ריקי שחם רביצקי

שירה

אתם מכירים את פיונה אפל?
ריקי שחם רביצקי

משוטטת לי בכל המרחבים האפשריים
מחפשת מקום
כמו היווני ההוא
שביקש שלא יסתירו לו את השמש.
המקום שלי הוא שטח הפקר.
המקום שלי נמצא במדינה
ללא אדמה ודגל
כי הסימנים שלנו חרוטים
על לוח ליבותינו
והדגל שלנו
מקועקע במקום סודי
שאי אפשר להכניע אותו.
היום המגדלית הושיטה לי מגש
עם ביצים מבושלות.
לפני שחייכתי אליה
מרחתי על שפתי אודם אדום.
אין לי ספק שהמגדלית נועדה לגדולות.
הנחתי ראשי על כתפה
ונוצת מלאך עפה לעברי מהחלון.
אני גורשתי מאדמת נכר
והתישבתי במקום
ללא אדמה
רק סדין נקי ומגוהץ
מונח
בתחתית גופי.
במדינה שלי
עושים כל יום אמבטיית בוץ
ומשרים את הרגליים בלבה
שנוזלת ישר מראש הר הגעש
כי החיים שלי הם מסעות
בתוך ניחוחות של סאקה
מיוצר על ידי סמוראי
בחדר צדדי
מאחורי הר האיסורים.
על חוף הנהר ממתינה לי סירה
שם יושבת המגדלית
ומחזיקה בידה
אלבסטר
המכיל את
אש הזעם.

אתם מכירים את פיונה אפל?  מאת ריקי שחם רביצקי

אתם מכירים את פיונה אפל?

ריקי שחם רביצקי

משוטטת לי בכל המרחבים האפשריים
מחפשת מקום
כמו היווני ההוא
שביקש שלא יסתירו לו את השמש.
המקום שלי הוא שטח הפקר.
המקום שלי נמצא במדינה
ללא אדמה ודגל
כי הסימנים שלנו חרוטים
על לוח ליבותינו
והדגל שלנו
מקועקע במקום סודי
שאי אפשר להכניע אותו.
היום המגדלית הושיטה לי מגש
עם ביצים מבושלות.
לפני שחייכתי אליה
מרחתי על שפתי אודם אדום.
אין לי ספק שהמגדלית נועדה לגדולות.
הנחתי ראשי על כתפה
ונוצת מלאך עפה לעברי מהחלון.
אני גורשתי מאדמת נכר
והתישבתי במקום
ללא אדמה
רק סדין נקי ומגוהץ
מונח
בתחתית גופי.
במדינה שלי
עושים כל יום אמבטיית בוץ
ומשרים את הרגליים בלבה
שנוזלת ישר מראש הר הגעש
כי החיים שלי הם מסעות
בתוך ניחוחות של סאקה
מיוצר על ידי סמוראי
בחדר צדדי
מאחורי הר האיסורים.
על חוף הנהר ממתינה לי סירה
שם יושבת המגדלית
ומחזיקה בידה
אלבסטר
המכיל את
אש הזעם.

ריקי שחם רביצקי

אתם מכירים את פיונה אפל?

ריקי שחם רביצקי

next song
פרסאוס האביר שלי
ריקי שחם

אני פריקית של מיתוסים.
כל ספינות החוכמה
העולות ממצולות ים
מביאות עמן את משב הרוח
של הסיפור המיתי.
האמת כולה זוהרת
בשמי המרומים של המיתוס
המתגלה בפנינו כמצפין את סודות היקום.
האמיצים
עומדים נכוחה
מול הסיפור המיתי
ועוז רוחם אינה פוחדת
מאותה אמת לוהטת
כי עדיף להיות נווד נודד
עם תיק פיוטים על הכתף
מטיפש גמור
שיכור ועוור
הקשוב לקסמי השווא
הנושבים ממבטה המאבן של המדוזה.
הגרוגונות הן הנשים המפלצתיות
שהרעל הקטלני נוזל מעומק נשמתם.
שערם עשוי נחשים חיים וארסיים
ומהותם הרס ונקם.
אבינו שבשמיים
הסר מאתנו את קללת המיתוס.
אנו נושאי הלפיד המסרב לשאת
את קללת אתנה על מדוזה.
הגורגונות נושאות את רצון הרג
מקורות החוכמה
והאהבה.
אני רוצה לשוטט בין מקומות הדממה
ולשאת את קולה של אתנה
אלת החוכמה
ולחיות למען הציפור השחורה
שמכה בכנפיה
ונותנת לי נוצה ידידותית
המגנה מפני נחשיה של הגורגונה
הלוכדת בעזרתם את נשמתם של
עלמים צעירים
אנשי דעת
ואהבה.
פרסאוס הוא אבירנו
וחומותינו מלאות
בשיחי פירות יער וציפורי שיר.

פרסאוס האביר שלי מאת ריקי שחם רביצקי

פרסאוס האביר שלי

ריקי שחם

אני פריקית של מיתוסים.
כל ספינות החוכמה
העולות ממצולות ים
מביאות עמן את משב הרוח
של הסיפור המיתי.
האמת כולה זוהרת
בשמי המרומים של המיתוס
המתגלה בפנינו כמצפין את סודות היקום.
האמיצים
עומדים נכוחה
מול הסיפור המיתי
ועוז רוחם אינה פוחדת
מאותה אמת לוהטת
כי עדיף להיות נווד נודד
עם תיק פיוטים על הכתף
מטיפש גמור
שיכור ועוור
הקשוב לקסמי השווא
הנושבים ממבטה המאבן של המדוזה.
הגרוגונות הן הנשים המפלצתיות
שהרעל הקטלני נוזל מעומק נשמתם.
שערם עשוי נחשים חיים וארסיים
ומהותם הרס ונקם.
אבינו שבשמיים
הסר מאתנו את קללת המיתוס.
אנו נושאי הלפיד המסרב לשאת
את קללת אתנה על מדוזה.
הגורגונות נושאות את רצון הרג
מקורות החוכמה
והאהבה.
אני רוצה לשוטט בין מקומות הדממה
ולשאת את קולה של אתנה
אלת החוכמה
ולחיות למען הציפור השחורה
שמכה בכנפיה
ונותנת לי נוצה ידידותית
המגנה מפני נחשיה של הגורגונה
הלוכדת בעזרתם את נשמתם של
עלמים צעירים
אנשי דעת
ואהבה.
פרסאוס הוא אבירנו
וחומותינו מלאות
בשיחי פירות יער וציפורי שיר.

ריקי שחם

פרסאוס האביר שלי

ריקי שחם

next song
א-קפלה
ריקי שחם רביצקי

אני כותבת לכם ממקום
שהחידות מפלסות אלי מקום
במשך אלפי שנים.
אני כותבת לכם ממקום
ששם אני פוסעת יום יום
בתוך חיי שלי
הולכת בגפי לתוך חשכת הליל
וטומנת את מחשבותי בתוך
סלעים מקומיים
שחוו כבר חוויה או שניים
וידעו עלומים של ידיעה
ועלומים של חופש
ועדיין שומרים סודותי
ויום יום אני ממהרת לעבור דרכם
לכסות סלע אחד או שניים
בג'קט שלי
כאילו היה הסלע המלתחה של חיי
יושבת עליו
וחושבת על כל האידיוטים
שעושים מעשה צחוק ונבלה
ממחשבה טהורה
ואז
מרגישה את הדם שזורם בעורקי
ותובע ממני
לא להיכנע
למחשבות ייסורים
ולא לחשוב מחשבות צער
בגלל מוגי לב
ושוב אני מחליטה לי
להיפרד לצמיתות
מכל המחשבות המחללות
ומכל הגופים המצורעים
ומטפסת לי במעלה ההר
מסמנת את הגבולות שלו בעיניים
מתפללת לגשם
וכשהרעם מגיע
ממששת את גופי
ומחליטה להיות
איפה שרק צריך באמת
מתוך כבוד של היות
כי המציאות החדשה
היא קתדרלה של העתיד
ושם אנחנו אוחזים
בכנפי הציפור השחורה
ועפים
אל עבר הגבולות
ששם המנהיג הוא החוואי
שוחט הבשר של הנזירים
השוכנים בקפלה
התת קרקעית
שבה כל המסלולים
מוליכים תמיד
למזבח המרכזי.

