״מעבדות וונג פינג״ בשנת 2014.

אובססיות מודחקות, תשוקות לא ממומשות, מוטיביים מיניים בוטים ואמירה פוליטית נוקבת, תאווה ומוסר שבור - כל אלה הם מוטיבים החוזרים על עצמם בשלל יצירותיו. סרטיו של פינג מוזרים ואינטימיים, משחקים על ציר בין המשעשע למזעזע. פינג פותח צוהר למקומות המכוערים יותר של כל אדם ואדם דרך אנקדוטות קטנות וחושפניות.

בסרטו משנת 2014 ״תפסיק להציץ״, אדם המאוהב בסתר בשכנתו עליה הוא מציץ בכל יום מבעד חור מנעול, אוסף טיפין טיפין את זיעתה בכדי להכין ממנה ארטיק. בסרטו ״אף עם רגשות״ אדם מנהל מערכת יחסים זוגית עם האף שלו, עד אשר האף מחליט לעזוב ויוצא לחפש אהבה אחרת.

סרטין של וונג הוצגו ברחבי העולם וגרפו פרסים רבים. מוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק היה האחרון להזמין ממנו עבודה במיוחד לחלל תצוגה חדש שנפתח.

ריקי שחם

איפה אבאלה?

ריקי שחם

22.08.2021

האמן וונג פינג נולד בהונג-קונג בשנת 1984, והשלים את לימודיו האקדמאים באוסטרליה. את ראשית דרכו החל בשידורים מחתרתיים בעיר הולדתו הונג-קונג בטרם הקים את ״מעבדות וונג פינג״ בשנת 2014.

אובססיות מודחקות, תשוקות לא ממומשות, מוטיביים מיניים בוטים ואמירה פוליטית נוקבת, תאווה ומוסר שבור - כל אלה הם מוטיבים החוזרים על עצמם בשלל יצירותיו. סרטיו של פינג מוזרים ואינטימיים, משחקים על ציר בין המשעשע למזעזע. פינג פותח צוהר למקומות המכוערים יותר של כל אדם ואדם דרך אנקדוטות קטנות וחושפניות.

בסרטו משנת 2014 ״תפסיק להציץ״, אדם המאוהב בסתר בשכנתו עליה הוא מציץ בכל יום מבעד חור מנעול, אוסף טיפין טיפין את זיעתה בכדי להכין ממנה ארטיק. בסרטו ״אף עם רגשות״ אדם מנהל מערכת יחסים זוגית עם האף שלו, עד אשר האף מחליט לעזוב ויוצא לחפש אהבה אחרת.

סרטין של וונג הוצגו ברחבי העולם וגרפו פרסים רבים. מוזיאון הגוגנהיים בניו-יורק היה האחרון להזמין ממנו עבודה במיוחד לחלל תצוגה חדש שנפתח.

next song
לחשוב בקטן
ריקי שחם

לחשוב בקטן היה אחד מהקמפיינים לפירסום הידועים ביותר בכל הזמנים. מדובר במודעה שנעשתה לרכב החיפושית של חברת פולקסווגן. המודעה זכתה בתואר המודעה החשובה ביותר של המאה העשרים והוגדרה כמודעה שלא רק שיפרה את המכירות וקידמה את המותג אלא שינתה את פני עולם הפרסום מקצה לקצה.

כעשור לאחר מלחמת העולם השניה הפכה ארצות הברית למעצמת על, ותעשיית המכוניות קפצה קפיצה מטאורית ובפרט השוק של מכוניות גדולות ומרשימות לכל המשפחה. החיפושית, מכונית קטנה ומוזרה, נבנתה במפעל נאצי לשעבר ועוצבה בגרמניה הנאצית - אתגר מיתוגי לא פשוט בשנים של אחרי המלחמה.

פרסומות הרכבים של אותה התקופה התמקדו בלספק כמה שיותר מידע לצופה במקום בלשכנע אותו לרכוש את המוצר.
הלמוט קרון רצה להשתמש בפשטות של החיפושית בניגוד ללוקסוס שהיה פופולרי בתחום המיתוג של המכוניות באותה התקופה.

המודעה היתה מהפכנית בהיבטים רבים. בתקופה שכל המודעות הציגו מכוניות ראווה בשלל צבעים על מודעות ענק, המודעה של החיפושית היתה ברובה לבנה, עם מכונית קטנה בפינה, המודעה הודפסה בשחור לבן, והפונט בו נכתב הטקסט עוצב כאילו ברשלנות בכדי לשדר אמינות וישירות, ערכים נדירים בעולם הפירסום רווי הפנטזיה.

