hand scribbling

ריקי שחם פואטיקה, צילום, תרבות

אני לא מתבייש להתלבש כמו אישה כי אני לא חושב שזה מבייש להיות אישה
ריקי שחם

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

איגי פופ לבוש בשמלה מאת ריקי שחם

אני לא מתבייש להתלבש כמו אישה כי אני לא חושב שזה מבייש להיות אישה

ריקי שחם

19.01.2021

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

לקריאה נוספת

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

ריקי שחם

אני לא מתבייש להתלבש כמו אישה כי אני לא חושב שזה מבייש להיות אישה

ריקי שחם

19.01.2021

כשנשאל על ידי המנהל שלו מדוע הוא לבוש בשמלה של אישה, ענה זמר הרוק האגדי כי ״אני לא לובש שמלה של אישה, אני לובש שמלה של גבר״.

איגי פופ הצטלם לפני מספר שנים לקמפיין אופנה עבור המגזין דיור. שם נראה רוקד בשמלה בצילומי שחור לבן מרהיבים של הצלם מיכאל יאנסן. מתמונה נוספת נראה איגי עומד עם פנים רציניות מול המצלמה, שריריו בולטים מתוך שמלת משי בצבע טורקיז והוא אוחז בידו תיק יד מעור נחש של דיור. המבט על פניו ביחס לכל התמונה מרהיב.

הצילומים כולם התפרסמו בספרו של יאנסן.

next song
טעם המים
ריקי שחם

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

טעם המים ציור שמן של טיפות מים

טעם המים

ריקי שחם

16.01.2021

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

לקריאה נוספת

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

ריקי שחם

טעם המים

ריקי שחם

16.01.2021

הצייר קים צ׳אנג-יול נולד במה שהיום צפון קוריאה בשנת 1929. במשך חמישים שנות עבודתו צייר ללא הרף ציורים היפר-ריאליסטים של טיפות מים בתקריבים. האובססיה של ציורים אלו נבעה בטראומת ילדות אותה הוא נושא מימי מלחמת קוריאה בשנת 1953, במהלכה לקח חלק כחייל מהשורה. ציוריו הביאו אותו להיות הצייר הקוריאני מהמוכרים בעולם כולו.

לאחר שנמלט מאזור מגוריו עקב הכיבוש היפני, שהאכזריות שהתרחשה עדיין מקור לעוינות בין שתי המדינות עד היום, ולאחר מכן ספג קשיים תחת הכיבוש הסובייטי - מצא עצמו בצד הדרום קוריאני של המדינה.

את לימודי האומנות החל באוניברסיטת סיאול, ולאחר מכן המשיך לניו-יורק שם פרצה למודעות אומנות הפופ - השפעה שניכרת עד היום בעבודותיו. לבסוף מצא עצמו קים בצרפת שם התגורר למעלה מארבעים שנה וייצר את מירב עבודותיו. טראומת המלחמה מילדותו הניעה את עבודותיו, וציור טיפות המים אלו הם הפצעים שלו והחיים שלו.

התערוכה הגדולה הראשונה בהשתתפותו היתה הביאנלה בפאריס של שנת 1961. את תואר האבירות של האומנות קיבל מטעם ממשלת צרפת בשנת 2012. בקוריאה הוקם מוזיאון המוקדש רק לעבודותיו לפני שנים ספורות.

קים נפטר בביתו בתחילת החודש.

next song
מבעד לחלון
ריקי שחם

ג׳וזף רודריגז התחיל את מקצועו כנהג מונית בעיר ניו יורק בשנת 1977. לאחר שלוש שנים סוערות הצליח להיגמל ממתדון ולהרשם ללימודים באוניברסיטת ברוקלין. במהלך זמן זה המשיך לעבוד כנהג מונית ופגש אנשים שונים בכל יום, חלקם יוצאים ממועדוני סאדו מאזו וחלקם מלובי של בתי מלון מכובדים.

רודריגז צילם את החיים מהקצוות השונים של החברה במשך שש שנים תוך כדי התעלמות מהרקעים השונים מהם הגיעו. הצילומים מתבוננים בעין אמיצה, מתעדים את העוברים ושבים. הם נקבצו יחדיו תחת הכותרת ״הדמויות המתגוררות לצדך״.

צילומיו מחפשים את אלו הנמצאים בשולי החברה ומביאים מבט אנושי. מטרתו להביא לאור את אלו שאינם נראים. ג׳וזף נותן מקום של כבוד גם למחוסרי הדיור ולציפורי הלילה של הקהילות הפחות מקובלות בחברה. המגפות הפסיכולוגיות וההומופוביות היו בשיאן במהלך שנות עבודתו.

את עבודתו החל בכל יום בארבע לפנות בוקר לרוב ביציאות ממועדוני הדראג, סאדו מאזו והומואים בעיר. החיים החופשיים לכאורה בעיר בה הכל אפשרי עברו דרך דלתות רכבו. תחת העדשה נתקל פעמים רבות באלימות מילולית ופיזית שדאג לתעד גם אם החברה העדיפה להעלים עין.

המונית הפכה לכלי המספר סיפור. לרוב האנשים עצמם רצו לספר את סיפורם הנסתר מהעין. ג׳וזף דאג להקשיב לסיופרם בנוסף לצילומים אותם העביר במצלמתו. הצילומים בשחור לבן מעבירים מבט אישי כמו גם אנתרופולוגי. עבודתו נשארה בועטת גם ארבעים שנה לאחר שהדמויות חלפו אל מחוץ לעדשה.

מבעד לחלון צילומי דראג בניו יורק ריקי שחם

מבעד לחלון

ריקי שחם

13.01.2021

ג׳וזף רודריגז התחיל את מקצועו כנהג מונית בעיר ניו יורק בשנת 1977. לאחר שלוש שנים סוערות הצליח להיגמל ממתדון ולהרשם ללימודים באוניברסיטת ברוקלין. במהלך זמן זה המשיך לעבוד כנהג מונית ופגש אנשים שונים בכל יום, חלקם יוצאים ממועדוני סאדו מאזו וחלקם מלובי של בתי מלון מכובדים.

רודריגז צילם את החיים מהקצוות השונים של החברה במשך שש שנים תוך כדי התעלמות מהרקעים השונים מהם הגיעו. הצילומים מתבוננים בעין אמיצה, מתעדים את העוברים ושבים. הם נקבצו יחדיו תחת הכותרת ״הדמויות המתגוררות לצדך״.