א-קפלה מאת ריקי שחם רביצקי

א-קפלה

ריקי שחם רביצקי

אני כותבת לכם ממקום
שהחידות מפלסות אלי מקום
במשך אלפי שנים.
אני כותבת לכם ממקום
ששם אני פוסעת יום יום
בתוך חיי שלי
הולכת בגפי לתוך חשכת הליל
וטומנת את מחשבותי בתוך
סלעים מקומיים
שחוו כבר חוויה או שניים
וידעו עלומים של ידיעה
ועלומים של חופש
ועדיין שומרים סודותי
ויום יום אני ממהרת לעבור דרכם
לכסות סלע אחד או שניים
בג'קט שלי
כאילו היה הסלע המלתחה של חיי
יושבת עליו
וחושבת על כל האידיוטים
שעושים מעשה צחוק ונבלה
ממחשבה טהורה
ואז
מרגישה את הדם שזורם בעורקי
ותובע ממני
לא להיכנע
למחשבות ייסורים
ולא לחשוב מחשבות צער
בגלל מוגי לב
ושוב אני מחליטה לי
להיפרד לצמיתות
מכל המחשבות המחללות
ומכל הגופים המצורעים
ומטפסת לי במעלה ההר
מסמנת את הגבולות שלו בעיניים
מתפללת לגשם
וכשהרעם מגיע
ממששת את גופי
ומחליטה להיות
איפה שרק צריך באמת
מתוך כבוד של היות
כי המציאות החדשה
היא קתדרלה של העתיד
ושם אנחנו אוחזים
בכנפי הציפור השחורה
ועפים
אל עבר הגבולות
ששם המנהיג הוא החוואי
שוחט הבשר של הנזירים
השוכנים בקפלה
התת קרקעית
שבה כל המסלולים
מוליכים תמיד
למזבח המרכזי.

ריקי שחם רביצקי

א-קפלה

ריקי שחם רביצקי

next song
"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה)
ריקי שחם רביצקי

אני בכלל איננה
אני לא קיימת
אני חיה לי בפרדס
אוכלת רימונים
מחכה לקציר חיטים.
אני לא רוצה לדעת מה קורה
אני לא יודעת מה קרה
אני מחכה למרכבתו של חנוך
ורוצה לטייל עמו במרחבי היקום
וללמוד את הסדרים הקוסמיים.
אני רוצה נוכחות מלאכית לידי
שיודעת שאני איננה
שיודעת שאני לא קיימת
אני אוסרת על השתתפות זרים בחיי
רוצה להמצא במעון קודש
ולשרת את היכלי הצדק.
רוצה לשתות מיץ פטל בזבול ולנדור נדרים
ולהגיד:
היא לא קיימת יותר.
לכו חפשו אותה
בלהט החרב המתהפכת
לכו תקשיבו לקולות הליטורגיים
ואולי תשמעו את קולה
כי בזמן הזה
היא עבורכם שם נעלם
ואתם עבורה
מיתולוגיה נשכחת.
כי השם הנעלם שלה
נעלם בשבועתה
ובנדריה
והוא חוצץ
בין עולמה
לבין קיומכם.

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה) מאת ריקי שחם רביצקי

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה)

ריקי שחם רביצקי

אני בכלל איננה
אני לא קיימת
אני חיה לי בפרדס
אוכלת רימונים
מחכה לקציר חיטים.
אני לא רוצה לדעת מה קורה
אני לא יודעת מה קרה
אני מחכה למרכבתו של חנוך
ורוצה לטייל עמו במרחבי היקום
וללמוד את הסדרים הקוסמיים.
אני רוצה נוכחות מלאכית לידי
שיודעת שאני איננה
שיודעת שאני לא קיימת
אני אוסרת על השתתפות זרים בחיי
רוצה להמצא במעון קודש
ולשרת את היכלי הצדק.
רוצה לשתות מיץ פטל בזבול ולנדור נדרים
ולהגיד:
היא לא קיימת יותר.
לכו חפשו אותה
בלהט החרב המתהפכת
לכו תקשיבו לקולות הליטורגיים
ואולי תשמעו את קולה
כי בזמן הזה
היא עבורכם שם נעלם
ואתם עבורה
מיתולוגיה נשכחת.
כי השם הנעלם שלה
נעלם בשבועתה
ובנדריה
והוא חוצץ
בין עולמה
לבין קיומכם.

ריקי שחם רביצקי

"זבול בבלימה כוכבית" (זלדה)

ריקי שחם רביצקי

next song
רק אל תביאו לי צימעס
ריקי שחם

היום האדמה דיברה אלי
דרך שדות של שיבולים
לאור הדרך ממקומי
לשוק הדגים.
קרפיונים לא מצאתי שם,
כי הם עדיין משייטים להם
באמבטיה
וממתינים לקבל מכה על הראש
ולהפוך לגעפילטע פיש.
אני אף פעם לא אהבתי את הגזר
ששמו בתבשיל
אבל אהבתי אותם חמים
לאחר הבישול
לפני שהם הופכים לקציצה בג'לי.
יש דיסהרמוניה בכל מקום,
מצד אחד הכל זורם
ומצד שני אי אפשר להכנס פעמיים
לאותו הנהר.
וזה יוצר אצלי מצבים של
תהייה
כמו העברית שהיא השפה שלי
אבל תל אביב היא לא העיר שלי.
היו שאמרו שאי אפשר להכנס
לאותו נהר אפילו פעם אחת.
אני לא רוצה להתרוקן
מכל הדילמות האלה
כמו הדילמה של הגזר בדגים.
כמו הפרדוקס של הכניסה לנהר.
אני רוצה לתפוס את כל הניגודים
וגם את השלם באותו הזמן
אני רוצה לתפוס את הזהה והבלתי זהה
ביחד.
עבורי חוק הזהות הוא חוק הניגוד
כי איך שלא נסתכל על זה
הכל אבסטרקטי בסוף.
כי כנראה העוולות הכי גדולות
נעשות כדי שנדע מהו צדק
והגזר בגעפילטע פיש בא
כדי שנבין שמסורת היא לא תמיד
בטעם של עוד.
וכנראה שמה שבאים ללמד אותי
בחיים האלה
זה לראות לא רק את
התהוותם של העולמות
אלא גם את אובדנם
ולכן כל שינוי הוא שינוי
וכל שינוי
הוא לא באמת ממשי.
אבל פה אין קרפיונים
יש רק דגי קוי
והם יפים
ושוחים בבריכה.

רק אל תביאו לי צימעס מאת ריקי שחם רביצקי

רק אל תביאו לי צימעס

ריקי שחם

היום האדמה דיברה אלי
דרך שדות של שיבולים
לאור הדרך ממקומי
לשוק הדגים.
קרפיונים לא מצאתי שם,
כי הם עדיין משייטים להם
באמבטיה
וממתינים לקבל מכה על הראש
ולהפוך לגעפילטע פיש.
אני אף פעם לא אהבתי את הגזר
ששמו בתבשיל
אבל אהבתי אותם חמים
לאחר הבישול
לפני שהם הופכים לקציצה בג'לי.
יש דיסהרמוניה בכל מקום,
מצד אחד הכל זורם
ומצד שני אי אפשר להכנס פעמיים
לאותו הנהר.
וזה יוצר אצלי מצבים של
תהייה
כמו העברית שהיא השפה שלי
אבל תל אביב היא לא העיר שלי.
היו שאמרו שאי אפשר להכנס
לאותו נהר אפילו פעם אחת.
אני לא רוצה להתרוקן
מכל הדילמות האלה
כמו הדילמה של הגזר בדגים.
כמו הפרדוקס של הכניסה לנהר.
אני רוצה לתפוס את כל הניגודים
וגם את השלם באותו הזמן
אני רוצה לתפוס את הזהה והבלתי זהה
ביחד.
עבורי חוק הזהות הוא חוק הניגוד
כי איך שלא נסתכל על זה
הכל אבסטרקטי בסוף.
כי כנראה העוולות הכי גדולות
נעשות כדי שנדע מהו צדק
והגזר בגעפילטע פיש בא
כדי שנבין שמסורת היא לא תמיד
בטעם של עוד.
וכנראה שמה שבאים ללמד אותי
בחיים האלה
זה לראות לא רק את
התהוותם של העולמות
אלא גם את אובדנם
ולכן כל שינוי הוא שינוי
וכל שינוי
הוא לא באמת ממשי.
אבל פה אין קרפיונים
יש רק דגי קוי
והם יפים
ושוחים בבריכה.