ריקי שחם מספרת על החיפושית והמודעה ששינתה את פני העיצוב

לחשוב בקטן

ריקי שחם

11.07.2021

לחשוב בקטן היה אחד מהקמפיינים לפירסום הידועים ביותר בכל הזמנים. מדובר במודעה שנעשתה לרכב החיפושית של חברת פולקסווגן. המודעה זכתה בתואר המודעה החשובה ביותר של המאה העשרים והוגדרה כמודעה שלא רק שיפרה את המכירות וקידמה את המותג אלא שינתה את פני עולם הפרסום מקצה לקצה.

כעשור לאחר מלחמת העולם השניה הפכה ארצות הברית למעצמת על, ותעשיית המכוניות קפצה קפיצה מטאורית ובפרט השוק של מכוניות גדולות ומרשימות לכל המשפחה. החיפושית, מכונית קטנה ומוזרה, נבנתה במפעל נאצי לשעבר ועוצבה בגרמניה הנאצית - אתגר מיתוגי לא פשוט בשנים של אחרי המלחמה.

פרסומות הרכבים של אותה התקופה התמקדו בלספק כמה שיותר מידע לצופה במקום בלשכנע אותו לרכוש את המוצר.
הלמוט קרון רצה להשתמש בפשטות של החיפושית בניגוד ללוקסוס שהיה פופולרי בתחום המיתוג של המכוניות באותה התקופה.

המודעה היתה מהפכנית בהיבטים רבים. בתקופה שכל המודעות הציגו מכוניות ראווה בשלל צבעים על מודעות ענק, המודעה של החיפושית היתה ברובה לבנה, עם מכונית קטנה בפינה, המודעה הודפסה בשחור לבן, והפונט בו נכתב הטקסט עוצב כאילו ברשלנות בכדי לשדר אמינות וישירות, ערכים נדירים בעולם הפירסום רווי הפנטזיה.

לקריאה נוספת

לחשוב בקטן היה אחד מהקמפיינים לפירסום הידועים ביותר בכל הזמנים. מדובר במודעה שנעשתה לרכב החיפושית של חברת פולקסווגן. המודעה זכתה בתואר המודעה החשובה ביותר של המאה העשרים והוגדרה כמודעה שלא רק שיפרה את המכירות וקידמה את המותג אלא שינתה את פני עולם הפרסום מקצה לקצה.

כעשור לאחר מלחמת העולם השניה הפכה ארצות הברית למעצמת על, ותעשיית המכוניות קפצה קפיצה מטאורית ובפרט השוק של מכוניות גדולות ומרשימות לכל המשפחה. החיפושית, מכונית קטנה ומוזרה, נבנתה במפעל נאצי לשעבר ועוצבה בגרמניה הנאצית - אתגר מיתוגי לא פשוט בשנים של אחרי המלחמה.

פרסומות הרכבים של אותה התקופה התמקדו בלספק כמה שיותר מידע לצופה במקום בלשכנע אותו לרכוש את המוצר.
הלמוט קרון רצה להשתמש בפשטות של החיפושית בניגוד ללוקסוס שהיה פופולרי בתחום המיתוג של המכוניות באותה התקופה.

המודעה היתה מהפכנית בהיבטים רבים. בתקופה שכל המודעות הציגו מכוניות ראווה בשלל צבעים על מודעות ענק, המודעה של החיפושית היתה ברובה לבנה, עם מכונית קטנה בפינה, המודעה הודפסה בשחור לבן, והפונט בו נכתב הטקסט עוצב כאילו ברשלנות בכדי לשדר אמינות וישירות, ערכים נדירים בעולם הפירסום רווי הפנטזיה.

ריקי שחם

לחשוב בקטן

ריקי שחם

11.07.2021

לחשוב בקטן היה אחד מהקמפיינים לפירסום הידועים ביותר בכל הזמנים. מדובר במודעה שנעשתה לרכב החיפושית של חברת פולקסווגן. המודעה זכתה בתואר המודעה החשובה ביותר של המאה העשרים והוגדרה כמודעה שלא רק שיפרה את המכירות וקידמה את המותג אלא שינתה את פני עולם הפרסום מקצה לקצה.