צילומיו מחפשים את אלו הנמצאים בשולי החברה ומביאים מבט אנושי. מטרתו להביא לאור את אלו שאינם נראים. ג׳וזף נותן מקום של כבוד גם למחוסרי הדיור ולציפורי הלילה של הקהילות הפחות מקובלות בחברה. המגפות הפסיכולוגיות וההומופוביות היו בשיאן במהלך שנות עבודתו.

את עבודתו החל בכל יום בארבע לפנות בוקר לרוב ביציאות ממועדוני הדראג, סאדו מאזו והומואים בעיר. החיים החופשיים לכאורה בעיר בה הכל אפשרי עברו דרך דלתות רכבו. תחת העדשה נתקל פעמים רבות באלימות מילולית ופיזית שדאג לתעד גם אם החברה העדיפה להעלים עין.

המונית הפכה לכלי המספר סיפור. לרוב האנשים עצמם רצו לספר את סיפורם הנסתר מהעין. ג׳וזף דאג להקשיב לסיופרם בנוסף לצילומים אותם העביר במצלמתו. הצילומים בשחור לבן מעבירים מבט אישי כמו גם אנתרופולוגי. עבודתו נשארה בועטת גם ארבעים שנה לאחר שהדמויות חלפו אל מחוץ לעדשה.

לקריאה נוספת

ג׳וזף רודריגז התחיל את מקצועו כנהג מונית בעיר ניו יורק בשנת 1977. לאחר שלוש שנים סוערות הצליח להיגמל ממתדון ולהרשם ללימודים באוניברסיטת ברוקלין. במהלך זמן זה המשיך לעבוד כנהג מונית ופגש אנשים שונים בכל יום, חלקם יוצאים ממועדוני סאדו מאזו וחלקם מלובי של בתי מלון מכובדים.

רודריגז צילם את החיים מהקצוות השונים של החברה במשך שש שנים תוך כדי התעלמות מהרקעים השונים מהם הגיעו. הצילומים מתבוננים בעין אמיצה, מתעדים את העוברים ושבים. הם נקבצו יחדיו תחת הכותרת ״הדמויות המתגוררות לצדך״.

צילומיו מחפשים את אלו הנמצאים בשולי החברה ומביאים מבט אנושי. מטרתו להביא לאור את אלו שאינם נראים. ג׳וזף נותן מקום של כבוד גם למחוסרי הדיור ולציפורי הלילה של הקהילות הפחות מקובלות בחברה. המגפות הפסיכולוגיות וההומופוביות היו בשיאן במהלך שנות עבודתו.

את עבודתו החל בכל יום בארבע לפנות בוקר לרוב ביציאות ממועדוני הדראג, סאדו מאזו והומואים בעיר. החיים החופשיים לכאורה בעיר בה הכל אפשרי עברו דרך דלתות רכבו. תחת העדשה נתקל פעמים רבות באלימות מילולית ופיזית שדאג לתעד גם אם החברה העדיפה להעלים עין.

המונית הפכה לכלי המספר סיפור. לרוב האנשים עצמם רצו לספר את סיפורם הנסתר מהעין. ג׳וזף דאג להקשיב לסיופרם בנוסף לצילומים אותם העביר במצלמתו. הצילומים בשחור לבן מעבירים מבט אישי כמו גם אנתרופולוגי. עבודתו נשארה בועטת גם ארבעים שנה לאחר שהדמויות חלפו אל מחוץ לעדשה.

ריקי שחם

מבעד לחלון

ריקי שחם

13.01.2021

ג׳וזף רודריגז התחיל את מקצועו כנהג מונית בעיר ניו יורק בשנת 1977. לאחר שלוש שנים סוערות הצליח להיגמל ממתדון ולהרשם ללימודים באוניברסיטת ברוקלין. במהלך זמן זה המשיך לעבוד כנהג מונית ופגש אנשים שונים בכל יום, חלקם יוצאים ממועדוני סאדו מאזו וחלקם מלובי של בתי מלון מכובדים.

רודריגז צילם את החיים מהקצוות השונים של החברה במשך שש שנים תוך כדי התעלמות מהרקעים השונים מהם הגיעו. הצילומים מתבוננים בעין אמיצה, מתעדים את העוברים ושבים. הם נקבצו יחדיו תחת הכותרת ״הדמויות המתגוררות לצדך״.

צילומיו מחפשים את אלו הנמצאים בשולי החברה ומביאים מבט אנושי. מטרתו להביא לאור את אלו שאינם נראים. ג׳וזף נותן מקום של כבוד גם למחוסרי הדיור ולציפורי הלילה של הקהילות הפחות מקובלות בחברה. המגפות הפסיכולוגיות וההומופוביות היו בשיאן במהלך שנות עבודתו.

את עבודתו החל בכל יום בארבע לפנות בוקר לרוב ביציאות ממועדוני הדראג, סאדו מאזו והומואים בעיר. החיים החופשיים לכאורה בעיר בה הכל אפשרי עברו דרך דלתות רכבו. תחת העדשה נתקל פעמים רבות באלימות מילולית ופיזית שדאג לתעד גם אם החברה העדיפה להעלים עין.

המונית הפכה לכלי המספר סיפור. לרוב האנשים עצמם רצו לספר את סיפורם הנסתר מהעין. ג׳וזף דאג להקשיב לסיופרם בנוסף לצילומים אותם העביר במצלמתו. הצילומים בשחור לבן מעבירים מבט אישי כמו גם אנתרופולוגי. עבודתו נשארה בועטת גם ארבעים שנה לאחר שהדמויות חלפו אל מחוץ לעדשה.

next song
הסנדלר אינו יחף
ריקי שחם

אם הבית משקף את מי שאנו - אז בתים של אומנים יהיו לבטח מעניינים במיוחד. ספר חדש בשם ״החיים פוגשים אומנות״ נכנס למגוריהם של האנשים היצירתיים ביותר, ופותח דלתות לבתים שבשלב זה או אחר היו מעונם של פסלים, ציירים, מוסיקאים וסופרים.

הסופר סאם לובל בחר 250 בתי מגורים המרתקים ביותר שעלה בידו לאתר. חלקם הפכו למוזיאונים וחלקם ממש לבתי מקדש. אם יש דבר משותף לכולם הוא שאין הם מחזקים את הדימוי של האמן המורעב, הבתים כולם מרהיבים, מרוהטים בצורה יוצאת דופן ומספרים סיפורים מרתקים.

ומבין הבתים הרבים נמצאים בתיהם של פוצ׳יני וצ׳ייקובסקי, אוטו וגנר, לואיס ארמסטרונג, פרידריך פון שילר, ז׳אן קוקטו, ועוד רבים. בצילום ביתו המסודר בסימטריה מופתית של פיטר פול רובנס.