ריקי שחם

רק אל תביאו לי צימעס

ריקי שחם

next song
יש לי ציפורן חודרנית
ריקי שחם רביצקי

אלה הם החיים היומיומיים שלי.
קמה
שותה 4 כוסות קפה
עוד כוס קפה
אלה הם החיים היומיומיים שלי.
אם הייתי סינית
בטח במקום קפה
הייתי מעשנת אופיום
ככה הייתי מצליחה להשקיט
את הנשמה שלי.
יום יום אני צועדת בשיירה
לאיזשהו מקום
אפילו שאין שיירה
ואין מקום
כי אלה הם החיים שלי.
אני אומרת ללב שלי:תרגע
ומנסה לקרר את החום שלו
על ידי מחשבות על אנשים
שהם
פריג'ידר.
הלב שלהם הוא כמו קרחון
בקוטב הצפוני.
אז הלב שלי נרגע
מעשנת סיגריה גלואז
וחושבת
כי אלה החיים שלי.
אחר כך גוזרת את הציפורן החודרנית
מגרדת בכל המקומות
שהזבובים הצהובים
עוקצים אותי
ומתחילה לסכם את היום שלי
עד הצהריים.
אפילו שזה נשמע בנאלי נורא
אני,
אין לי חיים של אדיוט
והגוף שלי לא ממעט את הנפש שלו.
כי אלה החיים שלי
ואני בשעה הזו
עם כוס של יין ביד
מחבקת את הכלב שלי
קורצת לדגים
אומרת להם שלום
תולה את הז'קט שלי על קולב
אפילו שאני היום לא לובשת ז'קט
ואין לי בעצם מלתחה.
אבל אני אוהבת לחיות
עם מונולוג פנימי
ולשחק את החיים בנונשלנטיות
כאילו יש לי שולחן של ברידג'
וכאילו החיים שלי מתגלגלים
בדיוק כמו שאני רוצה.
ואז בנקודה מסוימת
נופל עלי גוש של חרה.
אני זזה הצדה
אוטמת אוזניים
ולא מקשיבה לאף אחד
כי בשניה הזאת
הגוף שלי זר.
כשאני מתחילה להתפתל
לוקחת עוד גלואז
חושבת באיזה עולם אני חיה
מחזירה לי את הדם לורידים
וכותבת:
אלה החיים שלי.

יש לי ציפורן חודרנית מאת ריקי שחם רביצקי

יש לי ציפורן חודרנית

ריקי שחם רביצקי

אלה הם החיים היומיומיים שלי.
קמה
שותה 4 כוסות קפה
עוד כוס קפה
אלה הם החיים היומיומיים שלי.
אם הייתי סינית
בטח במקום קפה
הייתי מעשנת אופיום
ככה הייתי מצליחה להשקיט
את הנשמה שלי.
יום יום אני צועדת בשיירה
לאיזשהו מקום
אפילו שאין שיירה
ואין מקום
כי אלה הם החיים שלי.
אני אומרת ללב שלי:תרגע
ומנסה לקרר את החום שלו
על ידי מחשבות על אנשים
שהם
פריג'ידר.
הלב שלהם הוא כמו קרחון
בקוטב הצפוני.
אז הלב שלי נרגע
מעשנת סיגריה גלואז
וחושבת
כי אלה החיים שלי.
אחר כך גוזרת את הציפורן החודרנית
מגרדת בכל המקומות
שהזבובים הצהובים
עוקצים אותי
ומתחילה לסכם את היום שלי
עד הצהריים.
אפילו שזה נשמע בנאלי נורא
אני,
אין לי חיים של אדיוט
והגוף שלי לא ממעט את הנפש שלו.
כי אלה החיים שלי
ואני בשעה הזו
עם כוס של יין ביד
מחבקת את הכלב שלי
קורצת לדגים
אומרת להם שלום
תולה את הז'קט שלי על קולב
אפילו שאני היום לא לובשת ז'קט
ואין לי בעצם מלתחה.
אבל אני אוהבת לחיות
עם מונולוג פנימי
ולשחק את החיים בנונשלנטיות
כאילו יש לי שולחן של ברידג'
וכאילו החיים שלי מתגלגלים
בדיוק כמו שאני רוצה.
ואז בנקודה מסוימת
נופל עלי גוש של חרה.
אני זזה הצדה
אוטמת אוזניים
ולא מקשיבה לאף אחד
כי בשניה הזאת
הגוף שלי זר.
כשאני מתחילה להתפתל
לוקחת עוד גלואז
חושבת באיזה עולם אני חיה
מחזירה לי את הדם לורידים
וכותבת:
אלה החיים שלי.

ריקי שחם רביצקי

יש לי ציפורן חודרנית

ריקי שחם רביצקי

next song
Carccasson – יום 2
ריקי שחם רביצקי

אני נוסעת ללנדוק
כדי להתחבר לטעם של הבגידה.
יצאתי בלילה ליער בלנדוק
וזעקתי זעקה גדולה אל תוך הלילה.
אני מחפשת את הקבר המשותף
של כל הכופרים.
אני קוראת לכל הכופרים
שהעלו אותם על המוקד
לבוא אלי
לבית שלי, לגינה שלי, לנהר שלי,
לכרם שלי,
לעננים שלי
אנחנו יחד נהיה כת של גיבורים
שקוראים יום יום את שמותיהם של הכופרים
נחזיק בידיים שלנו
את כל הצלמיות שבעולם
נחזיק בקרנות המזבח
ונאמר יחדיו:
"אלוהים מה רבו נפלאותיך".
אנחנו לא יורקים על ספרים
ולא יורקים על מילים
ולא שורפים מקדשים
כי אנחנו בצד של הכופרים
ולא של המלשינים.
האלון שלי מרשרש עכשיו
והעלים שלו נושמים את חגווי הסלע
והמצודה שראיתי היום
היא מצודה פנימית
שצועקת אתי בחשכת הליל
ומבכה את התמוז
יחד עם המקוננות
על אלה שהלכו במסלול
של ייסורי אהבה
והמלשינים הפכו אותם
לנחיל דבורים
שיש לרססו
באחד מה"סנו" הרבים.
כי הזמן חוזר.

Carccasson – יום 2 מאת ריקי שחם רביצקי

Carccasson – יום 2

ריקי שחם רביצקי

אני נוסעת ללנדוק
כדי להתחבר לטעם של הבגידה.
יצאתי בלילה ליער בלנדוק
וזעקתי זעקה גדולה אל תוך הלילה.
אני מחפשת את הקבר המשותף
של כל הכופרים.
אני קוראת לכל הכופרים
שהעלו אותם על המוקד
לבוא אלי
לבית שלי, לגינה שלי, לנהר שלי,
לכרם שלי,
לעננים שלי
אנחנו יחד נהיה כת של גיבורים
שקוראים יום יום את שמותיהם של הכופרים
נחזיק בידיים שלנו
את כל הצלמיות שבעולם
נחזיק בקרנות המזבח
ונאמר יחדיו:
"אלוהים מה רבו נפלאותיך".
אנחנו לא יורקים על ספרים
ולא יורקים על מילים
ולא שורפים מקדשים
כי אנחנו בצד של הכופרים
ולא של המלשינים.
האלון שלי מרשרש עכשיו
והעלים שלו נושמים את חגווי הסלע
והמצודה שראיתי היום
היא מצודה פנימית
שצועקת אתי בחשכת הליל
ומבכה את התמוז
יחד עם המקוננות
על אלה שהלכו במסלול
של ייסורי אהבה
והמלשינים הפכו אותם
לנחיל דבורים
שיש לרססו
באחד מה"סנו" הרבים.
כי הזמן חוזר.

ריקי שחם רביצקי

Carccasson – יום 2

ריקי שחם רביצקי

next song
Carccasson – יום 1
ריקי שחם

אתמול בלילה
הסתכלתי על החושך
ושמעתי את הלילה מנגן לי
איזו סימפוניה.
אחר כך
בראי
באור של מנורה
גיליתי עוד פעם
את הקמט בזוית הפה
שלא עזב אותי
כאילו מסמן איזו הטבעה של עצב
ומדגיש
את הזמן חסר הרחמים.
אני לא רואה את הציפור השחורה בלילה
כי בלילה היא שחורה כמו הלילה
ובלילה אני חושבת על אמא שלי
כי זה זמן טוב לדבר עם המתים.
אני לא מתאבלת על אף אחד
אפילו לא על העץ ששתלתי
והוא מת לי
וגם דג אחד מת לי.
אני רוצה שדה של מדוזות
שישמרו על הדגים שלי
ועל השדות שלי.
אני לא הולכת עם אבנים למזל
כי אבני החן שלי
הם פנסי הרחוב הדולקים בפריס
ובלילה אני מטיילת לי בעיר עם פנסים
או בשדות עם מדוזות
ויודעת שממילא הכל אבסורדי
גם השיער הלבן שצריך כבר צבע
וגם החשכה שמסתירה אותו.
כי אני המזל שלי דגים
ולכן אני יודעת ללקק את הפצעים שלי
ולהסתתר בתוך החומה
שאהוב לבי בנה לי היום.