כעשור לאחר מלחמת העולם השניה הפכה ארצות הברית למעצמת על, ותעשיית המכוניות קפצה קפיצה מטאורית ובפרט השוק של מכוניות גדולות ומרשימות לכל המשפחה. החיפושית, מכונית קטנה ומוזרה, נבנתה במפעל נאצי לשעבר ועוצבה בגרמניה הנאצית - אתגר מיתוגי לא פשוט בשנים של אחרי המלחמה.

פרסומות הרכבים של אותה התקופה התמקדו בלספק כמה שיותר מידע לצופה במקום בלשכנע אותו לרכוש את המוצר.
הלמוט קרון רצה להשתמש בפשטות של החיפושית בניגוד ללוקסוס שהיה פופולרי בתחום המיתוג של המכוניות באותה התקופה.

המודעה היתה מהפכנית בהיבטים רבים. בתקופה שכל המודעות הציגו מכוניות ראווה בשלל צבעים על מודעות ענק, המודעה של החיפושית היתה ברובה לבנה, עם מכונית קטנה בפינה, המודעה הודפסה בשחור לבן, והפונט בו נכתב הטקסט עוצב כאילו ברשלנות בכדי לשדר אמינות וישירות, ערכים נדירים בעולם הפירסום רווי הפנטזיה.

next song
חברון
ריקי שחם

עבודותיו של סטפן שור הוצגו ופרוסמו פעמים רבות במרוצת ארבעים השנים האחרונות. הוא ידוע כמי שמצלם רגעים באנאלים לכאורה ברחבי ארצות הברית, וכמי שמתשמש בצורה ייחודית בצבע בעבודותיו. שני ספריו המפורסמים ביותר - משטחים אמריקאיים ומקומות לא רגילים, צולמו במהלך מסעות שערך בדרכים ברחבי היבשת בתחילת שנות השבעים.

כאשר היה בן 14 הראה את צילומיו למנהל מוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק שזיהה את כשרונו ורחש מהילד שלוש עבודות בשחור לבן המציגות את העיר. כאשר היה בן 16 פגש שור את אנדי וואהול והפך להיות לבן בית בסטודיו המפורסם שלו ״הפקטורי״.

שור נחשב כאחד הצלמים המרכזיים שהפכו את הצילום בצבע לאומנות. בין האומנים שמכירים בשור כהשראה מרכזית לעבודותיהם נמנים נאן גולדין, מרטין פר, יואל סטרנפלד ועוד. בין עבודותיו המסחריות צילם אופנה עבור המותג בוטגה ונטה והציג צילומים במגזינים הנחשבים ביותר.

בשנים האחרונות עובד שור בישראל, בגדה המערבית, ובאוקרינה.

חברון תחת מבטו של סטפן שור מאת ריקי שחם

חברון

ריקי שחם

04.07.2021

עבודותיו של סטפן שור הוצגו ופרוסמו פעמים רבות במרוצת ארבעים השנים האחרונות. הוא ידוע כמי שמצלם רגעים באנאלים לכאורה ברחבי ארצות הברית, וכמי שמתשמש בצורה ייחודית בצבע בעבודותיו. שני ספריו המפורסמים ביותר - משטחים אמריקאיים ומקומות לא רגילים, צולמו במהלך מסעות שערך בדרכים ברחבי היבשת בתחילת שנות השבעים.

כאשר היה בן 14 הראה את צילומיו למנהל מוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק שזיהה את כשרונו ורחש מהילד שלוש עבודות בשחור לבן המציגות את העיר. כאשר היה בן 16 פגש שור את אנדי וואהול והפך להיות לבן בית בסטודיו המפורסם שלו ״הפקטורי״.

שור נחשב כאחד הצלמים המרכזיים שהפכו את הצילום בצבע לאומנות. בין האומנים שמכירים בשור כהשראה מרכזית לעבודותיהם נמנים נאן גולדין, מרטין פר, יואל סטרנפלד ועוד. בין עבודותיו המסחריות צילם אופנה עבור המותג בוטגה ונטה והציג צילומים במגזינים הנחשבים ביותר.

בשנים האחרונות עובד שור בישראל, בגדה המערבית, ובאוקרינה.

לקריאה נוספת

עבודותיו של סטפן שור הוצגו ופרוסמו פעמים רבות במרוצת ארבעים השנים האחרונות. הוא ידוע כמי שמצלם רגעים באנאלים לכאורה ברחבי ארצות הברית, וכמי שמתשמש בצורה ייחודית בצבע בעבודותיו. שני ספריו המפורסמים ביותר - משטחים אמריקאיים ומקומות לא רגילים, צולמו במהלך מסעות שערך בדרכים ברחבי היבשת בתחילת שנות השבעים.

