hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

גלים
ריקי שחם

סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.

שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.

דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.

סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.

גלים  מאת ריקי שחם

גלים

ריקי שחם

12.07.2020

סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.

שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.

דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.

סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.

סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.

שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.

דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.

סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.

ריקי שחם

גלים

ריקי שחם

12.07.2020

סרטו של האנימטור הצ׳כי וויטצ׳ דומלטיל אינו משהו שאנו מצפים לראות כאשר מספרים לנו על סרטון אנימציה חדש.
דומנטיל הוא במאי, אנימטור, מאייר, מעצב גרפי ומלמד אנימציה באוניברסיטת בוהמיה בפילסן.

שדות, עצים, עננים הם נוף כפרי מוכר לאלו שיוצאים מגבולות פראג אל עבר הכפרים. בסרט זה הלביש דומנטיל הקלטות של גלי הים על עריכה מוקפדת של אלפי צילומי נוף משנת 2017 והצליח ליצור נקודת מבט חדשה ומפתיעה על הטבע השלו.

דומנטיל יצר מספר סרטים, בהם הוא מטשטש את הגבול בין אנימציה, פואטיקה, דוקומנטרי וניסיונות חופשיים.

סרטו ״גלים״ הוקרן בלמעלה מארבעים פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים.

next song
להחיות את המלחמה
ריקי שחם

כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.

המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.

השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.

לוחם חייל במלחמת האזרחים של ארצות הברית ריקי שחם

להחיות את המלחמה

ריקי שחם

10.07.2020

כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.

המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.

השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.

כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.

המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.

השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.

ריקי שחם

להחיות את המלחמה

ריקי שחם

10.07.2020

כשהצלם ברנדון טאוזיק רצה לעשות פרויקט על אלפי האנשים המעבירים את זמנם בשחזורים חיים של מלחמת האזרחים של ארצות הברית הוא נתקל בחוסר התלהבות. יש שפע רב של צילומים סביב נושא זה. אך משהו בתמונותיו, הצבע, בקומפוזיציה - מושך את העין. ואולי זה הקונטקסט הנוכחי של ההפגנות ההמוניות ברחבי ארצות הברית המהדהדות כמו מהפכה אזרחית הקוראת תיגר על האפליה, כמו שמלחמת האזרחים קראה תיגר על העבדות.

המוני אדם יוצאים בכל יום לרחובות להפגין כנגד אלימות משטרתית ואפליה גזענית סיסטמתית. לחזות באנשים משחזרים כמו בתאטרון את מלחמת האזרחים זהו מחזה מעורר שאלות וזכרונות לאומיים רבים. פסלים של הקונפדרציה נהרסים ברחבי המדינה, ומוסדות רבים עומדים מול טענות קשות.

השיח המקובל על תוצאות המלחמה נכתב בסוף המאה התשע-עשרה. השיח הזה עצמו עומד בבחינה מחודשת במהומות ברחבי היבשת. גיבורי מלחמה דאז מוכרזים היום כפושעים. מונומנטים מוחלפים ושמות של בניינים ורחובות משתנים.

next song
לדוג נופרים
ריקי שחם

בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.

עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.

למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.

נשים בויאטנם אוספות נופרים בנהר מאת ריקי שחם

לדוג נופרים

ריקי שחם

07.07.2020

בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.

עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.

למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.

בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.

עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.

למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.

ריקי שחם

לדוג נופרים

ריקי שחם

07.07.2020

בכל סתיו נהר המקונג בויאטנם מתמלא בפרחי נופר יפהפיים בעלי גבעולים ארוכים - תוצאה של ההצפות של חודשי הקיץ.
מספטמבר ועד אמצע נובמבר חקלאים מעבירים את זמנם באיסוף פרחים עדינים אלו. זהו מחזה מרהיב שהצלמת טרונג היו פאם צילמה צילומי אוויר יוצאי דופן.

עם החום הגבוה ומפלס המים שעולה, המים השחורים מהווים קונטרסט ייחודי לפריחה הצבעונית ולכובעים המסורתיים של החקלאים. רוב הנופרים בצבעי ורוד עמוק, הנופרים הלבנים פורחים בלילה ולכן נקראים פרחי רוח.

למרות שמגיעים תיירים רבים לאסיף, החקלאים ממשיכים בעבודתם. הם אוספים את הפרחים שגדלים ללא טיפול מיוחד ומעמיסים אותם באשכולות על סירות. הפרחים משמשים לקישוט או למזון - הגבעולים אכילים ומהפרחים מכינים תה.

next song
אלו שאינם נראים ותמיד סובלים
ריקי שחם

״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.

במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.

מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.

תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.

עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.

בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.

בחור איראני בטהראן מאת ריקי שחם

אלו שאינם נראים ותמיד סובלים

ריקי שחם

04.07.2020

״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.

במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.

מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.

תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.

עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.

בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.

״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.

במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.

מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.

תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.

עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.

בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.

ריקי שחם

אלו שאינם נראים ותמיד סובלים

ריקי שחם

04.07.2020

״אני אוהב לסתור ולהמם את הקהל שלי״ אומר הצלם האיראני שאייאן סאיאדיאן.

במשך שלוש השנים האחרונות השתמש שאייאן בצילום ככלי לתעד את ההיסטוריה - במיוחד בארץ מולדתו איראן. צילומיו עוסקים בעיקר בפורטרטים. נושאי הצילום מעניינים אותו במראם או בדרך חייהם - הוא תר אחר אלו שיצאו מהחברה בכל דרך, בידי הממשלה או במעשיהם עצמם.

מעל הכל שאייאן מתמקד בנושאים המעניינים אותו באופן אישי. ״יש לי דאגות רבות בנוגע למדינה שלי ולמזרח התיכון, כמו גם לשאר העולם״ הוא מסביר את הסיבה לצילומיו. מתוך גישה לנושאים אלו, בוחר שאייאן אזור מסויים בעיר לשם הוא יוצא בשביל לצלם את עבודותיו. שם הוא ימתין לרגעי מפתח. לאחר שהוא מצלם את התמונה יישאר לשוכח עם מושא הצילום.