Carccasson – יום 1 מאת ריקי שחם רביצקי

Carccasson – יום 1

ריקי שחם

אתמול בלילה
הסתכלתי על החושך
ושמעתי את הלילה מנגן לי
איזו סימפוניה.
אחר כך
בראי
באור של מנורה
גיליתי עוד פעם
את הקמט בזוית הפה
שלא עזב אותי
כאילו מסמן איזו הטבעה של עצב
ומדגיש
את הזמן חסר הרחמים.
אני לא רואה את הציפור השחורה בלילה
כי בלילה היא שחורה כמו הלילה
ובלילה אני חושבת על אמא שלי
כי זה זמן טוב לדבר עם המתים.
אני לא מתאבלת על אף אחד
אפילו לא על העץ ששתלתי
והוא מת לי
וגם דג אחד מת לי.
אני רוצה שדה של מדוזות
שישמרו על הדגים שלי
ועל השדות שלי.
אני לא הולכת עם אבנים למזל
כי אבני החן שלי
הם פנסי הרחוב הדולקים בפריס
ובלילה אני מטיילת לי בעיר עם פנסים
או בשדות עם מדוזות
ויודעת שממילא הכל אבסורדי
גם השיער הלבן שצריך כבר צבע
וגם החשכה שמסתירה אותו.
כי אני המזל שלי דגים
ולכן אני יודעת ללקק את הפצעים שלי
ולהסתתר בתוך החומה
שאהוב לבי בנה לי היום.

ריקי שחם

Carccasson – יום 1

ריקי שחם

next song
איפה זה תל אביב?
ריקי שחם

תנו לי הר קטן אחד
על פסגת הפרינאים
ואבנה לי בית עץ
ואשקיף אחר הנשרים.
תנו לי גשר אחד
ואחצה אותו בטיולי
מעיר יפה אחת
לעיר יפה אחרת.
תנו לי מעבר אחד
ואתהלך בו
ואחזיק בקרניו של האייל
ואומר לו כי היום חג ומועד
היום אתקע בשופר.
אני מביטה אל הכרם
ויודעת את צפונות הגפן
ואת סודותיו של הווזר
שזורם לו ממש לידי.
כשאתעייף אשאל: מה נשמע בתל אביב?
אבל עם גלואז בפה
אני יכולה לחשוב רק על פריס
ועל הפסל של ז'אן דארק בככר
ולהגיד לה:
גם לי יש חזיונות
אבל החזיונות שלי
הם הרצונות שלי
של דברים שאולי יתגשמו.
בסך הכל הפסקתי להיות פסימית
כי מרק הלחם שאכלתי אתמול בכפר
הזכיר לי מרתפים של אוכל משומר
ששמרנו ליום הרת גורל.
אבל בכל זאת,
גם עכשיו
תנו לי
חור תולעת
ואקפוץ משם למימד
שם יושבות ומחכות לי
ווירג'יניה,לו וסוליטה
כי הן הגיבורות האמיתיות.
כי על בקבוק של שאטו לאפיט
יש לנו ביחד חזיונות
ועליות במעלות המדרגות
ואנחנו שומעות ברקע
את פעמון הכנסיה היפה
ליד המקום שאכלתי אתמול
מרק של לחם
ואיש שמן אחד שבישל בשר צייד
הייתה לו נשמה של מלאך
ואמרתי לו:בונסואר בונסואר
והוא עף כמו הנשר.
עכשיו אנחנו אומרות בונז'ור
לכל מי שמצטרף למעגל שלנו
ואני שואלת את וירג'יניה
איפה זה תל אביב?

איפה זה תל אביב? מאת ריקי שחם רביצקי

איפה זה תל אביב?

ריקי שחם

תנו לי הר קטן אחד
על פסגת הפרינאים
ואבנה לי בית עץ
ואשקיף אחר הנשרים.
תנו לי גשר אחד
ואחצה אותו בטיולי
מעיר יפה אחת
לעיר יפה אחרת.
תנו לי מעבר אחד
ואתהלך בו
ואחזיק בקרניו של האייל
ואומר לו כי היום חג ומועד
היום אתקע בשופר.
אני מביטה אל הכרם
ויודעת את צפונות הגפן
ואת סודותיו של הווזר
שזורם לו ממש לידי.
כשאתעייף אשאל: מה נשמע בתל אביב?
אבל עם גלואז בפה
אני יכולה לחשוב רק על פריס
ועל הפסל של ז'אן דארק בככר
ולהגיד לה:
גם לי יש חזיונות
אבל החזיונות שלי
הם הרצונות שלי
של דברים שאולי יתגשמו.
בסך הכל הפסקתי להיות פסימית
כי מרק הלחם שאכלתי אתמול בכפר
הזכיר לי מרתפים של אוכל משומר
ששמרנו ליום הרת גורל.
אבל בכל זאת,
גם עכשיו
תנו לי
חור תולעת
ואקפוץ משם למימד
שם יושבות ומחכות לי
ווירג'יניה,לו וסוליטה
כי הן הגיבורות האמיתיות.
כי על בקבוק של שאטו לאפיט
יש לנו ביחד חזיונות
ועליות במעלות המדרגות
ואנחנו שומעות ברקע
את פעמון הכנסיה היפה
ליד המקום שאכלתי אתמול
מרק של לחם
ואיש שמן אחד שבישל בשר צייד
הייתה לו נשמה של מלאך
ואמרתי לו:בונסואר בונסואר
והוא עף כמו הנשר.
עכשיו אנחנו אומרות בונז'ור
לכל מי שמצטרף למעגל שלנו
ואני שואלת את וירג'יניה
איפה זה תל אביב?

ריקי שחם

איפה זה תל אביב?

ריקי שחם

next song
המינוטאור הוא האביר שלי
ריקי שחם

אהבתי ללוונדרים שבגינה
מתחרה כמעט
באהבתי לאהוב לבי.
אסור לי לאהוב אותם כל כך.
כשהייתי קטנה
אהבתי עץ אחד שבחצר.
אהבתי אותו כמו את הורי.
כשאבי עקר אותו
כעסתי עליו
ואז הבנתי
שאני לא מקבלת את העולם
כמו שהוא.
כשגדלתי
הבנתי את זה שוב,
מסיבות אחרות
ולכן בניתי לי עולם פרטי.
בניתי אותו מכל שדות נפשי
צללתי פנימה לקרקעית נשמתי
ודליתי משם אבני חן היוליים
אתם בניתי עולם
שקירותיו עשויים צדפות
ותוכניו הם אוצרות תת קרקעיים
שגיליתי לאחר קדוחי העמוקים
כאילו חיפשתי אחר נפט או צמחי מרפא נדירים.
פעם הכרתי קלגסית
שהטיחה באוזני עלבונות מלוכלכים
וניסתה לשבור את אם הפנינה של ביתי.
אני בניתי חומה עשויה מאתר
וכל אותו אות קלון של הקלגסית
או כל אמירה מחפירה
לא תחדור את השכבה ההיולית השקופה.
כי הקלגסית תמצא את עצמה
לכודה במבוך שסביב גינת הלוונדר שלי
הלוונדר שריחו עוטף את
סביבות עולמי
ומציף ניחוחות של פרפיום נקי
שדוחה את מי המדמנה
של כל קלגס שהוא.

המינוטאור הוא האביר שלי מאת ריקי שחם רביצקי

המינוטאור הוא האביר שלי

ריקי שחם

אהבתי ללוונדרים שבגינה
מתחרה כמעט
באהבתי לאהוב לבי.
אסור לי לאהוב אותם כל כך.
כשהייתי קטנה
אהבתי עץ אחד שבחצר.
אהבתי אותו כמו את הורי.
כשאבי עקר אותו
כעסתי עליו
ואז הבנתי
שאני לא מקבלת את העולם
כמו שהוא.
כשגדלתי
הבנתי את זה שוב,
מסיבות אחרות
ולכן בניתי לי עולם פרטי.
בניתי אותו מכל שדות נפשי
צללתי פנימה לקרקעית נשמתי
ודליתי משם אבני חן היוליים
אתם בניתי עולם
שקירותיו עשויים צדפות
ותוכניו הם אוצרות תת קרקעיים
שגיליתי לאחר קדוחי העמוקים
כאילו חיפשתי אחר נפט או צמחי מרפא נדירים.
פעם הכרתי קלגסית
שהטיחה באוזני עלבונות מלוכלכים
וניסתה לשבור את אם הפנינה של ביתי.
אני בניתי חומה עשויה מאתר
וכל אותו אות קלון של הקלגסית
או כל אמירה מחפירה
לא תחדור את השכבה ההיולית השקופה.
כי הקלגסית תמצא את עצמה
לכודה במבוך שסביב גינת הלוונדר שלי
הלוונדר שריחו עוטף את
סביבות עולמי
ומציף ניחוחות של פרפיום נקי
שדוחה את מי המדמנה
של כל קלגס שהוא.