כאשר היה בן 14 הראה את צילומיו למנהל מוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק שזיהה את כשרונו ורחש מהילד שלוש עבודות בשחור לבן המציגות את העיר. כאשר היה בן 16 פגש שור את אנדי וואהול והפך להיות לבן בית בסטודיו המפורסם שלו ״הפקטורי״.

שור נחשב כאחד הצלמים המרכזיים שהפכו את הצילום בצבע לאומנות. בין האומנים שמכירים בשור כהשראה מרכזית לעבודותיהם נמנים נאן גולדין, מרטין פר, יואל סטרנפלד ועוד. בין עבודותיו המסחריות צילם אופנה עבור המותג בוטגה ונטה והציג צילומים במגזינים הנחשבים ביותר.

בשנים האחרונות עובד שור בישראל, בגדה המערבית, ובאוקרינה.

ריקי שחם

חברון

ריקי שחם

04.07.2021

עבודותיו של סטפן שור הוצגו ופרוסמו פעמים רבות במרוצת ארבעים השנים האחרונות. הוא ידוע כמי שמצלם רגעים באנאלים לכאורה ברחבי ארצות הברית, וכמי שמתשמש בצורה ייחודית בצבע בעבודותיו. שני ספריו המפורסמים ביותר - משטחים אמריקאיים ומקומות לא רגילים, צולמו במהלך מסעות שערך בדרכים ברחבי היבשת בתחילת שנות השבעים.

כאשר היה בן 14 הראה את צילומיו למנהל מוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק שזיהה את כשרונו ורחש מהילד שלוש עבודות בשחור לבן המציגות את העיר. כאשר היה בן 16 פגש שור את אנדי וואהול והפך להיות לבן בית בסטודיו המפורסם שלו ״הפקטורי״.

שור נחשב כאחד הצלמים המרכזיים שהפכו את הצילום בצבע לאומנות. בין האומנים שמכירים בשור כהשראה מרכזית לעבודותיהם נמנים נאן גולדין, מרטין פר, יואל סטרנפלד ועוד. בין עבודותיו המסחריות צילם אופנה עבור המותג בוטגה ונטה והציג צילומים במגזינים הנחשבים ביותר.

בשנים האחרונות עובד שור בישראל, בגדה המערבית, ובאוקרינה.

next song
מרק עוף
ריקי שחם

הצלם לס קרימס הוא יליד ברוקלין ניו יורק. במשך ארבעת העשורים האחרונים הוא מלמד צילום באוניברסיטאות רבות. עבודותיו כוללות פעמים רבות עירום, גרוטסק, ואמירה פוליטית וחברתית חריפה בעטיפה של צילום ביזארי ומקברי.

בסדרה על זכויות בעלי חיים, צילם קרימס ציידי איילים בנקודות ביקורת של מנהלי פארקים, וטען שאותם ציידים הם בכלל אומני מופע מבלי שהם יודעים ומודים בזאת. בסדרה עך מקרי רצח וקורנפלקס - משחזר קרימס שפה צילומית של זירות רצח כאשר הפנקייקים, סירופ השוקולד והדובדבנים מחליפים את הדם, הגופות, וסרטי המשטרה.

בעבודתו המפורסמת שזכתה לחיקויים רבים ״מרק עוף״ צילם קרימס סדרה של תמונות המראות איך אמא שלו מכינה מרק עוף במטבחה, בעירום. באתר שלו מוכר קרימס את עבודותיו ישירות לאספן - הדפסות ביתיות במדפסת לייזר פשוטה. ״קיום אמן יכול להיות הבעלים של ההפקה מקצה לקצה״ אומר קירמס במחאה מהולה בחיוך שובב ומתמרד.

אמא מכינה מרק עוף

מרק עוף

ריקי שחם

28.06.2021

הצלם לס קרימס הוא יליד ברוקלין ניו יורק. במשך ארבעת העשורים האחרונים הוא מלמד צילום באוניברסיטאות רבות. עבודותיו כוללות פעמים רבות עירום, גרוטסק, ואמירה פוליטית וחברתית חריפה בעטיפה של צילום ביזארי ומקברי.

בסדרה על זכויות בעלי חיים, צילם קרימס ציידי איילים בנקודות ביקורת של מנהלי פארקים, וטען שאותם ציידים הם בכלל אומני מופע מבלי שהם יודעים ומודים בזאת. בסדרה עך מקרי רצח וקורנפלקס - משחזר קרימס שפה צילומית של זירות רצח כאשר הפנקייקים, סירופ השוקולד והדובדבנים מחליפים את הדם, הגופות, וסרטי המשטרה.