ביתו של פיטר פול רובנס מאת ריקי שחם

הסנדלר אינו יחף

ריקי שחם

07.01.2021

אם הבית משקף את מי שאנו - אז בתים של אומנים יהיו לבטח מעניינים במיוחד. ספר חדש בשם ״החיים פוגשים אומנות״ נכנס למגוריהם של האנשים היצירתיים ביותר, ופותח דלתות לבתים שבשלב זה או אחר היו מעונם של פסלים, ציירים, מוסיקאים וסופרים.

הסופר סאם לובל בחר 250 בתי מגורים המרתקים ביותר שעלה בידו לאתר. חלקם הפכו למוזיאונים וחלקם ממש לבתי מקדש. אם יש דבר משותף לכולם הוא שאין הם מחזקים את הדימוי של האמן המורעב, הבתים כולם מרהיבים, מרוהטים בצורה יוצאת דופן ומספרים סיפורים מרתקים.

ומבין הבתים הרבים נמצאים בתיהם של פוצ׳יני וצ׳ייקובסקי, אוטו וגנר, לואיס ארמסטרונג, פרידריך פון שילר, ז׳אן קוקטו, ועוד רבים. בצילום ביתו המסודר בסימטריה מופתית של פיטר פול רובנס.

לקריאה נוספת

אם הבית משקף את מי שאנו - אז בתים של אומנים יהיו לבטח מעניינים במיוחד. ספר חדש בשם ״החיים פוגשים אומנות״ נכנס למגוריהם של האנשים היצירתיים ביותר, ופותח דלתות לבתים שבשלב זה או אחר היו מעונם של פסלים, ציירים, מוסיקאים וסופרים.

הסופר סאם לובל בחר 250 בתי מגורים המרתקים ביותר שעלה בידו לאתר. חלקם הפכו למוזיאונים וחלקם ממש לבתי מקדש. אם יש דבר משותף לכולם הוא שאין הם מחזקים את הדימוי של האמן המורעב, הבתים כולם מרהיבים, מרוהטים בצורה יוצאת דופן ומספרים סיפורים מרתקים.

ומבין הבתים הרבים נמצאים בתיהם של פוצ׳יני וצ׳ייקובסקי, אוטו וגנר, לואיס ארמסטרונג, פרידריך פון שילר, ז׳אן קוקטו, ועוד רבים. בצילום ביתו המסודר בסימטריה מופתית של פיטר פול רובנס.

ריקי שחם

הסנדלר אינו יחף

ריקי שחם

07.01.2021

אם הבית משקף את מי שאנו - אז בתים של אומנים יהיו לבטח מעניינים במיוחד. ספר חדש בשם ״החיים פוגשים אומנות״ נכנס למגוריהם של האנשים היצירתיים ביותר, ופותח דלתות לבתים שבשלב זה או אחר היו מעונם של פסלים, ציירים, מוסיקאים וסופרים.

הסופר סאם לובל בחר 250 בתי מגורים המרתקים ביותר שעלה בידו לאתר. חלקם הפכו למוזיאונים וחלקם ממש לבתי מקדש. אם יש דבר משותף לכולם הוא שאין הם מחזקים את הדימוי של האמן המורעב, הבתים כולם מרהיבים, מרוהטים בצורה יוצאת דופן ומספרים סיפורים מרתקים.

ומבין הבתים הרבים נמצאים בתיהם של פוצ׳יני וצ׳ייקובסקי, אוטו וגנר, לואיס ארמסטרונג, פרידריך פון שילר, ז׳אן קוקטו, ועוד רבים. בצילום ביתו המסודר בסימטריה מופתית של פיטר פול רובנס.

next song
זעיר אנפין
ריקי שחם

האדם מאז ומעולם נשא מבטו לרקיע, והביט בכוכבים ביראה, מרותק למראה גודלו הבלתי נתפס של היקום אל מול מקומו על האדמה.
אך כאשר מביט האדם מטה, הוא נתקל ביצורים הנפוצים ביותר, אלה המניעים את הכדור שלנו והחיים עליו, מושבות של בקטריות. הן נמצאות בכל פינה, על כל משטח ובכל יצור חי.

הדואליות של אדמה ושמיים, סופי ואין-סופי, ידוע ואינו ידוע היא הבסיס לסדרת צילומים מאת מארקו קסטלי. מבט המצלמה מופנה אל מושבות הבקטריות - ומציג אותן כמו פלנטות, כעולם אדיר מימדים, מלא בחיים ובהתרחשות כמו שאכן הוא.

המיקרו הופך למאקרו וחוזר חלילה. הקטן הופך לגדול, הסופי לאין-סופי, הנראה לבלתי נראה - עד אשר החושים עצמם מבולבלים בניסיון לתפוס במה הם מביטים.

בקטריה היא עולם ומלואו מאת ריקי שחם

זעיר אנפין

ריקי שחם

04.01.2021

האדם מאז ומעולם נשא מבטו לרקיע, והביט בכוכבים ביראה, מרותק למראה גודלו הבלתי נתפס של היקום אל מול מקומו על האדמה.
אך כאשר מביט האדם מטה, הוא נתקל ביצורים הנפוצים ביותר, אלה המניעים את הכדור שלנו והחיים עליו, מושבות של בקטריות. הן נמצאות בכל פינה, על כל משטח ובכל יצור חי.

הדואליות של אדמה ושמיים, סופי ואין-סופי, ידוע ואינו ידוע היא הבסיס לסדרת צילומים מאת מארקו קסטלי. מבט המצלמה מופנה אל מושבות הבקטריות - ומציג אותן כמו פלנטות, כעולם אדיר מימדים, מלא בחיים ובהתרחשות כמו שאכן הוא.

המיקרו הופך למאקרו וחוזר חלילה. הקטן הופך לגדול, הסופי לאין-סופי, הנראה לבלתי נראה - עד אשר החושים עצמם מבולבלים בניסיון לתפוס במה הם מביטים.

לקריאה נוספת

האדם מאז ומעולם נשא מבטו לרקיע, והביט בכוכבים ביראה, מרותק למראה גודלו הבלתי נתפס של היקום אל מול מקומו על האדמה.
אך כאשר מביט האדם מטה, הוא נתקל ביצורים הנפוצים ביותר, אלה המניעים את הכדור שלנו והחיים עליו, מושבות של בקטריות. הן נמצאות בכל פינה, על כל משטח ובכל יצור חי.