ריקי שחם

המינוטאור הוא האביר שלי

ריקי שחם

next song
אלף עטים לבוא
ריקי שחם רביצקי

לפעמים
כשיש לי זמן
אני עוצרת לרגע
ומסתכלת על הרגע
וחושבת על כל השמות שהיו לי
מאז ומתמיד.
אבל אני מרגישה נבוכה כל כך
ויודעת שיש רק שם אחד
שקורא לי לצאת החוצה
ולפני שאני יוצאת
השם הזה מסיט מעיני
כל שכבה שהיא לא רלוונטית אלי
ודואג לי
השם הזה
שכל מה שאיננו קשור בשמו
יופר
ולא יחובר.
כי אני יש לי אלף עטים נובעים
כולם נוטפים מדיו
חלקם נוטפים מדם
ואתם אני כותבת
לעיתים
בשם שהוא זר לי
וזר לכל מילותי.
אבל אני מחליטה
שעם השם שלי
אני אעשה הכל למען
שלמות הנפש שלי
ושירת הייסורים שלי תפנה
למעמקי הים
ומרום הרקיע
מקום שבו אני עיקשת בו
מקום שאני לא פוחדת בו
להציץ לראי המוות
מקום שם אני מופיעה בשמי.
נפשי מייחלת לחורשת עצי האגוז
ואני זקוקה רק לדגדוג קטן
כדי שיעיר אותי מהצורך ברגיעה
ואז עוצמת המילים
תצעד בסך
לקראת פיסת פרוזה אחת
שהיא אני
והיא מורשת אבותי
והיא שמי.

אלף עטים לבוא מאת ריקי שחם רביצקי

אלף עטים לבוא

ריקי שחם רביצקי

לפעמים
כשיש לי זמן
אני עוצרת לרגע
ומסתכלת על הרגע
וחושבת על כל השמות שהיו לי
מאז ומתמיד.
אבל אני מרגישה נבוכה כל כך
ויודעת שיש רק שם אחד
שקורא לי לצאת החוצה
ולפני שאני יוצאת
השם הזה מסיט מעיני
כל שכבה שהיא לא רלוונטית אלי
ודואג לי
השם הזה
שכל מה שאיננו קשור בשמו
יופר
ולא יחובר.
כי אני יש לי אלף עטים נובעים
כולם נוטפים מדיו
חלקם נוטפים מדם
ואתם אני כותבת
לעיתים
בשם שהוא זר לי
וזר לכל מילותי.
אבל אני מחליטה
שעם השם שלי
אני אעשה הכל למען
שלמות הנפש שלי
ושירת הייסורים שלי תפנה
למעמקי הים
ומרום הרקיע
מקום שבו אני עיקשת בו
מקום שאני לא פוחדת בו
להציץ לראי המוות
מקום שם אני מופיעה בשמי.
נפשי מייחלת לחורשת עצי האגוז
ואני זקוקה רק לדגדוג קטן
כדי שיעיר אותי מהצורך ברגיעה
ואז עוצמת המילים
תצעד בסך
לקראת פיסת פרוזה אחת
שהיא אני
והיא מורשת אבותי
והיא שמי.

ריקי שחם רביצקי

אלף עטים לבוא

ריקי שחם רביצקי

next song
קפקא, תעשה לי ילד
ריקי שחם רביצקי

אני רוצה לסלול שבילים
לכל הגנים שלי.
השביל הראשי יהיה השביל
בו יוסף ק' יימלט
מאלה שרוצים לעשות לו משפט
בגלל שהם רוצים לעשות לו משפט.
זה כייף לעשות למשהו משפט
כי אז אתה מצליח להוציא
את השגעון הפנימי שלך
ולהתעקש בכל הכוחות
לדבר על איוולת.
כי בדרך
כשאתה הולך במסדרונות
עם הפנים של האיוולת
אתה דורך על יוסף ק'
ובמקומו
מוצא את החתן שלך
שהופך להיות המחצלת המזוהמת שלך
ואז ביחד
במסדרונות
אתם אומרים: איוולת איוולת
יוסף ק' גנב לי את הכובע.
כי החתן יש לו עגבת
ולכלה צרעת
וזה עושה תודעת זיבה.
אני מחביאה את יוסף ק'
בתוך ארון קבורה
ועושה לו תענית
ומשחררת אותו בשביל שסללתי
כמו שמשחררים ציפור פצועה.
פעם היה לי דוד
שהיה שם אטבים של כביסה
במכנסיים
כדי שלא יתפסו לו על האופניים.
אולי הדוד הזה
ישים אטבים של כביסה
בעיניים של העיוורים
ויוליך אותם במסדרונות בית המשפט
ויגיד להם:
אני הולך לשתות קפה עם יעקוב פרנק.
תודיעו לי בסוף המשפט
אם נגמרה להם הצרעת.

קפקא, תעשה לי ילד מאת ריקי שחם רביצקי

קפקא, תעשה לי ילד

ריקי שחם רביצקי

אני רוצה לסלול שבילים
לכל הגנים שלי.
השביל הראשי יהיה השביל
בו יוסף ק' יימלט
מאלה שרוצים לעשות לו משפט
בגלל שהם רוצים לעשות לו משפט.
זה כייף לעשות למשהו משפט
כי אז אתה מצליח להוציא
את השגעון הפנימי שלך
ולהתעקש בכל הכוחות
לדבר על איוולת.
כי בדרך
כשאתה הולך במסדרונות
עם הפנים של האיוולת
אתה דורך על יוסף ק'
ובמקומו
מוצא את החתן שלך
שהופך להיות המחצלת המזוהמת שלך
ואז ביחד
במסדרונות
אתם אומרים: איוולת איוולת
יוסף ק' גנב לי את הכובע.
כי החתן יש לו עגבת
ולכלה צרעת
וזה עושה תודעת זיבה.
אני מחביאה את יוסף ק'
בתוך ארון קבורה
ועושה לו תענית
ומשחררת אותו בשביל שסללתי
כמו שמשחררים ציפור פצועה.
פעם היה לי דוד
שהיה שם אטבים של כביסה
במכנסיים
כדי שלא יתפסו לו על האופניים.
אולי הדוד הזה
ישים אטבים של כביסה
בעיניים של העיוורים
ויוליך אותם במסדרונות בית המשפט
ויגיד להם:
אני הולך לשתות קפה עם יעקוב פרנק.
תודיעו לי בסוף המשפט
אם נגמרה להם הצרעת.

ריקי שחם רביצקי

קפקא, תעשה לי ילד

ריקי שחם רביצקי

next song
ג'וני הולידיי איש הנצח
ריקי שחם רביצקי

מסתכלת דרך החלונות שלי
כאילו משהו שם להם מסגרות
והם עכשיו במוזאון
לאמנות מודרנית
ציור היפר ראליסטי של הטבע
נמצא עכשיו במסגור של חלונות
ונצב שם אל מול פני האין סוף
ואומר לי
שאתקע לו עוד מסמר
כדי שתמונת הנוף לא תפול מהקיר.
באחד המיסגורים
טירה עתיקה עם גגות צפחה
אבל מה שאני בעצם רואה
זה את הבעל המת של בעלת הטירה
קבור בסלע
תקעה אותו בין האבנים
והיא יושבת לה למעלה בטירה
גבירת הטירה
ומשתינה עליו מגבוה.
בטח זורקת עליו יום יום
את השושנים שנובלים לה
מואזת הקריסטל
שבסלון של הטירה.
גם בעלת הטירה
עם רגל אחד באדמה
ובטח גם היא תבקש להקבר
בתוך הסלע
למרגלות הטירה
צמוד לבעלה
והדיירים החדשים
יישתלו ג'רניום אדום
בין סבך העצמות שלהם.
ככה זה כשכוכב הצפון מביט
מלמעלה
ואומר:
איזה פוסטמות.
כי גם לסלעים יש זכרון שלהם
ושל כל האנשים שעברו בשביל ממול
ולפעמים אפילו מהעיניים שלהם
זולגת דמעה
אולי של מים,אולי של דם
והזמן שלהם הוא זמן של נצח
לכן המשאלה שלהם היא
להביא את ג'וני הולידיי
איש הנצח
להתייצב על במה ממול
ולשיר שיר ארוטי
ונערות צעירות מנופפות ברקע
וצועקות:ג'וני ג'וני
אל תמות
כי כבר אין מקום בסלע
לעוד אדיוט
להקבר פה.