בעבודתו המפורסמת שזכתה לחיקויים רבים ״מרק עוף״ צילם קרימס סדרה של תמונות המראות איך אמא שלו מכינה מרק עוף במטבחה, בעירום. באתר שלו מוכר קרימס את עבודותיו ישירות לאספן - הדפסות ביתיות במדפסת לייזר פשוטה. ״קיום אמן יכול להיות הבעלים של ההפקה מקצה לקצה״ אומר קירמס במחאה מהולה בחיוך שובב ומתמרד.

לקריאה נוספת

הצלם לס קרימס הוא יליד ברוקלין ניו יורק. במשך ארבעת העשורים האחרונים הוא מלמד צילום באוניברסיטאות רבות. עבודותיו כוללות פעמים רבות עירום, גרוטסק, ואמירה פוליטית וחברתית חריפה בעטיפה של צילום ביזארי ומקברי.

בסדרה על זכויות בעלי חיים, צילם קרימס ציידי איילים בנקודות ביקורת של מנהלי פארקים, וטען שאותם ציידים הם בכלל אומני מופע מבלי שהם יודעים ומודים בזאת. בסדרה עך מקרי רצח וקורנפלקס - משחזר קרימס שפה צילומית של זירות רצח כאשר הפנקייקים, סירופ השוקולד והדובדבנים מחליפים את הדם, הגופות, וסרטי המשטרה.

בעבודתו המפורסמת שזכתה לחיקויים רבים ״מרק עוף״ צילם קרימס סדרה של תמונות המראות איך אמא שלו מכינה מרק עוף במטבחה, בעירום. באתר שלו מוכר קרימס את עבודותיו ישירות לאספן - הדפסות ביתיות במדפסת לייזר פשוטה. ״קיום אמן יכול להיות הבעלים של ההפקה מקצה לקצה״ אומר קירמס במחאה מהולה בחיוך שובב ומתמרד.

ריקי שחם

מרק עוף

ריקי שחם

28.06.2021

הצלם לס קרימס הוא יליד ברוקלין ניו יורק. במשך ארבעת העשורים האחרונים הוא מלמד צילום באוניברסיטאות רבות. עבודותיו כוללות פעמים רבות עירום, גרוטסק, ואמירה פוליטית וחברתית חריפה בעטיפה של צילום ביזארי ומקברי.

בסדרה על זכויות בעלי חיים, צילם קרימס ציידי איילים בנקודות ביקורת של מנהלי פארקים, וטען שאותם ציידים הם בכלל אומני מופע מבלי שהם יודעים ומודים בזאת. בסדרה עך מקרי רצח וקורנפלקס - משחזר קרימס שפה צילומית של זירות רצח כאשר הפנקייקים, סירופ השוקולד והדובדבנים מחליפים את הדם, הגופות, וסרטי המשטרה.

בעבודתו המפורסמת שזכתה לחיקויים רבים ״מרק עוף״ צילם קרימס סדרה של תמונות המראות איך אמא שלו מכינה מרק עוף במטבחה, בעירום. באתר שלו מוכר קרימס את עבודותיו ישירות לאספן - הדפסות ביתיות במדפסת לייזר פשוטה. ״קיום אמן יכול להיות הבעלים של ההפקה מקצה לקצה״ אומר קירמס במחאה מהולה בחיוך שובב ומתמרד.

next song
הרגע האחרון לפני המוות
ריקי שחם

״אני לא אוהב את המושג פריק״ אומר הצלם יואל פיטר וויטקין בראיון בפריס. ״זהו מושג נוראי. תודה לאל שאין יותר מופעי פריקים בקרקסים בעולם. בילדותי הלכתי עם אח שלי למופעי קרקס והכרטיסן היה תמיד אומר שאם לא נהיה ילדים טובים נראה כמו האנשים האלו על הבמה. אני עובד עם האנשים הללו, אנשים בעלי מאפיינים שונים ומודעות שונה. מעולם איני יודע במי אפגוש. איני משתמש בהם.״

״הצילומים שלי מעולם לא נלקחו ברגע אחד מושלם. הנגטיב שיוצא מהמצלמה הוא נקודת ההתחלה. אני יותר מדפיס מאשר צלם - שם מתרחש חלק ניכר מהתהליך האומנתי שלי. אני צריך לדעת מה מתרחש בכל בנטימטר טסנטימטר של התמונה, וזה תהליך שיכול לארוך חודשים רבים עד שעבודה מוכנה.