תאורה טובה חשובה לא פחות מהצילום עצמו. אור וצבע הם החלקים החשובים ביותר בשביל להשיג תמונה בעלת השפעה חזקה.

עבודתו האחרונה מתמקדת בפושעים באיראן. אני מחפש אותם במקומות בהם יש אחוזי פשיעה גבוהים. עבודה אחרת שלו עוסקת בזהות ואיך היא נעלמת בעיניו באזורים אורבניים עשירים. ישנם מקומות בעלי היסטוריה של 2400 שנה אך האנשים המתגוררים שם הורסים אותה. עבודה נוספת שלו עוסקת בבעיית ההתמכרות לסמים במולדתו.

בכל תמונותיו אלו שאינם נראים ותמיד סובלים הם הנושאים המרכזיים של צילומיו. הוא רואה את הצילום ככלי לתעד את מה שקורה עכשיו ובעבר.

next song
מה קרה כאשר הפסקנו כולנו?
ריקי שחם

הסופר זוכה הפרסים טום ריבט-קרנאק כתב לאחרונה ספר ילדים כדי לשתף במסר של תקווה ברגע בו מתחיל להשתחרר הסגר במדינות רבות ברחבי העולם. הסיפור הקצר הוסב לסרטון אנימציה אשר מקוריין על ידי האנתרופולוגית המפורסמת ונציגת האו״ם לשלום, ד״ר ג׳יין גודאל.

האיורים נעשו על ידי אחותו של טום, בי ריבט-קרנאק, מאיירת בעלת עשרים שנה של עבודה בתחום. הסיפור הקצר בא להעביר מסר של עתיד, עם טבע עשיר הממתין לאחר הבידוד. אך המסר לא פשוט.

טום, נזיר בודהיסט לשעבר, עובד במשך עשרים השנים האחרונות לעזור במציאת פיתרון לבעיית שינוי האקלים ברחבי העולם. הוא ידוע כאחד הארכיטקטים המובילים להסכמי פאריס שנחתמו על ידי 195 מדינות בשנת 2015 - במסגרת תפקידו כראש האסטרטגיה הפוליטית של האו״ם.

לאחר שנשאל פעמים רבות על כיצד לדבר עם ילדים על התחממות כדור הארץ, החליט טום לנצל את הזמן במהלך הבידוד לכתוב סיפור זה להורים, ולילדים, על מה שעתיד לבוא. ״בזמן זה של חוסר ודאות אדיר, יש לנו את ההזדמנות לדבר עם ילדינו איך לצאת מהמגפה ולצייר עתיד טוב יותר שלא נצבע בשטפונות, שרפות, ומגפות - כמו שיקרה אילו לא נצליח להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר של משבר האקלים הניצב בפנינו.

״כאב לשני ילדים, טום מודע שהשיח הזה אינו קל, הוא מופשט ומפחיד, אך המסר של הסיפור הוא של תקווה. העתיד אינו מוחלט - מה שיקרה תלוי בנו. אנו כאן בכדי להכתיב את סיפור האנושות שעתיד להכתב, ועלינו לכתוב אותו היטב״.

ד״ר ג׳יין גודאל קיבלה השראה רבה מהסיפור והסכימה להיות הקריינית של הסרטון הקצר. ״פעמים רבות חשבתי שזה מוזר שהיצור האינטליגנטי ביותר לצעוד על כדור הארץ הוא זה שהורס את ביתו היחיד. הסיפור הנפלא הזה עוזר להורים ולילדים להתגבר על הניתוק בין ראשנו החושב ולבבותנו האוהבים. עלינו למצוא דרך לחיות בהרמוניה עם הטבע כך ששנינו נשגשג. אני מקווה שסיפור זה יעורר תקווה באנשים מכל הגילאים לשתף פעולה, לרפא את העולם שהזקנו לו כל כך, כדי שנוכל ליצור עתיד חדש״.

מה קרה כאשר הפסקנו כולנו? מאת ריקי שחם

מה קרה כאשר הפסקנו כולנו?

ריקי שחם

02.07.2020

הסופר זוכה הפרסים טום ריבט-קרנאק כתב לאחרונה ספר ילדים כדי לשתף במסר של תקווה ברגע בו מתחיל להשתחרר הסגר במדינות רבות ברחבי העולם. הסיפור הקצר הוסב לסרטון אנימציה אשר מקוריין על ידי האנתרופולוגית המפורסמת ונציגת האו״ם לשלום, ד״ר ג׳יין גודאל.

האיורים נעשו על ידי אחותו של טום, בי ריבט-קרנאק, מאיירת בעלת עשרים שנה של עבודה בתחום. הסיפור הקצר בא להעביר מסר של עתיד, עם טבע עשיר הממתין לאחר הבידוד. אך המסר לא פשוט.

טום, נזיר בודהיסט לשעבר, עובד במשך עשרים השנים האחרונות לעזור במציאת פיתרון לבעיית שינוי האקלים ברחבי העולם. הוא ידוע כאחד הארכיטקטים המובילים להסכמי פאריס שנחתמו על ידי 195 מדינות בשנת 2015 - במסגרת תפקידו כראש האסטרטגיה הפוליטית של האו״ם.

לאחר שנשאל פעמים רבות על כיצד לדבר עם ילדים על התחממות כדור הארץ, החליט טום לנצל את הזמן במהלך הבידוד לכתוב סיפור זה להורים, ולילדים, על מה שעתיד לבוא. ״בזמן זה של חוסר ודאות אדיר, יש לנו את ההזדמנות לדבר עם ילדינו איך לצאת מהמגפה ולצייר עתיד טוב יותר שלא נצבע בשטפונות, שרפות, ומגפות - כמו שיקרה אילו לא נצליח להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר של משבר האקלים הניצב בפנינו.

״כאב לשני ילדים, טום מודע שהשיח הזה אינו קל, הוא מופשט ומפחיד, אך המסר של הסיפור הוא של תקווה. העתיד אינו מוחלט - מה שיקרה תלוי בנו. אנו כאן בכדי להכתיב את סיפור האנושות שעתיד להכתב, ועלינו לכתוב אותו היטב״.