ג

ג'וני הולידיי איש הנצח

ריקי שחם רביצקי

מסתכלת דרך החלונות שלי
כאילו משהו שם להם מסגרות
והם עכשיו במוזאון
לאמנות מודרנית
ציור היפר ראליסטי של הטבע
נמצא עכשיו במסגור של חלונות
ונצב שם אל מול פני האין סוף
ואומר לי
שאתקע לו עוד מסמר
כדי שתמונת הנוף לא תפול מהקיר.
באחד המיסגורים
טירה עתיקה עם גגות צפחה
אבל מה שאני בעצם רואה
זה את הבעל המת של בעלת הטירה
קבור בסלע
תקעה אותו בין האבנים
והיא יושבת לה למעלה בטירה
גבירת הטירה
ומשתינה עליו מגבוה.
בטח זורקת עליו יום יום
את השושנים שנובלים לה
מואזת הקריסטל
שבסלון של הטירה.
גם בעלת הטירה
עם רגל אחד באדמה
ובטח גם היא תבקש להקבר
בתוך הסלע
למרגלות הטירה
צמוד לבעלה
והדיירים החדשים
יישתלו ג'רניום אדום
בין סבך העצמות שלהם.
ככה זה כשכוכב הצפון מביט
מלמעלה
ואומר:
איזה פוסטמות.
כי גם לסלעים יש זכרון שלהם
ושל כל האנשים שעברו בשביל ממול
ולפעמים אפילו מהעיניים שלהם
זולגת דמעה
אולי של מים,אולי של דם
והזמן שלהם הוא זמן של נצח
לכן המשאלה שלהם היא
להביא את ג'וני הולידיי
איש הנצח
להתייצב על במה ממול
ולשיר שיר ארוטי
ונערות צעירות מנופפות ברקע
וצועקות:ג'וני ג'וני
אל תמות
כי כבר אין מקום בסלע
לעוד אדיוט
להקבר פה.

ריקי שחם רביצקי

ג'וני הולידיי איש הנצח

ריקי שחם רביצקי

next song
דובדבנים
ריקי שחם רביצקי

אני רוצה להניח את הראש שלי
על האדמה
ולישון שינה של שקט.
לפעמים נדמה לי שאני שומעת
קולות של יבבה מתוך האדמה
וזה מעציב את רוחי
כאילו יש שם איזשהו צ'לו תת אדמתי
שמנגן איזושהי מנגינה
שרוצה לצאת החוצה
כמו
ממעמקים קראתי יה.
אבל,
כשאני כבר לא כל כך עייפה
אני שמה את הראש שלי על הכרית
ומתפללת לאלוהים
ומבקשת ממנו
עזור לי!
ואז יפעת המראות
שעוטפים את הנוף
מחלונות מקום מושבי
הם תנחומי שלי
למגע הייסורים
שנושק לעורי
והתנחומים שלי
הם תנחומיו של כל היקום.
מזל שיש לי סיגריה גלואז
שמנקה לי את כל הצלקות
ומזל שאני יודעת לקלל ביידיש
ואומרת: יופט פויו מט.
כי זה משחרר את כל ההורמונים
שטמונים עמוק בתוך האני
ושוטפים את הסבל
בחדווה אדירה
שמילדת מחדש
את כל הדובדבנים
שנמצאים בצדי הדרכים
בקמינו
של החיים שלי.

דובדבנים מאת ריקי שחם רביצקי

דובדבנים

ריקי שחם רביצקי

אני רוצה להניח את הראש שלי
על האדמה
ולישון שינה של שקט.
לפעמים נדמה לי שאני שומעת
קולות של יבבה מתוך האדמה
וזה מעציב את רוחי
כאילו יש שם איזשהו צ'לו תת אדמתי
שמנגן איזושהי מנגינה
שרוצה לצאת החוצה
כמו
ממעמקים קראתי יה.
אבל,
כשאני כבר לא כל כך עייפה
אני שמה את הראש שלי על הכרית
ומתפללת לאלוהים
ומבקשת ממנו
עזור לי!
ואז יפעת המראות
שעוטפים את הנוף
מחלונות מקום מושבי
הם תנחומי שלי
למגע הייסורים
שנושק לעורי
והתנחומים שלי
הם תנחומיו של כל היקום.
מזל שיש לי סיגריה גלואז
שמנקה לי את כל הצלקות
ומזל שאני יודעת לקלל ביידיש
ואומרת: יופט פויו מט.
כי זה משחרר את כל ההורמונים
שטמונים עמוק בתוך האני
ושוטפים את הסבל
בחדווה אדירה
שמילדת מחדש
את כל הדובדבנים
שנמצאים בצדי הדרכים
בקמינו
של החיים שלי.

ריקי שחם רביצקי

דובדבנים

ריקי שחם רביצקי

next song
היום פגשתי כובע
ריקי שחם רביצקי

היום
לבד
שתיתי שוקולה בקפה.
חשבתי:
למה שתיתי שוקולה
כשבעצם רציתי בירה בלונז'.
אז משכתי לעצמי בכתף
והרגשתי
כמו משוררת
שיושבת בבית קפה
בפריס.
הזמנתי בירה בלונז'
וכתבתי את הפוסט הזה.
אני נאמנה לעיר הזו
אני נאמנה לקצף של הבירה
ולתפאורה של חנות דיסני
בשאנז אליזה.
אני אוהבת את טינקבל
ואת מולאן
וחולמת שיש לי קעקוע
של פו הדוב על הזרוע
אני רוצה שהטפוס הזה
יהיה צרוב לי בבשר החי.
כשעברה אשה עם כובע גדול על הראש
רציתי לכרוע ברך לפניה
ולהגיד לה:
כל הכבוד
הכובע הגדול שלך
הוא כמו תפילה לכל האנשים
שאין להם כלום בראש
ואולי הכובע שלך
ייתן להם קצת בינה.
שתיתי את הבירה עם זיתים
והרגשתי כאילו נפתח לי שער
ואני נכנסת בו
ופוגשת את כל חסרי הרחמים
ומשתינה להם על הפנים.
אבל במקום להשתין עליהם
נתתי לכלב שלי להשתין לי על הכובע
והשארתי אותו ברחוב
כי ידעתי שמשהו ישתמש בו
לאסוף כסף ליד הקפה
בככר
כי הככר האהובה עלי
יש לה צבע של פודרה
ואין עליה קמטים
ולכן היא לא שמה מייק אפ
רק ממשיכה את קו המשווה
שמתחיל בכנסיה שבככר
ליד החלון משמאל
ונמשך החוצה
עד שנעצר בנצח.
ואז
הנצח פוגש את הכובע שלי
בככר
אחרי שהכלב השתין עליו
ושניהם ממשיכים לקפה "לה מר"
לעוד סיבוב של בלונז'.

היום פגשתי כובע מאת ריקי שחם רביצקי

היום פגשתי כובע

ריקי שחם רביצקי

היום
לבד
שתיתי שוקולה בקפה.
חשבתי:
למה שתיתי שוקולה
כשבעצם רציתי בירה בלונז'.
אז משכתי לעצמי בכתף
והרגשתי
כמו משוררת
שיושבת בבית קפה
בפריס.
הזמנתי בירה בלונז'
וכתבתי את הפוסט הזה.
אני נאמנה לעיר הזו
אני נאמנה לקצף של הבירה
ולתפאורה של חנות דיסני
בשאנז אליזה.
אני אוהבת את טינקבל
ואת מולאן
וחולמת שיש לי קעקוע
של פו הדוב על הזרוע
אני רוצה שהטפוס הזה
יהיה צרוב לי בבשר החי.
כשעברה אשה עם כובע גדול על הראש
רציתי לכרוע ברך לפניה
ולהגיד לה:
כל הכבוד
הכובע הגדול שלך
הוא כמו תפילה לכל האנשים
שאין להם כלום בראש
ואולי הכובע שלך
ייתן להם קצת בינה.
שתיתי את הבירה עם זיתים
והרגשתי כאילו נפתח לי שער
ואני נכנסת בו
ופוגשת את כל חסרי הרחמים
ומשתינה להם על הפנים.
אבל במקום להשתין עליהם
נתתי לכלב שלי להשתין לי על הכובע
והשארתי אותו ברחוב
כי ידעתי שמשהו ישתמש בו
לאסוף כסף ליד הקפה
בככר
כי הככר האהובה עלי
יש לה צבע של פודרה
ואין עליה קמטים
ולכן היא לא שמה מייק אפ
רק ממשיכה את קו המשווה
שמתחיל בכנסיה שבככר
ליד החלון משמאל
ונמשך החוצה
עד שנעצר בנצח.
ואז
הנצח פוגש את הכובע שלי
בככר
אחרי שהכלב השתין עליו
ושניהם ממשיכים לקפה "לה מר"
לעוד סיבוב של בלונז'.