הדואליות של אדמה ושמיים, סופי ואין-סופי, ידוע ואינו ידוע היא הבסיס לסדרת צילומים מאת מארקו קסטלי. מבט המצלמה מופנה אל מושבות הבקטריות - ומציג אותן כמו פלנטות, כעולם אדיר מימדים, מלא בחיים ובהתרחשות כמו שאכן הוא.

המיקרו הופך למאקרו וחוזר חלילה. הקטן הופך לגדול, הסופי לאין-סופי, הנראה לבלתי נראה - עד אשר החושים עצמם מבולבלים בניסיון לתפוס במה הם מביטים.

ריקי שחם

זעיר אנפין

ריקי שחם

04.01.2021

האדם מאז ומעולם נשא מבטו לרקיע, והביט בכוכבים ביראה, מרותק למראה גודלו הבלתי נתפס של היקום אל מול מקומו על האדמה.
אך כאשר מביט האדם מטה, הוא נתקל ביצורים הנפוצים ביותר, אלה המניעים את הכדור שלנו והחיים עליו, מושבות של בקטריות. הן נמצאות בכל פינה, על כל משטח ובכל יצור חי.

הדואליות של אדמה ושמיים, סופי ואין-סופי, ידוע ואינו ידוע היא הבסיס לסדרת צילומים מאת מארקו קסטלי. מבט המצלמה מופנה אל מושבות הבקטריות - ומציג אותן כמו פלנטות, כעולם אדיר מימדים, מלא בחיים ובהתרחשות כמו שאכן הוא.

המיקרו הופך למאקרו וחוזר חלילה. הקטן הופך לגדול, הסופי לאין-סופי, הנראה לבלתי נראה - עד אשר החושים עצמם מבולבלים בניסיון לתפוס במה הם מביטים.

next song
מבט מהחלון בלה-גראס
ריקי שחם

לכבוד השנה החדשה בה כולנו תקווה להתחלה חדשה, נביא היום את הצילום הראשון בעולם שצולם במצלמה - או לפחות זה הכי עתיק ששרד עד ימינו. הוא צולם על ידי הממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1827 בסנט-לופ-דה-ורן, צרפת. בתמונה מצולמים מספר בניינים המקיפים את אחוזתו לה גראס בכפר בו הוא גר. הצילום נלקח מבעד חלון גבוה בביתו. 

התמונה צולמה בעזרת קמרה אובסקורה על פלטת פיוטר. זמן החשיפה היה צריך להיות ארוך ביותר - ועל פי הצללים מאריכים שארך כ-8 שעות. היסטוריון צילום אחר ניסה לשחזר את התמונה ועל פי הערכתו העדשה היתה חשופה לשמש במשך מספר ימים!

הצילום הראשון בעולם מאת ריקי שחם

מבט מהחלון בלה-גראס

ריקי שחם

01.01.2021

לכבוד השנה החדשה בה כולנו תקווה להתחלה חדשה, נביא היום את הצילום הראשון בעולם שצולם במצלמה - או לפחות זה הכי עתיק ששרד עד ימינו. הוא צולם על ידי הממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1827 בסנט-לופ-דה-ורן, צרפת. בתמונה מצולמים מספר בניינים המקיפים את אחוזתו לה גראס בכפר בו הוא גר. הצילום נלקח מבעד חלון גבוה בביתו. 

התמונה צולמה בעזרת קמרה אובסקורה על פלטת פיוטר. זמן החשיפה היה צריך להיות ארוך ביותר - ועל פי הצללים מאריכים שארך כ-8 שעות. היסטוריון צילום אחר ניסה לשחזר את התמונה ועל פי הערכתו העדשה היתה חשופה לשמש במשך מספר ימים!

לקריאה נוספת

לכבוד השנה החדשה בה כולנו תקווה להתחלה חדשה, נביא היום את הצילום הראשון בעולם שצולם במצלמה - או לפחות זה הכי עתיק ששרד עד ימינו. הוא צולם על ידי הממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1827 בסנט-לופ-דה-ורן, צרפת. בתמונה מצולמים מספר בניינים המקיפים את אחוזתו לה גראס בכפר בו הוא גר. הצילום נלקח מבעד חלון גבוה בביתו. 

התמונה צולמה בעזרת קמרה אובסקורה על פלטת פיוטר. זמן החשיפה היה צריך להיות ארוך ביותר - ועל פי הצללים מאריכים שארך כ-8 שעות. היסטוריון צילום אחר ניסה לשחזר את התמונה ועל פי הערכתו העדשה היתה חשופה לשמש במשך מספר ימים!

ריקי שחם

מבט מהחלון בלה-גראס

ריקי שחם

01.01.2021

לכבוד השנה החדשה בה כולנו תקווה להתחלה חדשה, נביא היום את הצילום הראשון בעולם שצולם במצלמה - או לפחות זה הכי עתיק ששרד עד ימינו. הוא צולם על ידי הממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1827 בסנט-לופ-דה-ורן, צרפת. בתמונה מצולמים מספר בניינים המקיפים את אחוזתו לה גראס בכפר בו הוא גר. הצילום נלקח מבעד חלון גבוה בביתו. 

התמונה צולמה בעזרת קמרה אובסקורה על פלטת פיוטר. זמן החשיפה היה צריך להיות ארוך ביותר - ועל פי הצללים מאריכים שארך כ-8 שעות. היסטוריון צילום אחר ניסה לשחזר את התמונה ועל פי הערכתו העדשה היתה חשופה לשמש במשך מספר ימים!

next song
כריסמס אמריקאי
ריקי שחם

דאנל מאנטלי צילמה במשך כעשור אמריקאים חוגגים את חג המולד, כמו שרק אמריקאים יודעים לחגוג.

בילדותה היתה המשפחה כולה נכנסת בכל שנה לרכב לעשות טיול ברחבי השכונה ולהביט בקישוטי הבתים המוארים לכבוד החגים באלפי נורות צבעוניות ושלל קישוטים. בעיתון המקומי פורסמה מפה היכן ללכת ולחזות במופעי אורות שונים. לרחובות עצמם שמות כמו מהאגדות - שדרת סוכריה על מקל, שדרת הכנסיה או שדרת הפינגווין. כל הבתים בכל רחוב מקושטים על פי אותו המוטיב הייחודי לכל רחוב ורחוב.