ד״ר ג׳יין גודאל קיבלה השראה רבה מהסיפור והסכימה להיות הקריינית של הסרטון הקצר. ״פעמים רבות חשבתי שזה מוזר שהיצור האינטליגנטי ביותר לצעוד על כדור הארץ הוא זה שהורס את ביתו היחיד. הסיפור הנפלא הזה עוזר להורים ולילדים להתגבר על הניתוק בין ראשנו החושב ולבבותנו האוהבים. עלינו למצוא דרך לחיות בהרמוניה עם הטבע כך ששנינו נשגשג. אני מקווה שסיפור זה יעורר תקווה באנשים מכל הגילאים לשתף פעולה, לרפא את העולם שהזקנו לו כל כך, כדי שנוכל ליצור עתיד חדש״.

הסופר זוכה הפרסים טום ריבט-קרנאק כתב לאחרונה ספר ילדים כדי לשתף במסר של תקווה ברגע בו מתחיל להשתחרר הסגר במדינות רבות ברחבי העולם. הסיפור הקצר הוסב לסרטון אנימציה אשר מקוריין על ידי האנתרופולוגית המפורסמת ונציגת האו״ם לשלום, ד״ר ג׳יין גודאל.

האיורים נעשו על ידי אחותו של טום, בי ריבט-קרנאק, מאיירת בעלת עשרים שנה של עבודה בתחום. הסיפור הקצר בא להעביר מסר של עתיד, עם טבע עשיר הממתין לאחר הבידוד. אך המסר לא פשוט.

טום, נזיר בודהיסט לשעבר, עובד במשך עשרים השנים האחרונות לעזור במציאת פיתרון לבעיית שינוי האקלים ברחבי העולם. הוא ידוע כאחד הארכיטקטים המובילים להסכמי פאריס שנחתמו על ידי 195 מדינות בשנת 2015 - במסגרת תפקידו כראש האסטרטגיה הפוליטית של האו״ם.

לאחר שנשאל פעמים רבות על כיצד לדבר עם ילדים על התחממות כדור הארץ, החליט טום לנצל את הזמן במהלך הבידוד לכתוב סיפור זה להורים, ולילדים, על מה שעתיד לבוא. ״בזמן זה של חוסר ודאות אדיר, יש לנו את ההזדמנות לדבר עם ילדינו איך לצאת מהמגפה ולצייר עתיד טוב יותר שלא נצבע בשטפונות, שרפות, ומגפות - כמו שיקרה אילו לא נצליח להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר של משבר האקלים הניצב בפנינו.

״כאב לשני ילדים, טום מודע שהשיח הזה אינו קל, הוא מופשט ומפחיד, אך המסר של הסיפור הוא של תקווה. העתיד אינו מוחלט - מה שיקרה תלוי בנו. אנו כאן בכדי להכתיב את סיפור האנושות שעתיד להכתב, ועלינו לכתוב אותו היטב״.

ד״ר ג׳יין גודאל קיבלה השראה רבה מהסיפור והסכימה להיות הקריינית של הסרטון הקצר. ״פעמים רבות חשבתי שזה מוזר שהיצור האינטליגנטי ביותר לצעוד על כדור הארץ הוא זה שהורס את ביתו היחיד. הסיפור הנפלא הזה עוזר להורים ולילדים להתגבר על הניתוק בין ראשנו החושב ולבבותנו האוהבים. עלינו למצוא דרך לחיות בהרמוניה עם הטבע כך ששנינו נשגשג. אני מקווה שסיפור זה יעורר תקווה באנשים מכל הגילאים לשתף פעולה, לרפא את העולם שהזקנו לו כל כך, כדי שנוכל ליצור עתיד חדש״.

ריקי שחם

מה קרה כאשר הפסקנו כולנו?

ריקי שחם

02.07.2020

הסופר זוכה הפרסים טום ריבט-קרנאק כתב לאחרונה ספר ילדים כדי לשתף במסר של תקווה ברגע בו מתחיל להשתחרר הסגר במדינות רבות ברחבי העולם. הסיפור הקצר הוסב לסרטון אנימציה אשר מקוריין על ידי האנתרופולוגית המפורסמת ונציגת האו״ם לשלום, ד״ר ג׳יין גודאל.

האיורים נעשו על ידי אחותו של טום, בי ריבט-קרנאק, מאיירת בעלת עשרים שנה של עבודה בתחום. הסיפור הקצר בא להעביר מסר של עתיד, עם טבע עשיר הממתין לאחר הבידוד. אך המסר לא פשוט.

טום, נזיר בודהיסט לשעבר, עובד במשך עשרים השנים האחרונות לעזור במציאת פיתרון לבעיית שינוי האקלים ברחבי העולם. הוא ידוע כאחד הארכיטקטים המובילים להסכמי פאריס שנחתמו על ידי 195 מדינות בשנת 2015 - במסגרת תפקידו כראש האסטרטגיה הפוליטית של האו״ם.

לאחר שנשאל פעמים רבות על כיצד לדבר עם ילדים על התחממות כדור הארץ, החליט טום לנצל את הזמן במהלך הבידוד לכתוב סיפור זה להורים, ולילדים, על מה שעתיד לבוא. ״בזמן זה של חוסר ודאות אדיר, יש לנו את ההזדמנות לדבר עם ילדינו איך לצאת מהמגפה ולצייר עתיד טוב יותר שלא נצבע בשטפונות, שרפות, ומגפות - כמו שיקרה אילו לא נצליח להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר של משבר האקלים הניצב בפנינו.

״כאב לשני ילדים, טום מודע שהשיח הזה אינו קל, הוא מופשט ומפחיד, אך המסר של הסיפור הוא של תקווה. העתיד אינו מוחלט - מה שיקרה תלוי בנו. אנו כאן בכדי להכתיב את סיפור האנושות שעתיד להכתב, ועלינו לכתוב אותו היטב״.