ריקי שחם רביצקי

היום פגשתי כובע

ריקי שחם רביצקי

next song
היום ניסיתי לעשן ג'יטאן
ריקי שחם רביצקי

העין שלי
לא כל כך רואה עכשיו
היא אפילו לא יכולה להבחין
בין תכלת לכרתי
ולכן אני לא יכולה לדעת
אם הגיע זמן של תפילת שחרית.
התפילה שלי מנוסחת בוקר בוקר
על פי טעמו של הקפה
לתפילה שלי יש איזשהו קדוש
כל יום קדוש אחר
ובדרך כלל
אני לא מבזבזת על זה
זמן רב של אנרגיה.
מתהלכת יחפה על האדמה
מנסה להרגיש אם יש מערות מתחתי.
בפריס אין מערות
אבל גם כבר אין מאפרות
ואפילו הסיגריה של סרז' גינצבורג
כבר לא רלוונטית
ואם היא עושה השראה
אז בחדרי חדרים
כאילו היינו מעשנים מריחואנה
בציר טוב
מתנובת היער.
אבל ביער שלנו
יש רק חיות רעבות
שמחפשות את רובי הציידים
ובפריס יש רק
דגים של זהב
על מחרוזות טורקיזים
כי אין פה בריכת דגים
אבל יש קונסיארז'
שבאה מפורטוגל
עם עיניים זולגות מצחוק
שגרה בחדר של צינוק
אבל היא מרגישה
כמו חיפושית משה רבנו
עם סטייל של מלכה
וקלסה של קרלה ברוני
ואפרופו
מה נשמע בתל-אביב?
קרלה ברוני בהריון
וסרקוזי נראה תמיד
כאילו הוא עבר צינתור מנטלי
אבל אני
העיניים שלי תמיד בתוך המטרו
אפילו שלא נסעתי בו אף פעם,
כי המטרו שלי עובר
בין האלכוהול לגלואז
ושם לי ברכה של תפילת ערבית
שמזכירה לי
שאני ממש מסרבת לדעת
מה נשמע בתל אביב.

היום ניסיתי לעשן ג

היום ניסיתי לעשן ג'יטאן

ריקי שחם רביצקי

העין שלי
לא כל כך רואה עכשיו
היא אפילו לא יכולה להבחין
בין תכלת לכרתי
ולכן אני לא יכולה לדעת
אם הגיע זמן של תפילת שחרית.
התפילה שלי מנוסחת בוקר בוקר
על פי טעמו של הקפה
לתפילה שלי יש איזשהו קדוש
כל יום קדוש אחר
ובדרך כלל
אני לא מבזבזת על זה
זמן רב של אנרגיה.
מתהלכת יחפה על האדמה
מנסה להרגיש אם יש מערות מתחתי.
בפריס אין מערות
אבל גם כבר אין מאפרות
ואפילו הסיגריה של סרז' גינצבורג
כבר לא רלוונטית
ואם היא עושה השראה
אז בחדרי חדרים
כאילו היינו מעשנים מריחואנה
בציר טוב
מתנובת היער.
אבל ביער שלנו
יש רק חיות רעבות
שמחפשות את רובי הציידים
ובפריס יש רק
דגים של זהב
על מחרוזות טורקיזים
כי אין פה בריכת דגים
אבל יש קונסיארז'
שבאה מפורטוגל
עם עיניים זולגות מצחוק
שגרה בחדר של צינוק
אבל היא מרגישה
כמו חיפושית משה רבנו
עם סטייל של מלכה
וקלסה של קרלה ברוני
ואפרופו
מה נשמע בתל-אביב?
קרלה ברוני בהריון
וסרקוזי נראה תמיד
כאילו הוא עבר צינתור מנטלי
אבל אני
העיניים שלי תמיד בתוך המטרו
אפילו שלא נסעתי בו אף פעם,
כי המטרו שלי עובר
בין האלכוהול לגלואז
ושם לי ברכה של תפילת ערבית
שמזכירה לי
שאני ממש מסרבת לדעת
מה נשמע בתל אביב.

ריקי שחם רביצקי

היום ניסיתי לעשן ג'יטאן

ריקי שחם רביצקי

next song
אני זוכרת את ציפורל'ה
ריקי שחם

אני זוכרת,
כשהייתי קטנה,
היינו משתמשים בסיכות בטחון
וגם תופרים מכפלה לחצאית
וגם מתקנים גרבי ניילון.
יש זכרונות
שהם כמו בית רדוף רוחות
יש זכרונות שמעייפים אותך
יש זכרונות שאתה מצטער עליהם
ויש זכרונות שיש להם ריח של טחב.
אני רוצה להיות בלי זכרונות בכלל
כמו שהייתי כשנולדתי
כי יש לי בראש תמונות של אנשים
שהם מפלצות
והם לא יצורים אנושיים
ואותם אני רוצה לטאטא מתחת לשטיח.
אני זוכרת שפעם היינו הולכות עם בריות
והיינו שולחים גלויות עם בול
ואני זוכרת שהיו אומרים לי:
"אשכנזים אוכלים דג מלוח עם סוכר".
אבל יש אנשים
כשאני חושבת עליהם
אני רואה רק חושך
ומרגישה כאילו עוקרים לי שן
החושך שלהם
זה הצבע של הבגידה
והם מעוותים כמו
המוטציות
בסרטים אפוקליפטיים.
כשהייתי קטנה
קראו לזה "לעשות גרידה"
ואז עושים גם נרקוזה.
אבל פה
בפריס
אני מחפשת את הזכרון
במרומי השמיים
בינות ליופי
של
הפרצופים התוהים
ואומרת:
ברוך ה'
שככה אני.

אני זוכרת את ציפורל

אני זוכרת את ציפורל'ה

ריקי שחם

אני זוכרת,
כשהייתי קטנה,
היינו משתמשים בסיכות בטחון
וגם תופרים מכפלה לחצאית
וגם מתקנים גרבי ניילון.
יש זכרונות
שהם כמו בית רדוף רוחות
יש זכרונות שמעייפים אותך
יש זכרונות שאתה מצטער עליהם
ויש זכרונות שיש להם ריח של טחב.
אני רוצה להיות בלי זכרונות בכלל
כמו שהייתי כשנולדתי
כי יש לי בראש תמונות של אנשים
שהם מפלצות
והם לא יצורים אנושיים
ואותם אני רוצה לטאטא מתחת לשטיח.
אני זוכרת שפעם היינו הולכות עם בריות
והיינו שולחים גלויות עם בול
ואני זוכרת שהיו אומרים לי:
"אשכנזים אוכלים דג מלוח עם סוכר".
אבל יש אנשים
כשאני חושבת עליהם
אני רואה רק חושך
ומרגישה כאילו עוקרים לי שן
החושך שלהם
זה הצבע של הבגידה
והם מעוותים כמו
המוטציות
בסרטים אפוקליפטיים.
כשהייתי קטנה
קראו לזה "לעשות גרידה"
ואז עושים גם נרקוזה.
אבל פה
בפריס
אני מחפשת את הזכרון
במרומי השמיים
בינות ליופי
של
הפרצופים התוהים
ואומרת:
ברוך ה'
שככה אני.

ריקי שחם

אני זוכרת את ציפורל'ה

ריקי שחם

next song
איך זה שאיש לא מבחין בשום דבר?
ריקי שחם

סבתא בישלה דייסה
נתנה לזה
נתנה לזה
נתנה לזה
ולמוישלה לא נשאר.
הלכה הלכה
ירדה סבתא לשאול
פגשה את לוציפר
לקחה דייסה
ונתנה למוישלה.
עכשיו מוישלה יאכל כל יום
את הדייסה
של סבתא.