בעשר שנים האחרונות חזרה דאנל למסורת המשפחתית - רק בפעם הזו היא מצויידת עם מצלמה, ומתעניינת יותר באנשים המקשטים את הבתים מאשר באורות עצמם. בינתיים כיסתה כבר 12 מדינות שונות בפרויקט צילומי זה. ישנה קהילה שלמה של מטורפים לדבר המדברים על תאורות החג במשך כל השנה, ממציאים פטנטים חדשים לקראת החגים.

ההכנות לקישוטים אורכות חודשים רבים, ויש משפחות שעוברות לגור במגורים חלופיים במהלך החג כיוון שהבית עמוס עד אפס מקום בהפקה. פעמים רבות הקישוטים זולגים אל פנים הבית והעוברים ושווים מוזמנים להכנס כמו במוזיאון או אולי, בסיפור אגדה.

קישוטים לחג המולד מאת ריקי שחם

כריסמס אמריקאי

ריקי שחם

29.12.2020

דאנל מאנטלי צילמה במשך כעשור אמריקאים חוגגים את חג המולד, כמו שרק אמריקאים יודעים לחגוג.

בילדותה היתה המשפחה כולה נכנסת בכל שנה לרכב לעשות טיול ברחבי השכונה ולהביט בקישוטי הבתים המוארים לכבוד החגים באלפי נורות צבעוניות ושלל קישוטים. בעיתון המקומי פורסמה מפה היכן ללכת ולחזות במופעי אורות שונים. לרחובות עצמם שמות כמו מהאגדות - שדרת סוכריה על מקל, שדרת הכנסיה או שדרת הפינגווין. כל הבתים בכל רחוב מקושטים על פי אותו המוטיב הייחודי לכל רחוב ורחוב.

בעשר שנים האחרונות חזרה דאנל למסורת המשפחתית - רק בפעם הזו היא מצויידת עם מצלמה, ומתעניינת יותר באנשים המקשטים את הבתים מאשר באורות עצמם. בינתיים כיסתה כבר 12 מדינות שונות בפרויקט צילומי זה. ישנה קהילה שלמה של מטורפים לדבר המדברים על תאורות החג במשך כל השנה, ממציאים פטנטים חדשים לקראת החגים.

ההכנות לקישוטים אורכות חודשים רבים, ויש משפחות שעוברות לגור במגורים חלופיים במהלך החג כיוון שהבית עמוס עד אפס מקום בהפקה. פעמים רבות הקישוטים זולגים אל פנים הבית והעוברים ושווים מוזמנים להכנס כמו במוזיאון או אולי, בסיפור אגדה.

לקריאה נוספת

דאנל מאנטלי צילמה במשך כעשור אמריקאים חוגגים את חג המולד, כמו שרק אמריקאים יודעים לחגוג.

בילדותה היתה המשפחה כולה נכנסת בכל שנה לרכב לעשות טיול ברחבי השכונה ולהביט בקישוטי הבתים המוארים לכבוד החגים באלפי נורות צבעוניות ושלל קישוטים. בעיתון המקומי פורסמה מפה היכן ללכת ולחזות במופעי אורות שונים. לרחובות עצמם שמות כמו מהאגדות - שדרת סוכריה על מקל, שדרת הכנסיה או שדרת הפינגווין. כל הבתים בכל רחוב מקושטים על פי אותו המוטיב הייחודי לכל רחוב ורחוב.

בעשר שנים האחרונות חזרה דאנל למסורת המשפחתית - רק בפעם הזו היא מצויידת עם מצלמה, ומתעניינת יותר באנשים המקשטים את הבתים מאשר באורות עצמם. בינתיים כיסתה כבר 12 מדינות שונות בפרויקט צילומי זה. ישנה קהילה שלמה של מטורפים לדבר המדברים על תאורות החג במשך כל השנה, ממציאים פטנטים חדשים לקראת החגים.

ההכנות לקישוטים אורכות חודשים רבים, ויש משפחות שעוברות לגור במגורים חלופיים במהלך החג כיוון שהבית עמוס עד אפס מקום בהפקה. פעמים רבות הקישוטים זולגים אל פנים הבית והעוברים ושווים מוזמנים להכנס כמו במוזיאון או אולי, בסיפור אגדה.

ריקי שחם

כריסמס אמריקאי

ריקי שחם

29.12.2020

דאנל מאנטלי צילמה במשך כעשור אמריקאים חוגגים את חג המולד, כמו שרק אמריקאים יודעים לחגוג.

בילדותה היתה המשפחה כולה נכנסת בכל שנה לרכב לעשות טיול ברחבי השכונה ולהביט בקישוטי הבתים המוארים לכבוד החגים באלפי נורות צבעוניות ושלל קישוטים. בעיתון המקומי פורסמה מפה היכן ללכת ולחזות במופעי אורות שונים. לרחובות עצמם שמות כמו מהאגדות - שדרת סוכריה על מקל, שדרת הכנסיה או שדרת הפינגווין. כל הבתים בכל רחוב מקושטים על פי אותו המוטיב הייחודי לכל רחוב ורחוב.

בעשר שנים האחרונות חזרה דאנל למסורת המשפחתית - רק בפעם הזו היא מצויידת עם מצלמה, ומתעניינת יותר באנשים המקשטים את הבתים מאשר באורות עצמם. בינתיים כיסתה כבר 12 מדינות שונות בפרויקט צילומי זה. ישנה קהילה שלמה של מטורפים לדבר המדברים על תאורות החג במשך כל השנה, ממציאים פטנטים חדשים לקראת החגים.

ההכנות לקישוטים אורכות חודשים רבים, ויש משפחות שעוברות לגור במגורים חלופיים במהלך החג כיוון שהבית עמוס עד אפס מקום בהפקה. פעמים רבות הקישוטים זולגים אל פנים הבית והעוברים ושווים מוזמנים להכנס כמו במוזיאון או אולי, בסיפור אגדה.

next song
העולם של פעם
ריקי שחם

מגזין וייס שלחו צלם לאוסטרליה. משימתו - לצלם עולם בו מתקיימים בני-אדם הנהנים מחייהם ללא מסכות, ללא ריחוק חברתי, בבתי קפה, או סתם ברחוב. ללא חשש.

 
לפני כשמונה שבועות היתה מלבורן, אוסטרליה, תחת אחד הסגרים החמורים ביותר והארוכים ביותר בעולם כולו. במשך 112 ימים רצופים היו סגורים לחלוטין כל הבארים, בתי הקפה, המסעדות - וחלונות החנויות היו מוגפים. האזרחים יכלו להיפגש עם קומץ אנשים בלבד בטווח של עד חמישה קילומטרים. עוצר לילי בשמונה בערב הוטל על כלל האוכלוסיה.
 