ד״ר ג׳יין גודאל קיבלה השראה רבה מהסיפור והסכימה להיות הקריינית של הסרטון הקצר. ״פעמים רבות חשבתי שזה מוזר שהיצור האינטליגנטי ביותר לצעוד על כדור הארץ הוא זה שהורס את ביתו היחיד. הסיפור הנפלא הזה עוזר להורים ולילדים להתגבר על הניתוק בין ראשנו החושב ולבבותנו האוהבים. עלינו למצוא דרך לחיות בהרמוניה עם הטבע כך ששנינו נשגשג. אני מקווה שסיפור זה יעורר תקווה באנשים מכל הגילאים לשתף פעולה, לרפא את העולם שהזקנו לו כל כך, כדי שנוכל ליצור עתיד חדש״.

next song
אני אוהב את ניו-יורק
ריקי שחם

הלוגו האיקוני של המעצב מילטון גלאזר, אני אוהב את ניו יורק, עוצב בחינם בשנת 1977, ועזר לקדם את התדמית של העיר. בין עבודותיו האיקוניות נמצאת גם הצללית של בוב דילן עם שיער בצבעים פסיכדלים. בעזרת פוסטרים, לוגואים, פרסומות וכריכות של ספרים - דימוייו של מילטון הגדירו את רוח שנות השישים בעזרת צבעים וצורות פשוטות. הוא היה בין צוות המעצבים שהקימו את מגזין ניו-יורק בסוף שנות השישים. 

״אני מציע שנוציא מכלל שימוש את המונח אומנות ונתחיל לכנות הכל בשם עבודה״ אמר מילטון בראיון משנת 2000 כאשר המוזיאון לאומנות בפילדלפיה ערך רטרוספקטיבה של יצירותיו. ״כאשר העבודה מרגשת בצורה יוצאת מגדר הרגיל נכנה אותה בשם עבודה דגולה. נקרא לה עבודה טובה כאשר היא משיגה מטרה. ונקרא לה רעה כאשר היא אינה משיגה את אשר היא מפספת את המטרה״.

הלוגו המפורסם לעיר ניו-יורק נעשה לקדם את תדמית העיר כאשר הפשיעה והתקציב היו הכותרות המרכזיות בעיתונות.

באיורו משנת 1966 לבוב דילן הנציח מילטון את התפיסה שלתת לשיערך להיות משוחרר היא דרך לשחרר את הרוח. התמונה לא נעשתה ברוח הסמים של התקופה אלא בהשראתו של מרסל דושאמפ ואומנות איסלמית. 

מילטון גלאזר נפטר לפני ימים ספורים ביום הולדתו ה-91.

אני אוהב את ניו יורק לוגו מילטון גלאזר ריקי שחם

אני אוהב את ניו-יורק

ריקי שחם

30.06.2020

הלוגו האיקוני של המעצב מילטון גלאזר, אני אוהב את ניו יורק, עוצב בחינם בשנת 1977, ועזר לקדם את התדמית של העיר. בין עבודותיו האיקוניות נמצאת גם הצללית של בוב דילן עם שיער בצבעים פסיכדלים. בעזרת פוסטרים, לוגואים, פרסומות וכריכות של ספרים - דימוייו של מילטון הגדירו את רוח שנות השישים בעזרת צבעים וצורות פשוטות. הוא היה בין צוות המעצבים שהקימו את מגזין ניו-יורק בסוף שנות השישים. 

״אני מציע שנוציא מכלל שימוש את המונח אומנות ונתחיל לכנות הכל בשם עבודה״ אמר מילטון בראיון משנת 2000 כאשר המוזיאון לאומנות בפילדלפיה ערך רטרוספקטיבה של יצירותיו. ״כאשר העבודה מרגשת בצורה יוצאת מגדר הרגיל נכנה אותה בשם עבודה דגולה. נקרא לה עבודה טובה כאשר היא משיגה מטרה. ונקרא לה רעה כאשר היא אינה משיגה את אשר היא מפספת את המטרה״.

הלוגו המפורסם לעיר ניו-יורק נעשה לקדם את תדמית העיר כאשר הפשיעה והתקציב היו הכותרות המרכזיות בעיתונות.

באיורו משנת 1966 לבוב דילן הנציח מילטון את התפיסה שלתת לשיערך להיות משוחרר היא דרך לשחרר את הרוח. התמונה לא נעשתה ברוח הסמים של התקופה אלא בהשראתו של מרסל דושאמפ ואומנות איסלמית. 

מילטון גלאזר נפטר לפני ימים ספורים ביום הולדתו ה-91.

הלוגו האיקוני של המעצב מילטון גלאזר, אני אוהב את ניו יורק, עוצב בחינם בשנת 1977, ועזר לקדם את התדמית של העיר. בין עבודותיו האיקוניות נמצאת גם הצללית של בוב דילן עם שיער בצבעים פסיכדלים. בעזרת פוסטרים, לוגואים, פרסומות וכריכות של ספרים - דימוייו של מילטון הגדירו את רוח שנות השישים בעזרת צבעים וצורות פשוטות. הוא היה בין צוות המעצבים שהקימו את מגזין ניו-יורק בסוף שנות השישים. 

״אני מציע שנוציא מכלל שימוש את המונח אומנות ונתחיל לכנות הכל בשם עבודה״ אמר מילטון בראיון משנת 2000 כאשר המוזיאון לאומנות בפילדלפיה ערך רטרוספקטיבה של יצירותיו. ״כאשר העבודה מרגשת בצורה יוצאת מגדר הרגיל נכנה אותה בשם עבודה דגולה. נקרא לה עבודה טובה כאשר היא משיגה מטרה. ונקרא לה רעה כאשר היא אינה משיגה את אשר היא מפספת את המטרה״.

הלוגו המפורסם לעיר ניו-יורק נעשה לקדם את תדמית העיר כאשר הפשיעה והתקציב היו הכותרות המרכזיות בעיתונות.

באיורו משנת 1966 לבוב דילן הנציח מילטון את התפיסה שלתת לשיערך להיות משוחרר היא דרך לשחרר את הרוח. התמונה לא נעשתה ברוח הסמים של התקופה אלא בהשראתו של מרסל דושאמפ ואומנות איסלמית. 

מילטון גלאזר נפטר לפני ימים ספורים ביום הולדתו ה-91.

ריקי שחם

אני אוהב את ניו-יורק

ריקי שחם

30.06.2020

הלוגו האיקוני של המעצב מילטון גלאזר, אני אוהב את ניו יורק, עוצב בחינם בשנת 1977, ועזר לקדם את התדמית של העיר. בין עבודותיו האיקוניות נמצאת גם הצללית של בוב דילן עם שיער בצבעים פסיכדלים. בעזרת פוסטרים, לוגואים, פרסומות וכריכות של ספרים - דימוייו של מילטון הגדירו את רוח שנות השישים בעזרת צבעים וצורות פשוטות. הוא היה בין צוות המעצבים שהקימו את מגזין ניו-יורק בסוף שנות השישים. 