הכל נראה לי פשוט כל כך.
פעם רציתי להבין.
היום אני משליכה את הרצון
ואומרת:
אי אפשר להבין.
לפעמים הכלב שלי לוחש לי משהו
בתוך האוזן
ואז נדמה לי שאני מבינה.
אבל הכלב שלי
רק בא לספר לי
שהעורקים הראשיים
עובדים לפעמים על ריק
והמוח
לפעמים
הוא כמו לפת
אין לו טעם של ממש
והנהר
הנהר האהוב עלי
ממשיך לזרום
אפילו שאין בו מספיק מים
ואני עונה לכלב שלי
שלא נותר לי
אלא לסגוד ליופי
ולשים קצת מהרוק שלי
על כף היד היפה
שמושטת אלי
בזה הרגע
וכאילו אומרת לי,
את לא לבד עכשיו.

איך זה שאיש לא מבחין בשום דבר? מאת ריקי שחם רביצקי

איך זה שאיש לא מבחין בשום דבר?

ריקי שחם

סבתא בישלה דייסה
נתנה לזה
נתנה לזה
נתנה לזה
ולמוישלה לא נשאר.
הלכה הלכה
ירדה סבתא לשאול
פגשה את לוציפר
לקחה דייסה
ונתנה למוישלה.
עכשיו מוישלה יאכל כל יום
את הדייסה
של סבתא.

הכל נראה לי פשוט כל כך.
פעם רציתי להבין.
היום אני משליכה את הרצון
ואומרת:
אי אפשר להבין.
לפעמים הכלב שלי לוחש לי משהו
בתוך האוזן
ואז נדמה לי שאני מבינה.
אבל הכלב שלי
רק בא לספר לי
שהעורקים הראשיים
עובדים לפעמים על ריק
והמוח
לפעמים
הוא כמו לפת
אין לו טעם של ממש
והנהר
הנהר האהוב עלי
ממשיך לזרום
אפילו שאין בו מספיק מים
ואני עונה לכלב שלי
שלא נותר לי
אלא לסגוד ליופי
ולשים קצת מהרוק שלי
על כף היד היפה
שמושטת אלי
בזה הרגע
וכאילו אומרת לי,
את לא לבד עכשיו.

ריקי שחם

איך זה שאיש לא מבחין בשום דבר?

ריקי שחם

next song
חייבים לעקור שן בינה
ריקי שחם רביצקי

העולם הזה נראה לי היום
כאילו יש לו עששת
בכל המחשבות שלו.
אנחנו זקוקים דחוף לשיננית
ואמבטיית בוץ
וטיפול בצמחי מרפא
מערבות סיביר.
הציפורניים נושרות לעולם
הלשון מתקשה
והשיננית מתגפפת בחדר השני
על אף המחנק ההולך וגובר.
מחריץ הדלת
אני רואה פלומת שיער,
היא עושה את זה על הריצפה.
אין לה ברירה
הילדים שלה רעבים.
מיד היא תבוא לעשות שיננית לעולם.
בינתיים אני מחפשת איזושהי הצלה
מחפשת את העיניים הפנימיות שלי
אולי יתנו לי תשובה
אולי במגירה
אמצא איזה דף
ואולי איזה גל צונמי יבוא וישטוף הכל.
כי העולם הזה עכשיו מלא בעששת.
טורים טורים של אטומים עומדים בתור
ומחכים לשטיפה
לטיהור
אולי ליזול
כי מה שקורה פה
זה אנטי חיים.
גוועלט
אני אומרת
בשפה הגרמנית.
המולך הוא פסיכי
והמולכת פסיכופטית.
בואו בהמונכם
החזיקו טרומבון ביד
תביאו את כל הפוחלצים שלכם
ותכריחו את השיננית
שאולי בינתיים התעברה
להוציא את המכשירים
ולעשות לנו
טיפול שורש.

חייבים לעקור שן בינה מאת ריקי שחם רביצקי

חייבים לעקור שן בינה

ריקי שחם רביצקי

העולם הזה נראה לי היום
כאילו יש לו עששת
בכל המחשבות שלו.
אנחנו זקוקים דחוף לשיננית
ואמבטיית בוץ
וטיפול בצמחי מרפא
מערבות סיביר.
הציפורניים נושרות לעולם
הלשון מתקשה
והשיננית מתגפפת בחדר השני
על אף המחנק ההולך וגובר.
מחריץ הדלת
אני רואה פלומת שיער,
היא עושה את זה על הריצפה.
אין לה ברירה
הילדים שלה רעבים.
מיד היא תבוא לעשות שיננית לעולם.
בינתיים אני מחפשת איזושהי הצלה
מחפשת את העיניים הפנימיות שלי
אולי יתנו לי תשובה
אולי במגירה
אמצא איזה דף
ואולי איזה גל צונמי יבוא וישטוף הכל.
כי העולם הזה עכשיו מלא בעששת.
טורים טורים של אטומים עומדים בתור
ומחכים לשטיפה
לטיהור
אולי ליזול
כי מה שקורה פה
זה אנטי חיים.
גוועלט
אני אומרת
בשפה הגרמנית.
המולך הוא פסיכי
והמולכת פסיכופטית.
בואו בהמונכם
החזיקו טרומבון ביד
תביאו את כל הפוחלצים שלכם
ותכריחו את השיננית
שאולי בינתיים התעברה
להוציא את המכשירים
ולעשות לנו
טיפול שורש.

ריקי שחם רביצקי

חייבים לעקור שן בינה

ריקי שחם רביצקי

next song
העפעפעים של מארי מגדלן
ריקי שחם רביצקי

המקום שהכי קרוב אלי
הוא המקום שהנהר פוגש אותי
ואז אני נשרטת
מענף של עץ גדה
שמנסה ללחוש לי
את מה שכל האחרים יתאוו ללחוש
אבל אמרו בקול
ללא לחש.
המקום הכי קרוב אלי
הוא המקום שבו אוזני שומעות
את תפוף הצעדים
של קבקבי העץ
אותם לובשים מחוסרי השינה
ואלה שאין ערפילית של טמטום
נסוכה על פניהם
אלא שקשוק צעדים
במסדרונות של מנזר המונח
בשדותינו
המשייטים בינות לשריקת הגברים
שמסמנים את הדרכים
של תפוף צעדי העץ
בדרך לאמבטיית קצף
ממנה מתגנבים להם זוג שדיים
שרוחצים את עצמם
עם לבנדר
המריח
ריח של פרישות,
תשוקה עקשנית
שניתקה את עצמה ממנעמי העולם
ושמלה שקופה
שמגלה שפעת יופי ומסתורין
של בתולה קדושה
בתוך זוג עיניים
שרק מארי מגדלן יודעת לקרוא.
השבילים שאני הולכת
הם המקום הכי קרוב אלי
והאושפיזין בסירתי
לובשים מחלצות של נוצות
שנשרו מכנפי מלאכים
שסמנו לי עם מנגו
את דרכי במבוך.marie

העפעפעים של מארי מגדלן מאת ריקי שחם רביצקי

העפעפעים של מארי מגדלן

ריקי שחם רביצקי

המקום שהכי קרוב אלי
הוא המקום שהנהר פוגש אותי
ואז אני נשרטת
מענף של עץ גדה
שמנסה ללחוש לי
את מה שכל האחרים יתאוו ללחוש
אבל אמרו בקול
ללא לחש.
המקום הכי קרוב אלי
הוא המקום שבו אוזני שומעות
את תפוף הצעדים
של קבקבי העץ
אותם לובשים מחוסרי השינה
ואלה שאין ערפילית של טמטום
נסוכה על פניהם
אלא שקשוק צעדים
במסדרונות של מנזר המונח
בשדותינו
המשייטים בינות לשריקת הגברים
שמסמנים את הדרכים
של תפוף צעדי העץ
בדרך לאמבטיית קצף
ממנה מתגנבים להם זוג שדיים
שרוחצים את עצמם
עם לבנדר
המריח
ריח של פרישות,
תשוקה עקשנית
שניתקה את עצמה ממנעמי העולם
ושמלה שקופה
שמגלה שפעת יופי ומסתורין
של בתולה קדושה
בתוך זוג עיניים
שרק מארי מגדלן יודעת לקרוא.
השבילים שאני הולכת
הם המקום הכי קרוב אלי
והאושפיזין בסירתי
לובשים מחלצות של נוצות
שנשרו מכנפי מלאכים
שסמנו לי עם מנגו
את דרכי במבוך.marie

ריקי שחם רביצקי

העפעפעים של מארי מגדלן

ריקי שחם רביצקי

next song