יש אימרה איריצ מסורתית ״כולנו מתחפשים לעצמנו״ - זה דבר נהדר לאמר. זוהי דרך מחמיאה לתאר את מקום האדם, אומר יואל.

ריקי שחם אישה ישובה מול מצלמה

הרגע האחרון לפני המוות

ריקי שחם

20.06.2021

״אני לא אוהב את המושג פריק״ אומר הצלם יואל פיטר וויטקין בראיון בפריס. ״זהו מושג נוראי. תודה לאל שאין יותר מופעי פריקים בקרקסים בעולם. בילדותי הלכתי עם אח שלי למופעי קרקס והכרטיסן היה תמיד אומר שאם לא נהיה ילדים טובים נראה כמו האנשים האלו על הבמה. אני עובד עם האנשים הללו, אנשים בעלי מאפיינים שונים ומודעות שונה. מעולם איני יודע במי אפגוש. איני משתמש בהם.״

״הצילומים שלי מעולם לא נלקחו ברגע אחד מושלם. הנגטיב שיוצא מהמצלמה הוא נקודת ההתחלה. אני יותר מדפיס מאשר צלם - שם מתרחש חלק ניכר מהתהליך האומנתי שלי. אני צריך לדעת מה מתרחש בכל בנטימטר טסנטימטר של התמונה, וזה תהליך שיכול לארוך חודשים רבים עד שעבודה מוכנה.

יש אימרה איריצ מסורתית ״כולנו מתחפשים לעצמנו״ - זה דבר נהדר לאמר. זוהי דרך מחמיאה לתאר את מקום האדם, אומר יואל.

לקריאה נוספת

״אני לא אוהב את המושג פריק״ אומר הצלם יואל פיטר וויטקין בראיון בפריס. ״זהו מושג נוראי. תודה לאל שאין יותר מופעי פריקים בקרקסים בעולם. בילדותי הלכתי עם אח שלי למופעי קרקס והכרטיסן היה תמיד אומר שאם לא נהיה ילדים טובים נראה כמו האנשים האלו על הבמה. אני עובד עם האנשים הללו, אנשים בעלי מאפיינים שונים ומודעות שונה. מעולם איני יודע במי אפגוש. איני משתמש בהם.״

״הצילומים שלי מעולם לא נלקחו ברגע אחד מושלם. הנגטיב שיוצא מהמצלמה הוא נקודת ההתחלה. אני יותר מדפיס מאשר צלם - שם מתרחש חלק ניכר מהתהליך האומנתי שלי. אני צריך לדעת מה מתרחש בכל בנטימטר טסנטימטר של התמונה, וזה תהליך שיכול לארוך חודשים רבים עד שעבודה מוכנה.

יש אימרה איריצ מסורתית ״כולנו מתחפשים לעצמנו״ - זה דבר נהדר לאמר. זוהי דרך מחמיאה לתאר את מקום האדם, אומר יואל.

ריקי שחם

הרגע האחרון לפני המוות

ריקי שחם

20.06.2021

״אני לא אוהב את המושג פריק״ אומר הצלם יואל פיטר וויטקין בראיון בפריס. ״זהו מושג נוראי. תודה לאל שאין יותר מופעי פריקים בקרקסים בעולם. בילדותי הלכתי עם אח שלי למופעי קרקס והכרטיסן היה תמיד אומר שאם לא נהיה ילדים טובים נראה כמו האנשים האלו על הבמה. אני עובד עם האנשים הללו, אנשים בעלי מאפיינים שונים ומודעות שונה. מעולם איני יודע במי אפגוש. איני משתמש בהם.״

״הצילומים שלי מעולם לא נלקחו ברגע אחד מושלם. הנגטיב שיוצא מהמצלמה הוא נקודת ההתחלה. אני יותר מדפיס מאשר צלם - שם מתרחש חלק ניכר מהתהליך האומנתי שלי. אני צריך לדעת מה מתרחש בכל בנטימטר טסנטימטר של התמונה, וזה תהליך שיכול לארוך חודשים רבים עד שעבודה מוכנה.

יש אימרה איריצ מסורתית ״כולנו מתחפשים לעצמנו״ - זה דבר נהדר לאמר. זוהי דרך מחמיאה לתאר את מקום האדם, אומר יואל.

next song
‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