״אני מציע שנוציא מכלל שימוש את המונח אומנות ונתחיל לכנות הכל בשם עבודה״ אמר מילטון בראיון משנת 2000 כאשר המוזיאון לאומנות בפילדלפיה ערך רטרוספקטיבה של יצירותיו. ״כאשר העבודה מרגשת בצורה יוצאת מגדר הרגיל נכנה אותה בשם עבודה דגולה. נקרא לה עבודה טובה כאשר היא משיגה מטרה. ונקרא לה רעה כאשר היא אינה משיגה את אשר היא מפספת את המטרה״.

הלוגו המפורסם לעיר ניו-יורק נעשה לקדם את תדמית העיר כאשר הפשיעה והתקציב היו הכותרות המרכזיות בעיתונות.

באיורו משנת 1966 לבוב דילן הנציח מילטון את התפיסה שלתת לשיערך להיות משוחרר היא דרך לשחרר את הרוח. התמונה לא נעשתה ברוח הסמים של התקופה אלא בהשראתו של מרסל דושאמפ ואומנות איסלמית. 

מילטון גלאזר נפטר לפני ימים ספורים ביום הולדתו ה-91.

next song
עיניים גדולות כצלחות
ריקי שחם

מאז שנת 2011, ריטה איקונן וקרולין היורת צילמו חקלאים, דייגים, זואולוגים, שרברבים וזמרי אופרה סביב העולם. חלק מצילומים אלו נראים כמו פורטרטים אנתרופולוגים ממגזין נשיונל גיאוגרפיק. אנשים כמו פסלים בנופים מרוחקים לבושים בתלבושות של צדפות ועלי תמרים.

הסדרה של הצלמים הסקנדינבים מעוררת שאלות בצופה. חלק מהגדרת הפרויקט היא כי הצופה יכול לתת כמה תשובות שיחפוץ למהות הצילומים ולמה שעומד מאחוריהם. בתחילה ניסו הצלמים לשחזר נופים מסיפורי פולקלור, מיתוסים מקומיים. בצילומים החדשים הם השאירו את הקו המנחה הזה מאחוריהם.

שם העבודה ״עיניים גדולות כצלחות״ הוא מחווה לסיפור עממי נורבגי. מסופר בו על כלב, או טרול, בעל עיניים גדולות המתגורר מתחת לגשר.

אישה יושבת בבוץ בשפת הים בנורבגיה ריקי שחם

עיניים גדולות כצלחות

ריקי שחם

28.06.2020

מאז שנת 2011, ריטה איקונן וקרולין היורת צילמו חקלאים, דייגים, זואולוגים, שרברבים וזמרי אופרה סביב העולם. חלק מצילומים אלו נראים כמו פורטרטים אנתרופולוגים ממגזין נשיונל גיאוגרפיק. אנשים כמו פסלים בנופים מרוחקים לבושים בתלבושות של צדפות ועלי תמרים.

הסדרה של הצלמים הסקנדינבים מעוררת שאלות בצופה. חלק מהגדרת הפרויקט היא כי הצופה יכול לתת כמה תשובות שיחפוץ למהות הצילומים ולמה שעומד מאחוריהם. בתחילה ניסו הצלמים לשחזר נופים מסיפורי פולקלור, מיתוסים מקומיים. בצילומים החדשים הם השאירו את הקו המנחה הזה מאחוריהם.

שם העבודה ״עיניים גדולות כצלחות״ הוא מחווה לסיפור עממי נורבגי. מסופר בו על כלב, או טרול, בעל עיניים גדולות המתגורר מתחת לגשר.

מאז שנת 2011, ריטה איקונן וקרולין היורת צילמו חקלאים, דייגים, זואולוגים, שרברבים וזמרי אופרה סביב העולם. חלק מצילומים אלו נראים כמו פורטרטים אנתרופולוגים ממגזין נשיונל גיאוגרפיק. אנשים כמו פסלים בנופים מרוחקים לבושים בתלבושות של צדפות ועלי תמרים.

הסדרה של הצלמים הסקנדינבים מעוררת שאלות בצופה. חלק מהגדרת הפרויקט היא כי הצופה יכול לתת כמה תשובות שיחפוץ למהות הצילומים ולמה שעומד מאחוריהם. בתחילה ניסו הצלמים לשחזר נופים מסיפורי פולקלור, מיתוסים מקומיים. בצילומים החדשים הם השאירו את הקו המנחה הזה מאחוריהם.

שם העבודה ״עיניים גדולות כצלחות״ הוא מחווה לסיפור עממי נורבגי. מסופר בו על כלב, או טרול, בעל עיניים גדולות המתגורר מתחת לגשר.

ריקי שחם

עיניים גדולות כצלחות

ריקי שחם

28.06.2020

מאז שנת 2011, ריטה איקונן וקרולין היורת צילמו חקלאים, דייגים, זואולוגים, שרברבים וזמרי אופרה סביב העולם. חלק מצילומים אלו נראים כמו פורטרטים אנתרופולוגים ממגזין נשיונל גיאוגרפיק. אנשים כמו פסלים בנופים מרוחקים לבושים בתלבושות של צדפות ועלי תמרים.

הסדרה של הצלמים הסקנדינבים מעוררת שאלות בצופה. חלק מהגדרת הפרויקט היא כי הצופה יכול לתת כמה תשובות שיחפוץ למהות הצילומים ולמה שעומד מאחוריהם. בתחילה ניסו הצלמים לשחזר נופים מסיפורי פולקלור, מיתוסים מקומיים. בצילומים החדשים הם השאירו את הקו המנחה הזה מאחוריהם.

שם העבודה ״עיניים גדולות כצלחות״ הוא מחווה לסיפור עממי נורבגי. מסופר בו על כלב, או טרול, בעל עיניים גדולות המתגורר מתחת לגשר.

next song
כח לכח
ריקי שחם

בשנת 1958 הצלם ארט קיין ארגן יחדיו את ענקי הג׳ז של תקופתו וצילם את אחת התמונות המפורסמות ביותר שלו. הצילום הידוע בשמו ״יום טוב בהארלם״ הפך לאחד מצילומי המוסיקה האייקונים בכל הזמנים וחרט את שם של ארט קיין בהיסטוריה של צלמי הג׳אז.