בזמן זה היתה היבשת מפוצלת. הגבולות היו סגורים, התנועה הוגבלה, ואפילו על אזרחים נאסר לחזור למולדתם. כל הטיסות הבין-לאומיות עצרו כליל. האי העצום נסגר הרמטית. גם ביולי עם 721 מקרים מאומתים ביבשת כה גדולה - איש לא לקח סיכון ולא נעשו כל הקלות.
 
היום מספר המקרים היומיים מגרד את האפס. ימי הסגר נדמים כמו זיכרון רחוק. בתמונת של הצלם ריי ריולה אנו מתקלים בתופעה מוזרה. תמונות שעד לפני שנה לא היו מושכות כל תשומת לב - נראות היום לרבים מאיתנו כמו עולם בדיוני, שקשה לצפות מתי ואם ישוב.
העולם של פעם מאת ריקי שחם

העולם של פעם

ריקי שחם

25.12.2020

מגזין וייס שלחו צלם לאוסטרליה. משימתו - לצלם עולם בו מתקיימים בני-אדם הנהנים מחייהם ללא מסכות, ללא ריחוק חברתי, בבתי קפה, או סתם ברחוב. ללא חשש.

 
לפני כשמונה שבועות היתה מלבורן, אוסטרליה, תחת אחד הסגרים החמורים ביותר והארוכים ביותר בעולם כולו. במשך 112 ימים רצופים היו סגורים לחלוטין כל הבארים, בתי הקפה, המסעדות - וחלונות החנויות היו מוגפים. האזרחים יכלו להיפגש עם קומץ אנשים בלבד בטווח של עד חמישה קילומטרים. עוצר לילי בשמונה בערב הוטל על כלל האוכלוסיה.
 
בזמן זה היתה היבשת מפוצלת. הגבולות היו סגורים, התנועה הוגבלה, ואפילו על אזרחים נאסר לחזור למולדתם. כל הטיסות הבין-לאומיות עצרו כליל. האי העצום נסגר הרמטית. גם ביולי עם 721 מקרים מאומתים ביבשת כה גדולה - איש לא לקח סיכון ולא נעשו כל הקלות.
 
היום מספר המקרים היומיים מגרד את האפס. ימי הסגר נדמים כמו זיכרון רחוק. בתמונת של הצלם ריי ריולה אנו מתקלים בתופעה מוזרה. תמונות שעד לפני שנה לא היו מושכות כל תשומת לב - נראות היום לרבים מאיתנו כמו עולם בדיוני, שקשה לצפות מתי ואם ישוב.
לקריאה נוספת

מגזין וייס שלחו צלם לאוסטרליה. משימתו - לצלם עולם בו מתקיימים בני-אדם הנהנים מחייהם ללא מסכות, ללא ריחוק חברתי, בבתי קפה, או סתם ברחוב. ללא חשש.

 
לפני כשמונה שבועות היתה מלבורן, אוסטרליה, תחת אחד הסגרים החמורים ביותר והארוכים ביותר בעולם כולו. במשך 112 ימים רצופים היו סגורים לחלוטין כל הבארים, בתי הקפה, המסעדות - וחלונות החנויות היו מוגפים. האזרחים יכלו להיפגש עם קומץ אנשים בלבד בטווח של עד חמישה קילומטרים. עוצר לילי בשמונה בערב הוטל על כלל האוכלוסיה.
 
בזמן זה היתה היבשת מפוצלת. הגבולות היו סגורים, התנועה הוגבלה, ואפילו על אזרחים נאסר לחזור למולדתם. כל הטיסות הבין-לאומיות עצרו כליל. האי העצום נסגר הרמטית. גם ביולי עם 721 מקרים מאומתים ביבשת כה גדולה - איש לא לקח סיכון ולא נעשו כל הקלות.
 
היום מספר המקרים היומיים מגרד את האפס. ימי הסגר נדמים כמו זיכרון רחוק. בתמונת של הצלם ריי ריולה אנו מתקלים בתופעה מוזרה. תמונות שעד לפני שנה לא היו מושכות כל תשומת לב - נראות היום לרבים מאיתנו כמו עולם בדיוני, שקשה לצפות מתי ואם ישוב.

ריקי שחם

העולם של פעם

ריקי שחם

25.12.2020

מגזין וייס שלחו צלם לאוסטרליה. משימתו - לצלם עולם בו מתקיימים בני-אדם הנהנים מחייהם ללא מסכות, ללא ריחוק חברתי, בבתי קפה, או סתם ברחוב. ללא חשש.

 
לפני כשמונה שבועות היתה מלבורן, אוסטרליה, תחת אחד הסגרים החמורים ביותר והארוכים ביותר בעולם כולו. במשך 112 ימים רצופים היו סגורים לחלוטין כל הבארים, בתי הקפה, המסעדות - וחלונות החנויות היו מוגפים. האזרחים יכלו להיפגש עם קומץ אנשים בלבד בטווח של עד חמישה קילומטרים. עוצר לילי בשמונה בערב הוטל על כלל האוכלוסיה.
 
בזמן זה היתה היבשת מפוצלת. הגבולות היו סגורים, התנועה הוגבלה, ואפילו על אזרחים נאסר לחזור למולדתם. כל הטיסות הבין-לאומיות עצרו כליל. האי העצום נסגר הרמטית. גם ביולי עם 721 מקרים מאומתים ביבשת כה גדולה - איש לא לקח סיכון ולא נעשו כל הקלות.
 
היום מספר המקרים היומיים מגרד את האפס. ימי הסגר נדמים כמו זיכרון רחוק. בתמונת של הצלם ריי ריולה אנו מתקלים בתופעה מוזרה. תמונות שעד לפני שנה לא היו מושכות כל תשומת לב - נראות היום לרבים מאיתנו כמו עולם בדיוני, שקשה לצפות מתי ואם ישוב.
next song
רעיונות הם כמו פטריות
ריקי שחם

בחיפוש אחר מפלט משלל המשברים התוקפים את הפלנטה בשנה האחרונה, אנשים רבים פונים לאחת מצורות הקיום העמידות ביותר בטבע - הפטריות. אחד מאלו שהקדיש את כל חייו לצורת קיום זו, הוא המוזיקאי ג׳ון קייג׳.

בזמן טיוליו ביערות היה מספק קייג׳ פטריות למסעדות במנהאטן כהכנסה נוספת מהצד, והפטריות הפכו לחלק מהותי מחייו. תהליך האיסוף הוא עדין ודורש זיהוי קפדני, הבנה ואינטואיציה. קייג׳ עצמו כמעט מת כאשר נגס פעם מזן רעיל במיוחד.