ארט המשיך בשנות השישים ושנות השבעים לצלם ענקים כמו האבנים המתגלגלות, הו, ג׳ניס ג׳ופלין, הדלתות, ארית׳ה פרנקלין, בוב דילן, ג׳פרסון איירפליין, פרנק זאפה ואנדי וורהול צבוע בזהב.

קיין החל את הקריירה כצלם למגזין אסקוויר ומגזין שבע-עשרה אך רצה לצאת לדרך עצמאית. ״יום גדול בהארלם״ היתה עבודת הפרילנס הראשונה שלו שהזניקה אותו אל קריירה חדשה.

שלושים שנה לפני פוטושופ, מצוייד רק במנורת שולחן, המציא קיין את תמונת ״הכריך״ - שתי תמונות או יותר בשקיפות אחת על השניה. בשכלול טכניקה זו סיפר קיין סיפורים מורכבים בצילום בודד, משלב פואטיקה ומטאפורה - והופך את הצילום לאיור.

בניגוד לצלמי רוק רבים אחרים - היה קיין משקיע ימים רבים בהקשבה לתקליטים של מי שעתיד היה לצלם. משרבט סקיצות ומתכנן את התמונות זמן רב לפני יום הצילומים עצמו. קיין היה מביים כל פרט בתמונה ולא ממתין לרגע מסויים בו יופיע פתאום.

פרנק זאפה

כח לכח

ריקי שחם

26.06.2020

בשנת 1958 הצלם ארט קיין ארגן יחדיו את ענקי הג׳ז של תקופתו וצילם את אחת התמונות המפורסמות ביותר שלו. הצילום הידוע בשמו ״יום טוב בהארלם״ הפך לאחד מצילומי המוסיקה האייקונים בכל הזמנים וחרט את שם של ארט קיין בהיסטוריה של צלמי הג׳אז.

ארט המשיך בשנות השישים ושנות השבעים לצלם ענקים כמו האבנים המתגלגלות, הו, ג׳ניס ג׳ופלין, הדלתות, ארית׳ה פרנקלין, בוב דילן, ג׳פרסון איירפליין, פרנק זאפה ואנדי וורהול צבוע בזהב.

קיין החל את הקריירה כצלם למגזין אסקוויר ומגזין שבע-עשרה אך רצה לצאת לדרך עצמאית. ״יום גדול בהארלם״ היתה עבודת הפרילנס הראשונה שלו שהזניקה אותו אל קריירה חדשה.

שלושים שנה לפני פוטושופ, מצוייד רק במנורת שולחן, המציא קיין את תמונת ״הכריך״ - שתי תמונות או יותר בשקיפות אחת על השניה. בשכלול טכניקה זו סיפר קיין סיפורים מורכבים בצילום בודד, משלב פואטיקה ומטאפורה - והופך את הצילום לאיור.

בניגוד לצלמי רוק רבים אחרים - היה קיין משקיע ימים רבים בהקשבה לתקליטים של מי שעתיד היה לצלם. משרבט סקיצות ומתכנן את התמונות זמן רב לפני יום הצילומים עצמו. קיין היה מביים כל פרט בתמונה ולא ממתין לרגע מסויים בו יופיע פתאום.

בשנת 1958 הצלם ארט קיין ארגן יחדיו את ענקי הג׳ז של תקופתו וצילם את אחת התמונות המפורסמות ביותר שלו. הצילום הידוע בשמו ״יום טוב בהארלם״ הפך לאחד מצילומי המוסיקה האייקונים בכל הזמנים וחרט את שם של ארט קיין בהיסטוריה של צלמי הג׳אז.

ארט המשיך בשנות השישים ושנות השבעים לצלם ענקים כמו האבנים המתגלגלות, הו, ג׳ניס ג׳ופלין, הדלתות, ארית׳ה פרנקלין, בוב דילן, ג׳פרסון איירפליין, פרנק זאפה ואנדי וורהול צבוע בזהב.

קיין החל את הקריירה כצלם למגזין אסקוויר ומגזין שבע-עשרה אך רצה לצאת לדרך עצמאית. ״יום גדול בהארלם״ היתה עבודת הפרילנס הראשונה שלו שהזניקה אותו אל קריירה חדשה.

שלושים שנה לפני פוטושופ, מצוייד רק במנורת שולחן, המציא קיין את תמונת ״הכריך״ - שתי תמונות או יותר בשקיפות אחת על השניה. בשכלול טכניקה זו סיפר קיין סיפורים מורכבים בצילום בודד, משלב פואטיקה ומטאפורה - והופך את הצילום לאיור.

בניגוד לצלמי רוק רבים אחרים - היה קיין משקיע ימים רבים בהקשבה לתקליטים של מי שעתיד היה לצלם. משרבט סקיצות ומתכנן את התמונות זמן רב לפני יום הצילומים עצמו. קיין היה מביים כל פרט בתמונה ולא ממתין לרגע מסויים בו יופיע פתאום.

ריקי שחם

כח לכח

ריקי שחם

26.06.2020

בשנת 1958 הצלם ארט קיין ארגן יחדיו את ענקי הג׳ז של תקופתו וצילם את אחת התמונות המפורסמות ביותר שלו. הצילום הידוע בשמו ״יום טוב בהארלם״ הפך לאחד מצילומי המוסיקה האייקונים בכל הזמנים וחרט את שם של ארט קיין בהיסטוריה של צלמי הג׳אז.

ארט המשיך בשנות השישים ושנות השבעים לצלם ענקים כמו האבנים המתגלגלות, הו, ג׳ניס ג׳ופלין, הדלתות, ארית׳ה פרנקלין, בוב דילן, ג׳פרסון איירפליין, פרנק זאפה ואנדי וורהול צבוע בזהב.

קיין החל את הקריירה כצלם למגזין אסקוויר ומגזין שבע-עשרה אך רצה לצאת לדרך עצמאית. ״יום גדול בהארלם״ היתה עבודת הפרילנס הראשונה שלו שהזניקה אותו אל קריירה חדשה.