ככל שאתה מכיר יותר פטריות כך אתה מרגיש פחות בטוח בזיהוי שלהן, הוא מעיד. כל פטריה היא עצמה, זה חסר טעם לומר שאתה מבין בהן - הן מתחמקות מהבנה. רעיונות הם כמו פטריות, אומר ג׳ון על חוויותיו ביצירה, אתה מוצא אותם רק על ידי התבוננות, אי אפשר לבוא אליהם בצורה ישירה. ״לפעמים נדמה לי שהגיע הזמן שאשתעמם מהפטריה, אך אז כשלפתע אני רואה אחת מסתתרת בין העלים עם צורתה המושלמת - ראשי מסתחרר מחדש״.

פטריות מאת ג׳ון קייג׳

רעיונות הם כמו פטריות

ריקי שחם

21.12.2020

בחיפוש אחר מפלט משלל המשברים התוקפים את הפלנטה בשנה האחרונה, אנשים רבים פונים לאחת מצורות הקיום העמידות ביותר בטבע - הפטריות. אחד מאלו שהקדיש את כל חייו לצורת קיום זו, הוא המוזיקאי ג׳ון קייג׳.

בזמן טיוליו ביערות היה מספק קייג׳ פטריות למסעדות במנהאטן כהכנסה נוספת מהצד, והפטריות הפכו לחלק מהותי מחייו. תהליך האיסוף הוא עדין ודורש זיהוי קפדני, הבנה ואינטואיציה. קייג׳ עצמו כמעט מת כאשר נגס פעם מזן רעיל במיוחד.

ככל שאתה מכיר יותר פטריות כך אתה מרגיש פחות בטוח בזיהוי שלהן, הוא מעיד. כל פטריה היא עצמה, זה חסר טעם לומר שאתה מבין בהן - הן מתחמקות מהבנה. רעיונות הם כמו פטריות, אומר ג׳ון על חוויותיו ביצירה, אתה מוצא אותם רק על ידי התבוננות, אי אפשר לבוא אליהם בצורה ישירה. ״לפעמים נדמה לי שהגיע הזמן שאשתעמם מהפטריה, אך אז כשלפתע אני רואה אחת מסתתרת בין העלים עם צורתה המושלמת - ראשי מסתחרר מחדש״.

לקריאה נוספת

בחיפוש אחר מפלט משלל המשברים התוקפים את הפלנטה בשנה האחרונה, אנשים רבים פונים לאחת מצורות הקיום העמידות ביותר בטבע - הפטריות. אחד מאלו שהקדיש את כל חייו לצורת קיום זו, הוא המוזיקאי ג׳ון קייג׳.

בזמן טיוליו ביערות היה מספק קייג׳ פטריות למסעדות במנהאטן כהכנסה נוספת מהצד, והפטריות הפכו לחלק מהותי מחייו. תהליך האיסוף הוא עדין ודורש זיהוי קפדני, הבנה ואינטואיציה. קייג׳ עצמו כמעט מת כאשר נגס פעם מזן רעיל במיוחד.

ככל שאתה מכיר יותר פטריות כך אתה מרגיש פחות בטוח בזיהוי שלהן, הוא מעיד. כל פטריה היא עצמה, זה חסר טעם לומר שאתה מבין בהן - הן מתחמקות מהבנה. רעיונות הם כמו פטריות, אומר ג׳ון על חוויותיו ביצירה, אתה מוצא אותם רק על ידי התבוננות, אי אפשר לבוא אליהם בצורה ישירה. ״לפעמים נדמה לי שהגיע הזמן שאשתעמם מהפטריה, אך אז כשלפתע אני רואה אחת מסתתרת בין העלים עם צורתה המושלמת - ראשי מסתחרר מחדש״.

ריקי שחם

רעיונות הם כמו פטריות

ריקי שחם

21.12.2020

בחיפוש אחר מפלט משלל המשברים התוקפים את הפלנטה בשנה האחרונה, אנשים רבים פונים לאחת מצורות הקיום העמידות ביותר בטבע - הפטריות. אחד מאלו שהקדיש את כל חייו לצורת קיום זו, הוא המוזיקאי ג׳ון קייג׳.

בזמן טיוליו ביערות היה מספק קייג׳ פטריות למסעדות במנהאטן כהכנסה נוספת מהצד, והפטריות הפכו לחלק מהותי מחייו. תהליך האיסוף הוא עדין ודורש זיהוי קפדני, הבנה ואינטואיציה. קייג׳ עצמו כמעט מת כאשר נגס פעם מזן רעיל במיוחד.

ככל שאתה מכיר יותר פטריות כך אתה מרגיש פחות בטוח בזיהוי שלהן, הוא מעיד. כל פטריה היא עצמה, זה חסר טעם לומר שאתה מבין בהן - הן מתחמקות מהבנה. רעיונות הם כמו פטריות, אומר ג׳ון על חוויותיו ביצירה, אתה מוצא אותם רק על ידי התבוננות, אי אפשר לבוא אליהם בצורה ישירה. ״לפעמים נדמה לי שהגיע הזמן שאשתעמם מהפטריה, אך אז כשלפתע אני רואה אחת מסתתרת בין העלים עם צורתה המושלמת - ראשי מסתחרר מחדש״.

next song
עירום ודיונות
ריקי שחם

אדוארד הנרי ווסטון נולד בשנת 1886 באילינוי ארצות הברית. את מרבית ילדותו העביר בשיקגו. את המצלמה הראשונה שלו קיבל במתנה מאביו כאשר היה בן 16, איתה צילם את הפארקים בעיר ואת החווה של דודתו. בשנת 1901 פורסמה עבודתו הראשונה ומיד עבר ווסטון לקליפורניה לחפש את דרכו כצלם. הוא עשה דרכו מדלת לדלת, מציע לצלם ילדים, חיות מחמד ולוויות. לאחר שנים ספורות הבין את הצורך בלימודים פורמלים וחזר ללמוד צילום בעיר הולדתו.

אדוארד ניחן ביכולות יוצאות דופן לתאורה והעמדה. במהרה הצליח לפתוח סטודיו משלו משם עבד במשך עשרות שנים, וזכה בפרסים רבים. בשנת 1922 יצא ווסטון לצלם מפעל פלדה ושינה את מוקד עבודתו לצילומים אבסטרקטים עם חדות יוצאת דופן לפרטים. ״המצלמה צריכה לתעד את החיים, להציג כל פרט של הדבר עצמו, אם תהיה זו מתכת מבריקה או בשר מפעם״ אמר אדוארד.