שלושים שנה לפני פוטושופ, מצוייד רק במנורת שולחן, המציא קיין את תמונת ״הכריך״ - שתי תמונות או יותר בשקיפות אחת על השניה. בשכלול טכניקה זו סיפר קיין סיפורים מורכבים בצילום בודד, משלב פואטיקה ומטאפורה - והופך את הצילום לאיור.

בניגוד לצלמי רוק רבים אחרים - היה קיין משקיע ימים רבים בהקשבה לתקליטים של מי שעתיד היה לצלם. משרבט סקיצות ומתכנן את התמונות זמן רב לפני יום הצילומים עצמו. קיין היה מביים כל פרט בתמונה ולא ממתין לרגע מסויים בו יופיע פתאום.

next song
בובות אינן בוכות
ריקי שחם

גבר מתעורר בכל ערב במיטתו והולך לחדר השני. שם הוא מצלם סרט אנימציה עם בובות מעיסת נייר.
בבוקר מגיעה בחורה לתקן את הבובות ולהכין את התפאורה. הצופה כמעט ושוכח שגם הבחור וגם הבחורה הם בובות עשויות עיסת נייר בעצמן.
סרט אנימציה זוכה פרסים מאת האנימטור הקנדי פרדריק טרמבליי.

בובות אינן בוכות מאת ריקי שחם

בובות אינן בוכות

ריקי שחם

24.06.2020

גבר מתעורר בכל ערב במיטתו והולך לחדר השני. שם הוא מצלם סרט אנימציה עם בובות מעיסת נייר.
בבוקר מגיעה בחורה לתקן את הבובות ולהכין את התפאורה. הצופה כמעט ושוכח שגם הבחור וגם הבחורה הם בובות עשויות עיסת נייר בעצמן.
סרט אנימציה זוכה פרסים מאת האנימטור הקנדי פרדריק טרמבליי.

גבר מתעורר בכל ערב במיטתו והולך לחדר השני. שם הוא מצלם סרט אנימציה עם בובות מעיסת נייר.
בבוקר מגיעה בחורה לתקן את הבובות ולהכין את התפאורה. הצופה כמעט ושוכח שגם הבחור וגם הבחורה הם בובות עשויות עיסת נייר בעצמן.
סרט אנימציה זוכה פרסים מאת האנימטור הקנדי פרדריק טרמבליי.

ריקי שחם

בובות אינן בוכות

ריקי שחם

24.06.2020

גבר מתעורר בכל ערב במיטתו והולך לחדר השני. שם הוא מצלם סרט אנימציה עם בובות מעיסת נייר.
בבוקר מגיעה בחורה לתקן את הבובות ולהכין את התפאורה. הצופה כמעט ושוכח שגם הבחור וגם הבחורה הם בובות עשויות עיסת נייר בעצמן.
סרט אנימציה זוכה פרסים מאת האנימטור הקנדי פרדריק טרמבליי.

next song
תלבש מסכה או לך לכלא
ריקי שחם

מגפת ״השפעת הספרדית״ של שנת 1918-1919 היתה נוראית. מעריכים כי שליש מאוכלוסיית כדור הארץ נדבקה וכחמישים מיליון איש נהרגו. באנגליה בלבד רבע מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהמחלה. אחוזי המוות הגבוהים אצל בני אדם בריאים בגיליאי עשרים עד ארבעים היה אחד המאפיינים הקשים של המגפה.

באותה התקופה לא היתה אנטיביוטיקה או חיסונים שעזרו לטפל במחלות משנה לשפעת עצמה. רק בשנת 1933 הוכח כי וירוס גרם למחלה.

כאשר פרצה המגפה, מלחמת העולם הראשונה היתה עדיין בעיצומה והיו הגבלות על התקשורת. עדכון על מספר המתים והנדבקים היה מצונזר בעקבות הגבלות המלחמה. כיוון שספרד לא היתה תחת מלחמה הם פרסמו באופן גלוי את הנתונים שהשתוללו במדינתם. זוהי הסיבה שבעולם כולו חשבו כי המצב הקשה ביותר היה בספרד - ומשם השם המטעה של המגפה.

בארצות הברית יצאה הוראה נשיאותית שאסרה על פרסום כל ידיעה בעיתונות המספרת על המגפה שהשתוללה ביבשת. התנועה הרבה של חיילים ברחבי העולם עזרה להפיץ את השפעת ברחבי העולם כולו במהירות.

הממשלה הבריטית העבירה הנחיות להשאר בבתים לכל מי שמרגיש לא טוב, להרחיק ממחטות משומשות מילדים, לצחצח היטב ידיים ולאכול הרבה דייסה. כמו כן הממשלה המליצה להפסיק ללחוץ ידיים ולהתנשק עד הודעה חדשה. בתי ספר רבים נסגרו - אך בתי ספר תיכון, קולנועים וכנסיות נשארו פתוחות.

מבין התרופות היו וויסקי, סיגריות ובצלים. עקב האיסור על הפרסום חלק גדול מההיסטוריה של מגפה זו נעלם עם הזמן. אין אנדרטאות המנציחות את המתים. כותרת מאותה תקופה שואלת מתי יבינו כי עכברים, יתושים ופשפשים הם רוצחים הרסניים יותר מכל מכונת ירייה וגז עצבים.

ללבוש מסכה במגפה הספרדית מאת ריקי שחם

תלבש מסכה או לך לכלא

ריקי שחם

22.06.2020

מגפת ״השפעת הספרדית״ של שנת 1918-1919 היתה נוראית. מעריכים כי שליש מאוכלוסיית כדור הארץ נדבקה וכחמישים מיליון איש נהרגו. באנגליה בלבד רבע מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהמחלה. אחוזי המוות הגבוהים אצל בני אדם בריאים בגיליאי עשרים עד ארבעים היה אחד המאפיינים הקשים של המגפה.

באותה התקופה לא היתה אנטיביוטיקה או חיסונים שעזרו לטפל במחלות משנה לשפעת עצמה. רק בשנת 1933 הוכח כי וירוס גרם למחלה.