ווסטון עבד עם צלמים ואומנים רבים שנשאו אליו עיניים ביניהם ג׳אורג׳יה אוקיף, אלפרד סטיגליץ, פול סטאנד, דייגו ריביירה, אנסל אדאמס ועוד.

עבודותיו המפורסמות ביותר נעשו בין השנים 1927 ל-1930 בהם צילם צורות מהטבע, תקריבים, עירום ונוף - וכולם דומים זה לזה. הטקסטורות העשירות של תקריבים המציגים כרוב, פלפל וצדפות זכו למעמד של יצירות מופת פיסוליות.

עירום ודיונות בעין המצלמה מאת ריקי שחם

עירום ודיונות

ריקי שחם

18.12.2020

אדוארד הנרי ווסטון נולד בשנת 1886 באילינוי ארצות הברית. את מרבית ילדותו העביר בשיקגו. את המצלמה הראשונה שלו קיבל במתנה מאביו כאשר היה בן 16, איתה צילם את הפארקים בעיר ואת החווה של דודתו. בשנת 1901 פורסמה עבודתו הראשונה ומיד עבר ווסטון לקליפורניה לחפש את דרכו כצלם. הוא עשה דרכו מדלת לדלת, מציע לצלם ילדים, חיות מחמד ולוויות. לאחר שנים ספורות הבין את הצורך בלימודים פורמלים וחזר ללמוד צילום בעיר הולדתו.

אדוארד ניחן ביכולות יוצאות דופן לתאורה והעמדה. במהרה הצליח לפתוח סטודיו משלו משם עבד במשך עשרות שנים, וזכה בפרסים רבים. בשנת 1922 יצא ווסטון לצלם מפעל פלדה ושינה את מוקד עבודתו לצילומים אבסטרקטים עם חדות יוצאת דופן לפרטים. ״המצלמה צריכה לתעד את החיים, להציג כל פרט של הדבר עצמו, אם תהיה זו מתכת מבריקה או בשר מפעם״ אמר אדוארד.

ווסטון עבד עם צלמים ואומנים רבים שנשאו אליו עיניים ביניהם ג׳אורג׳יה אוקיף, אלפרד סטיגליץ, פול סטאנד, דייגו ריביירה, אנסל אדאמס ועוד.

עבודותיו המפורסמות ביותר נעשו בין השנים 1927 ל-1930 בהם צילם צורות מהטבע, תקריבים, עירום ונוף - וכולם דומים זה לזה. הטקסטורות העשירות של תקריבים המציגים כרוב, פלפל וצדפות זכו למעמד של יצירות מופת פיסוליות.

לקריאה נוספת

אדוארד הנרי ווסטון נולד בשנת 1886 באילינוי ארצות הברית. את מרבית ילדותו העביר בשיקגו. את המצלמה הראשונה שלו קיבל במתנה מאביו כאשר היה בן 16, איתה צילם את הפארקים בעיר ואת החווה של דודתו. בשנת 1901 פורסמה עבודתו הראשונה ומיד עבר ווסטון לקליפורניה לחפש את דרכו כצלם. הוא עשה דרכו מדלת לדלת, מציע לצלם ילדים, חיות מחמד ולוויות. לאחר שנים ספורות הבין את הצורך בלימודים פורמלים וחזר ללמוד צילום בעיר הולדתו.

אדוארד ניחן ביכולות יוצאות דופן לתאורה והעמדה. במהרה הצליח לפתוח סטודיו משלו משם עבד במשך עשרות שנים, וזכה בפרסים רבים. בשנת 1922 יצא ווסטון לצלם מפעל פלדה ושינה את מוקד עבודתו לצילומים אבסטרקטים עם חדות יוצאת דופן לפרטים. ״המצלמה צריכה לתעד את החיים, להציג כל פרט של הדבר עצמו, אם תהיה זו מתכת מבריקה או בשר מפעם״ אמר אדוארד.

ווסטון עבד עם צלמים ואומנים רבים שנשאו אליו עיניים ביניהם ג׳אורג׳יה אוקיף, אלפרד סטיגליץ, פול סטאנד, דייגו ריביירה, אנסל אדאמס ועוד.

עבודותיו המפורסמות ביותר נעשו בין השנים 1927 ל-1930 בהם צילם צורות מהטבע, תקריבים, עירום ונוף - וכולם דומים זה לזה. הטקסטורות העשירות של תקריבים המציגים כרוב, פלפל וצדפות זכו למעמד של יצירות מופת פיסוליות.

ריקי שחם

עירום ודיונות

ריקי שחם

18.12.2020

אדוארד הנרי ווסטון נולד בשנת 1886 באילינוי ארצות הברית. את מרבית ילדותו העביר בשיקגו. את המצלמה הראשונה שלו קיבל במתנה מאביו כאשר היה בן 16, איתה צילם את הפארקים בעיר ואת החווה של דודתו. בשנת 1901 פורסמה עבודתו הראשונה ומיד עבר ווסטון לקליפורניה לחפש את דרכו כצלם. הוא עשה דרכו מדלת לדלת, מציע לצלם ילדים, חיות מחמד ולוויות. לאחר שנים ספורות הבין את הצורך בלימודים פורמלים וחזר ללמוד צילום בעיר הולדתו.

אדוארד ניחן ביכולות יוצאות דופן לתאורה והעמדה. במהרה הצליח לפתוח סטודיו משלו משם עבד במשך עשרות שנים, וזכה בפרסים רבים. בשנת 1922 יצא ווסטון לצלם מפעל פלדה ושינה את מוקד עבודתו לצילומים אבסטרקטים עם חדות יוצאת דופן לפרטים. ״המצלמה צריכה לתעד את החיים, להציג כל פרט של הדבר עצמו, אם תהיה זו מתכת מבריקה או בשר מפעם״ אמר אדוארד.

ווסטון עבד עם צלמים ואומנים רבים שנשאו אליו עיניים ביניהם ג׳אורג׳יה אוקיף, אלפרד סטיגליץ, פול סטאנד, דייגו ריביירה, אנסל אדאמס ועוד.

עבודותיו המפורסמות ביותר נעשו בין השנים 1927 ל-1930 בהם צילם צורות מהטבע, תקריבים, עירום ונוף - וכולם דומים זה לזה. הטקסטורות העשירות של תקריבים המציגים כרוב, פלפל וצדפות זכו למעמד של יצירות מופת פיסוליות.

next song
‎ריקי שחם - פואקטיקה, צילום ותרבות‎