כאשר פרצה המגפה, מלחמת העולם הראשונה היתה עדיין בעיצומה והיו הגבלות על התקשורת. עדכון על מספר המתים והנדבקים היה מצונזר בעקבות הגבלות המלחמה. כיוון שספרד לא היתה תחת מלחמה הם פרסמו באופן גלוי את הנתונים שהשתוללו במדינתם. זוהי הסיבה שבעולם כולו חשבו כי המצב הקשה ביותר היה בספרד - ומשם השם המטעה של המגפה.

בארצות הברית יצאה הוראה נשיאותית שאסרה על פרסום כל ידיעה בעיתונות המספרת על המגפה שהשתוללה ביבשת. התנועה הרבה של חיילים ברחבי העולם עזרה להפיץ את השפעת ברחבי העולם כולו במהירות.

הממשלה הבריטית העבירה הנחיות להשאר בבתים לכל מי שמרגיש לא טוב, להרחיק ממחטות משומשות מילדים, לצחצח היטב ידיים ולאכול הרבה דייסה. כמו כן הממשלה המליצה להפסיק ללחוץ ידיים ולהתנשק עד הודעה חדשה. בתי ספר רבים נסגרו - אך בתי ספר תיכון, קולנועים וכנסיות נשארו פתוחות.

מבין התרופות היו וויסקי, סיגריות ובצלים. עקב האיסור על הפרסום חלק גדול מההיסטוריה של מגפה זו נעלם עם הזמן. אין אנדרטאות המנציחות את המתים. כותרת מאותה תקופה שואלת מתי יבינו כי עכברים, יתושים ופשפשים הם רוצחים הרסניים יותר מכל מכונת ירייה וגז עצבים.

מגפת ״השפעת הספרדית״ של שנת 1918-1919 היתה נוראית. מעריכים כי שליש מאוכלוסיית כדור הארץ נדבקה וכחמישים מיליון איש נהרגו. באנגליה בלבד רבע מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהמחלה. אחוזי המוות הגבוהים אצל בני אדם בריאים בגיליאי עשרים עד ארבעים היה אחד המאפיינים הקשים של המגפה.

באותה התקופה לא היתה אנטיביוטיקה או חיסונים שעזרו לטפל במחלות משנה לשפעת עצמה. רק בשנת 1933 הוכח כי וירוס גרם למחלה.

כאשר פרצה המגפה, מלחמת העולם הראשונה היתה עדיין בעיצומה והיו הגבלות על התקשורת. עדכון על מספר המתים והנדבקים היה מצונזר בעקבות הגבלות המלחמה. כיוון שספרד לא היתה תחת מלחמה הם פרסמו באופן גלוי את הנתונים שהשתוללו במדינתם. זוהי הסיבה שבעולם כולו חשבו כי המצב הקשה ביותר היה בספרד - ומשם השם המטעה של המגפה.

בארצות הברית יצאה הוראה נשיאותית שאסרה על פרסום כל ידיעה בעיתונות המספרת על המגפה שהשתוללה ביבשת. התנועה הרבה של חיילים ברחבי העולם עזרה להפיץ את השפעת ברחבי העולם כולו במהירות.

הממשלה הבריטית העבירה הנחיות להשאר בבתים לכל מי שמרגיש לא טוב, להרחיק ממחטות משומשות מילדים, לצחצח היטב ידיים ולאכול הרבה דייסה. כמו כן הממשלה המליצה להפסיק ללחוץ ידיים ולהתנשק עד הודעה חדשה. בתי ספר רבים נסגרו - אך בתי ספר תיכון, קולנועים וכנסיות נשארו פתוחות.

מבין התרופות היו וויסקי, סיגריות ובצלים. עקב האיסור על הפרסום חלק גדול מההיסטוריה של מגפה זו נעלם עם הזמן. אין אנדרטאות המנציחות את המתים. כותרת מאותה תקופה שואלת מתי יבינו כי עכברים, יתושים ופשפשים הם רוצחים הרסניים יותר מכל מכונת ירייה וגז עצבים.

ריקי שחם

תלבש מסכה או לך לכלא

ריקי שחם

22.06.2020

מגפת ״השפעת הספרדית״ של שנת 1918-1919 היתה נוראית. מעריכים כי שליש מאוכלוסיית כדור הארץ נדבקה וכחמישים מיליון איש נהרגו. באנגליה בלבד רבע מיליון בני אדם מתו כתוצאה מהמחלה. אחוזי המוות הגבוהים אצל בני אדם בריאים בגיליאי עשרים עד ארבעים היה אחד המאפיינים הקשים של המגפה.

באותה התקופה לא היתה אנטיביוטיקה או חיסונים שעזרו לטפל במחלות משנה לשפעת עצמה. רק בשנת 1933 הוכח כי וירוס גרם למחלה.

כאשר פרצה המגפה, מלחמת העולם הראשונה היתה עדיין בעיצומה והיו הגבלות על התקשורת. עדכון על מספר המתים והנדבקים היה מצונזר בעקבות הגבלות המלחמה. כיוון שספרד לא היתה תחת מלחמה הם פרסמו באופן גלוי את הנתונים שהשתוללו במדינתם. זוהי הסיבה שבעולם כולו חשבו כי המצב הקשה ביותר היה בספרד - ומשם השם המטעה של המגפה.

בארצות הברית יצאה הוראה נשיאותית שאסרה על פרסום כל ידיעה בעיתונות המספרת על המגפה שהשתוללה ביבשת. התנועה הרבה של חיילים ברחבי העולם עזרה להפיץ את השפעת ברחבי העולם כולו במהירות.

הממשלה הבריטית העבירה הנחיות להשאר בבתים לכל מי שמרגיש לא טוב, להרחיק ממחטות משומשות מילדים, לצחצח היטב ידיים ולאכול הרבה דייסה. כמו כן הממשלה המליצה להפסיק ללחוץ ידיים ולהתנשק עד הודעה חדשה. בתי ספר רבים נסגרו - אך בתי ספר תיכון, קולנועים וכנסיות נשארו פתוחות.

מבין התרופות היו וויסקי, סיגריות ובצלים. עקב האיסור על הפרסום חלק גדול מההיסטוריה של מגפה זו נעלם עם הזמן. אין אנדרטאות המנציחות את המתים. כותרת מאותה תקופה שואלת מתי יבינו כי עכברים, יתושים ופשפשים הם רוצחים הרסניים יותר מכל מכונת ירייה וגז עצבים.

next song